דור חדש של מעצבים - בוגרים 2010

מאת: מיה אור | צילום: סשה פליט, עודד אנטמן, אלכס פרגמנט, יח"צ | בוגרי בתי ספר לעיצוב - 03/04/2013
צילום הדסה: יח"צ
צילום שנקר: סשה פליט
צילום בצלאל: עיצוב תעשייתי עודד אנטמן, אופנה וצורפות אלכס פרגמנט

כמידי קיץ, כך גם השנה זימן חודש יולי מסע דילוגים בין תערוכות בוגרים של מחלקות העיצוב במוסדות הלימוד השונים.  עבור הבוגרים עצמם, יש לשער, הוא סימן את תום מסלול הלימודים התובעני שהכשיר אותם כמעצבים-  ארבע שנות לימוד שהאחרונה שבהן מוקדשת לפרויקט הגמר.
מנעד הנושאים בהם עוסקים הפרויקטים רחב ביותר, החל מכאלה שנולדים ממקור אישי, דרך אמירות חברתיות וסביבתיות, הגיית פתרונות חדשים לצרכים מוכרים לצד זיהוי "פינות חיים" שדורשות מענה, וכלה בפרשנויות מקוריות ובהצעת חלופות לאובייקטים/חומרים/שימושים קיימים.  בתוך כך ניתן לראות התייחסות הולכת וגוברת להיבטים ירוקים כמחזור וקיימות- אם בפרויקטים שעוסקים בכך ישירות, ואם כאלה בהם נשזרו ההיבטים הירוקים כערך מוסף. בהמשך לכך, ראוי לציון הוא ריבוי פרויקטים העוסקים במחקר חומרי וטכנולוגי, כאשר גם כאן נראה כי המניע הוא כיוון מעשי יותר, ולאו דווקא רצון לפרוץ גבולות "פר סה", על מזבח הקונספטואליות. דור חדש של מעצבים יצא לדרך.

מחקרים וחומרים

קליפות סולסקין
מחקר חומרי באוריינטציה ירוקה למציאת חומרים בני קיימא שאינם מתכלים, מפתיע עם תוצאתו- קליפות הדרים. באמצעות תהליך עיבוד פשוט למדי, הפכו הקליפות לחומר קשיח, קל משקל ומתכלה, ממנו הפיק זוננשיין כלי אוכל שמישים שאינם מכילים כל מרכיב שאינו מתכלה. החומר עמיד במים, והניחוח העולה ממנו, גונו ומרקמו, מזכירים את מוצאו הטבעי.
עיצוב: זוננשיין אור, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: עמי דרך.

"בזלת"- מחקר ועיצוב
Lightstone עשוי ספסל  -  חומר בזלתי חדש שפותח במסגרת פרויקט שבחן את הפוטנציאל החומרי של הבזלת לשמש כחומר גלם לצרכי עיצוב. המחקר בדק את היכולות לשינוי מצב הצבירה של החומר במטרה ליצור תרכובות חדשות, והניב חומר מוקצף דמוי בזלת שחזותו התפוחה מתקבלת בהתפחה בתבנית ומשמרת את מופע פני החומר המקורי.
עיצוב: יקותיאל אורי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: טל גור.

יוצאים לשטח
פתרונות לשהייה בתנאי חוץ

Solar ibex
תנור שמש מתקדם המיועד לבישול/הרתחה/אפייה בתנאי שטח שטופי שמש. התנור פועל על בסיס ריכוז קרני שמש בלבד, ללא כל חשמל או דלק, ומצויד במערכת עקיבה שמטה אותו לכיוון השמש ובתוך כך מאפשרת לשלוט על זמן הבישול ועל העוצמה הנדרשת. כאובייקט שנועד לתנאי חוץ בשטח הוא ניתן לקיפול וניוד נוח, ומאפשר שימוש בסירים שתכולתם עד 6 ליטר.
עיצוב: ניר בית אב, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: אילון ערמון.

Yamatok
ימתוק הוא כלי שנועד להתפלת מי ים באזורי חוף במדינות עולם שלישי, כמו גם לנסיבות של הימצאות בשטח, דוגמת תנאי קמפינג. המוצר דמוי הסיר פועל בעזרת אש, אך הודות למבנהו המיוחד ולשילוב החומרים ממנו הוא עשוי, ניתן להפיק ממנו באמצעותו מים נקיים גם ע"י ניצול אנרגיית השמש.
עיצוב: מיכל קסלר, החוג לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת הדסה.

"קנטדה"
יחידה משפחתית מתקפלת לשהייה זמנית מפנקת בחיק הטבע. בצירוף ליחידות נוספות ניתן לייצר מאהל משותף מודרני- מעין "עיר אוהלים" פרטית. לכל יחידה מצב יום פתוח ומצב לילה סגור וכן תאי אחסון מוצלים לחפצים. מטרת הפרויקט היא מיסוד ה"זולה" המאולתרת לכדי מוצר תוך שימת דגש על האווירה והאינטראקציה החברתית שנוצרת מהסיטואציה.
עיצוב: אוריון יהלומי וסיון מור, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: נעמה שטיינבוק.

Kumzit
מערכת כלים לבישול חברתי סביב המדורה. משלבת את ערכי האילתור של בישול בשטח סביב המדורה עם נוחות הבישול של המטבח המודרני, ומאפשרת לבצע כל פעולת בישול בצורה נוחה, חברתית וחוויתית.
עיצוב: בועז לזר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון.
kumzit, עיצוב בועז לזר

צעצוע של סיפור
זיכרונות ילדות, געגועים, ערכו של צעצוע בעולמו של הילד, פונקציונאליות, שמירה על בטיחות וגם ערכים ירוקים

Connectoy
צעצועים שפיתוחם נולד מחקר של חומרים ומחברים ממגוון חומרים, אשר נבדקו אסתטית ופונקציונאלית. הצעצועים, הנחלקים לסדרת חיות ולסדרת כלי רכב, עשויים מעץ גושני וחלקיהם השונים מחוברים זה לזה באמצעות מחברי סיליקון: גומיות סיליקון מחברות את סדרת החיות המשלבת עץ אגוז אמריקאי ונועדה לפיתוח מוטוריקה עדינה, ומשטחי סיליקון גמישים מחברים את חלקי סדרת כלי הרכב, שנועדה לעידוד יצירתיות ועיצובה משלב עץ אלון.
עיצוב: איציק אסקין, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחים: פרופ' גד צ'רני וטל קמיל.
connectoy, עיצוב: איציק אסקין


"מוזו", פרויקט המחזיר את ערך המשחק עם אדמה על כלל היתרונות הטמונים בחומר הראשוני - פיתוח יכולות מוטוריות, חשיפה לחומר טבעי, חיבור ומגע ישיר עם הסביבה הפיזית. חיות המשחק עשויות אדמה יצוקה עם תוספים, בסיסן הוא שלד פלסטי המאפשר תיקון, שמירה ו/או תיקון שלהן, ואת גופן חובקות תוספות פלסטיות צבעוניות וגמישות. מחזור חייהן של בובות ה"מוזו" כולל התפוררות והפיכה מצעצוע לאדמה והן אף ניתנות לשבירה מכוונת, כאשר כל אלה מובילים להשלמה ו/או תיקון אינטואיטיביים תוך שימוש בחומר הזמין.
עיצוב: הימלפרב נועה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: פרופ' חנן דה לנגה.
עיצוב: נועה הימלפרב


מקור ההשראה של "קרילו", משחק הרכבה המיועד לבני 3+, טמון בעולם החרקים והוא שקבע את הקימורים המאפיינים את  עיצוב הדמויות והיצורים שהוא כולל. אופי המשחק מתקבל מחיבור בין חלקים קשים באמצעות שרוך גמיש, ובתוך כך הוא מעניק חופש רב לילדים המשחקים בו ותורם לפיתוח הדמיון והיצירתיות שלהם. החלקים העשויים עץ משלבים חורי נעיצה והשחלה, חלקי הפלסטיק רכים ועשויים בהזרקה, השרוכים ארוגים על חוט נחושת, וקצותיהם, העשויים פלסטיק רך, מסמנים את מידת השרוך על פי צבע ומשמשים כמחברים שאף "משרטטים" את הצורה המתקבלת.
עיצוב: אתגר נועה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: פרופ' יעקב קאופמן.

