אין ספק שתערוכת הרהיטים במילאנו של שנת 2010 תהיה אחת התערוכות שתיחקק בזיכרון, ולא דווקא בזכות בשורות מרעישות בתחום העיצוב שהביאה עמה. העיר, שמידי אפריל לובש חג והופכת למסיבת עיצוב אחת גדולה, זכתה לחוות השנה נטישה המונית, וכך גם כל שוחרי העיצוב שהגיעו אליה "זכו" להעשיר את חוויית הביקור בה בממד לא צפוי שאינו קשור כלל ועיקר לערכים אסתטיים. עם זאת, עד שהחלה "הבריחה הגדולה", קיבלה מילאנו את אלפי המבקרים שבאו למשש את דופק העיצוב ולעמוד על הלכי הרוח בתחום, עם שפע של פעילויות, אירועים ומתחמי תצוגות מזמינים בתחום העיצוב. לצד התערוכה הממוסדת רחשה כתמיד הפעילות באזור טורטונה, במוזיאונים השונים ובאולמות התצוגה שבעיר, כאשר השנה נוסף להיצע מתחם חדש, ונטורה למברטה - אזור מרוחק מעט ממרכז הפעילות, אשר זוהה כדבר הבא אחרי שאזור טורטונה, שהחל את דרכו כמוקד של עיצוב צעיר, אלטרנטיבי ואחר, הפך עם השנים לממוסד למדי. אמנם עדיין מדובר באזור חם המציע למבקרים בו עניין רב, בעיקר בגלל מעצבים וחברות מובילות שהתמקמו בו Moooi) של מרסל וונדרס, טום דיקסון, חברת סברווסקי המציגה בו את המיצבים המרשימים שלה וחברות נוספות), אך הממד הבועט שאפיין אותו דעך משהו. בונטורה למברטה מאידך, שכונה שקטה ותעשייתית במקורה, אשר בתוך כך משופעת במבני תעשייה והנגרים מתאימים לתצוגות, התמקמו בתי ספר לעיצוב שהציגו תערוכות של סטודנטים, יוצרים עצמאיים וגלריות מתמחות שזימנו חגיגה של עיצוב "פר סה", אך נראה כי רק ימים יגידו אם חזון היזמית, החברה ההולנדית "Organization in Design", יוכיח את עצמו והאזור אכן ייוותר כמעוז יציב של עיצוב "טהור", חף מסממני מסחר ומיסוד.
שילוב של קווים גיאומטריים א-סימטריים ואריג שטוח המדמה נייר בדיגום גראפי משובץ מעודנות באבני סוורובסקי. עיצוב של דושי לוין (ניפה דושי וגונתן לוין) לחברת Moroso במתחם הרשמי של התערוכה התקיימו כתמיד תערוכת הרהיטים, תערוכת המטבחים Eurucucina המתקיימת אחת לשנתיים לסירוגין עם תערוכת התאורה, ואולמות נוספים הוקצו לתצוגות טכנולוגיות של המטבח שהשלימו את תערוכת עיצוב המטבחים, לתצוגות מתחום עיצוב לחדרי הרחצה, ולסלון וכן מתחם הלוויין המעניק במה למעצבים צעירים ונחשב למושך עניין. האמת היא, ש"בגדול" לא ניתן לדבר על חידושים מרתקים או על מגמות חדשות גורפות בתחום העיצוב. אותות המשבר הכלכלי שפקד את העולם עדיין ניכרו בקרב החברות, ומצאו את ביטויים בתחושה של עולם מפוכח הנזהר מנקיטת צעדים גדולים מידי. החברות המובילות, עם חובת ההוכחה שחלה עליהן ו"השמות הגדולים" המזוהים עמן, חשפו אמנם עיצובים חדשים - מי יותר מי פחות, והאחרות שדרגו, הרחיבו או העשירו קולקציות קיימות, אך לא במידה שנושאת עמה בשורה חדשה בתכלית. יתירה מכך: סקירת התצוגות בתערוכה מותחת קו ברור בין מה שניתן לכנות "עיצובי קצה", לבין מה שלצורך העניין ניתן להגדיר כסוג של "עיצוב מיין סטרים" - יותר מוכר ופחות קיצוני, כזה שהולך על בטוח ונועד לענות למכנה משותף רחב. כך, לדוגמה, קשה להניח שלמעט משוגעים לדבר ושוחרי פריטי אספנות, יאוץ ההמון הסוער לנכס לעצמו כאמצעי אחסון את "קבנה"- יחידת אחסון דמוית בקתה עטופה רפיה שיצרו האחים קמפנה לחברת "אדרה", אך עיצובה יוצא הדופן בהחלט היווה הצגת יכולת יצירתית ועורר עניין מפתיע ושונה.
