זה לא שהחורף המקומי מאיים בקור חודר עצמות כמו במדינות אירופה, אבל
גם עם טמפרטורות סבירות כמו שמספק החורף הישראלי, אנחנו מוצאים את עצמנו לא אחת,
רועדים מקור. אחד הדברים הכי פחות כיפיים הוא להכנס לבית ולקטר כל הזמן על העובדה
שקר בו. הקור, גם כשהוא לא באמת חודר, מפחית מהתחושת החמימות הביתית. האלטרנטיבה
המקובלת היא להשקיע אלפי שקלים בחימום הבית, כשמדובר במערכות מיזוג מרכזיות
ובתנורים, והאופציה השניה היא פשוט לתכנן בית, כזה שיידע לקלוט את חום השמש, לפלוט
אותו לחלל ולשמור עליו כלוא בתוכו זמן רב.
טל בן- ששון, מנכ"ל 'טל פיקוח בניה' מסביר שאין צורך להפוך
עולמות כדי לתכנן ולבנות בית שיהיה נעים מאוד לשהות בו, גם בחורף וגם בקיץ.
לדבריו, יש מספר אלמנטים שדורשים התייחסות בעת הבניה - 1. מעטפת הבית 2. גשרי קור
ועמודי בטון 3. הגג 4. פתחים. כשכל אחד מהאלמנטים הללו מקבל את הטיפול הנכון, החלל
יהיה חם בחורף וקריר בקיץ. "אלו ארבעה אלמנטים מרכזיים, שרק התייחסות רצינית
ומעמיקה אליהם, במהלך הבניה, תשפר באופן מהותי את המאסה התרמית" מסביר בן
ששון.
מעטפת הבניין
העקרון המנחה בניית מעטפת בניין חוסכת אנרגיה, הוא השימוש בחומרים
מבודדים שיידעו לייצר מאסה תרמית כבדה בתוך חללי הבית. שיידעו לקלוט את חום השמש
ולכלוא אותו בתוך המבנה. לצד הפיתוחים והחידושים שמציע השימוש בבלוקים, מצביע טל
על השימוש המאסיבי בקלקר. הקלקר הוא חומר מבודד והשימוש בו לא חדש. כמעט בכל בית
משלבים אותו, אך לדברי בן ששון, השימוש בשיטת ה- ESB (Energy
Saving Building) שמציעה חברת קלקר עין כרמל, העלה את
האפקטיביות של הבניה חוסכת האנרגיה, לאין שיעור. טכנולוגית ה- ESB היא למעשה טכנולוגיה של יצירת קירות
מבודדים, המורכבים משני קירות של קלקר ובינהם יציקת בטון.
בית פרטי בישוב פוריה שנבנה בשיטת ה- ESB
מאיר סלמה, מנהל תחום
בניה ירוקה בקלקר עין כרמל, מסביר שמעבר לבידוד התרמי שמציעה השיטה, גם ברמה
הקונסטרוקטיבית, מדובר בבית שבנוי למעשה מיחידה אחת, ללא בלוקים, מה שמאפשר לו
יציבות גבוהה והגנה מפני סדיקה, בשעה של רעידות אדמה ותזוזות בקרקע. השימוש
המאסיבי בקלקר, מעלה באופן משמעותי את הכושר התרמי של מעטפת הבית ואולי זאת הסיבה
שאנו פוגשים היום יותר ויותר בתים הנבנים בשיטת ה-ESB. לפני כחצי שנה הסתיימה
בניית שכונת ההרחבה בקיבוץ החותרים, שבוצעה כולה על טהרת הקלקר. לפני כן, כבר
הספיקו להיבנות באותה השיטה שכונה בקיבוץ סאסא, 35 יח"ד בברקן ואם לא די בכך,
נבחרה ה-ESB כטכנולוגיית הבניה לבניית בתי אגודה בקיבוץ
נחל עוז. בתי אגודה הם בתים הנבנים בשיתוף עם הממשלה ומציעים פתרון נדל"ני
וקהילתי, למשפחות הרוכשות את הבית ונכנסות במקביל לתהליך של קליטה כחברי קיבוץ.
