בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו, הסיליקון הוא אחד היסודות המשפיעים ביותר על החיים המודרניים. בעצם, כמעט בכל רגע נתון אנו עושים בו שימוש וזאת מהטעם הפשוט שאין כיום מכשיר אלקטרוני שאינו כולל סיליקון בין מרכיביו- המחשב, הטלפון הסלולרי, מכשיר ה-dvd, קונסולת המשחקים ואף המכונית והמקרר, מכילים שבבים המורכבים, בין היתר, מסיליקון.
פרופיל של חומרהסיליקון (Silicon) ובשמו העברי "צורן", הוא היסוד השני בנפיצותו בטבע (לאחר מימן), אך כמעט ואינו קיים בצורתו הטהורה. בדרך כלל נמצא אותו בתרכובת סיליקון דו חמצני, שהיא החומר העיקרי שממנו מורכב החול, וכך הוא מהווה חומר בסיסי מאוד בתעשיות שונות כמו זכוכית, מלט וקרמיקה. יחד עם זאת, לא בכדי הפך הסיליקון לחלק מביטויים כמו "עמק הסיליקון" או "כלכלת הסיליקון", שמשמעותם מתייחסת לתעשיות האלקטרוניקה בכלל והיי-טק בפרט. הטכנולוגיות מבוססות הסיליקון הניעו ומניעות תעשיות כבירות ופיתוחים שרק לא מכבר נדמו כמדע בדיוני.
יסוד הסיליקון הטהור הוא חומר הבסיס בתהליך הייצור של שבבים, המורכבים, באופן גס, מפרוסות סיליקון (הנקראות Wafers) וטרנזיסטורים. הסיליקון הטהור, אבן היסוד של תעשייה זו, הוא חומר גבישי, בצבע כסוף, הדומה מאוד למתכת אך בניגוד אליה הוא חומר מבודד, שאינו מסוגל להעביר זרם חשמלי. היות ולתעשיית השבבים נדרשת תכונת מוליכות בתהליך ייצור השבבים, "מזהמים" אותו קלות עם חומרים כמו זרחן, או ארסן, דבר שמעניק לו תכונת מוליכות מסוימת והופך אותו למה שמכונה "מוליך למחצה".
היכולת למזער את פרוסות הסיליקון, עד לגודל של פחות מ-300 מ"מ ולהניח על פרוסות אלה מיליוני ואף עשרות מיליוני טרנזיסטורים, היא שאפשרה את פיתוח תעשיית האלקטרוניקה והמחשבים, כפי שהיא מוכרת לנו כיום. יחד עם זאת,
הסיליקון הטהור, כפי שמשתמשים בו בתעשיית המחשבים, אינו אותו הסיליקון אותו אנו מכירים מאביזרי הבישול והאפייה, מהעולם הרפואי ומשלל יישומים בתחום העיצוב והעיצוב התעשייתי. בעולמות אלה משתמשים בחומר שונה לחלוטין, "גומי סיליקון", שהוא תרכובת אי-אורגנית פולימרית, אשר לצד הסיליקון כוללת יסודות נוספים, בדרך כלל פחמן, ותרכובות כדוגמתה, הנקראות "Silicon", או "Silicone Rubber" מאופיינות בתכונות
שהפכו אותן לחומר מועדף לשימוש בתעשיות רבות ומגוונות כרפואה, תאורה, מטבח, רהיטים, איטום, תכשטים ועוד: גומי הסיליקון עמיד בטמפרטורות גבוהות, עד כ-280 מעלות (בשונה מלטקס, או סוגים שונים של תרכובות פולימריות פלסטיות), החומר הוא אינרטי, דהיינו, מאופיין בחוסר תגובה ברמה גבוהה ואינו מתרכב בקלות עם חומרים אחרים, והוא עמיד לאורך שנים ומבודד מציין.
