אחד האירועים של שבוע העיצוב במילאנו, הייתה תערוכתו של המעצב האיטלקי "
פביו נובמברה”, שהתקיימה במוזיאון הטריאנאלה בעיר והציגה רטרוספקטיבה מעבודותיו המגוונות של המעצב האיטלקי.
התערוכה תוכננה ונבנתה על ידי נובמבר עצמו, באורח שמאפשר הצצה אל עולמו היצירתי - מציג וחוקר את עבודותיו ואת מקורות ההשראה שלו - סקס, תשוקה ואהבה, שאכן באו לידי ביטוי בתצוגה שהייתה מלאה בכמיהה ליופי, לחושניות, לפרטים ואסתטיקה.
פרשנויות אחרות, הכוללות גם את דעתו האישית, גורסות כי, למעשה, הכול אצל נובמברה קשור בסקס. מי שמכיר את דמותו של המיצב האיטלקי, מכיר יוצר שעוסק באובססיביות בגוף האדם, בעירום, ובמיניות. נובמרה, נוהג להציג את עבודותיו בליווי קונוטציות מיניות, שלעתים כוללות אף צילומי ערום שלו ושל בת זוגתו, והתייחסותו למין ככלל, היא כאל מוטיב שהינו בלתי נפרד בחייו ועבודותיו.גם פירוש שם התערוכה - "il fiore di Novembre" הפרח של נובמברה" מתייחס לאו דווקא לפרח הצומח בעציץ בביתנו, ויותר ל"פרח" שהינו מקור הבריאה- איבר המין הנשי.
הכניסה לתערוכה, מציבה את המבקר מול חלל ארוך, מעין מנהרה שנראית עשויה עלי כותרת, ולחלופין כמבט אל תוך איבר המין הנשי.
שתי שורות של כיסאות תיאטרון המוצבים בתחילת החלל, מאפשרים למבקר להתחיל את הסיור בצפייה אל עומקו ואל המבקרים שחוצים אותו, ומייצרים תחושה של צופים בתיאטרון המביטים אל עומק הבמה ואל מעבר לשכבות התפאורה.
נובמברה מזמין את הצופה לקחת חלק בהצגה, להיכנס אל הרחם כזירעונים במירוץ ההפריה: החלל הוא קסום וורוד, עלי הפרח מהווים מחיצות שחוצצות בין המוצגים השונים, והמבקרים מטיילים וחוצים את הפתח המרכזי כך שנוצר אפקט של תנועה וזרימה.
התערוכה נחלקת למיצגים שונים, שמול כל אחד מהם מוקרן סרטון וידאו המציג סצנות שלקוחות מסרטים איטלקיים קלסיים. פליני, מרצ'לו מסטרויאני במבטים נוקבים, שחושפים נשים סקסיות ונזירים רצים על החוף - פיסות תרבות רומנטיות ונוסטלגיות המציגות את העולם ממנו נובמברה שואב את השראתו.
בחלל התערוכה מוצגות עבודות חדשות לצד ותיקות, וכולן מלוות בטקסטים ובאיורים של דמויות גברים ונשים בתנוחות אהבה מגוונות.
עולם הסקס בהחלט משמש את נובמברה כמקור השראה דומיננטי, אך בניגוד למצופה, התערוכה אינה וולגרית, נהפוך הוא. האובייקטים הנולדים מתוך אותה השראה הם מגוונים, מסקרנים ומלאי הומור ודמיון: ברז מפותל, אסלות מפוסלות, כיסאות בדמוי גבר, אחשה וילד ערומים- כל אלו משתלבים לכדי תחושת הגיון והמשכיות.
מיצג מתערוכת - סקיצה של התערוכה
בחלל נפרד, החותם את מסלול התערוכה, מסודרים בשורה מסכי lcd המציגים סדרת ראיונות ארוכה שערך נובמרה עם גדולי הארכיטקטים והמעצבים של איטליה, וביניהם ויקו מגיסטרטי, מריו בליני, אטורה סוטסאס ועוד - האייקונים שייצרו את עולם העיצוב האיטלקי כפי שאנו מכירים אותו כיום. כל אחד מהם משוחח עם נובמברה בפתיחות וידידות, ומחווה את דעותיו והשקפותיו על עולם העיצוב. למעשה, סיום התערוכה הוא גם ההתחלה שלה. פביו נובמברה חולק כבוד למעצבים והארכיטקטים הוותיקים שבראו את הפילוסופיה של העיצוב האיטלקי ואת המסורת שלו, ובד בבד חושף ברגישות ובפתיחות את העולם בו גדל ונוצר ואת הדרך בה התפתח עולמו האישי. הוא עצמו מיטיב לתאר את הביוגרפיה שלו בדרכו המיוחדת, המשלבת רגישות, הומור ותשוקה תאבת חיים ואהבה:
מ-1966 אני עונה לאלו שפונים אלי בתור פביו נובמברה
מ-1992 אני עונה גם לאלו שמכנים אותי ארכיטקט
אני חותך חורים בריק ע"י ניפוח בועות
אני מחלק סיכות בכדי שלא להתמלא ביותר מדי אוויר
ראותי מלאות בניחוחות של מקומות אותם נשמתי
כאשר אני בהיפרוונטילציה זה רק על מנת להישאר מעט בשיכרון חושים
כמו אבקנים אני נישא ברוח משוכנע בכוחי לפתות את כל הסובב אותי
אני רוצה לנשום עד שאיחנק
אני רוצה לאהוב עד מותי.
אלי יעקבזון הוא מעצב תעשייתי העובד באיטליה ובארץ.
סדרת Histograms - כורסה ושולחן מעץ בחיפוי פרספס שקוף לחברת Ngispenצילום: Chris Van Koeverden
מתוך מגזין 107: "הפרח של פביו נובמברה"