קירות וצבעים

אין דרך להמעיט בחשיבות הצבע בכל תחומי העיצוב ובוודאי כאשר מדובר על קירות הבית. לצבעוניות ככלל יש עוצמה גדולה הפועלת על חוש הראיה, כשהיא משמשת גם כאמצעי ליצירת תחושות אצל המתבונן ודרך לבטא סגנון אישי.

עולם הצבע ידע בשנים האחרונות שינויים גדולים: הן מבחינת המקום שהוא תופס בבית, הן מבחינת החומריות והן מבחינת האפקטים השונים שניתן כיום לבצע על הקירות. 

קירות פנימיים שאינם אזורים רטובים נהוג לחפות בחומרי חיפוי רכים שיכולים להיות אחד משלושה סוגים עיקריים: צבע, ציפויים שונים לרבות שליכטה צבעונית, וחומרים היוצרים אפקטים חזותיים שונים.

חיפוי בחומרים אלה, בניגוד לשימוש בחומרים קשיחים (כמו שיש, קרמיקה וכד') דורש אמנם תחזוקה שוטפת, אך הקלות והזולות היחסיים שלו הופכים אותה לפשוטה, זמינה ומהירה. ראוי להדגיש שחלק גדול מביצוע חיפוי רך נגיש גם למשתמש הלא מקצועי, שבעזרת הדרכה (שכיום כל חברות הצבע מציעות) יכול להתמודד עם המשימה באופן עצמאי. גם אם נבחר איש מקצוע לביצוע העבודה, עדיין ביצוע של חיפוי רך הוא זול, מהיר וידידותי מכל חיפוי אחר.

חשוב לזכור שצבע הוא חומר "מעתיק" ולא חומר "מכסה", ומשמעות הדבר שגם לאחר הצביעה ניתן להבחין בפגמים, אם קיימים. לפיכך, נדרשת הקפדה על שכבות התשתית, לרבות איטום סדקים והחלקה, שכן הצבע אינו מוצר גמיש ואינו יכול לגשר על סדקים. בנוסף, רוב הצבעים בהם משתמשים כיום לחיפוי פנים הם צבעים "נושמים", דהיינו - מאפשרים לאדים המצטברים בתוך המבנה לעבור דרכם ובכך מונעים היווצרות עובש בחלק הפנימי של הקירות.

רוב הצבעים בהם משתמשים כיום הם צבעים אקריליים על בסיס מים, שאינם דורשים שימוש במקשרים, והם נחשבים ידידותיים לסביבה ולמשתמש. רוב חברות הצבע אף מציעות כיום צבעים "ירוקים" יותר – כאלה שהם פחות נדיפים ומתאימים מאוד לשימוש בצביעת חדרי ילדים.

בנוסף לצבעים, קיימת קשת רחבה של חומרי ציפוי  בעלי נפח גדול יותר מזה של הצבע, ואשר באמצעותם ניתן ליצור על הקיר שכבה בעלת טקסטורה מעניינת בדרגות שונות של בולטות. גם ציפויים אלה הם חומרים נושמים ואת חלקם ניתן לבצע בקלות יחסית, אך יש מהם כאלה הדורשים עבודה של בעל מקצוע על מנת להגיע לתוצאות טובות. חלק מהציפויים מגיעים בגוון לבן ועל מנת להשיג גימור נאה רצוי יש לסיים את הביצוע באמצעות צבעי אפקטים שונים (כמו ווש). ציפויים אלה מאפשרים להגיע לטקסטורות קיר מעניינות כמו מראה עתיק, כפרי, פצוע או אורבאני, בגימורי מט או מבריק.

חלק מהציפויים הם סוגים שונים של טייחים - "שליכטות", וביניהם טייחים צבעוניים שהפכו להיות פופולריים מאוד לשימוש על קירות, הן בחוץ והם בפנים. שליכטות אלה מגיעות במגוון צבעים בהתאם למניפת הצבעים של כל חברה, ובדרך כלל ניתן לקבלן בדרגות שונות של אגרגציה (חספוס עדין יותר או גס יותר).

