אחד המאפיינים של מעצב טוב הוא יכולתו להיות יצירתי על אף חסמים העומדים בדרכו- תקציב מוגבל, עמידה בתקנים, לקוח צודק וכד', ועכשיו, בעידן שוחר אקולוגיה, מנסים להציב לו גם אתגרים סביבתיים?? אפשר לראות זאת כמעמסה, ולחלופין כהזדמנות פז ליתר יצירתיות והשפעה. עיצוב ירוק זה השם שהוצמד לעיצוב מתחשב בסביבה, אך אפשר לקרוא לו גם עיצוב מקיים, מועיל, אחראי, חכם או מתוחכם. כך או אחרת, בשורה התחתונה, מדובר בשפה, בשינוי הרגלים וביישום ערכים חדשים-ישנים שתרבות הצריכה עירערה.
בשנת 2011 נולד לעולם האזרח השבעה מיליארד. לפני אלף שנה היו סה"כ שליש מילארד, במאה השנה האחרונה הכפלנו את כמות התושבים על פני כדור הארץ ויותר (NPR.ORG), וקצב הילודה ממשיך לעלות, כאשר ביחס הפוך לו מדלדלים משאבי הטבע והופכים יקרים יותר ונגישים פחות. באתר Goldprice.org מסתמנת בעשור האחרון עליה של כ- 450% במחירי הזהב, עלייה משמעותית שבאה לידי ביטוי כמעט בכל תחומי החיים- אוכל, אנרגיה, מחירי הדיור ועוד, ואשר משמעותה העיקרית היא עלייה בשיעור העוני וירידה הדרגתית באיכות החיים.
לא ניתן לחיות באותה רמת חיים ללא חומרי גלם יקרי ערך דוגמת זהב, נחושת, ומתכות יקרות נוספות, ועם זאת, ביותר ממחצית כמות המתכות השמישות ביותר בעולם, אחוז המחזור אינו עולה על אחוז אחד בלבד (www.waste-management-world.com). מעורר השתאות? בהחלט כן. אומרים שפלאפון חכם אחד מכיל כמעט את כל האלמנטים הכימיים מהטבלה המחזורית* , אז בואו ננסה לאמוד רגע- כמה פלאפונים החלפנו כל אחד מאיתנו בעשור האחרון? מי סופר, אך קרוב לוודאי ש - 99% מהם מצאו עצמם מתפרקים בדרך שאינה ראויה ומחלחלים למי האיכות שלנו ולקרקע הפוריה שעוד נותרה נקייה מזיהום.
פסולת או משאב?
המונח היררכיית פסולת כשמו כן הוא- מתעדף באופן מדרגי את אופן הטיפול בפסולת, או בעצם, וליתר דיוק, במשאבים שלנו. השלב העליון בהיררכיה מתייחס להפחתה במקור. חברת "Partners for innovation”, חברת ייעוץ הולנדית לחדשנות בת קיימא, מציינת באתר שלה כי "מעל 80% מההשפעה הסביבתית של מוצר נחרצת בשלב העיצוב". שלב זה, בו אנו יושבים מול שולחן השרטוט/המחשב הוא אמנם הראשוני ביותר, אך גם המכריע- זהו השלב בו ניתן להתחשב בכל שלבי חייו של המוצר, החל מהמקור ממנו נחצב חומר הגלם הראשוני, דרך שלבי הייצור, שימוש הלקוח ועד שלב הטיפול בפירוק המוצר והשמשת חומרי הגלם חזרה למשאב. השלב הבא הוא אפשרות לשימוש חוזר, כמו למשל, עיצוב בקבוקי מים כך שיתאימו למילוי מספר פעמים, ולאחר מכן מחזור הכולל ניקוי בקבוקי השתייה, גריסתם והתכתם לכדי מוצרי אריזה חדשים. השבה לאנרגיה, שמשמעותה שריפת החומרים ומיצויים לכדי אנרגיה, נמצא בדרג נמוך, מאחר והוא מכלה את המשאב ומאפשר לנו למצות אותו בפעם האחרונה. לבסוף, השלב הנחות ביותר בהיררכיה הוא שלב ההטמנה - תרחיש בו רוב משאבי הטבע יחד עם חומרים מהונדסים וכימיים שהינם תוצרי יד אדם, "יושבים" יחד ויוצרים תרכובות מפלצתיות שרק הזמן יעיד על השלכותיהן הממשיות. בספר מעריסה לעריסה מציינים כי "יותר מ-%90 מהחומרים המופקים מהסביבה לצורך ייצור מוצרי צריכה עמידים בארה"ב הופכים לפסולת כמעט באופן מיידי". השאלה שעולה מנתונים אלו היא היכן וכיצד ניתן לשנות את התמונה ולהשפיע על עיצוב חיינו העתידיים כדי להשיג איזון.