Drop table - שולחן בעל משטח זכוכית אופטית, המעניקה לו ממד של עומק ותעתוע כלשהו. עיצוב של גוניה אישיגמי לחברת Livingככלל, תערוכת עיצוב הרהיטים במילאנו שבה והוכיחה את העובדה שחומר וטכנולוגיה הם מרכיבי המשוואה המובילה את עולם העיצוב העכשווי, והיא שמאפשרת לחברות יצרניות ולמעצבים, ובעיקר למובילים שבהם, לפרוץ גבולות של ייצור ולהגדיר ערכים חדשים של איכות ואסתטיקה. עולם הטקסטיל, לדוגמה, הוא אחד התחומים שמאתגר מעצבים בדרכם לייצר אמירות חדשות, ולא מעט מהאובייקטים שנצפו גילמו שימוש בחומרים טקסטיליים כבסיס לעיצובם. עיצוב הכורסה "Memory" למשל, שיצר טוקוז'ין יושיאוקה לחברת "מורוסו" נשען, למעשה, על אריג מיוחד שפיתח המעצב לצורך זה, עשוי שילוב של סיבי כותנה ואלומיניום ממוחזר. האריג, העוטף קונפיגורציה צורנית מוכרת של כורסה, מתווה את עיצובה, כאשר חזותו המקומטת משהו משתנה תדיר עם הישיבה בה ובהתאם לגוף האדם היושב. העיצוב כמהות קבועה כמעט נעלם ממנה לטובת קשר שנוצר בינה לבין האדם, וככזה, לדברי יושיאוקה, הוא אף מייצר הד רעיוני ליפי הטבע המשתנה תדיר – רעיון המתכתב עם העיצוב היפני. הבחירה הטקסטילית של האדריכל והמעצב גטאנו פשה הייתה מתוחכמת פחות, אך יצרה שואו ראוותני כשריפד ביריעות דשא סינטטי את ספת האביב (המשך לקולקציה "ארבע עונות" שיצר עבור חברת "מריטליה"), ואף זוג המעצבים ניפה דושי ויונתן לווין חשפו שימוש טקסטילי מעניין בכורסאות Paper Planes שעיצובן נולד מיצירת אריג משולב עם אבני סוורובסקי. כנגזר משמן גילמו הכורסאות האווריריות מוטיב "קיפולי" כלשהו עם זיקה למטוסי נייר מקופלים, כמו גם קונטרסט מעניין: הריפוד עוצב ברוח גראפית עם דיגום משבצות מעודן, כאשר אופן שילובו עם הקונסטרוקציה המתכתית יצר ממד ארכיטקטוני-גיאומטרי כניגוד לממד הקישוטיות של אבני הקריסטל הזעירות שנשזרו בו כסוג של "סב-טקסט".
