מבט מהשביל המוביל לכניסה: את הויטרינות מכסות מדבקות צבעוניות עם אימג'ים דמיוניים המרמזים משהו על המתרחש בפנים. עיצוב מדבקות: מירב גלבוע מעצבת גרפית.
כשהופקד פרויקט תכנונו של משרד חברת אינפיבונד בידי האדריכלים יפעת דגן וקיי שדה, הוא לווה בפרוגראמה לא שגרתית, בודאי לא כזו שמרבה ליפול לפתחם בשגרת העשייה האדריכלית. "בעצם, נאמר לנו להשתגע" הם מספרים. "ללכת עד הסוף, להתעלם מכל חוקיות מוכרת כזו אחרת וליצור מקום אחר". יצירת מקום אחר היא, למעשה, במידה רבה גם מהות עיסוקה של החברה שהינה תוצר ישיר ומובהק של המציאות המקוונת של העידן הנוכחי: פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לרכז במקום אחד את כל הנכסים הדיגיטאליים- אישיים שצברו, דוגמת תמונות, סרטוני וידאו או כל חומר פרטי אחר שמקורו ברשת, ולארגן אותם בסדר כרונולוגי כסוג של סיפור חייהם- לשיתוף עם מקורבים במידת הרצון, כמו גם כמה שבבוא העת יוכל להיוותר אחריהם כזיכרון.
מבט מהכניסה: בעומק המרחב הקיים ממוקמת פעילות חברה נוספת, ומשמאל, בחלל החדש שהתווסף עם הסרת קיר של חלל סמוך, ממוקמת פעילות אינפיבונד. (גרם המדרגות, הגלריה והספריה בפתח החלל החדש היו חלק מעיצוב המרחב הקיים שבוצע בזמנו ע"י משרד "אורבך הלוי אדריכלים").
השטח שיועד לשמש את חברת אינפיבונד הוא בבחינת הרחבה של חלל שכבר משמש פעילות חברה אחרת של בעליה, אשר התקבל עם הסרת קיר של חלל סמוך: פעילות החברה הקיימת ממוקמת בעומק המרחב וזו של אינפיבונד בקדמתו, בשטח החדש שהתווסף אליו. היות ושני האזורים מופרדים זה מזה רק בתוקף המרחב המשתרע ביניהם ללא כל תיחום "קשיח"-מגדיר, התחשבו יפעת וקיי באלמנטים ובמוטיבים שהיו קיימים בו כסוג של השראה ונקודת מוצא לתכנון שטוו על מנת ליצור קשר כלשהו ביניהם. כך, לדוגמה, אלמנטים מבניים בצבעוניות מבריקה, או ספרייה שהועתקה מהמשרד הקיים והייתה חלק מעיצובו שבוצע בזמנו ע"י משרד "אורבך הלוי אדריכלים".
מבט מהמעבר אל עבר חלל המשרד: ספרייה צבעונית מעוצבת כעין ערמת תיבות הסדורות בהזחה זו מעל זו תוחמת אותו כלפי המרחב הפתוח. צבעוניות הפביליונים נגזרה מצבעי התיבות.
הספריה מעוצבת כעין "ערימת" תיבות פתוחות הסדורות בהזחה זו מעל זו, כשכל אחת מהן עוטה צבע שונה ובמיקומה הנוכחי היא מגדירה מעין מבואה לחלל החדש. "על בסיס זה, את הרעיון של הכול מותר אימצנו במלוא הסמנטיקה, ויצרנו סדר חדש שעיקרו הוא בעצם כאוטי, מושתת על צבעים עזים, משחקי מישורים, אפקטים מבריקים והשתקפויות" מסבירים יפעת וקיי.
4 מבט אל החלל דרך אחד הביליונים שמשמש כחדר ישיבות: ריצוף באפוקסי לבן, תקרה שחורה וגופי תאורה עגולים וגדולים שקועים בתקרה. שקיפות והשתקפויות, מרקמים מבריקים, צבעוניות עזה, מדבקות, משחקי מישורים ובובות ענק מעולם הקולנוע הדמיוני מייצרים סצנה עמוסה וכאוטית עד כדי תעתוע. מיזוג אוויר: מיזוג פלוס, קירות הזכוכית בפביליונים: א.א. מראות, נגרות: אינטרעץ.
