גני הילדים של המחר

עיצוב גני ילדים - "בתוך מופע הילדות, כל מראה, כל קול וכל מגע הוא שיעור. הארכיטקטורה של סביבת הילד ככלל, ושל גן הילדים בפרט, היא גם המדיום וגם המסר, גם תפאורה וגם שחקן" (מתוך דברי ראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, פרופ'. יעל מוריה) 

שנקר- הנדסה. עיצוב. אמנות 


מאת: | צילום: | - 17/01/2016

בן-יצחק (כלב) לירון | מנחה: אדר' גלית שיף

הצעת התכנון שואבת השראה מפסיכיאטר הילדים האנגלי דונלד ווינס ויניקוט (Donald Woods Winnicott), אשר באמצעות המושג "מרחב ביניים", שילב בין פילוסופיה לפסיכולוגיה. לטענתו, הפילוסופיה עוסקת בעולם החיצוני והפסיכולוגיה עוסקת בעולם הנפש הפנימי, כאשר מרחב הביניים המקשר בין שני העולמות הוא המרחב בו מתפתחת היצירתיות שמשפיעה על הדרך בה חווה הילד את העולם. לשיטתו של ויניקוט מרחב הביניים הוא מרחב "משחק" נטול חוקים ממשיים המחייבים את הילד לעקוב אחריהם, ובתוך כך גם ילדים ביישניים, המתקשים ליצור אינטראקציה עם העולם החיצוני, מצליחים לבטא את עצמם. 


על בסיס תזה זו, הפרויקט מציע מסלול של קפסולות אישיות, אליו יכול הילד להיכנס, לעבור ולשחק בתוכו. המסלול כולל תאים הממוקמים לאורכו ומאופיינים בדרגות שקיפות שונות, מהן שמונעות משאר הנוכחים במרחב לראות את המתרחש בהם, והמעבר בין רמות השקיפות נעשה בהדרגתיות ובהתאם לקצב שבוחר הילד. התאים מציעים לילדים מגוון פעילויות ומשחקים באמצעותם הם יכולים לבטא את עצמם מבפנים החוצה, ובכך מאפשרים גם לילדים עצורים ובישנים להביע את עצמם במרחב הגן.


בן-משה שירי | מנחה: אדריכל יעקב זיק

תפיסותיו של ויניקוט כמקור השראה עומדות גם בבסיסו של פרויקט זה, המדגיש את "המבנה כסביבה" ומציג כיצד אינטראקציה עמו עוזרת לילד להבין את עצמו כייצור יצירתי, חוקר ומגלה. 


על בסיס התזה שמשחק הוא אקט של חוויה, המהווה עבור ילדים גשר בין המציאות הפנימית לחיצונית והמרחב בו מתפתחים אצלם היצירתיות ויכולת הביטוי העצמי, המבנה שתוכנן מכיל קופסאות אלומיניום בפרופורציות שונות, המשמשות למגוון פונקציות בהתאם לצרכי היומיום. הצורניות שנבחרה צמחה מתוך משחק הקוביות האהוב על ילדים, ואשר דרך פעולות הפירוק וההרכבה העומדות בבסיסו תורם להתפתחותם. 


אף בפרויקט המוצע במהלך המשחק עם הקופסאות יכול החלל להשתנות בהתאם לצורך, כשהוא מזמן  לילדים גילויים וחידושים, ואגב כך מעשיר את עולמם ומאפשר להם לפתח את היצירתיות, הסקרנות והדמיון. 


לוי דנה-יעל | מנחה: אדר' גלית שיף 

הפרויקט מבקש לבחון כיצד מרחב טקטילי יכול לתרום לשילובם ולהתפתחותם של ילדים בגן, תוך שימת דגש על ילדים לקויי שמיעה וראייה. 


במסגרת המחקר המקדים התגבשה אצל לוי הבנה כי שילוב ילדים בעלי לקויות במערכת החינוך העירונית יתרום לשילובם בחברה, כמו גם להתפתחותם של שאר ילדי הגן. בתוך כך ההתמקדות היא בחוש המישוש, המשותף לכל ילדי הגן: הוא מעודד מוטוריקה עדינה וגסה, ניתן להרגיש בעזרתו ויברציות של קול, לתאר אובייקטים, ולדעת היכן נמצאים במרחב. האסטרטגיה העיצובית של גן הילדים הנגיש מבוססת על טקסטורות המשמשות להכוונה ותורמות לשיפור האקוסטיקה בחלל, ובאמצעותן חולק הגן בהתאם לסוגי הפעילויות המתקיימות בו, כך שניתן להתמצא בו טוב יותר: הילדים יוכלו "לשמוע" ו"לראות" בעזרת הידיים, הרגליים ושאר איברי גופם. 


השליטה במרחב נועדה לחזק תחושת הביטחון של כל הילדים, לאפשר להם להרגיש שווים, ולשפר את התקשורת ביניהם. 


יוסף סיון | מנחה: ד"ר רבקה ויטל

תכנון הגן החדש מציג פרשנות אישית למושג "מרחב ביניים" - מרחב שנמצא בגבול הדק שבין מציאות לדמיון, בין הגלוי לנסתר, בין פנים לחוץ. קירות הגן הפכו לחלל תלת-ממדי המכיל את עולמו של הילד, כשהוא נקרא כמרחב המצוי בין פנים לחוץ, מאפשר קשר תמידי עם הסביבה ויוצר חוויה מרחבית שמעניקה לילד פרספקטיבה חדשה על העולם החיצוני ועל עולמו הפנימי. 


מעטפת הגן מתפקדת כחלל קסום וצבעוני, המאפשר משחק של גלוי ונסתר, ובהתאם לפעילותו במרחב לוקח הילד חלק פעיל בחשיפת חלקי המעטפת הצבעוניים לחלל הגן הלבן.