שנתיים עברו, ומוזיאון ארץ ישראל, בתל אביב, שוב מארח את הביאנלה לקרמיקה ישראלית, השישית במספר. אוצרות התערוכה הדו שנתית הפקדה הפעם בידיה של אמנית הקרמיקה שלומית באומן, ששילבה בה 110 אמנים ומעצבים מתחומי הקדרות, העיצוב והפיסול, כשההקשר הרחב של התערוכה הוא יחסי האדם והטכנולוגיה. השנים האחרונות, אליבא דה באומן, מאופיינות בהתפתחות טכנולוגיות חדשות המעניקות אפשרויות חדשות לטיפול בחומר, ובתוך כך מייצרות גם שפת תכנון ועיצוב חדשה, שבחינתה עומדת במרכז התערוכה.לצד כלים חדשים ותובנות חדשות שהביאו עמן הטכנולוגיות, עומדת התייחסותם המורכבת של היוצרים עצמם, והתערוכה הינה בבחינת מסע בין יחסי הגומלין המתקיימים בין ההיבטים השונים, מסע שמוצג דרך עשר תמות עיקריות: תבניות ותובנות (שיטות עיבוד החומר, כלי עבודה, תהליכי ייצור); קדרות: מתעשייה לשפה אישית; ממשי ומדומה; טכנולוגיה בחיי היומיום; תעשייה: געגוע למפעלים מעמן, פורצלן וחרסה; מפגש בין מסורתי לעכשווי; מרחב מקומי; מגדר; סיפור אישי וסיפור קולקטיבי; ו-High Tech Low Tech. במסגרת התערוכה משולבת תערוכה נוספת "קרמיקה טכנית", שאצרה אפרית פרידלנד, והיא חושפת צוהר לשימוש שונים בתכלית שנעשים בחומר בתעשיות שונות, דוגמת תעשיית האלקטרוניקה, החלל, עולם הרפואה, תעשיית הטקסטיל ועוד.
מתוך מגזין בית ונוי 117: "עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים"