את דורון וטליה שפר פגשנו במושב אמירים שם הם מתגוררים, ומיד הבנו שלפנינו תהליך של יצירה מיוחדת עם אנשים מיוחדים. כנקודת מוצא קיבלנו גן רחב ידיים מוקף חורש גלילי שדרש התערבות יסודית. עשבים רבים ועצי שיטה כיסו את שטח הגן כיסו עשבים רבים ועצי שיטה, ולנו היה ברור שניאלץ לעשות "בדק בית"- מי נשאר ומי הולך... "לפני תחילת העבודה לא כ"כ היה "גן קיים".
המקום היה מושכר שנים לדיירים זמניים מתחלפים והגינה הייתה מוזנחת למדי, חלקה בבחינת אדמת טרשים המצמיחה קוץ ודרדר. משהחלטנו להקים את המקום שלנו הבנו שעיקר ההשקעה צריכה להיות בגן."- מספרת טליה.
כמו בכל תחילת תהליך תכנון גן, כך גם במקרה זה ערכנו " ראיון " לבעלי הבית, וביקשנו מהם למלא שאלון כדי שנלמד מהם החלומות והציפיות שלהם מהגן העתידי. לשמחתנו, דורון וטליה ביקשו ליצור גן ים תיכוני, החובר לטבע הקיים, גן רך וזורם המשלב בשטחו את ארבעת היסודות: אש, אדמה, מים, אויר. דורון וטליה: "השתתפנו בתהליך מרגע העיבור, כי מבחינתנו הדבר משול להריון, ממש כמו שאישה הרה חווה את בתהליך ההיריון והלידה שלה. הנמשל כאן הוא חברת גרדניה- היא המיילדת והמלווה את תהליך ההיריון, אולי גם מדריכת הנקה".
הסקיצות של התכנון התמקדו באזורים שונים: מתחם עם בור למדורה וסלעים מסביבו, בריכת נוי , בריכת שכשוך, פינות ישיבה בצל עצי אגוז (ליד מקום לכדורסל, איך לא?) וחלקה רחבת ידיים לגידול ירקות אורגניים. בין אזורי הגן ומפלסיו קישרו שבילים, אשר מעבר לתפקידם כ"מקשרים" יזמינו את העוברים בהם לעצור, להתבונן בנוף המרהיב, להתיישב על סלע בשפת בריכת הנוי או לקטוף תות אן תבלין על הדרך.
אחרי ש"הצלבנו" בין הסקיצות, החלומות של טליה ודורון ותנאי השטח, הפשלנו שרוולים וניגשנו לעבודה. התשתיות הונחו ,הקרקע טופלה, פרגולות ודקים נבנו, וכל אבן משטח המגרש נאספה על מנת שתשמש לשולי השבילים, כסלע למושב, או לבור מדורה- שימוש אופטימאלי במשאבים קיימים, חיסכון לכיס, וכמובן התאמה מיטבית מבחינה עיצובית.
מהקומה העליונה של הבית השטח נראה כשרטוט מוגדל, ובמישור החווייתי התחושה הייתה של "לרקום" מציאות: צוות עובדים פורס קווי טפטוף, דורון עובד על חיפוי שבילים בשבבי עץ, טליה מכינה לכל העושים במלאכה שייקים טעימים ובריאים.
בשלב הבא הגיעו משאיות עמוסות בכל העצים והצמחים שנבחרו להשתלב בגן, וביניהם עצי תאנה, קטלבים, עץ תפוח, אגוז מלך, מייש, אגס קלריאנה ועוד צמחים רבים השייכים לאזור ים תיכון ולחורש הגלילי. שתילת צמחים ופרישת דשא הם שלבי שיא בהקמתו של גן, הרגע שכל המאמצים שנעשו כוונו אליו, וכך היה גם כאן. אם להמשיך את דימוי ההיריון של דורון וטליה- התינוק נולד. עם זאת, התהליך תם, אך לא נשלם. מנקודה זו, צריך ללמוד ולהכיר את ה"יצור", לטפל בו וליהנות ממנו, כך שזו אכן תהיה תחילתה של ידידות מופלאה בין אדם וטבע.
מאז עברו מספר חודשים ובביקורנו בסוף האביב ראינו את פרי עבודתנו המשותפת: הגן התעגל, התמלא, התחלפו בו פריחות של חורף ואביב, עשבים שוטים מהחורש הסמוך מתגנבים לגן ומנסים ליהנות מהתנאים הטובים, מתחם המדורה כבר אירח חברים רבים. כל הצמחים מרגישים כבר בבית, התרגלו אחד לשני ותפקידנו - לעזור ולהנחות בגידול "הילד".
טליה: "אפשר לומר שבעקבות הגן החדש השתנו כמה דברים באורחות חיינו. אמנם תמיד היה לנו חיבור עמוק לטבע ולאדמה אבל היום זה יותר ממומש. כל יום אנחנו עדים לאיזה שינוי שמתרחש בו: עלה חדש שמבצבץ, פרח שפורח, פרי שמבשיל. הסיפוק בקשר הזה שבינינו לבין אימא אדמה הוא כה חזק, עד שביקור יומי בגן הפך לצורך ממש. כל יום אנחנו מוצאים את עצמנו עוברים בו ומטפחים את הקשר החם בינינו לבין הטבע הפרטי שלנו. מבט, ליטוף, עישוב, קטיף. כל אלה הפכו לפעולות תרפויטיות ממש, אותן אנו גם מנחילים לאורחים שבאים למקום."
אנחנו, אם תשאלו, מרגישים כמו הורים גאים, ועם זאת יודעים שלפנינו שנים של גדילה, של טיפוח ושינויים, ולצד ההנאה גם עבודה וניגוב זיעה... "היום אנחנו "לעבדה ולשמרה" של הגן" – מסיימים דורון וטליה את הראיון הפנימי שלנו, ואצלנו כבר מתעוררת הציפייה לפגישה הבאה, להתרגש מהצמיחה וההתפתחות, התרגשות שעבורנו היא כוח מניע בעשייה. עוד חלום של טבע הוגשם למציאות שמרחיבה את העין והלב.
אהבתם ?
עוד על עיצוב גינות , ריהוט גינה ואביזרים , גינה חסכנית במים
גן פרחי בר
לגור בעיר , להרגיש בכפר
רוצים לקרוא את המהדורה המודפסת של מגזין בית ונוי בסלון שלכם? הרשמו עוד היום