פריז, עיר האורות, השיק והרומנטיקה, המכה של פרנקופילים מכל רחבי העולם והמקום בו פרחה אהבתם של האמפרי בוגרט ואינגריד ברגמן ב"קזבלנקה", היא אכסניה מושלמת לאירוח תערוכות העוסקות באסתטיקה, אופנה ועיצוב, שאחת מהן היא תערוכת Maison&Objet המתקיימת בה פעמיים בשנה (בספטמבר ובינואר).
כנגזר משמה - Maison&objet, ובתרגום חופשי "בית ואובייקט", התערוכה היא אכן תערוכת בית, חפצים וסגנון חיים, יותר מאשר תערוכת ריהוט דוגמת זו המתקיימת במילאנו, כשהיא אינה מתמקדת רק בהצגת חידושים בנושא מסוים, אלא מקיפה מכלול רחב של נושאים הקשורים לעיצוב, סגנון ודקורציה ביתית. בנוסף, בעשר שנות קיומה, התגבשה במיזון אובזט אג'נדה רעיונית אשר מעבר להיבט המסחרי של "תערוכה כמו תערוכה", מבקשת לצקת לאירועים שהיא מקיימת תכנים נוספים, לעודד שיח עיצובי ולקדם נושאים תרבותיים. בתוך כך, היא יוזמת שיתופי פעולה בינלאומיים, מעניקה במה ליוצרים צעירים, ומשלבת במסגרתה פעילויות עיצוב- מעין "תת תערוכות" (תצוגות רעיוניות ומיצבים קונספטואליים) נטולות כל ממד מסחרי שייעודן הוא לספק השראות ולהביע אמירות מסמנות דרך.
אוריינטציה אקולוגית וחברתית
באולם שהכיל "תרחישי עיצוב" (תרגום חופשי של הכותרת בצרפתית) אפשר היה למצוא הכול - מפריטים גדולים כמערכות ריהוט, שטיחים וגופי תאורה, ועד אביזרים קטנים, שימושיים או קישוטיים, והרבה רעיונות יצירתיים. הרכב המציגים, שכאמור היה רב-לאומי ולא התמצה רק בחברות גדולות ו"מעונבות" (מרסל וונדרס, פיליפ סטארק, ויתר כוהני העיצוב הגדולים לא "הציצו" כאן מכל פינה...) הביא לאולם זה רוח רעננה של עיצובים מקוריים ומשוחררים מכל הסוגים, שביניהם ניתן היה למצוא הפתעות חומריות, ריבוי משמעותי של שילוב אלמנטים גראפיים כחלק בלתי נפרד מעיצובי מוצרים, וכן ממד של קריצה שבא לידי ביטוי בצורניות שאינה מסתפקת בפונקציה שלשמה נוצר האובייקט ושואפת לשוות לו ממד נוסף - איזה "טוויסט" הומוריסטי למשל. בתצוגה אקלקטית דוגמת זו לא ניתן, כמובן, לדבר במושגים של מגמות סגנון, צורה או צבע, אך כן להצביע על הלכי רוח. כך, למשל, השיח העולמי בנושא אקולוגיה היה שזור בה כחוט השני: אם בנפח משמעותי של מוצרים שעוצבו ויוצרו על טהרת עקרון המחזור, אם בשימוש מרובה ומוצהר בחומרים ידידותיים לסביבה, ואף חברות שהציגו מוצרים עשויים עץ דאגו להדגיש את העובדה שהעצים ששימשו אותם לייצור היו לקוחים מיערות מורשים, ללא פגיעה בריאה הירוקה. הידידות לסביבה לובשת גם ממד חברתי של "קירוב לבבות" בין חלקי עולם, ומגמה ראויה לציון בעניין זה היא של חברות מערביות שפעילותן נודדת למזרח לאיתור אמנים ואומנים העושים שימוש בשיטות עבודה מסורתיות ובחומרים טבעיים אופייניים למקומם, ושילוב יצירתם האותנטית עם עיצוב מערבי עכשווי. כך, תוך הענקת תמיכה וליווי יצרני חוברים ערכי האסתטיקה והקדמה המערבית לערכי המסורת האסתטית של המזרח וכולם, למעשה, יוצאים נשכרים - הן היצרנים/יוצרים המקומיים שזוכים להכוונה, סיוע ושדרוג תנאי עבודתם וחייהם, והן החברות שזוכות בעיצובים ייחודיים עם ערך מוסף של שימור אותנטיות, שלא לדבר על האחריות החברתית והגון האלטרואיסטי שנקשרים לכך.
