כיסאות מעוצבים - עץ ופלסטיק

מפגשים בין חומרים קלאסיים- מסורתיים לבין חומריות מודרנית וטכנולוגיות ייצור חדשניות מניבים שילובים מרתקים בעיצוב כיסאות

מאת: ענת ניר | צילום: יח"צ | חברות שונות - 03/04/2013
להגיד "כיסא" בעיצוב זה כמו להגיד "אש" לאדם הקדמון. עוד משחר ימי העיצוב היה הכיסא אובייקט מרכזי שעמד בבסיס מדורת השבט של קהילת המעצבים. הם חקרו, בחנו, פירקו אותו למרכיביו והרכיבו אותו מחדש אינספור פעמים. במשך השנים אותו מושב בסיסי בעל ארבע רגלים ומשענת עטה בכל פעם פנים חדשות. מלבושיו השונים של הכיסא הושפעו מהסגנון התקופתי, מההתפתחות הטכנולוגית ומהגילוי הבלתי פוסק של חומרים חדשים. כיום, לצד חומרים מסורתיים ונושנים כמו העץ הקלאסי, קיימים חומרים חדישים שמוכרים פחות בתעשיית הריהוט, כדוגמת הפלסטיק המודרני. החומר הטבעי פוגש בזה התעשייתי ונוצרים חיבורים מפתיעים. המפגש המרתק מצליח להעניק גם כיום תוכן חדש לרהיט הישן.

 

 

 

מעצבים כיסאות

אלכסנדר פליקן עיצב את "Plastic Nature", כיסא הנראה כמעין הכלאה סוריאליסטית בין פלסטיק ועץ. אל מושב הכיסא מחוברות חתיכות פלסטית מהן צומחות הרגלים והמשענת. פליקן מסביר שהחליט ליצור את הכיסא דווקא מהחומרים האלה מפני שאהב את טכנולוגיות העיבוד השונות. "רציתי לעבוד עם פלסטיק ועץ מכיוון ששניהם חומרים הניתנים לעיבוד, אבל בדרכים אחרות." הוא מסביר, "פלסטיק זורם לכל חור ומחילה, ואילו עץ מעובד על ידי גריעה בחומר. כשאתה מאחד את שני ההפכים האלו אתה מקבל איזון" פליקן שילב את דרכי העיבוד של העץ והפלסטיק בכיסא בעזרת טכניקה ידנית שפיתח בעצמו. ראשית הוא קדח חורים עגולים במושב וברגלים, לאחר מכן יצק אליהם את הפלסטיק הנוזלי. לבסוף, כאשר הפלסטיק התקשה נוצרה יחידה אחת שעשויה משני החומרים ללא מחברים נוספים מלבד כוח הזרימה של השרף הנוזלי.

 

"בעייני הוא הפך את התהליך לקצת יותר מורכב. מעבר לזה שהכיסא הזה ככל הנראה ישבר אם הוא ייפול על הרצפה." מגיב גיל שפי על כיסא הכלאיים של פלקין. שפי, מעצב ישראלי, שגם יצר כיסא עץ המשלב פלסטיק ביציקה מדגיש כי "אצלי בתהליך הקונספט של הכיסא היה שבמקומות שצריך לכופף את העץ ניתן להשתמש בחומר פלסטי גמיש ובכלל התייחסות חדשה לאיך ליצור רהיט בעץ." הכיסא של שפי, הנקרא "Elastic Wood", עשוי מעץ לבנה ופוליאוריתן גמיש. חלקי העץ שבכיסא מונחים בתוך תבנית אליה יוצקים את הפוליאוריתן. הפלסטיק הגמיש הופך את החלקים מצורה דו ממדית לרהיט תלת מימדי ואף משמש כמחבר אלסטי בין חלקי הכיסא "כשאתה נשען על המשענת בכיסא, אז יש לה גמישות." מתגאה שפי "אם אתה זז בה היא זזה איתך."

 

לא היו רגעים שחששת שהיציקה לא תעבוד, שלא תצליח לסיים את הכיסא?

