לוקח את הזמן
אי שם באייטיז הצבעוניות, בין מלחמת הכריות של קריסטל ואלקסיס, פתאום קם אדם בבוקר ושאל: "האם העיצוב שלי הוא עיצוב טוב?"
דיטר ראמס, ממעצבי המוצר האייקונים של המאה ה-20, ענה לשאלה והכניס לז'רגון ההיסטוריה של העיצוב את עשרת הכללים ל'good design': עיצוב חדשני, שימושי, כנה, אסתטי, עקבי, ברור ועמיד; עיצוב מועט ככל האפשר, שאינו משתלט, ושדואג לסביבה. בגבו של ראמס נשף בחיתוליו עידן האמריקניזציה של התרבות- סיום המלחמה הקרה, נפילת החומה, קריסת הקומוניזם והפיכתה של אמריקה למעצמת על יחידה. אסון צ'רנוביל וההכרה בתיאוריית אפקט החממה של ארניוס, הובילו במקביל להתחזקות היחסים שבין האדם והסביבה, כשאת השושלת הזו חותמת המצאת רשת ה-www, האירוע המכונן של העולם הגלובלי. כל הדרכים מובילות לאמריקה;
ואולי לא; ב-1986, שנה אחרי שהונחה בסנטרל פארק אנדרטת "Imagine" לזכרו של ג'ון לנון, פתאום קם Carlo Petrini אחד, הרגיש שהוא עם והתחיל ללכת. ביום פתיחת סניף "מקדונלד'ס" הראשון בבירה האיטלקית, הוא נעמד על מדרגות ה'פיאצה די ספנייה' ומחא בזעם; "המאה שלנו המציאה את המכונה ואחר כך השתמשה בה כמודל לחיים. אנו משועבדים ונכנעים לאותו וירוס של החיים המהירים, שמשבש את ההרגלים וחודר לפרטיות של בתינו. עלינו לשחרר עצמנו מהמהירות, לפני שנמצא עצמנו זן בסכנת הכחדה". פטריני, עיתונאי קולינריה, אקטיביסט אקולוגי ואיטלקי גאה, יצא כנגד תעשיית הפאסט פוד והתרבות התעשייתית וייסד את תנועת 'מזון איטי' העולמית (אנגלית Slow food). התנועה שמונה כיום כ-100 אלף איש, (כולל שלוחה מקומית) אימצה את לוגו החילזון כסמל להתנגדותה "לטיפשות האוניברסאלית של החיים המהירים" וכמוטו ל 'הנאה שבאיטיות' ועוסקת בחיזוק תרבות האוכל המקומית, בשימור שיטות מסורתיות לגידול, עיבוד ובישול, בקרבה לחומרים, לטבע, ובחזרה לחוויות אכילה חברתית.
2004. כמעט שני עשורים אחרי שנחשפנו לסלואו פוד, מגיע תורו של ה"סלואו דיזיין", תנועה מחשבתית שנוסדה ע"י איש הרוח והספר Alastair Fuad-Luke, מתוך אמונה בכוחה של פילוסופיית העיצוב כמחוללת שינוי רדיקלי לדרך חיים בר קיימא: עיצוב אקולוגי, עיצוב עמיד, עיצוב איטי,ו co-design (בשותפות);
שנתיים אחרי, הסרט התיעודי 'אמת מטרידה' זוכה בפסלון האוסקר ובפרס הנובל, -אבל עדיין- לא מצליח לשים את תודעת המשבר האקולוגי על מפת השולחן שלנו.
Cobogo. design: campana for plusdesign
שעת העיצוב
את העשור הראשון של האלף השני, חתם באפריל שבוע העיצוב במילאנו, האירוע שמכתיב את הטון של תעשיית העיצוב ואשר נשא השנה את הסלוגן הבומבסטי - The event is back.
בצל מלתעות המיתון והקרייסיס, היריד ה-49 הסתמן עבור רבים כשעת העיצוב העכשווי: הרגע המכריע בו סממני הגלובליזציה זועקים לתרבות עיצוב יציבה, דורשים את ההאטה של גלגלי התיעוש, וקוראים אל החזרה אל הלוקליות- לא כביטוי לסטיילינג, אלא כצורך הכרחי להישרדות. למרות זאת, מעטים מבין 2.542 המציגים, העיזו להתבונן מבעד לעדשות המצלמה, והציפייה להתייחסות משמעותית מצד החברות הגדולות התכווצה לשורה מצומצמת של מעצבים עצמאיים, מעצבים צעירים וחברות קטנות שהשכילו להתבונן בשאלת הקיום מעבר לסממני הטרנד בשימוש נבון בחומרים עמידים ואקולוגים ודרך חזרה לחומרים חמים ומסורתיים.