"דיו". זיכרונות ילדות ותובנות אישיות לגביהם, הביאו ליצירת סוס נדנדה הבוחן נקודות מפגש בין עיצוב ואמנות, בין פסל לרהיט, בין פיגורטיבי למופשט, בין המוסתר לחשוף ובין הנוסטלגי למודרני. הסוס, העשוי צינורות נירוסטה, ניאופרן ועץ, נועד להצבה בבית תוך שהוא משלב ערך פיסולי עם הזמנה לצאת מהשגרה ולהתחבר אל תכני הקסם של הילדות.
עיצוב: אדלר אלעד, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: פרופ' יעקב קאופמן.

"הפינה שלי" היא מקום לדמיין בו- פינת משחק לילדים בגילאי 3-6, כאשר בחלל התחום והאינטימי ניתן לדמיין, ולחוות עולם שונה כל פעם מחדש. הפינה העשויה קרטון ניתנת לקיפול בטכניקת פופ-אפ,  ומיועדת לדירות עירוניות קטנות בהן חסר מקום לחדר משחקים: במצבה הפתוח היא מציעה מגוון גדול של אפשרויות לתחימת החלל, ובמצבה הסגור תופסת מקום מזערי בלבד, וניתן לאחסן אותה מאחורי דלת, או מתחת למיטת יחיד. הפינה שלי מעודדת שימוש בצעצועים ואביזרים הקיימים בבית, ניתנת לתפעול  מלא וקל על ידי ילדים, ובהיותה עשויה מקרטון אף למחזור.
עיצוב: לייה מאירזון, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". מנחה: גדעון דותן 

 4IN1
18 יחידות עשויות עץ סנדוויץ' משמשות ליצירת ארבעה סוגי צעצועי עץ שונים, ה"עוקבים" אחר התפתחות הילד ומותאמים לכל שלב בה: נדנדה בשלב הראשון, הליכון בשני, בימבה בהמשך, ומריצה בשלב הרביעי. הצעצועים ניתנים להרכבה קלה תוך שימוש באמצעי חיבור פשוטים המוצעים יחד עם החלקים במארז שטוח עשוי בד. מעבר לפונקציונאליות שלו, מקפל הפרויקט בתוכו ערכים סביבתיים, דוגמת שימוש מושכל בחומר גלם, הפחתת נפח פסולת, ועוד.
עיצוב: בוני מנור, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון.

סוס נדנדה - BOB
סוס נדנדה לילדים, העובד על עקרונות של מתח מבני. שני חלקי  הסוס, המושב והרגלים, רתומים האחד לשני בעזרת חבלים בלבד, כאשר מתח החבל יוצר תנועה גמישה, מעגלית ורב כיוונית של המושב. האובייקט המשחקי מעצים את מאפייני סוס הנדנדה והופך את הרכיבה למאתגרת, אנרגטית ומדמה בצורה נאמנה יותר רכיבה על סוס אמיתי.
עיצוב: דקלה דינור, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: שולי שטראוס.

בטון "בון טון" 
החומר הפשוט, שאינו מתנאה בתדמית סקסית במיוחד, זוכה לפרשנויות חדשות ולעדנה עיצובית 

מאובנים
שיטת ייצור חדשה המבוססת על יציקת בטון לתוך תבניות רכות מחומר טקסטילי: המאפשרת חופש צורני משוחרר משיקולים טכניים של זוויות חליצה, לצד פיתוח שפה שונה של משטחים אורגניים עם טקסטורה חמה. על ידי מתיחת הבד וקיבוע צורתו בעזרת אילוצים קשיחים ניתן להכתיב  ליציקת הבטון צורה מדויקת, ולקבל צורה מקרית כתוצר של משקל הבטון באזורים בהם הבד רפוי: באזורים אלו התבנית הרכה מתנפחת, מתקפלת, ומכניסה לתוך האובייקט אופי וחיים. סדרת יציקות בשיטה זו לאותה תבנית מניבה אובייקטים דומים, אך לא זהים, והטכניקה ניתנת ליישום במגוון רחב של שימושים נוספים, בתחומי עיצוב וארכיטקטורה.
עיצוב: אופיר צוקר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". מנחה: פיני ליבוביץ

איטונג
שילוב מעניין בין איטונג וגלזורה נוטל מהחומר הנקשר לעולם הבנייה את איכויותיו ה"פשוטות" ומעניק לו חזות אסתטית חדשה וקלילות מפתיעה. קערות ההגשה עשויות מאיטונג שפני שטחן הפנימיים צופו בגלזורה בעלת אינסוף מופעים, והשפה החיצונית שלהן הינה עבה ומבליטה את מרקמו של החומר. עובי השפה מייצר תחושת נפח וכובד העומדת בניגוד מפתיע למשקלן הקל של הקערות. מעבר לעיצוב הקערות, פותח השימוש המשולב אפשרות לפיתוח אפליקציות נוספות, דוגמת באריחים, לבנים או קירות.
עיצוב: הלטר מיה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: פרופ' יעקב קאופמן.
 
ירוק הוא הצבע שלי
מחזור, ערכי קיימות, והתייחסות לאיכות סביבה

מהביצה לשדרה
שימוש בבמבוק בצורתו הגולמית ליצירת ספסל שנועד לשימוש חיצוני, ובתוך כך לייצור מיקרו סביבה טבעית ופראית בתוך סביבה עירונית, תעשייתית ואפורה. ההשראה לספסל, שעיצובו מגלם מתח מעניין שנולד משילוב הבמבוק הטבעי עם אלומיניום, נשאבה מתמונה בה נראים פועלים מובילים גומא בביצות החולה של שנות השלושים, וכיליד הגליל חבר בן ערב אל הנרטיב שלה באופן אישי.
עיצוב: גל בן ערב, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: עידו ברונו.
מהביצה לשדרה, עיצוב: גל בן ערב

Breather
מערכת סינון והעשרה שנועדה לטיהור וניקוי האוויר בחלל החדר ומבוססת על אצות חד תאיות שמפיקות חמצן. המערכת פועלת כממברנה בין הפנים והחוץ, כאשר האוויר המלוכלך שחודר מן החוץ נקלט בנוזל ומסתנן בעזרת האצות: הן קולטות את הפחמן וניזונות ממנו, ובתוך כך האוויר המשתחרר לחלל הינו נקי.
עיצוב: איבצן הרון, החוג לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת הדסה.
breather, עיצוב: איבצן הרון


הסעודה הגדולה
פתח לאינטראקציה זוגית או חברתית, משחק של חושים וחושניות

כלים לארוחה חווייתית
השאלה שעמדה בבסיס הפרויקט דנה בחיבור בין אוכל לכלי, ובהשפעת הכלי על חווית האכילה ככלל ועל מידת ההנאה של הסועד. הכלים שנוצרו במסגרתו עשויים קרמיקה חסינת אש, ברזל יצוק פיירקס ועץ, ומייצגים חוויית אכילה ראשונית ואינטראקציה בין המזון לכלי, כמו גם בין הסועד לכלי.
עיצוב: שלם הדס, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". מנחה: טל גור.

Table Set
הפרויקט, שמטרתו נועדה להמחיש את יכולות החומר הקרמי, מציע מיזוג של שולחן האוכל עם כלי האוכל עצמם, תוך יצירת אובייקט חדש המשפיע על חוויית האכילה.  האובייקט מורכב מקונסטרוקציה עשויה עץ ומשלושה סוגי כלים עשויים קרמיקה, המשמשים גם כמשטח האכילה של השולחן, ובתוך כך מייצרים חוויית אכילה חדשה המתבצעת ישירות ממנו. בסוף הארוחה ניתן להחזיר לכלים את מהותם ככלים ולהכניסם לשטיפה במדיח.
עיצוב: אלעד קאשי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". מנחה: ברק אשר

אפרודיזיאק
ארוחה כחוויה של אינטראקציה זוגית, כאשר כל אחד משלביה (כל מנה) יוצר דיאלוג גופני שונה בין בני הזוג. לכל מנה הוצמדה חוויה זוגית, כשהמנה עצמה מותאמת לרעיון ולתחושה שהחוויה מעבירה, וכך גם עיצוב הכלים, דוגמת מרקייה זוגית להשקיה הדדית.
עיצוב: עידו גרעיני, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: נעמה שטיינבוק.