בסדר החדש שיצרו בוצע הריצוף באפוקסי לבן בעוד התקרה נצבעה בשחור, והתשתיות החשופות שהותקנו בה משתלשלות מטה, נוכחות במרחב וכמו קושרות את שני המישורים. במרכז החלל הוצבו עמדות עבודה מתקדמות בסגנון "אופן ספייס" וכן עמדות מנוחה/פינות ישיבה, ומשרדי המנהלים וחדרי הישיבות תוכננו כפביליונים נפרדים בהיקפו.
במרכז החלל ממוקמות עמדות עבודה מתקדמות ופינות ישיבה, ובהיקפו הפביליונים שמשמשים כחדרי מנהלים וישיבות. מעטפות הפביליונים משלבות קירות צבעוניים, תקרה מרחפת וקירות זכוכית, והם בוצעו בעבודת נגרות על גבי קונסטרוקציית פלדה. למרות ה"רעש" הוויזואלי בחוץ, בתוכם פנימה שורר שקט שמאפשר להתרכז בעבודה.
במתארם הגיאומטרי שובר החוקים שעיקרו משחקי אלכסונים, ארבעת הפביליונים הם במידה רבה גולת הכותרת של ה"כאוטיקה": יחידות שבוצעו בעבודת נגרות על גבי קונסטרוקציית פלדה וכל אחד מהם עוטה צבע אחר שנגזר מצבעוניות הספרייה- כתום, ירוק, תכלכל וורוד עז. מעטפתם משלבת קירות צבעוניים, תקרה מרחפת וקירות זכוכית שקופים במצגי אלכסון שונים, הפונים לכיוון פנים הפביליון או לכיוון מרחב החלל. בתוך כך זרימת התנועה בו נקראת כסוג של אי סדר המהווה, למעשה, חלק בלתי נפרד מהסדר החדש, ומייצר מגוון מבטים משתנים, כמו גם עניין ויזואלי יוצא דופן עד כדי תעתוע.
התאורה שהותקנה בחלל מתקבלת מגופים עגולים שקועים בתקרה, כאשר שקיפות הזכוכית ומרקמי הצבע המבריקים ש"מכפילים" אותם מעצימים את הממד המתעתע ואת הנרטיב הכאוטי. בתוך השקיפות, הברק והצבע שמרכיבים את המארג הייחודי שזור גם מוטיב גראפי בדמות מדבקות צבעוניות גדולות המעטרות קירות ואלמנטים שונים אשר עוצבו ייעודית כשילוב של אימג'ים וטיפורפיה על בסיס עולם התוכן הדיגיטלי של החברה.
עמדת מנוחה אינטימית, עמוד מחופה מדבקות צבעוניות, ותשתיות שמשתלשלות מהתקרה נוכחות בחלל כחלק בלתי נפרד מהעיצוב.
אם לא די בכך, את נופו הלא שגרתי בעליל של החלל, משלימות בובות ענק של דמויות מעולם הקולנוע הדמיוני/בדיוני, דוגמת ספיידרמן שנתלה על חלקו העליון של קיר וכמו עושה את דרכו למטה, רובוטים ממלחמת הכוכבים ועוד. ובכ"ז, עם כל ה"תזזיתיות" המאפיינת את החלל, הישיבה בתוך הפביליונים מפתיעה: דבר מן ה"רעש" החיצוני אינו חודר אליהם ואינו גורם להסחת הדעת. לריצופם משמש שטיח שחור, בתקרותיהם הותקנו פנלים אקוסטיים, הריהוט שנבחר עבורם הוא לבן ומסוגנן, והשוהים בחללם נהנים משקט נעים. אחרי הכול, גם אם מציאות החלל עולה על כל דמיון וספיידרמן או-טו-טו מגיע למטה, מדובר בסביבת עבודה שצריכה למלא את ייעודה ואכן עושה זאת.
קירות מעוטרי במדבקות, ומעבר "רגיל" יחסית בין שקיפויות החלל שהתנועה בו מאופיינת באי סדר המהווה, למעשה, את הסדר החדש של המקום האחר
ציר אורכי של החלל מחבר בין אזורי החברות הממוקמות בו.