האחים קמפנה, אומברטו ופרננדו, הם דוגמא קלאסית לעיצוב שמשלב דרך קבע את הזהות הברזילאית ועושה שימוש בחומרים מקומיים וממוחזרים, - גם כשמדובר במותג משומן כמו אדרה: יחידת האחסון Cabana כוסתה בסיבי 'רפיה' דרום אמריקאים, עם קריצה לדמות ה-'cousinit' השעירה ממשפחת אדמס. שולחן Cotto בעבודת יד מטרקוטה (אדמה אפויה) מסמל את החזרה אל המקורות, אל החומרים הראשוניים וגם אל השורשים הטוסקניים של המותג האיטלקי. הטרקוטה מתקבמקת גם בגלריית Plusdesign עם שולחן קפה מאריחי Cobogò מעולם הבנייה המודרנית בברזיל של המאה ה-20. האריחים המחוררים, שמשמשים כפתרון טרמי, הוסבו למשטח דקורטיבי עכשווי עם אפקט צללי פאטרן;
Forkola. design: karim rashid. Tra le Briccole di Venezia. Riva1920
כורסאות מעוצבות- forest in new form. Ninja
החומר המסורתי מופיע גם בחצר הפנימית והאטרקטיבית של 'האוניברסיטה דלי סטודי', שם הציג מגזין Interni את Think Tank (סיעור מוחות) - פרויקט אקספרימנטלי שבו העיצוב משמש ככלי להישרדות בנוף הקולקטיבי והביתי של המילניום החדש. ביתן Terra (Cotta) Box של Mauricio Cardenas, עושה שימוש בגריד מעציצים תלויים ואריחי טרקוטה; לצד טורבינות הרוח המהפכניות של פיליפ סטארק, פאולה נבונה הציגה את Sleeping Doors , שער כניסה ליקום מזמין ומלטף בעיצוב פואטי-טקטילי מ-12 מזרונים ; האדריכל john pawson משחזר את הפשטות במבנה ביתי מ-99% בטון ממוחזר ו-1% פולימר רזין טבעי; חיימה היון בשיתוף עם Enel מציג מתקן סולארי-היברידי להתחדשות אנרגיה: גריד תאורת לד דינמי ואובייקטים שמתכתבים בפורמה ובפונקציה עם הקונספט של מקורות אנרגיה חלופית; ג'וליו יאקטי מקסים עם Artificial Forest - יער מלאכותי מקרמיקה שהצמיח בצמרותיו כלים יומיומיים כפירות מטפוריים, בדיאלוג הרמוני בין התעשייה והטבע: "'החברות הן כמו עצים - והמוצרים שלהן צריכים להיות לטובת כולנו'.
השימוש בחומרים עולה מדרגה ומתרחק מאפקט הגימיק מתוך תפיסת הקיימות ומחזוריות המוצר:
מנורת התלייה fortunata של Matteo Ragni לחברת Danese, היא מחווה אקולוגית ומודרנית לבקבוק הקמפרי האייקוני של הפוטוריזם האיטלקי (Fortunato Depero 1932) כשהיא מעוצבת מחומר אחד בלבד, עמיד ומתמחזר, ואף כורסת Beth, שעיצב Philippe Bestenheider למורוסו, עשויה מחומרים ממוחזרים: גומי ממוחזר וריפוד מבקבוקי PET ממוחזרים, עם הדפס trompe-l'œil, בטכניקת דפוס ישירות על גומי משנות ה70.
פרוייקט Saved by droog של קבוצת 'דרוך' האוונגרדית, הציל 5,135 פריטים מיצרניות הולנדיות שפשטו את הרגל ושזכו לתחייה מחודשת; גופי תאורת הלד של Yves Behar ,לארמון הבדולח המסורתי של סברובסקי, עשויים מנייר ממוחזר במראה קריסטלים; חברת Emeco שמעצבת בשגרה מאלומיניום ממוחזר, הציגה וורסיה אקולוגית לכסא Navy הקלאסי של החברה, שעוצב הפעם מ-111 בקבוקי פלסטיק ממוחזרים של קוקה-קולה בשת"פ עם המותג . המחזור הקל מככב גם אצל מרסל וונדרס שעיצב לmsgis את Sparkling – כסא מ- PET , שיוצר באותה טכניקת ניפוח של בקבוקי שתייה קלה ושוקל רק 1 ק"ג.
RIVA1920 מצאה דרך מקורית להנציח את הפילוסופיה האקולוגית של החברה, והזמינה שורת מעצבים לעצב משאריות עצי האלון שמשמשים לעגינת הגונדולות בונציה. פרוייקט Tra le Briccole di Venezia, אירח גם את המעצב האולטרה מודרני קארים ראשיד; הפרשנות שלו לעץ המקומי מהלגונה הונציאנית במרבץ הישיבה forkola, מצליחה לשמר את גם איכויות החומר וגם את סגנונו האמורפי של המעצב.