הסוג השלישי של החיפויים הוא טיח משחתי (סטוקו) אשר יוצר טקסטורה הדומה לשיש – חלק ומבריק. טיח זה הוא הקשה ביותר לביצוע מכל הציפויים ובדרך כלל דורש התערבות של איש מקצוע  מיומן על מנת להחליק את החומר כראוי ולהגיע לתוצאות אופטימליות.

מבחינה עיצובית, חשוב להדגיש כי לא חייבים בהכרח להשתמש בציפויים מהסוגים שהוזכרו על מנת לחפות את כל קירות הבית. ההפך הוא הנכון. שימוש מושכל בציפויים אלה – בתוך נישה, על קיר אחד, עמודי פנים הבית וכד', ייצור את האפקט הדרמטי והייחודי מבלי להעמיס יתר על המידה מבחינה חזותית. זאת ועוד, יותר ויותר מקובל להשתמש בציפויים אלה גם בחדרי אמבטיה (למעט מקום בו יש נגיעה ישירה של מים, למשל, בתוך המקלחון, או סביב האמבטיה), בחדרי ילדים ובחדר השינה למבוגרים. קיר עם טקסטורה הוא קיר מעניין, המושך אליו את תשומת הלב ותורם רבות לייצוב האווירה.

 

הקירות הם אלה אשר כולאים את החלל הפנימי ומהווים את המסגרת הפיסית התוחמת את גבולות המרחב. הבחירה בצבעוניות הקירות צריכה להיות בחירה מודעת ומושכלת אשר מקשרת בין ההתרחשות בתוך המרחב לבין האלמנטים התוחמים אותו. בתוך כך, צבעוניות הקירות היא אשר תייצר, בסופו של דבר, את הנגיעה הסופית של עיצוב הפנים, תגדיר את האווירה במרחב ותייצב את האמירה העיצובית. 

הגישה לפיה הקירות הם לבנים כברירת מחדל השתנתה בשנות התשעים. עד אז ביחד עם תפיסת העיצוב השלטת של חלל מנוכר | קווים ישרים | היי טק | נירוסטה | התבקשו גם קירות צחורים. בשנות התשעים נוצר שינוי תפיסתי אשר איפשר הכנסה של צבע לקירות הבית. כיום נהוג שגם אם נעשה בשימוש בגוון לבן, הרי שהוא יהיה שבור, שמנת, מעושן ובז'י ולא לבן שלג בוהק. לצד הפלאטה הבהירה הזו התגבשה תובנה שכדאי לעשות שימוש גם בצבעוניות מודגשת יותר, כחלק אינטגרלי מעיצוב הבית. עם זאת, כמו בכל דבר, חשוב לשמור על מידה, ולהימנע מטעות נפוצה בהקשר זה: שימוש מועט מידי בצבעוניות ולחלופין מוגזם מידי. כאשר משתמשים בצבע במידה ראויה, תוך כדי הקשבה, הן לעיצוב הכללי של הבית והן לאישיות הדרים בו, הרי שאז מתקבלת תוצאה שיכולה להיות חגיגה של טעם טוב.

אפנת גווני הקירות אינה מנותקת מאפנת הרחוב, הטקסטיל ופריטי הנוי, וחברות הצבעים הופכות להיות יותר ויותר בעלות אוריינטציה אופנתית. גם אם ברור שאת גוון הקירות לא מחליפים כל עונה, כמו בתחום הביגוד, הרי שעדיין הקלות היחסית של צביעת קיר, בהחלט יכולה להתחבר לנועזות אופנתית ופתיחות לשינוי תדיר יותר. בהקשר זה, חשוב להדגיש שאין בהכרח צורך בצביעת הבית כולו. פעמים רבות צביעת חלק מקיר, נישה, עמוד וכד' בצבע אופנתי יכולים ליצור בקלות יחסית מהפך של ממש במראה החלל כולו.

בהמשך לכך וכמו בתחומים אחרים של עיצוב הבית, גם חברות הצבעים נוהגות לחלק את מניפת הצבעים שלהם לקטגוריות שונות (טבעי, קלאסי, אורבאני וכד') – על מנת ליצור תשתית רעיונית לבחירת הגוונים. את בחירת הגוונים רצוי להתחיל בהצבת רעיון עיצובי- חזותי רצוי, ועל פי לבחור את הגוונים המתאימים למימושו. 

