פארק מדרון יפו

זה פרויקט שבמרכזו תיקון עוול סביבתי: פינוי וניקוי גבעת פסולת בניין שהפרידה במשך שנים ארוכות בין שכונת עג'מי לים, שיקום חוף שהיה ונהרס, חשיפתו למבט  מהשכונה הסמוכה, והפיכת המקום לנגיש ומזמין להנאת כלל תושבי האזור.

מבחינה אקולוגית הקמת הפארק מהווה תקדים, יוצא דופן בהיקפו, של טיפול מבורך בפינוי  פסולת – לא על ידי העתקתה לאתר אחר אלא על ידי מיון ומחזור של יותר ממיליון טונות חומרי פסולת והסבתם לחומרי בנייה – חלקם שימש להקמת הפארק עצמו ויתרתם נמכר כחומרי גלם למימון הקמתו.

לתכנון הפארק קדם תהליך של שיתוף הציבור היפואי במהלך חורף 2005, בו למדו האדריכליות על רצונות התושבים: מקום בטוח לנשים (מואר ופתוח), מקומות משחק לילדים, הצללות, שבילי אופניים, תיאטרון פתוח, חוף ים רחב ועוד. בשלב זה עדיין לא מתאפשרת הרחצה בחוף הפגוע, אבל יש לקוות שהיא תותר בעתיד, עם התייצבות קו החוף. 

העבודה הייתה בעיקרה "פיסול בנוף" בקנה מידה עצום. שטח אתר הפסולת היה מישור מוגבה ענקי ללא שום תוואי שטח טבעי. הצעדים הראשונים היו יצירת ואדיות שימשיכו את הוואדיות הטבעיים הזורמים מהשכונה, הטמעת צורכי התושבים, והקפדה שלא לפגוע באף בניין קיים.

פארק מדרון יפו הוא חלק מתהליך שמקדמת עיריית תל אביב יפו להטבת המרחב היפואי אחרי שנים של הזנחה. זהו תהליך מורכב וסבוך שמעלה על פני השטח קונפליקטים חברתיים ולאומיים. מלבד יתרונותיה המיידיים, השבחת המרחב היפואי גוררת גם תהליך מזדחל של ג'נטריפיקציה ודחיקת רגליה של האוכלוסייה הערבית המקומית, המשוועת להגדלת עתודות קרקע לבניית מגורים בני השגה ולמבני ציבור לקהילה. יש לקוות שבתהליכים פוליטיים-עירוניים יתגייסו הרשויות גם למציאת מענה לצרכים חיוניים אלה ושהפארק – המקיים מרחב דמוקרטי, נגיש ופתוח להנאת הכלל – יתווה דרך גם לפרויקטים מבונים לטובת כלל תושבי האזור.