Batucada collection. design: Bruno Jahara
דור המעצבים הצעירים כמו גם החברות הקטנות שמו דגש על תהליכי הייצור וטכנולוגיות חדשות והתייחסו גם לצורך המיידי באימוץ חומרים מתכלים וידידותיים, תוך חיזוק הקשר עם יצרניות מקומיות וחיזוק הקשר בין האדם והטבע:
Heath Nash הפך בקבוקי ג'ריקן ממוחזרים מ-PET למנורת שנדלייר ססגונית בעיצוב עכשווי שהוצגה בגלריית Miseal; קבוצת d-vision מפתיעה עם מנורת LED החסכנית soap 97% שעשויה מסבון גליצרין בתהליך ייצור מהיר, זול וידידותי לסביבה; המעצבRay Power מתח את גבולות ה polywood® ויצר גופי תאורה מפלסטיק ממוחזר במראה דמוי עץ; סטודיו Claesson Kovisto Rune הציג את מנורת W101 המטוקבקת- מנורת לד חדשנית שמאמצת את טכניקת הייצור של הנייר ועשויה מ-DuraPulp, מיקס של סיבי עמילן, נייר ועץ, בשת"פ עם יצרנית התאורה השבדית Wästberg ואיגוד היערות השבדי "www.sodra.com "Södra; גם סטודיוNinja משבדיה חוזר אל היערות עם קולקציית Forest in new form: סדרת רהיטים מלוחות O.S.B (נסורת עץ) בהשראת משחק הטטריס.
לוחות ה O.S.B של חברת Newbeam, הן פיתוח חדשני של פרופילים וקורות בתלת מימד, שאפשרו עיצוב עמיד ואקו - ידידותי בתהליך ייצור שצורך פחות אנרגיה; ב-Design Academy Eindhoven הסטודנטים חקרו את שיפור איכות החיים באמצעות חיזוק הקשר בין האדם והטבע: Julio Radesca מברזיל מצא שכמות של 12 צמחים תספיק בשביל לשמש כפילטר לאדם בחלל סגור ועיצב את שולחן העבודה personal fresh air עם 12 עציצים אינטגרליים; ו-Lex pott משמר רסיסים מהטבע בחלל הביתי ומשלב גזעי עץ אותנטיים בשולחן מעץ בסדרת fragments of nature ;
beth. design: Philippe bestenheider for Moroso
המוביליות השוצפת של זרימת האינפורמציה יצרה גם תגובה רב גונית, בסקאלה שנעה מבידול אישי ועד לזהות היברידית חדשה של המוצר.
בסיס הפוליאורטן של סדרת האגרטלים neolastic כוסה ביציקת חול ובעבודת יד מסורתית, עם קריצה לציביליזציה המודרנית ולחזרה אל הפשטות; המעצב Bruno Jahara מברזיל, מעדכן את הקראפט והקצב הברזילאי בסדרת הכלים הססגונית Batucada, שנוצרה בריקוע ידני מ-100% אלומיניום ממוחזר ומתמחזר, בהשראת מקצב ההקשה הנהוג בקרנבל המקומי;
סדרת 'אבולוציה' של Nacho Carbonell מציעה מקום מפלט סימבולי-פנטסטי מהמקצב החברתי המודרני בריהוט בן כלאיים מעיסת נייר ממוחזר. בסדרת Diversity שיכפל המעצב הספרדי את אותו אלמנט ישיבה עם גימורים שונים כמו סיבי שיער, חצץ,קוצים, שברי בקבוקים משומשים ובטון, כביטוי לשוני הדמוגרפי של החברה; סדרת הסלסלות bow bins של קבוצת Kkaarrlls מיזגה בין תרבויות שונות של חומרים משאריות סלים; ו- gionata gatto זיווגה בunplugged בין אופני כושר ומנורת קריאה ליצירת אנרגית חשמל ידנית אולד דייז;
הקשר בין הצלחת ממנה אנו אוכלים ובין הפלנטה עליה אנו חיים, חזק היום יותר מתמיד- ומתחזק גם בסצנת העיצוב, כי הכל מסתבר אכן מתחיל סביב השולחן.
מנורות התלייה for the birds מהדקות את הקשר בין תעשיית האוכל והעיצוב ועשויות מחומרי גלם קולינריים: גריסים, ירקות, ווופלים, כרוב וסלק. המנורות הצמחוניות גם מציעות טרנספורמציה של המוצר במעבר בין פנים לחוץ ויכולות לשמש בתום חיי המוצר כמאכל לציפורים. השיא מגיע עם קולקציית הכלים Autarchy (סטודיו Formafantasma), שחוזרת אל הצורך הבסיסי ביותר של האדם – המזון: סדרת כלים יומיומית שעוצבה בשת"פ עם מאפיית Poilane, בטכניקה אפייה מסורתית וממרכיבים טבעיים בלבד: קמח (70%) שאריות חקלאית (20% )ואבן גיר (10%), בציפוי ביצים.
רגע לפני שמיליוני בני אדם בכל העולם לחצו off וכיבו את האור ל'שעת כדור הארץ', ענני האפר הוולקני נעלו את שבוע העיצוב בסמליות מטרידה; המסר הוא ברור: הגיעה השעה לרדת מהענן הוירטואלי, לעמוד עם 2 רגליים על הקרקע ולחזור לחיות עם הטבע, - לאט.
מתוך מגזין בית ונוי 114: "ההנאה שבאיטיות"