גינה בסתיו

לא מוכרחים להרחיק עד ניו אינגלנד כדי ליהנות מיפי הסתיו ומצבעי השלכת מרהיבים. תכנון מקדים מאפשר הנאה סתווית בגינה הפרטית גם במחוזותינו

מאת: שי דוד | צילום: יח"צ | - 03/04/2013
הסתיו כבר כאן. מרגישים אותו באוויר, ברוחות המנשבות, בזחיחות הנוף, בנחליאלי שבא לבקר בגינה ובצומח סביב. העצים, עצי הפרי האופייניים לארצנו כגון: הרימון, התאנה, התמר, הזית והחרוב עמוסים פירות טעימים במיוחד לעונת החגים ואילו ענפי עצי ההדר מכופפים מרוב פרי ירוק שיבשיל לקראת החורף הקרוב. העצים הנשירים מתחילים להתפשט ולהראות סימני שלכת ועליהם משנים צבעם מירוק לצהוב, לעתים גם לאדום, ונושרים ברכות על הדשא או הקרקע. זה הסתיו, אותה תחושה של התחדשות והתנקות שאין מקום טוב יותר לחוש אותה מאשר בגינה.
 

 

 

ומה זו הגינה אם לא הבית. בכתבות הקודמות בסדרה זו כבר הוגדרה הגינה כחלל חיצוני שיחד עם חלל הפנים "בונה" את הבית כולו, והובהר הצורך לתת לחוץ להתערב עם הפנים על ידי יצירת התרחשויות הקושרות את שני המרחבים כמו הנוף הניבט אל הפנים,  האור החודר, מראה המים הזורמים, ועוד.
כתבה זו תתייחס לאותם סממנים אופייניים שעוזרים לנו להרגיש את הסתיו ממש בתוך הבית.
ככל שהבית חובר יותר לנוף סביבתו, כך גדלים סיכוייו ליהנות  מהשפעותיה,  הן ויזואלית-אקוסטית  והן פונקציונאלית, ובכלל זה היבטים הקשורים לעידן הירוק. בית  כזה, שהינו פתוח לסביבה, יוכל "לחוש" כיצד הטבע נותן בו את אותותיו כך שניתן יהיה להבחין בעונות השנה המתחלפות. לדוגמא, על הסתיו  יעידו העצים עוטי השלכת שעליהם צבועים בצהוב ובאדום, אותם עצים בדיוק שיעמדו עירומים כביום היוולדם בחורף, ויפרחו בשלל צבעים מרהיבים בבא האביב. לפיכך, עוד בשלבי התכנון ההתחלתיים של הבית, בהם נידרש להחליט על מיקום הפתחים והחלונות, מומלץ להגדיר גם את מיקומי השתילה של העצים ואת המינים הרצויים, על מנת להבטיח שחילופי העונות, ולענייננו הסתיו, יבואו לידי ביטוי בגן/בית.
ובאשר לצבעי השלכת: מרבים לדבר על יפי השלכת המפורסמת של צפון ארצות הברית, שם עצי האדר והמייפל צובעים את הנוף כולו בגוון צהוב-כתום-אדום תוך יצירת מראה מרהיב. ואולם, כדאי לדעת שגם כאן בישראל ניתן ליהנות מצבעי שלכת מרהיבים. עצי הנוי שרלוונטיים מבחינה זו למקומותינו הם: ספיון השעווה (שלכת אדומה), אגס קליריאנה (שלכת אדומה), אוג הדונג (שלכת אדומה), ליקווידמבר (שלכת אדומה),
דולב (שלכת צהובה), אלון ארוך עוקצים (שלכת צהובה-כתמתמה), אפרסמון (שלכת כתמתמה - אדמדמה), לגסטרמיה הודית (שלכת אדמדמה) ועוד.

תופעה נוספת, ויזואלית-אקוסטית, שמרמזת על בא הסתיו היא הקול האופייני לו- זוכרים אותו? כשהיינו ילדים חשבנו שזה קול הרוח, אותו רעש נעים של רשרוש העלים שנובע ממעבר הרוח ביניהם. תופעה ייחודית זו היא מסוג אלו שגורמות לנו לעצור לרגע ולשים לב לטבע המדהים שסביבנו. לעיתים, בעצים מסוימים כמו "צפצפה מכסיפה", שעליה מאופיינים בצד אחד (חיצוני) ירוק ובצד שני (פנימי) אפור, הרעש הזה מלווה בסבסוב העלים סביב עצמם, כמו על ציר, מה שגורם לחשוב שהעץ מחליף צבעים, מירוק לאפור לירוק לאפור..., תופעה מדהימה בפני עצמה שאופיינית אך ורק לסתיו, רגע לפני שהעלים נושרים מהעץ והוא נכנס לשנת החורף הנעימה שלו, לה חיכה כל הקיץ. כמו בכל דבר בחיים לא לכל העצים יש את התכונה הזו, לרשרש בסתיו, ועל מנת לשמוע את הרשרוש ולחוש בו, יש לבחור בעצים בעלי עלים צרים, רכים ולא בשרניים, כאלה שיגרמו לרוח לעשות בהם כרצונה. דוגמא לעצים מעיין אלו: צפצפה, ספיון השעווה (עלים כמו צפצפה), ערבה בוכייה, אדר סורי, כליל החורש, שיח אברהם ארגמני (צד אחד של העלה ירוק וצידו הפנימי סגול), ועוד.