מערכת ישיבה פינתית, משלבת קטעים נעדרי משענת שיכולים לשמש גם כמשטחים שולחניים וחללי אחסון בצדדים. Linteloo
מערכת ישיבה בצבעוניות עזה של גווני כחול וסגול, עם שילוב חללי אחסון בגבה. Biesseבניסיון לזהות בכ"ז איזה רעיון או הלך רוח משותף שאפיין את תערוכת העיצוב, נראה כי מדובר בשילוב של זיקה לאמנויות דקורטיביות ומלאכות יד, של מודעות גוברת לנושאים אקולוגיים, ושל עיצוב תעשייתי מתקדם. בעולם שמבקש להירגע מהטלטלות שפקדו אותו ו"לשוב הביתה", הרעיון המניע את המעצבים ואת החברות היצרניות הוא לספק את אותה תחושה של נינוחות ביתית, כמו גם מענה מוצרי ראוי לקהל מודע שלמד להכיר בערכן של איכות ואסתטיקה. בתחום עיצוב מערכות הישיבה, למשל, כמייצגות את ה"לייף סטייל" וערכי משפחתיות, ניתן לראות כיצד הן מאופיינות במראה "קז'ואל" נדיב ממדים, ובגמישות המאפשרת לשחק איתן לפי הרצון: להפריד או לחבר את חלקיהן השונים, לשנות את תנוחת משענות הגב והידיים, לארגן את הצבתן כמשטח מרבצי או כ"גב אל גב" וכד'.
בנוסף, רבות מהן מופיעות בעיצובים "פינתיים" ההופכים בסופם למעין שזלונג קצר שיכול לשמש גם כמשטח הנחה, וכן כשהן משלבות חללי אחסון/הנחה בצדדים, מאחור, או בינות למושבים עצמם. בעיצוב הכורסאות אפשר היה להבחין במשענות גב גבוהות מבעבר, המעצימות את נוכחותן ומגדירות אותן כ"מקום", ועיצובי כיסאות, סוג של "מסט" עבור כל מעצב וכר פורה לעיצוב ניסיוני ופיתוחים טכנולוגיים, נראו כתמיד בשלל צורות ושימושי חומרים. במסגרת זו, אגב, הפתיעה דווקא חברת "ויטרה" עם גימיק עיצובי נחמד - Chairless, פתרון ישיבה שהינו סוג של א-כיסא: רצועה עשויה פוליאסטר, אותה כורכים סביב הגב וברכיים משוכלות, כך שהיא תומכת בגוף היושב על הרצפה ואפילו עושה זאת טוב למדי (עדות אישית של כותבת שורות אלה).
מערכת ישיבה Suita, עיצוב מעודן למערכת ישיבה מודולארית המחברת יחידות בודדות שניתנות לחיבור הרמוני, ואף משלבת יחידת מדף נוחה בחלקה האחורי. עיצוב של אנטוניו ציטריו לחברת vitraרבים מהשולחנות שנראו, הן קפה והן אוכל, התנאו במשטחי זכוכית שקופים, וקשת החומרים ככלל מעידה על גיוון ועל מאמצי הפיתוח המושקעים בתחום. בתוך כך היא נעה בין שימושים מתקדמים במיני חומרים פלסטיים-שקופים או אטומים, דרך מתכת, עצים מסוגים שונים, שימוש הולך וגובר בחומרים ממוחזרים, טקסטילים למיניהם, ועד שילובי חומרים שונים באותו אובייקט. בגזרת הצבעוניות בלטו שתי שפות המתנהלות במקביל: צבעוניות המורכבת מגוונים טבעיים ותתי גוונים שלחם לעולם לא נס (בז', גרז', שמנת וחומים למיניהם) ולעומתה צבעוניות עזה של גוונים ככחול, אדום, ירוק, טורקיז ועוד. תם ולא נשלם- עם כל הרצון הטוב, כמה עמודי מגזין המוקצים לכתבה אינם יכולים להקיף את מכלול הרשמים מהתצוגות ומהאטרקציות הנוספות שמילאנו הייתה משובצת בהן, וסיפורם של אלה, כמו גם סקירה של תערוכת המטבחים, יובאו במגזינים הבאים. מתוך בית ונוי מס. 112: "תערוכת הרהיטים מילאנו 2010"