ביומימקרי- ליהנות מחוכמתו הותיקה של הטבע
"ביומימקרי הינה דיסיפלינה רב תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפיתרון בעיות בדרכים מקיימות" מגדיר ארגון הביומימקרי הישראלי את התחום הרואה בטבע מדריך ומאגר מידע עצום של סוגי מבנים, חומרים ותהליכים מהם ניתן לשאוב ידע לטובת כינון תעשייה נבונה יותר וחברה חיונית יותר לאורך זמן. אם נתנתק לרגע מהמציאות בה אנו חיים כיום, עולות שאלות של ממש: כך, למשל, האם העובדה שהתעשייה רובה ככולה עושה שימוש באריזות מסוגי חומרים שאינם מתכלים ביולוגית או ניתנים למחזור, אך טובים לשימוש חד פעמי הינה הגיונית? שבוע אחד של שמירת כל זרם האריזות שנכנס הביתה, יביא עמו תוצאות מפתיעות. מלבד נסיונות מעטים עדיין אין ממש פתרונות מחזור מתקדמים לאריזות החד פעמיות שהתעשייה שלנו מייצרת, אך הטבע, לעומת זאת, פיתח בתהליכי אבולוציה רבים "אריזות" נהדרות לזרעים ולפירות שהוא מייצר . במהלך של כארבעה מיליארד שנים, ה"עיצובים" הטובים שיצר הטבע שרדו- אריזות טבעיות אלו, הקליפות, הינן קלות משקל, מאופיינות בשימוש במינימום חומר תוך הגנה מירבית על התכולה, מתפרקות ביולוגית ומייצרות חומרי הזנה חיוניים להעשרת הקרקע, וכן, גם מעוצבות למופת- מגוונות בצורתן ובצבען. בסרטון הסברה לעידוד קיימות שיצרה ג'נין בניוס מייסדת ארגון הביומימקרי האמריקאי בשיתוף פעולה עם מגזין העיצוב האינטרנטי Core77, היא הדגימה את התפיסה באמצעות נוצת טווס: נוצה זו בנויה מפולימר ביולוגי המכונה קרוטן (הנמצא בין היתר גם בעורו ובשיער), והינו אחד מתוך חמישה פולימרים בסיסיים שיש בטבע, שעליהם מבוססים כ-30 מיליון זנים מופלאים בעושרם הוויזואלי. מאידך, בעולם הפלסטיקה שפיתח האדם (לפני כ-100 שנה בלבד) ישנם כ-350 סוגי פולימרים סינתטיים אותם לא ניתן להחזיר למעגל הביולוגי, ולרוב גם לא כלכלי למחזרם ולהשיבם לתעשייה. עובדה זו מדגישה את הצורך בתכנון ופיתוח דור חדש של מוצרים חכמים ואחראיים יותר המנצלים את המשאבים הקיימים ללא הותרת זיהום מיותר שפגיעתו ישירה.
אורזים ומתחשבים
חברת פומה, אחת החברות המובילות בתחומה במדד דאו ג'ונס לקיימות, פיתחה אריזות ירוקות לנעלי הספורט שהיא מייצרת. החברה יצאה מנקודת הנחה שקופסאות נעליים יוצרות מיליוני טונות של פסולת בכל שנה, ועליה למזער את הפגיעה ע"י עיצוב של אריזות מתחשבות יותר. לצורך זה הוקם צוות מומחים, עליו נמנה גם המעצב התעשייתי Yves Béhar, ובמשך כשנתיים התנהל המסע אל עבר פיתוח אריזה פחות מזהמת. הפרויקט המכונה Clever little bag מורכב מפריסת קרטון מינימליסטית בעלת עובי דופן דק ושקית בד רב פעמית הנושאת את שם המותג, ואשר בה ניתן להשתמש גם בתום השימוש באריזה. את הקרטון ניתן למחזר בפחי מחזור ייעודיים. האריזה החדשנית והאסתטית חוסכת 65% מכמות הקרטון בה נעשה שימוש לפני כן , ללא צורך בהדבקות, ובניירות חוצצים מיותרים, והתוצאות מדברות בעד עצמן: המערכת החדשנית חוסכת כ- 8500 טון נייר, 20 מליון מגה ג'ול חשמל, מליון ליטרים של מים, מליון ליטר של דלק דיזל ומפחיתה 10,000 טון פליטות פחמן. מעבר לכך נוצר חיסכון כלכלי של 3 מליון דולר לשנה רק בזכות החיסכון בקרטון, ומיותר לדבר על ערכה התדמיתי של החברה שעלה בקרב הציבור הרחב.
