ממש כמו עיצוב פנים הבית, כך גם טיפוח וסידור הגינה הסובבת אותו הוא יצירת מרחב פרטי המגלם העדפות וטעם אישי. פינת גן עדן קטנה שמשמשת פעמים רבות לאירוח, אך בעיקר להנאת הבעלים ולמנוחה מיוחלת בסוף יום עמוס. כדי ליהנות מהשקט שיש לגן להציע חשוב להפריד את הפינה הירוקה מכל הלחץ והעומס שבחוץ, כמו גם מתנועת עוברים ושבים כדי לא להיות חשופים לכל ההפרעות. אחת הדרכים ליצירת ההפרדה ושמירה על הפרטיות מבלי לפגוע במראה הטבעי של הגן הוא לנצל את הצמחייה שבו, כך שתשמש כגדר חיה.
את זני הצמחים שמרכיבים את הגדר אפשר להתאים לטעם האישי: ירוק וסולידי, פרחוני עדין או פראי. ככלל, אומרים שגדר חיה מאפיינת את בעליה ממש כמו שסגנון לבוש מאפיין - אדם מסתגר שמציב גבולות, או פתוח, חופשי וזורם. כמובן שלכך יש להוסיף גם תנאים אובייקטיביים ואילוצים המכתיבים סוג מסוים של גדר, כמו, למשל, חזית גינה הפונה אל רחוב ראשי, בטחון לילדים, שכנים חטטניים ועוד. אופייה של הגדר נחלק בדרך כלל בין גדר ירוקה אחידה וגזומה בדקדקנות שמצריכה טיפול שוטף ומקצועי, לבין גדר "חופשית" וטבעית יותר, המורכבת משיחים שגדלים באופן חופשי, ומתוך כך נאה ופשוטה יותר לתחזוקה.
הגדר החיה היא גדר נושמת, צומחת ומתפתחת, שמשתנה על פי עונות השנה בפריחה, חנטה ולבלוב, ואין ספק שיש לה יתרונות רבים, כמו מראה טבעי, העניין הרב שהיא יוצרת והיופי שהיא מוסיפה לגן. אך מאחר ומדובר באובייקט חי היא דורשת תכנון מוקדם, ידע בטיפול ותחזוקה, עבודה והשקעה. תכנון נכון של הגידור הרצוי יפחית מנטל אחזקת הגדר במשך השנים הבאות.
בשלב התכנון המוקדם חשוב לזהות את מהות הצורך בגדר, ובהתאם לכך לבחור בצמח/ים אשר תכונותיו/הם יתנו את המענה המתאים. בנוסף, חשוב להכיר את תכונות הצמח לפני שבוחרים בו לגדר מאחר ויש הבדל רב בין המינים. לדוגמה, זנים מסוימים דורשים גיזומים תכופים ואחרים מסתפקים בגיזום קל של פעם-פעמיים בשנה, ולגדר שנועדה להסתרה, להקניית פרטיות ולמיסוך מפני עיניים סקרניות, פיח מכוניות ואבק דרכים, יתאימו צמחים גבוהים וצפופים. לא מומלץ להשתמש בצמחים נשירים, בשל היותם עירומים במשך מספר חודשים ולכן אינם יכולים למלא את תפקידי המיסוך והגידור כהלכה.
גדר "פודוקרפוס"- בקידמת הגדר יש שלל פרחים וצמחים.
גדר לא פורמליתלאחר שהוכח שהצמח שנבחר לשמש לגדר מתאים למקום הגידול מבחינת האקלים והקרקע, שותלים אותו בהתייחסות לצרכיו הבסיסיים, כאשר אפשר לתכנן את גובהו ואת כמות העלווה של הגדר כולה על ידי מרווחי השתילה והחשיפה לאור השמש. ככל ששותלים את הצמחים בצפיפות רבה יותר, כך מעודדים את הצמח להתפתח לגובה רב יותר ולהפך. צימוח העלווה מושפע מחדירת השמש, וחשיפה לאור רב תניב עלווה אחידה.
בהקמת גדר חיה חשוב לזכור שעליה להיות נמוכה ככל האפשר מבלי לפגוע במטרות שלשמן הוקמה, ולהלן מספר עצות והמלצות:
- מומלץ לשתול שיחים בעלי מבנה דליל תוך שימור מרווחים גדולים ביניהם, שיוצרים מסתור ראוי מחד, אך מניחים למשבי רוח צפון מערבית רעננה לחדור דרכם בעונת הקיץ.
- כדי לאפשר תנועת אוויר ופתיחות לאור, די בשיחים שגובהם כקומת אדם כדי להאפיל על חלונות הבית ולמנוע משבי רוח.
- אם בוחרים לגדל גדר מעוצבת חשוב לדעת שגיזום הצמח פועל לזירוז קצב הצמיחה ומעלה את רמת הצפיפות בצמח. כדי להימנע מגיזום יתר יש "לקזז" את הצמח רק בתקופת הקיץ כשהצמיחה פעילה, אין לבצע גיזום בחורף או בסתיו.
- בחירת זני שיחים הגדלים לאט תוך התאמה לגובה הרצוי וזקוקים להשקיה מועטה יוצרים את ההפרדה המיוחלת באופן נפלא, בלי להפוך את בעלי הגן לעבדים הנדרשים לטיפול מתמיד וגיזום תכוף.
גדר "לויקופילום קומפקטום".שיחים מומלצים המתאימים לבניית גדר חופשית ודורשים טיפול מועט הם: הרדוף הנחלים 'ננסי', תויה מזרחית ומיאופורון מחודד.
במקומות מוצפי שמש ורחבים מספיק אפשר לשתול שיחים נושאי פרי שאינם זקוקים לגיזום: פיג'ואה, איגנייה חד-פרחית, פיטנגה, קומקווט, גויאבה תותית.
כמו כן, אפשר לגדל שיחים או מטפסים בעלי פרחים ריחניים כגון: מיני יערה, מיני יסמין, מורן, בן עוזרר פיטוספורום, עץ השמן ועוד. חלקם אמנם פורח ומפיץ ניחוח במשך תקופה קצרה בלבד, אך מופע הריח הוא תמיד נעים. מפיצי ריח נוספים הם: ער אציל, מיני הדס (טרנטיני), רוזמרין ואזוביון.
הצמחים המומלצים ליצירת גדר צפופה וירוקת עד הם: לויקופילום. קליסטמונים, היביסקוס סיני, אוג חרוק, אוג גלאוקה ואוג מוקרנטה, פלכון יפני וברזילי הדור.
ישנן גם גדרות מעצי ברוש המשמשות כמשברי רוח או צמחי סבכה סכיניים המשמשים כסייג למשיגי גבול.
לגדר אשר תפקידה נועד לתיחום גבול בלבד, מומלץ לבחור בצמחים נמוכים וקומפקטיים שיכולים לשמש כגבול נמוך, דוגמת פטיספורום יפני ננסי, קליסטמון ליטל ג'ון.
מתוך מגזין 98: "הגדר הטובה"