קיר ירוק הוא גינה ורטיקאלית

 

באופן עקרוני ניתן לחלק את תחום הקירות הירוקים לשני סוגים עיקריים. הראשון שבהם הוא הקיר הירוק המסורתי שמחופה בצמחייה מטפסת כזו או אחרת, שנשתלה על הקרקע בצמוד אליו, ובאופן הדרגתי לאורך הזמן מכסה את כל פני שטחו. בסוג זה של שיטה ניתן גם לשתול צמחייה במכלים הניצבים בחלקו העליון של הקיר (למשל על גדר אבן) ולהניח לה לגדול כלפי מטה תוך השגת אותה מטרה. במדינות שונות קיימות מסורות ארוכות של חיפוי דוגמת זה, ואין זה נדיר לראות גם בתים שלמים המכוסים בצמחייה מטפסת. ניצול מסורתי של איכויות/ תכונות הצמחים לצורך נוי או להצללה, קיים ומוכר גם במדינות חמות, כאשר שתילת סוכת גפנים, למשל, היא מהדוגמאות הטובות לכך. 

המגמה העכשווית והחדשנית יותר בתחום זה, היא הפיכתו של הקיר עצמו לכר שתילה וצמיחה עצמאי, כטכניקה הנותנת את המשמעות למונח 'גינה ורטיקלית'. בשנים האחרונות פותחו טכניקות שונות המאפשרות ליצור גינה ורטיקלית שהינה בעלת מגוון רחב של יתרונות, כפי שיפורט בהמשך. התוצאה של כולן- דומה: קיר מחופה במגוון רחב של צמחים, כעין 'טפט' חי ונושם, משתנה ופורח, ההופך להיות חלק מהמבנה ומעיצוב הפנים ו/או החוץ.

ממציא ומפתח השיטה הוא הביולוג הצרפתי פטריק בלנק (Patrick Blanc) שכבר לפני שנים רבות הגיע לתובנה שצמחים אינם זקוקים בהכרח לקרקע על מנת לצמוח היטב, ולחלופין זקוקים רק לכמות קרקע מינימאלית. מים, על המינרלים השונים שהם מכילים, הם בעצם המזון העיקרי לו זקוקים רוב הצמחים, והתבוננות בטבע באזורי עולם שונים המחישה לבלנק שהנחתו צודקת – עובדה היא שצמחים גדלים על סלעים וצוקים ובכניסות למערות, למשל.  

המודעות לאפשרות יצירה של גינות ורטיקליות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות גם בארץ, ומספר חברות לקחו על עצמן משימות של התאמת המודל של פטריק בלנק לתנאי האקלים הקיצוניים המקומיים. כל חברה מפתחת שיטות מעט שונות אחת מהשנייה, אבל המשותף לכולם הוא נושא ההתאמה לאקלים המקומי, היכולת לתת מענה לפתרונות פנים וחוץ, וכן שימת דגש על חסכון בהשקיה ושיפור איכות האוויר. 

חברת 'Green Wall Israel', לדוגמא, עסקה בשנתיים האחרונות בפיתוח שיטה שהתרחקה משיטתו המקורית של בלנק, ואינה מבוססת על יריעות לבד. בחברה פיתחו מודול שהינו תא שתילה מפלסטיק בגודל של 30X40 ס"מ, ולתוכו מוכנס מצע שתילה שפותח גם הוא באופן עצמאי. המודולים הללו מתחברים לקיר באמצעות קונסטרוקציה שמידתה נקבעת מראש על פי גודל הקיר. ההשקיה והדישון האוטומטיים מתבצעים על ידי העברת צנרת עם טפטפות לכל שורה של מודולים, דבר המאפשר למים לחלחל כלפי מטה על למודולים התחתונים ביותר. מבנה המודול, הכולל פתחים, מאפשר למים לחלחל מהאחד לשני, ולשורשי הצמחים לצמוח לכל הכיוונים. בנוסף, גודלו של המודול הבסיסי מאפשר ליצור קונסטרוקציה בכל מידה, משטח קיר קטן ביותר ועד לקירות ענק. כמו כן, על פי דרישה ותכנון מוקדמים, ניתן לשלב במודולים השתולים אלמנטים נוספים, כמו חלוקי נחל, מסגרות נירוסטה, מפלי מים וכד'. במידה והקיר הירוק הוא קיר פנימי, חשוב להדגיש שנדרש שילוב של תאורה מתאימה. 