להמציא את הגלגל מחדש
מהדק ללא סיכות המקפל את הדף ויוצר ציר אינטגרלי הוא דוגמה טובה לשינוי הרגל ישן, כמו גם הוכחה שאין באמת צורך בשדכן המסורתי הכולל סיכות מתכת- השדכן מסוגל להדק עד 4 דפים יחד (במידה והודפסו משני הצדדים מדובר בשמונה דפים) וחוסך במתכת, כפי שנכתב באתר החברה היצרנית "אם כל עובד משרד באנגליה היה חוסך סיכה אחת ביום, היו נחסכים 72 טון של מתכת בשנה" (Made by humens) . יתרונות נוספים של השדכן הם היותו ידידותי יותר לילדים ושהוא אינו דורש תחזוקה ורכישה של סיכות. בנוסף, מאחר ובתום השימוש בדפים המהודקים אין צורך בהפרדת סיכות המתכת מהם, נחסכים זמן ואנרגיה רבה לממחזרי הנייר, עובדה שבעתיד תוכל להביא להורדת עלויות רכישתו של נייר ממוחזר.
*חשוב להדגיש שמאחר ולא נמצאו הדפים הטכניים של המוצר, יש לקחת את הרעיון שהמוצר מייצג בלבד.
פריסצ קרטון מינימליסטית ודקה ושקית בד רב פעמית האריזות של פומה - תמונות באדיבות היצרן
לפני כשנה הציגה חברת פיליפס קונספט עתידני חדשני הקורא תיגר על ניהול משק הבית כפי שהוא נהוג היום. "הבית המיקרובי" (The Microbial Home) יוצר מערכת אקולוגית מחזורית המעניקה פתרונות לאנרגיה, נקיון, שימור אוכל, תאורה ופסולת ביתית, ובכך, למעשה, הופך הבית למערכת אקולוגית מעגלית המשמרת ומנצלת את משאביה עד תום- כל תשואה הופכת לתשומה לתהליך הבא אחריה. כך, לדוגמה, "אי העיכול הביולוגי" הוא מבין המוצרים שהפרויקט הקונספטואלי מציע. האי כולל מערכת הממירה גז מטאן ממשקעי השירותים לאנרגיית חשמל שימושית; תאורת אווירה הנוצרת באמצעות בקטריות המפיקות אור וניזונות ממטאן ומקומפוסט; מתקן מחזור לפסולת אריזות פלסטיק באמצעות תפטיר; מזווה מיוחד אשר שומר על טריות ירקות ופירות וכולל מנדף מצנן ומערכת אחסון הבנויה כחלק משולחן האוכל, ועוד. החברה טוענת שבעוד העידן המכאני-אלקטרוני הביא עימו בעיות מהותיות, העידן הביולוגי מביא עימו פתרונות מקיימים יותר באמצעות אימוץ תהליכים טבעיים אשר צורכים פחות משאבים ומזהמים פחות.
מהדק ללא סיכות: מסוגל להדק עד ארבעה דפים ללא כל שימוש בסיכות, וחוסך שימוש במתכת.
איך מתחילים ליישם?
הכול, למעשה, מתחיל בכבוד לסביבה, בהתבוננות, במחשבה, בהגברת מודעות ובמעורבות. זהו תהליך ארוך ומורכב, אך בידי המתכננים טמון הכוח לקדמו- ככל שאנשי מקצוע ישאלו לגבי הביצועים הסביבתיים של מוצרים/חומרים, כך האחראים עליהם,
יבואנים או יצרנים, יפנימו את מידת חשיבותם ואת הצורך בעשייה המכוונת לכך. בד בבד נדרש יתר חשיבה בתהליך התכנון, שבין עיקריו ניתן לציין הפחתה בחומרים, עיצוב שירות, איחוד פונקציות במוצר, תחזוקה פשוטה ומעורבות המשתמש, שימוש בחומרי גלם לא רעילים שניתנים למחזור ביולוגי או טכני, הפחתה בתהליכי הייצור ובכלל זה בפסולת הנוצרת, חשיבה על עיצוב לפירוק ועוד ועוד... כל אלה ראויים להיות חלק מהאתגר העיצובי הבא!
תמונות באדיבות חברת פיליפס. אי עיכול ביולוגי: כולל מערכת הממירה גז מטאן ממשקעי השירותים לאנרגיית חשמל שימושית.
תמונות באדיבות חברת פיליפס