יישומיםמעצבים תעשיתיים, העובדים מול העולם הרפואי מציינים שמכשור רפואי מבוסס סיליקון, הופך להיות מקובל יותר ויותר בשנים האחרונות. בתחום זה משתמשים בגומי סיליקון מסוג מיוחד, העומד בתקינה מחמירה, כאשר תכונות החומר מתאימות מאוד ליישומים הנדרשים. העובדה שהחומר אינרטי (אינו מגיב בקלות לחומרים אחרים), היכולת לחמם אותו בטמפרטורה גבוהה (סטריליזציה) והעמידות הגבוהה שלו, הן רק חלק מהתכונות ההופכות אותו לכל כך ישים בעולם זה.
המעצב יניב שושן, מסטודיו Tetral מסביר שהגומי הסיליקון יכול להגיע ברמות שונות של קושי, כך שניתן להתאים את סוג החומר ליישום הנדרש. אם מבקשים ליצור מוצר שרמת החיכוך שלו גבוהה, כמו, למשל, מתקן להשחלה על האצבע, מתאימים את דרגת הקושי, הנקראת "שור" למידת החיכוך הנדרשת. כמו כן, מסביר שושן, בתכנון גאומטרי נכון, ושילוב יתרונות הגמישות והקשיות המשתנה של הסיליקון, ניתן ליצור מוצר שהוא גם קפיץ, גם ציר וגם קונסטרוקציה ( למשל, אטב כביסה המורכב מיחידת סיליקון שלמה) ולמעשה, במרווח בו המשחק בחומר (דק לעומת עבה, קשיח לעומת רך) יכול להתקיים, נוצר מגרש השעשועים של המעצב.
יחד עם זאת, מדגיש שושן, חשוב לזכור שהעבודה עם חומר כמו סיליקון כרוכה פעמים רבות בתהליכי "נסה ושגה", ובפיתוח עיצוב או מוצר חדש, תהליך זה הוא כמעט הכרחי, שכן הסיליקון אינו חומר פשוט לעבודה ויש להכיר היטב את תכונותיו, מגבלותיו ויתרונותיו, על מנת להפיק את התוצאה הרצויה.
אחד השלבים המעניינים בתהליך עבודתו של המעצב התעשייתי הוא הצורך ליצור אב טיפוס, או סידרה קטנה של מוצרים, ומאחר שייצור תבניות הוא הליך יקר, בשנים האחרונות התפתחה תעשייה של הכנת מודלים מסיליקון. טכניקה זו שאינה יעילה בסדרות ייצור גדולות, התפתחה בשולי תעשיית ההיי-טק והעיצוב התעשייתי, על מנת לתת מענה דווקא לייצור סדרות קטנות, כאשר האפשרות לצקת את גומי הסיליקון, בדומה לחומרים פלסטיים, הופכת אותו לחומר טוב ליצירת תבניות מודלים.
עיצובתכונות החומר המיוחדות שצוינו הובילו ומובילים לכך שגומי הסיליקון הוא חומר שחדר לתודעת ולשימוש המעצבים באופן ניכר. תכונות אלה גורמות לכך שתוצרים של פריטים מעוצבים מגומי סיליקון נעים ברווח שבין הפיסול לבין העיצוב התעשייתי, מציין המעצב אלון רזגור (www.razgour.co.il). מה שהתחיל בעיצוב תעשייתי פונקציונלי בעולם הרפואי, חדר גם לתחומי עיצוב אחרים, כך שכיום מעצבים מהשורה הראשונה נוגעים גם בחומר זה בפריטים כמו, תכשיטים, כיורים, גופי תאורה, ברזים ואפילו מפות שולחן ואגרטלים, כפי שניתן לראות מעבודתם של מעצבים שונים בקבוצת Droog Designההולנדית, או בפריטים שמוצגים במוזיאון Red Dot בגרמניה.
עבודה כמו ה"פלקספון" – סקסופון עשוי מסיליקון של המעצב אורי פנחסי, שהייתה פרוייקט הסיום של המעצב במחלקה לעיצוב בבצלאל, מדגימה היטב כיצד ניתן "למתוח", הן רעיונית והן מעשית את גבולות החומר, שגמישותו אפשרה ליצור כלי נגינה אשר מעיכתו ומתיחתו עוזרים ביצירת הצליל.