מעניין לציין ששימוש בצבעוניות בחדרי ילדים דווקא, היה תמיד מקובל, שכן גוונים פסטליים התקשרו באופן טבעי לרכות של עולם הילדים ונראה היה נכון לעשות בהם שימוש. כיום ברור כי הכנסת צבע גם לשאר חללי הבית, היא שתייצר אזור, קיר, חלק קיר, נישה אשר יקרינו את הצבעוניות שלהם על החלל כולו. 

יותר ויותר מתקבעת ההבנה שעיצוב מנוכר, בודאי בצורת ה-extreme שלו, היא לא תמיד הדבר הנכון כאשר מדובר בבית מגורים. כתמי צבע, פרטי נוי, אביזרים אישיים – הם אלה אשר יוצרים, בסופו של דבר, את החלל הייחודי, בו ירגישו בני הבית בנוח.

יכולות הצבע והגוון באות לידי ביטוי כאשר מבקשים ליצור אווירה בחלל, להסיט מבט מאזור מסוים, להפנות מבט לאזור אחר, לפצל או לאחד חללים, לשנות תדמית, לגבש תחושה.

כך, למשל, שילוב קיר צבעוני בתוך מסגרת מונוכרומטית  בהירה ישרת מטרות דוגמת אלה, כאשר בחירת הצבע צריכה להיעשות בהתאם  לקיים בחלל ו/או להעדפות הטעם של הדיירים.  

כיצד בוחרים את הגוון? לכל חברת צבעים מניפת צבעים  משלה, שמתחילה בד"כ בגוונים הבהירים וממשיכה לעבר הגוונים הכהים יותר, כשהיא בנויה מ"סטריפים" שהינם פסים של משפחות גוונים.

כאשר מבקשים לעצב את הקירות רצוי לקחת פס מניפה שהוא בעצם פס מונו כרומטי של הגוון הנבחר, ורצוי לא להשתמש בשני גוונים קרובים על הפס, מאחר ואלה דומים מידי. כדאי "לקפוץ" טון אחד או שניים, על מנת ליצור אפקט חזותי נכון יותר.

ככל שנשתמש בפסים מרוחקים יותר במניפת הצבעים הסיכון החזותי הוא גדול יותר והאפקט הדרמטי רב יותר.

המהפכה הגדולה בתחום צבעוניות קירות הבית חלה בשנים האחרונות עם התרחבות היצע המוצרים המאפשרים יצירת אפקטים שונים. ישנם אפקטים אותם ניתן לייצר על ידי שימוש שונה בצבעים הקיימים וישנם אפקטים הדורשים שימוש בחומרים נוספים.

השימוש בשבלונה לפס עיטור הוא בעצם שימוש בטכניקה חזותית ידועה – יצירת רצף צורני, אשר לרפטטיביות שלו עוצמה גדולה. 

השימוש בפס קישוט כזה – רצף של פרחים, חיות, צורות גיאומטריות, גרמי שמים, אותיות וכד' יכול להתבצע לרוחב הקיר – למשל בחדרי ילדים בהם מקובל לחלק את הקיר לשני צבעים שונים ופס העיטור מפריד ביניהם. לחילופין, ניתן ליצור גם אפקט חזותי מעניין על יצירת פס אורך.

במטבח ובחדרי הרחצה ניתן לעשות שימוש מעניין בטכניקה זו על ידי יצירת פס קישוט במקום בו הקרמיקה מסתיימת ומתחיל הקיר החלק.

שימוש מהודר בטכניקה זו הוא על ידי יצירת תבליטים: אל תוך השבלונה מורחים משחת עיצוב (סטוקו) ולאחר הייבוש ניתן לצבוע אותה. יצירת תבליט של פרח, למשל, שאותו צובעים אחר כך בצבעי זהב או כסף, יכולה להתאים גם לחדרי מגורים וחדרי שינה.