מי שבשנים האחרונות עסק גם כן בפיתוח טכנולוגיות לקירות ירוקים, המתאימות לתנאים המקומיים, הוא האגרונום הוותיק ריצ'ארד רוזנבאום (חברת רוזנבאום ריצ'ארד – מערכות גינון מתקדמות בע"מ). בשיחה איתו מבחין ריצ'ארד בין הטכניקה הנדרשת לקיר ירוק חיצוני, לעומת קיר ירוק פנימי. בקירות חיצוניים נעשה שימוש במצע שתילה בעובי של 10 ס"מ בלבד (על מנת לצמצם את כובד הקונסטרוקציה) והצמחים נשתלים ביחידות שתילה מודולאריות של 60X30 ס"מ. יחידות אלה עשויות מרשת מתכתית, אליה מכניסים כריות בגודל המתאים שמכילות את מצע השתילה (פרלייט) ועשויות מבד מיוחד המאפשר חלחול של המים. פיתוח ייחודי נוסף הוא בקר השקיה הפועל על עיקרון של בדיקת רמת הלחות בקרקע, ולא על השקיה אוטומטית המבוססת על הפעלה על פי ימים או שעות, וכך, לדבריו, ניתן לתת מענה ללחלוח הקרקע על פי צורך פרטני. בכל הקשור לקירות ירוקים פנימיים, חוזר ריצ'ארד דווקא לשיטה המקורית של בלנק, עם התאמה לתנאים המקומיים, שכוללת שימוש ביריעות בד. 

על פי שיטה זו הקונסטרוקציה כוללת לוח PVC, עליו מניחים מספר שכבות של בד גיאוטכני (בעל תכונה של ספיחת מים), וביריעות אלה יוצרים כיסים בתוכם נשתלים הצמחים. שיטה הידרופונית זו איננה מערבת כלל שימוש באדמה, ועובדה זו מאפשרת לצמחים לינוק ישירות מים ומינרלים, להיות בעלי כושר שרידה גבוה ולצמוח במהירות. השיטה אף מאפשרת יצירת מערכת אקולוגית סגורה, הכוללת משאבה שמעלה את המים המחלחלים כלפי מטה שוב כלפי מעלה, וחוזר חלילה. מאחר ומדובר על יצירת קיר ירוק בתוך מבנה, יש לשלב גם מערכת תאורה מתאימה הכוללת תאורת LED עם אורכי גל מתאימים לצמחים.

שיטה שלישית ליצירת קירות ירוקים היא שיטה לה אחראית קבוצת 'קירות פורחים – גינון אנכי מעוצב'- שיטה המשלבת את שתי הראשונות בכך שהיא עושה שימוש הן ביריעות גיאוטכניות והן במודול העשוי פלסטיק ממוחזר בגודל של 100X120 ס"מ. לפיתוח שיטה זו חברו האגרונום בני נול מחברת 'רב נוי', אדריכלית היידי ארד, מעצבת הנוף והמומחית להורטיקולטורה נעמי ויינגרוד והאגרונום ומומחה הורטיקולטורה חובב לרנר. בשיחה עימה מספרת אדריכלית היידי ארד כיצד נשבתה בקסמם של הקירות הירוקים מעשה ידיו של פטריק בלנק, כאשר ראתה אותם בפריז כבר לפני מספר שנים. לאחר דרך חתחתים, שכללה בעיקר תהליך של ניסוי וטעייה וכן פרויקטים של סטודנטים לאדריכלות נוף ממכללת רופין, נפסלו מצעים ומנשאים שונים, עד שנבחר התוצר העומד בכל המשימות הנדרשות להקמת קיר ירוק באופן שמבטיח את עמידות הצמחים לאורך זמן. שיטה משולבת זו מיושמת על ידם הן בקירות חוץ והן בקירות פנים.

בין אם השיטה היא הידרופונית לחלוטין (כזו שאין בה כלל מצע של אדמה) ובין אם היא כוללת כמות קטנה יחסית של אדמה, הרעיון הוא לייצר קונסטרוקציה המאפשרת לשורשי הצמחים להתפשט על גבי המשטח ובכך להבטיח את איכות ואורך חייהם. בנוסף, בכל אחת מהשיטות המוצעות כיום מגוון הצמחים שניתן לשלב בקיר ירוק דומה מאוד למגוון הצמחים שניתן לשתול באורח אופקי. לפיכך, אין כל בעיה להחליט על סוגי הצמחים אותם מבקשים לשלב, לרבות פרחים וצמחים חד-שנתיים שונים. חשוב להדגיש כי במידה ובוחרים בצמחים רבים מסוג זה הדבר יחייב רמת תחזוקה יותר גבוהה לצורך החלפת הצמחים (כפי שנכון גם בגינות אופקיות). סגנון הצמחייה – פראית, מאורגנת-צרפתית, גינת תבלין, גינה ארצישראלית וכד', יכול להיקבע מראש, וניתן לסייג את המבחר האפשרי רק בגודלם הסופי. שכן סביר להניח שצמחים מעל גודל מסוים (בודאי עצים), לא יהיו מתאימים לצמיחה ורטיקלית, מפאת גודלם וכובדם.

בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר בתכנון ועיצוב גינה ורטיקלית הוא בדיקת הכיוון אליו פונה הקיר, על מנת לתכנן את סוגי הצמחים המתאימים על פי היקף ורמת החשיפה לשמש.

בין אם נוקטים בשיטה כזו או בשיטה אחרת, היתרונות של הקמת גינה ורטיקלית הם רבים ומגוונים ופותחים פתח לעולם חדש של יצירה ואסתטיקה. להלן מספר יתרונות בולטים:

אסתטיקה – הפיכת הגינה על ראשה מייצרת סוג חדש של אסתטיקה, בעלת ערך מוסף של הפתעה והומור. את הצמחים ניתן לשתול על פי צבעיהם ליצירת דוגמא נבחרת, כך שמתקבל קיר שהוא כעין טפט חי עם דיגום שנקבע מראש.

לנשמה – קשה להאמין עד כמה שהייה על יד קיר כזה מרחיבה את הלב ויוצרת תחושה של ג'ונגל מפתיע ועוטף.

אמצעי שיווקי – המראה הדרמטי של קיר ירוק והיכולות לתכנן מראש את השתילה על פי דוגמא נבחרת, פותחים פתח ליצירת קיר שהוא מסר ותדמית. זו אחת הסיבות שחברות מסחריות כבר עושות שימוש ביכולת זו ליצירת קיר ירוק שהוא, למשל, לוגו החברה.

חדשנות ויצירתיות – קירות ירוקים הם עדיין מעבירי מסר של חדשנות ויצירתיות, יש גורמים שמסר זה חשוב להם.

פתרון אורבאני – בעידן השטחים ההולכים ומצטמצמים ובדיון נרחב על בנייה לגובה, האפשרות לשלב בסביבה האורבאנית קירות ירוקים, יוצרת תחושה שניתן להביא את הטבע אל העיר, מבלי 'לבזבז' שטחים יקרים. בנוסף, שילוב של שטחים ירוקים כגון אלה במרחבי עבודה יוצרת עבור העובדים המוקפים ירוק סביבת עבודה נעימה הרבה יותר.

תפיסה אקולוגית – הקמת גינות ורטיקליות עונה על מספר אלמנטים של בנייה ירוקה: היא חסכונית בשימוש במים ולעיתים אף עושה שימוש במערכות סגורות המזינות את עצמן, היא תורמת באופן משמעותי לאוורור החלל ולאיכות האוויר בו (הצמחים פולטים חמצן וסופחים דו תחמוצת הפחמן ובכך מעשירים את האוויר), מביאה לחסכון בשימוש בקרקע עירונית יקרה וכמובן יוצרת ערך מוסף של איכות חיים.

מודולאריות ואפשרות יישום בפרויקטים בסדרי גודל שונים– מאחר ומדובר על מערכות מודולארית, הן יכולות להתאים לטווח גדלים עצום של פרויקטים – מגינת קיר קטנה בדירה ועד לקירות ענק במבני ציבור או מסחר.

עיצוב ואדריכלות –מעבר לכל היתרונות שנמנו, קיים גם ההיבט העיצובי/אדריכלי. שילוב של גינה ורטיקלית על כל מנעד האפשרויות האסתטיות שהיא מציעה, פותח פתח עבור מעצבים ואדריכלים לשילובה היצירתי כחלק מתכנון החלל.

למרות כל האמור ניתן עדיין להצביע על חסרון מרכזי אחד, והוא שנכון לעכשיו עלות ההקמה של גינה ורטיקלית יקרה יחסית. בארץ התחום עדיין עושה את צעדיו הראשונים, ולכן היצע העוסקים בו מצומצם. סביר להניח שבמידה והוא יקבל תאוצה, נראה בעתיד מציאות אחרת- ככל שיותר ויותר אנשים יבקשו לעצמם גינות ורטיקליות (לא רק חברות היי טק, בנקים, מוזיאונים וכד') יתרחב באופן טבעי גם מספר נותני השירותים בתחום, ובעקבות כך גם העלויות יופחתו.

הקיר הירוק הוא הגינה הורטיקאלית שמציגה כיום פתרון הן מרהיב והן מרחיב לב, במסגרתו ניתן לשלב את הטבע בעולם האורבאני הצפוף שכמעט כולנו חיים בו.