גם המעצבת טל שמש (www.krembodesign.co.il) בחרה להשתמש בסיליקון בקורס עיצוב, בשנה ב', במכון הטכנולוגי בחולון. שמש יצרה, בתהליך אקסטרוזיה גוף תאורה המורכב מסיליקון ומוטות ברזל גמישים, דבר היוצר תוצר סופי שצורתו אינה מקובעת על ידי המעצב, אלא ניתנת לשינוי על ידי המשתמש.
בעולם התכשיטים גילו גם כן את יופיו של החומר. אולי צמיד הסיליקון של רוכב האופניים ארמסטרונג לא היה פריט התכשיט המעוצב הראשון מסיליקון, אך הוא בודאי נתן את הדחיפה והמודעות לאפשרויות הגלומות בחומר זה בתחום התכשיטים. צמידים, רצועות שעון, טבעות ואפילו חוטי סיליקון גמישים, המאפשרים סריגה, כפי שמדגימה מעצבת התכשיטים עינת פז מקבוץ גליל ים.
יישומים - מעולם הרפואה ועד המטבח עולם הרפואה, כידוע, כבר מזמן אימץ את גומי הסיליקון – שתלים, קטטרים, ציפויים למכשירים רפואיים, אטבים, צינוריות, ועוד שלל מכשירים ואביזרים המשמשים בתחום זה- והשימוש בחומר תפס תאוצה גם בעולם הצעצועים והאביזרים לפעוטות וילדים,אם ככיסוי למשחקים שונים, אם כפטמה לבקבוקים ולמוצצים ואם בדמות סיליקון קשיח, המשמש לגלגלי קורקינט.
גם תחום תעשיית הדבק והאיטום עושה שימוש רב בתכונת החומר - איטום ואי ההתרכבות עם חומרים אחרים- וכך הוא יכול לשמש כאוטם סדקים או מרווחים סביב האריחים, בסביבה יבשה או רטובה כמטבח או אמבט. ברשתות ה-DIY (עשה זאת בעצמך) ניתן למצוא איטומי סיליקון בגוונים שונים, לרבות שקוף, על מנת להתאים את הגוון לצבע האריחים. ברשתות אלה ניתן גם למצוא דבקי סיליקון מיוחדים להדבקת זכוכיות, מראות וכד', שיתרונם בשקיפותם, כך שאינם נראים לאחר ההדבקה.
בשנים האחרונות חדר גומי הסיליקון בסער גם ה לתחום הבישול והאפייה. ואביזרים רבים עשויים מהחומר – תבניות אפיה, כפפות, מריות, מברשות, מלקחיים, ידיות אחיזה לסירים ועוד. ברור שתכונות החומר הבסיסיות הן שהובילו לייצור ההמוני של מוצרי מטבח מסיליקון, ובראשן העמידות לחום גבוה, אך לא פחות חשובה כאן היא יכולת הניקוי הגבוהה שלו ותכונת האינרטיות. מעל לכל אלה, היכולת ליצר את מוצרי הסיליקון בטכניקות הדומות לטכניקות ייצור מוצרי פלסטיק ובכך ליצור באופן פשוט למדי כלים שהם הן מעוצבים וצבעוניים, הן "בלתי דביקים" והן עמידים לחום, תרמו את תרומתם לפופולריות הרבה לה זוכים כלים אלה. מעניין לציין יתרון נוסף שהוא היכולת ליצור במוצרים אלה, לא רק צבעוניות מגוונת, אלא גם כזו השומרת על גוון וברק לאורך זמן.
חווית האפייה משודרגת מאוד במעבר לאפיה בתבניות סיליקון ולא בכדי גם שפים ואופים מקצועיים עברו ועוברים להשתמש דווקא במוצרים אלה. קיימים מספר יתרונות בולטים המאפיינים את השימוש בתבניות סיליקון. ראשית, המאפה אינו נדבק והוצאתו מהתבנית הגמישה היא קלה הרבה יותר מאשר בתבניות מתכת או פיירקס, אפילו ע"י קימוט של ממש (כאן, אגב, יש יתרון גם במוצרים ללא צורך באפיה, אשר דורשים עיצוב בתבנית, כמו מוס, פרפה וכד') ויתרון נוסף הוא יכולת האחסון שהינה נוחה יותר מזו של תבניות קשיחות.
מתוך מגזין בית ונוי 95: "עמק הסיליקון"