"תהליך כזה זה רכבת הרים של עליות וירידות. הפיתוח הטכנולוגי זה משהו שאין מה לעשות, זה ניסוי ותעייה. דווקא האתגר הגדול בעייני יותר זה לתת לחומר מקום להתבטא ואיזשהו חופש לעשות משהו חדש."

 

בעוד ששפי בחר שהחומר יזרום בחופשיות לאן שמתחשק לו, המעצב הסינגפורי הון וואי העדיף שדווקא הכיסא יעשה את מה שהוא רוצה. הוא יצר סדרה ששמה "Three from One" בה כל אחד משלושת הכיסאות "מתנהג" בצורה אינדיבידואלית וקצת שונה. מדובר בשלושה "טיפוסים" בני אותה משפחה אשר השוני ביניהם נוצר בעזרת חלקי פלסטיק צבעוניים, המשולבים בכל אחד מהכיסאות באורך ובצבע אחר. כסאות הסדרה נוצרו, למעשה, מאותו סוג כיסא שנחתך במקומות שונים והודבק חזרה ע"י חימר פלסטי. המעצב מסרב לגלות את הטכניקה שבעזרתה חיבר את חלקי העץ אל הפלסטיק, אך הוא מסגיר כי בנוסף לעץ ולפלסטיק קיים חומר שלישי בכיסאות- פלדה.

 

 

קולקציית 'elastic wood' של המעצב הישראלי גיל שפי
 

  

קולקציית 'elastic wood' של המעצב הישראלי גיל שפי

חברי קבוצת "Oil Monkey" מסין עיצבו את "Curene Chair", כיסא מינימליסטי שעשוי כולו על טהרת העץ והפלסטיק. רגליו הקדמיות של הכיסא עשויות מעץ אלון ואילו הרגלים האחוריות, המושב והמשענת מיוצרים מזכוכית אקרילית. הם בחרו דווקא בפלסטיק הזה בגלל השקיפות שלו "השתברות קרני האור דרך החומר מרתקת אותי." מסביר אחד מחברי הקבוצה. "בכיסא הזה הכל הוא עניין של ניגודים" הוא אומר, "העץ המסורתי לעומת הפלסטיק המודרני, דרכי חיבור מסורתיות מול דרכים חדשות" ואכן, חלקי הכיסא מחוברים זה לזה בצורות שונות. בחלק הקדמי מחוברות רגלי העץ למשענת בצורה מסורתית אותה שאבו חברי הקבוצה מהארכיטקטורה הסינית. בחלק האחורי לעומת זאת ישנו חיבור מודרני האופייני דווקא לתרבות המערבית.

 

המעצב הישראלי איתי אוהלי, עיצב גם הוא כיסא בעל מושב פלסטי שקוף ורגלי עץ, אבל מסיבות אחרות. הכיסא, חלק מסדרה הנקראת "Fracture", מבקש לחשוף את טבעו המקורי של החומר במצב של שבר או קריעה. "אנחנו רגילים לראות חומרים כשהם מעובדים." מנתח אוהלי, "בפלסטיקה אם לוקחים חומר לגבול שלו ומחממים אותו ומותחים אותו אז אפשר לראות כל מיני דברים שבדרך כלל לא רואים" את המושב יצר מחתיכת פרספקס גולמית שחימם ועיצב בעצמו עד שהגיע לצורה המבוקשת. התוצאה היא כיסא שלא בטוח שאפשר לשבת עליו, אבל מאוד מעניין להביט בו. את הרגלים בחר לעשות דווקא מעץ כי חיפש חומר ישן ורך. לדבריו "הרגליים משלימות בעצם את הכיסא".