מאחר ומדובר על אפקט דרמטי לא מומלץ לבצע אותו על ארבעה קירות. רצוי לייצר את האפקט על קיר אחד ולהשלים את מראה החלל על ידי צביעת הקירות האחרים באחד מגווני הפסים האחרים. 

ישנם צבעי "ווש" אשר כוללים בתוכם סוגים שונים של חומרים מנצנצים והשימוש בהם מתאים למקומות בהם יכול להיווצר מגע עם הקיר, ובכלל זה לחדרי ילדים. התוצאה המתקבלת היא של קיר, או חלק קיר מנצנץ ובוהק בעדינות.

לא מומלץ להשתמש בטכניקה זו בחדרי ילדים ו/או בכל מקום שבו עלול להיווצר מגע ידני עם הקיר. הקיר אינו נעים למגע והזכוכית יכולה לשרוט, כך שמומלץ להשתמש בטכניקה זו בקירות לא נגישים – למשל מאחורי ספה, מאחורי שידה, בתוך נישה  וכד'.

תהיה הטכניקה אשר תהיה, יהיו החומרים הנבחרים אשר יהיו, תהיה התוצאה הסופית אשר תהיה – שימוש מושכל, מכוון ובשל מבחינה רעיונית יצור את האווירה המבוקשת בחלל המגורים.

שפע של חומרים חדשים קיים בשוק ולעיתים קשה לקבל החלטה נבונה לגבי השימוש הנכון בהם. חברות הצבע מציעות כיום אתרי אינטרנט מרובי מידע, הן על חומרים, הן על טכניקות והן על עיצוב בצבע. כמו כן, ניתן להתעניין בקורסים וסדנאות שונים שחברות הצבע מקיימות, או לבקר במרכזי המידע שלהם. במרכזי המידע ניתן גם לבחון באופן מעשי את החומרים והאפקטים השונים, מה שמקל מאוד על הבחירה הנכונה.

- הקירות לובשים טקסטורות מעולם הטקסטיל - החומרים החדשים הקיימים בשוק מאפשרים יצירת קיר במראה ז'מש, במראה משי או מראה קטיפתי, שהם המילה האחרונה בתחום עיצוב הבית. 

- על מנת ליצור אשליה של תקרה גבוהה - יש לצבוע את התקרה והשוליים העליונים של הקיר בגוון בהיר ומחזיר אור יותר מאשר הגוון הכללי.

- על מנת ליצור אשליה של תקרה נמוכה - יש לצבוע את התקרה והשוליים העליונים של הקיר בגוון הכהה יותר מהגוון הכללי. דבר זה מתאים, למשל, לחדר ילדים, בו נעים יותר לילדים לחוש שהם נמצאים בחלל עוטף ורך יותר.

- שבלונות בייצור עצמי – דוגמאות של שבלונות ניתן למצוא לרוב באינטרנט. את הדגמים ניתן להדפיס על שקפים במדפסת הביתית. לא כדאי ליצור את השבלונות מנייר/קרטון.

- דיסטרסינג – טכניקת צביעה שמטרתה ליצור פריט שנראה מיושן. בטכניקה זו צובעים שכבה אחת של צבע, מטפטים שעווה במקומות נבחרים ולאחר מכן צובעים שכבה שניה של צבע. השיוף הסופי יצור את מראה ה"שאבי שיק" המבוקש.

- למי שמוכן מעט להעז, הטיפ החשוב ביותר הוא אל פחד - הן בצביעה עצמית והן אם נעזרים בבעל מקצוע. בשיקולי עלות-תועלת עיצוב בצבע הוא הדרך הזמינה, הזולה והידידותית ביותר לעריכת שינוי עיצובי משמעותי בהשקעה מינימלית. למי שפוחד להתחיל מייד עם פרוייקט "קירות" מומלץ מאוד לרכוש פחית צבע קטנה, לבחור פריט קטן (כסא, עציץ, מסגרת תמונה וכד') ולערוך על פריט זה את שלב הניסוי.

- הצבע על הקיר לעולם יהיה שונה במעט מהגוון שלו במניפת הצבעים.

- האפקט המתקבל על קיר שלם לעולם יהיה שונה מאפקט הנראה במניפת הצבעים הקטנה יחסית.