Rollabowl
מערכת כלי הגשה החוסכת מקום על שולחן האוכל ומתייחסת לאינטראקציה נעימה בין הסועדים כשהכלים נעים כמעין "סרט נע". המערכת מורכבת מבסיס מודולארי הנחלק לשתי מסילות בסיס ומסילות אמצע הניתנות להתאמה לאורך השולחן. הקערות נעות על המסילה בנפרד או כ"רכבת", ובתחתיתן ישנו ציר התוחם אותן בבסיס המסילה ומאפשר להניחן גם על השולחן.  
עיצוב: עינב נחום, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: ויקטור פרוסטיג

Sensuous Tableware
שיתוף כלי האוכל כחלק חווייתי-חושי והפעלת הסועד באמצעותם. עיצובם היצירתי והלא שגרתי של הכלים השונים הותאם למנות - ראשונה, עיקרית, קינוח כמו גם להפעלת חושים שונים, דוגמת כפיות שפני שטחן משובצות בבליטות הגורמות למרקמו החלק של השוקולד להיות מגורען ולהשפיע על תחושת הלשון ועל חוש הטעם.
עיצוב: אילן סיני, החוג לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת הדסה.

נשים, נשים
פרשנויות חדשות לאביזרי אופנה

תיקתא
לנוהגות (או נוהגים...) לסחוב את "כל הבית" בתיק: חללו הפנימי של התיק, שעיצובו נשאב מאדריכלות עירונית, נחלק לתיבות בגדלים וגבהים שונים, תוך יצירת פני שטח משתנים אותם ניתן לחוש במישוש, ובתוך כך לזהות בקלות את החפץ שהם מכילים.
עיצוב: שירלי גואטה, המחלקה לעיצוב תעשיתי, "שנקר". מנחה: פיני לייבוביץ.

Watching
שלושה שעונים, שלושה חומרים- פתרונות חדשים לשעון יד, מוצר פונקציונאלי שעיצובים המתחדשים תדיר הופכים אותו לנחשק.
שעון בד בהשראת עולם האופנה- הבד מלביש/מכסה את השעון ומותיר רק שתי בליטות קטנות לקריאת השעה. שעון עץ בהשראת עולם הריהוט- פתיחה המבוססת על  פתיחת/סגירת מגירות עץ הנעות על מסילות. שעון פלסטיק בהשראת אלמנטים יומיומיים העשויים מהחומר- אבזם פלסטיק לחץ משמש כרצועה מתכווננת.
עיצוב: ענבל אדרקה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון טכנולוגי חולון. מנחה: נעמה שטיינבוק

Modul A
פרויקט בנועד לשנות הרגלי צריכה בזבזניים ע"י שינוי העיצוב ותהליכי הייצור של נעליים. הנעל המוצעת הינה מודולארית, ועשויה מ-3 חלקים ברי מחזור: עקב, סוליה אורטופדית וגפה, אותם ניתן להרכיב/לשנות בקלות ללא שימוש בדבקים. שינוי הנעל מתבצע ע"י החלפת העקב או הגפה (באמצעות קילוף), כאשר ריבוי החלקים המופיעים במגוון גבהים, טקסטורות וצבעים מאפשר ליצור עיצובים מגוונים חדשות לבקרים.
עיצוב: יערה פלדמן, החוג לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת הדסה. מנחה: גליה שבו
modul A, עיצוב: יערה פלדמן


חי, צומח, דומם
הפרויקט חוקר את גזרת הנעל הבסיסית, כאשר חיפוש אחר גבולותיה כאובייקט מתפקד על כף הרגל מחד, וכאובייקט סטאטי דינאמי משתנה מאידך, הרחיב את המחקר גם מן ההיבט הפונקציונאלי. בדומה למחזוריות הקיימת בטבע, גזרת הדגמים משתנה וחוזרת, לובשת ופושטת צורה ברצף שבין פתוח לסגור. מרכיב עיצובי-תפקודי  מרכזי  בדגמים הוא הלחצניות (תיקתקים)  אשר מגדירות, מפרקות ומרכיבות מחדש את הגזרה בכל דגם, ומעניקות למשתמש חוויה ייחודית המייצרת עניין ומשחק.
עיצוב: דפנה עמר, המחלקה לצורפות ואופנה, "בצלאל"