 

מעצב ישראלי נוסף, נמרוד עילם, בונה את רהיטיו מפלטות מיוחדות עשויות משרף פולימרי ומעץ. הפלטות מיוצרות בשיטת ה"TONUS" אותה פיתח עילם ואף רשם כפטנט. בדומה לטונוס שרירי, שיטתו של עילם שואפת ליצור איזון מתחים בין הפלסטיק לעץ. היא מחברת את חלקי העץ לשרף ויוצרת מהם יחידה הומוגנית אחת, מעין חומר חדש. פיתוח ה"TONUS" החל כתחביב, רק לאחר מכן הבין עילם את הפוטנציאל הגלום בשיטה. "בשלב ראשון זה היה לגמרי עבודת יד." הוא נזכר, "משהו שעשיתי יותר בערבים ובלילה, באיזשהו שלב התחלתי לחשוף את זה ולהבין שזה משהו שלא ראו אותו קודם"

 

מה כל כך מיוחד בשיטה?

"מלכתחילה השילוב נראה בלתי אפשרי. יש כאן דו קיום של שני חומרים שהם שונים לגמרי עם תכונות שונות ולהפוך אותם לחומר שמעבדים אותו כחומר אחד זה אתגר." 
את האתגר ליוו גם לא מעט תסכולים. עילם מספר על חקירה מאומצת אחר החומר הנכון ועל ניסיונות אינסופיים כדי לגלות מהי הדרך לעבוד איתו "היו לילות שבליתי בחדר יציקה המאולתר שהיה לי ולמחרת בבוקר אני בא ואני רואה שכל התוצאה התפוצצה." הוא מספר, "אבל משהו בשילוב הזה קרא לי לבוא ולפתור את זה. עדיין יש לי רגעים שאני נתקל בבעיות והפיתוח עוד לא הושלם, אבל אני כבר יכול להגיד שהגעתי לשלב שחלק גדול מהטכניקה והיכולות כבר בידיים שלי." 
רק לאחרונה, לאחר שנים רבות של עבודה עם החומר, הרגיש עילם מספיק מיומן כדי לבנות כיסא המיוצר בשיטה. "רציתי להיות בטוח שאני עושה משהו שאני ארגיש שלם שאנשים יכולים להשתמש ולשבת." אומר עילם. הכיסא שעיצב מורכב משני חלקי עץ המחוברים בצורה הרמטית בעזרת השרף. עילם מספר שייצור כיסא כזה דורש זמן והשקעה בטרם החומרים הופכים לאובייקט אחד "אתה עובד הרבה לפני בלהכין את החלקים ויש שלב שבו כל העבודה נגלית. לראות את הכל ביחד, את חלקי העץ ואת החלקים השקופים, כמכלול אחד זה תמיד רגע של פלא בעייני."

 

 

מתוך קולקציית הכיסאות 'Three from one' של המעצב הסינגפורי hunn wai
 

עדי זפרן וייסלר, סטודנט בוגר "בצלאל", הציג בפרויקט הגמר שלו את סדרת הרהיטים, "פלעצטיק", המשלבת עץ עם פלסטיק בטכנולוגיית רוטציה. זפרן וייסלר אסף פסולת גזם, ענפים של הדרים, גזע חולה ומלא בתולעים, הכניס אותם לתבנית תעשייתית עם אבקה פלסטית שהתחממה סביבם והתקשתה. שיטת הרוטציה יוצרת מוצר שמאחד את שני החומרים ללא צורך בחיבורים קרים או התאמות מורכבות. הרהיט המתקבל לדבריו של זפרן וייסלר הוא "פיסת פרדס שמוכנסת הביתה." פינה של יער שמתחבאת בתוך שולחן הקפה בסלון.

 

הסטודנט ששון בלצאל חיפש אחר דרך לעשות שימוש בפסולת חקלאית שמקורה בענף גידולי התמרים לטובת תעשייה זעירה מקומית. התעשייה עתידה להתבסס על כוח העבודה הקיים, ולהיות ממוקמת בסביבת המטעים ובתי האריזה, כאשר חומר הגלם, המעובד בעיבוד מינימאלי עם שילוב הזרקות פלסטיק פשוטות וזולות, יאפשר עיצוב וייצור עצמי של אובייקטים, דוגמת הכיסא והשולחן שעשויים חלקי פלסטיק פוליאוריטן מוקצף ורגליים משדרות תמרים.

 

מתוך מגזין בית ונוי 115: "עץ. פלסטיק. כיסא."