הבחירה בטכנולוגיית ה-ESB, במקרה של הבניה בקיבוץ
נחל עוז, שילבה את האיכויות הבידודיות שמציעה ואת תכונות המיגון שמספקת לדיירי
הבית.
בית פרטי בישוב- קידה שנבנה בשיטת ה- ESB
עמודי בטון וגשרי קור
ברמה הקונסטרוקטיבית, בכל בית חייבים להיות גשרי קור ועמודי בטון.
בניגוד לבטון, הקלקר הוא חומר שאינו מוליך. עמוד בטון חשוף, יקלוט קור ויפלוט אותו
לתוך חלל הבית. לעומת זאת, עמוד בטון מחופה בשכבת קלקר יפחית באופן משמעותי את
ההולכה של הבטון ויאפשר שימוש מופחת במכשירי חשמל לצורך חימום הבית. טל מסביר שזה
ניואנסין קטן שיכול לחסוך למשפחה מאות ולפעמים אלפי שקלים בחודש. מדובר בסה"כ
בתשומת לב ובדרישה מהקבלן המבצע.
הרחבה קהילתית בקיבוץ החותרים שנבנתה בשיטת ה- ESB שהסתיימה לפני כחצי שנה וכעת מאוכלסת
גגות
הגג הוא אחד האזורים בבית המועדים לפורענות. גג שאינו אטום כהלכה,
יגרום למאסה גדולה של קור להכנס לחללי הבית. במקרה הזה, כל ההקפדה על יצירת מעטפת
תרמית תרד לטימיון. זאת אחת הדוגמאות הטובות לכך שיש להקפיד על מכלול של פרטים,
כדי לייצר את החסכון בהוצאות על אנרגיה ולהכנס לחלל בית שהוא חמים ונעים. כשמדובר
בגגות שטוחים, הנחה של שכבת קלקר 5 ס"מ על הגג ועליה שכבות האיטום- בטקל
ויריעות, יעלו את רמת האפקטיביות של המאסה התרמית. כשמדובר בגגות רעפים, יש לתת את
הדעת למרווח שבין הרעפים לקונסטרוקציית העץ ולשים ביניהן יריעות אלומיניום עם
אוויר כלוא בתוכן. במידה וקיימת רצפת בטון יש לחפות גם אותה בשכבת קלקר.
פתחים
המגמה היום היא של חלונות רחבים. המתכננים מבקשים להעמיק את הדיאלוג
בין החוץ לפנים והחלונות המודרניים הפכו להיות וויטרינות רחבות ידיים. כשמדובר בחלל
שאמור לשמור על החום בתוך הבית, קיימת חשיבות לבחירת זכוכית החלון. על הזכוכית
להיות זכוכית בידודית, עם אוויר כלוא בין שכבות הזכוכית, בעובי מינימאלי של 10
מ"מ. פחות מכך, לא תהיה כל משמעות לפעולת הבידוד. השימוש בפרופילי אלומיניום
מקובל מאוד, אך גם כאן יש כיצד לשפר. האלומיניום הוא חומר מוליך, שמעביר קור.
שילוב של אלומיניום בצד החיצוני ופרופיל עץ בחלק הפנימי, יסייע מאוד להעמיק את רמת
האפקטיביות של הבידוד, היות והעץ אינו חומר מוליך. שילוב שכזה, אמנם אפקטיבי מאוד,
אך מייקר את עלות ההשקעה הראשונית במוצר ויש לציין שאינו בגדר חובה.
לנושא הבניה האקולוגית חוסכת האנרגיה אין סוף פרמטרים נוספים שיש לקחת
בחשבון. עם זאת, גם מי שלא נדבק בחיידק הירוק, יישמח להתהלך בין כתליו של בית חמים
ונעים וליהנות מתשלום מופחת לחברת החשמל ולספקי הגז. אחוז החיסכון הוא פונקציה של
ההקפדה על חוקי הבניה, בחירת החומרים ויישומם, והוא נע בין 30%-50% מההוצאות על
אנרגיה לחימום הבית.