גינה מותאמת למקומה

 

במהלך תכנון הגינה עלתה בעיה שנבעה ממיקום הבית בשטח המגרש - רחבת האירוח המרכזית פונה לכיוון אזור החנייה. עקב אילוצים שונים לא ניתן היה לוותר על חנייה בשטח המגרש  ומתוך כך עלתה התלבטות נוספת באשר לסוג הריצוף באזור זה: האם לרצפו בצורה סטנדרטית בסוג של אבן משתלבת, בשטח של כ-50 מ"ר (חניה כפולה) דבר אשר 'יגנוב' שטח מהגינה ואף יהפוך לשטח 'מת' מבחינה ירוקה, ללא שפה עיצובית משותפת בינו לבין שאר הגינה. אחד הפתרונות שנמצא לכך היה שימוש באבן ג'אמעין לאורך כל שטחי הגינה, ושימוש בפלטות רחבות יותר מאותו הסוג לריצוף אזור החנייה. 

משטח החנייה רוצף בפלטות אבן ברווחים של 10-15 ס"מ ובין האבנים נשתלו שתילי דיכונדרה משתרעת – 'דשא יפני' אשר ישתרע בין האבנים וייצור מעין פאזל ירוק שיחבור ויזואלית למשטח הדשא הצמוד לו ויצור שפה חזותית אחידה . מבחינה פרקטית הרכב יכול לנוע בצורה חופשית על המשטח, וכאשר הוא נמצא בחנייה התחושה שמתקבלת היא של גינה רחבת ידיים  שאזוריה חוברים זה לזה כמקשה אחת. פתרון פונקציונאלי זה העלים את התחושה של חנייה הקיימת בשטח הגינה.

אתגר אחר שדרש פיתרון תכנוני היה טיפול בקיר בטון החוצץ בין השטח לבין המגרש הסמוך ובאדנית שלמרגלותיו, אשר היוו מכשול אסתטי.  בתוך אדנית הבטון נשתלו שיחי אוג חרוק וביניהם גם שיחי ורד אייסברג מטפס אשר פרחיו יבצבצו מתוך שיח האוג ירוק העד. בקיר האדנית נשתלה גפנית מחומשת אשר "תידבק" לקיר הבטון ותהפוך אותו לירוק. כך טיפל עיצוב הצמחיה גם במה שיכול היה כשל חזותי.

יצירת טופוגרפיה - לקבלת הפרשי גובה היוצרים עניין ויזואלי נעשה שימוש באבן הג'מעין. גם חלוקת השטח לאזורים נעשתה ע"י שימוש חוזר באותה אבן. כך עיצוב הגינה כלל יצירת שפה חזותית שהיא אחידה אך מגוונת בו זמנית. לתוך כך גם פינות הישיבה ועמדת המנגל  בוצעו תוך שימוש באבן הג'מעין, להשלמת השמירה על האחידות בחומר ויצירת ניגוד מעניין לאבן החיפוי האדומה של הבית. 

כמו בית שכל אגפיו ואזוריו מנוצלים בקפידה ומשרתים את דייריו בנוחות, כך גם גינה מתוכננת היטב משרתת את בעליה בצורה הטובה ביותר ומבטאת את יופייה בצורה מקסימאלית. במסגרת זו חולק שטחה למספר פינות ישיבה לאירוח: אזור אירוח מרכזי, אשר רוצף בדק מסוג אורן, המעניק תחושה של חמימות יותר מאשר ריצוף באבן, ופינת ישיבה אינטימית ללגימת קפה ולקריאת עיתוני השבת עם כיסא מפנק. בנוסף תוכננו בשטח אזורי עניין לילדים - רחבת דשא בה הם יכולים לשחק, ושתילת עץ פרי, כגון אבוקדו, אשר עם גדילתם ישמשו כבסיס לבניית בית עץ להנאה ומשחק. למרות הדחף ל"רצף" את שטח הגינה במדשאה אחת רחבת ידיים כמקובל ונפוץ בארצנו, נלקח בחשבון שימוש נבון במים, ובמסגרת זו הוקטנה המדשאה למינימום (30 מ"ר), ולצד שילוב חומרים יבשים נעשה שימוש נרחב נעשה בצמחייה משתרעת ירוקת עד כגון דיכונדרה יפנית, קיסוס ועוד – כזו הצורכת כמות מים נמוכה יחסית. 

 

בחזית הבית נשתלו עצי הדר בוגרים כגון תפוז, לימון  ואשכולית. זאת על-מנת ליצור בוסתן מוצל ונעים לשהייה. בקרבת בקרבת המדשאה נשתל, כאמור, עץ אבוקדו גדול אשר יספק הצללה, ייתן פרי ואף ישמש כבסיס לבית עץ עתידי לילדים. עצים נשירים שנשתלו, כגון רימון, אגס קלריאני וכליל החורש האדום אמורים לבשר את תחילת האביב ולהעשיר את הגן ביפי פריחתם. ככלל, מעבר להצללה והיופי שהם מאצילים על הגן, תפקיד העצים הוא לצמצם את כמויות אידוי המים. 

השיחים אשר מהווים את שלד הגן, הינם ירוקי עד וחסכוניים במים, דוגמת אוג חרוק מללויקה גרין דום לקופיליום קומפקטום ועוד. אלה מהווים את הבסיס לקו הנוף האמצעי של הגן. 

שימוש נרחב נעשה גם בצמחים רב-שנתיים חסכוניים במים כגון מרווה אינדיגו, גאורה ורודה, לבנדר משונן, אשר אמורים לספק "תחלופה" של פריחות לאורך כל השנה. מטפסים כגון עלמון הודי ויסמין סמבק שנשתלו בצמוד לפרגולות בחזית ובחלק האחורי, נועדו לשמש להצללה ולהפצת ניחוח פריחה נעים החודר אף אל חלל פנים הבית. בנוסף לאלה, בכל שטח הגינה, נשתל מגוון של צמחים משתרעים, ומתחת לעץ האבוקדו נשתל קיסוס משתרע במספר גוונים אשר יתפוס את כל שטח הערוגה ויהווה משטח המשך למדשאה. 

באזור חזית הבית, מתחת לעצי ההדר, נשתלו סיגלית אוסטרלית ודיכונדרה יפנית, כך שייצרו מרבד ירוק-עד בשטח הבוסתן המתהווה. אלה משלימים את סיפורו של תכנון מושכל ובעל אוריינטציה 'ירוקה' שיצר גינה שימושית,  מעוצבת וחסכונית גם יחד. 

מתוך בית ונוי מס. 112: "מותאמת למקומה"