 

 

גינה בסתיו
 

 

הצד היותר פונקציונאלי של השפעת הסביבה החיצונית על הבית פנימה הוא ירוק במהותו, ומתייחס לאופן בו נוכל לחסוך באנרגיה יקרה הדרושה להארת חלל הפנים ולבקרת האקלים בעונות השנה השונות (חימום בחורף וקירור בקיץ), על ידי תכנון נכון של הגינה בכלל ושל הצומח בה בפרט.
בסתיו מזג האוויר בחוץ מאד נעים, וכדי שנרגיש זאת גם בחדרי הבית השונים, הפנימיים והחיצוניים, חשוב לבנות אותם נכון, כך  שתתאפשר תנועת אוויר חופשית בחלל החדר. פחות לעטוף את הבית בצמחייה סבוכה וירוקת עד, ויותר לרווח בין העצים ולהעדיף כאלה שהינם בעלי עלווה אוורירית. דוגמא קלאסית ונפוצה להמחשת התופעה היא שתילת עצי זית עתיקים וסבוכים אל מול החלונות והפתחים העיקריים של הבית. אין ספק שהנוף הניבט במקרים אלו הוא קסום ויפה, אך מנגד, עצים אלה עוצרים את האוויר ומונעים ממנו לחדור לחלל הפנימי של הבית ולאוורר אותו. במקרה כזה לא נרגיש את הרוח הקרירה בסתיו ואילו בקיץ נצטרך לבזבז אנרגיה מיותרת על מיזוג החלל.

 בעניין זה נושא השלכת הוא לא פחות חשוב, ואף משמעותי יותר בכל הנוגע להארה ומיזוג חדרי הבית. שכן, עצים נשירים בארצנו נושרים בסתיו-חורף ומלבלבים שנית באביב. כלומר, בתקופת השלכת ולאחריה (סתיו-חורף),העצים מחדירים דרכם את קרני השמש ובכך מאירים ומחממים את חלל החדר, ובעונת הלבלוב ולאחריה (אביב-קיץ) הם חוסמים במידת הצורך את קרני השמש ועל ידי כך מקררים וממזגים את החלל ומסתירים את הסנוור הקיצי. תופעה זו מקטינה משמעותית את צריכת האנרגיה, וכתוצאה מכך את ההשפעה האקולוגית השלילית על הסביבה כולה. להמחשת נקודה זו ניקח, לדוגמא, חלל חיצוני דווקא, בו ממוקמת פינת ישיבה. אם נרצה ליהנות מפינה זו בכל עונות השנה נצטרך לעשות שימוש באלמנטים שישרתו מטרה זו. למשל, לפינה מקורה נשתמש בקירוי צמחי מסוג מטפס נשיר כלשהו, שמצל בעונה החמה מחד, ומאפשר לקרני השמש לעבור בין ענפיו העירומים ולחמם בחורף, מאידך. מטפסים רלוונטיים לשימוש זה הינם: גפנית מחומשת/משולשת (שלכת אדומה מקסימה), סולנום, ויסטריה, אלמון הודי ועוד. במקרה של פינה לא מקורה מומלץ להעדיף עצים נשירים בעלי תכונה דומה, דוגמת אלה שפורטו קודם לכן. 
דוגמא נוספת מתייחסת לחלל הפנים. על ידי שתילת עצים נשירים סביב החדרים השונים, ובמיוחד סביב אלה בהם נהוג לשהות ברוב שעות היום (סלון, מטבח, פינת אוכל או חדר עבודה), ניתן ליהנות מהצל שמטילה עלוותם בקיץ ומהשמש החמה החודרת מבעד ענפיהם הערומים  בחורף. דרך זו מסייעת משמעותית לחיסכון בעלויות המיזוג בקיץ ובעלויות החימום בחורף.
כך או אחרת, תנו לטבע להשפיע ולעשות את שלו. לא צריך לנסוע רחוק כדי להרגיש את הסתיו. אפשר להרגיש אותו ממש פה בתוך הבית , בדרך מאוד פשוטה ועם מעט מחשבה מקדימה.
 
מתוך מגזין 103: "יופי של סתיו"

יצירת קשר - גינה בסתיו