השראות ומבט לעתיד
את ה"הארד קור" של הנושא האקולוגי והחברתי, גילמו שלוש תצוגות קונספטואליות ומרשימות ביותר, ששולבו בתערוכה במסגרת מדיניותה לקידום תכני עיצוב שהינם מעבר לתצוגות מסחריות, וסיפקו למבקרים בהן חוויה ויזואלית מלאת השראה ועניין לצד הרבה חומר למחשבה. יוצרי התצוגות, שמוקמו על במות במעברים בין האולמות גדושי הטובין תוך יצירת מעין "ציר השראות" שהדגיש את נוכחותם השונה, היו סוכנויות חיזוי מפריז - "נלי רודי" "פרנסואה ברנרד", ו"אליזבט לריש", אשר כל אחת בדרכה הציגה התייחסות לממד הסביבתי-צרכני-חברתי, וביחד חברו ל"אמירת מגמות" אשר את השפעתה על תחום העיצוב יש לשער כי נראה בעתיד הקרוב: "ALTERNATIF", של סוכנות "נלי רודי" העלתה ביקורת על בזבוז וצריכת יתר, התמקדה במחזור וכיוונה לצרכנות מוסרית, אחראית ומודעת לסביבתה; התצוגה של "פרנסואה ברנרד "ARTSY CRAFTSY" - "דיברה" בגנות ייצור מכאני קר ובזבזני וקראה לשוב לייצור ידני איכותי שמגלם ממד אישי ברוח ה"ארט'ס אנד קרפטס"; ו-"SCRAP" זו של "אליזבט לריש", הפכה פסולת לאלמנט אמנותי-אסתטי באמצעות ביתן שהעביר את המבקרים בו במסלול שכלל מעין חדרים בהם הוצגו אפשרויות שונות לשימוש בפסולת, ובתוך כך הציעו שפה אסתטית שונה, מושכלת ומרתקת.
ממזרח למערב, משטיח לשרפרף, מפנים לחוץ
קסמי המזרח, זיכרונות מאפריקה, קלאסיקה אירופאית, מסורת לצד חדשנות ועוד ועוד, הרכיבו את יריעת המוצגים המגוונת שפרשה התערוכה בפני קהל מבקריה בספטמבר האחרון, בימים של שלהי קיץ-תחילת סתיו.
התצוגות נחלקו קטגורית לפי נושאים, המציגים ייצגו קשת רב-לאומית שהקיפה את קצווי הגלובוס ממזרח וממערב, והאווירה ככלל התאפיינה בסוג של נגישות נעימה: תערוכה שמציעה הרבה אסתטיקה ועיצוב משובח אך לא פורמאלית מידי, ומעניקה מקום לכולם- לחברות גדולות, כמו גם למעצבים/יצרנים בראשית דרכם, הממוקמים בטבעיות רבה אלה לצד אלה.
הקטגוריות השונות כללו תצוגת טקסטיל, תצוגה של עיצובי שולחן, תצוגה שיוחדה ל"שיק אתני" וזימנה חגיגת לאומים ססגונית, ותצוגות דקורציה ואביזרים שהציגו עולם ומלואו של פריטים מפריטים שונים בכל קשת הסגנונות שרק ניתן להעלות על הדעת, מקיטש "ענתיקי" וחפצים דוגמת תיבות נגינה או מיטות לכלבים, דרך תמונות אווירה וחפצי אמנות ועד עיצובים מקוריים של יוצרים שמצאו כאן במה לחשוף אותם ולהיחשף.
השנה הרחיבה מיזון אובז'ט את מנעד נושאי התצוגות עם ביתן חדש שיוחד לנושא Indoor - Outdoor. הביתן החדש, ששולב בה לראשונה, קיבץ בין כתליו חברות יצרניות של ריהוט גן ופריטים משלימים לסביבת החוץ, ובתוך כך שרטט סגנון חיים מודרני של נוחות מפנקת בעליל, ותפיסת הפנים והחוץ כרצף אסתטי שאינו מבחין, למעשה, בין שתי המהויות. ההיצע הרחב כלל כל מה שיכול לפנק את השוהים בחוץ/פנים בשהייה נינוחה ובמראה מעוצב - יחידות בישול משופרות, מקלחות מפתיעות בהן זרם המים מגיע דווקא מחלקן התחתון, אמצעי תאורה והצללה, גזיבואים, מזרקות ואלמנטים דקורטיביים, כדי ענק לשתילה, ואפילו "גזעי עצים" שאינם אלא מכלים שבתוכם ניתן לשלב צמחייה במקרה הטוב, או להסתפק ב"צמחייה" שמציעה התעשייה - העיקר שיהיה ירוק ומסוגנן.
בנוסף, כתערוכה רבגונית המקיפה כמעט כל מישור בעולם העיצוב הביתי, נכללה בה גם קטגוריה של פרויקטים - תצוגה בעלת גון פרקטי, שנועדה לחשוף חידושי חומרים ושיטות ביצוע (השנה ניתן הדגש לחיפויים-רצפה ותקרה) לאנשי מקצוע בתחומי העיצוב והתכנון, לספק להם פתרונות שימושיים, ואף להוות צומת מפגש להתקשרויות מקצועיות בין חברות וקהלי מתכננים.