אבן - סוגים, תכונות ושימושים בעיצוב

למרות שפע של חומרים חדישים ומתוחכמים המשתלבים בסביבת החיים, עם איכויות של חומרים טבעיים קשה להתחרות. אבנים

מאת: אביטל מאור | צילום: | - 03/04/2013
אֶבֶן – מחצב הררי מוצק וקשה המצוי לרוב בתוך האדמה ועל פניה בחתיכות או בגושים גדולים (מילון אבן-שושן)
 

 

 

בעולם של ראשית המאה ה-21 חלק ניכר מהחפצים המקיפים אותנו, כמו חומרי הבניה המשמשים ליצירת חללי המחיה השונים שלנו, עשויים מחומרים שאינם טבעיים – בטון, זכוכית, פלדה, פלסטיק ועוד. יפים ומתוחכמים טכנולוגית ככל שיהיו אלה ונגזרותיהם, לא ניתן להתעלם, לטוב ולרע, מכברת הדרך אותה עבר האדם עד הגיעו לפיתוחים שלהם. אולם פעמים לא מעטות דווקא לאחר כברת הדרך מסתבר כי ההליכה המעגלית הובילה לנקודת ההתחלה – לאמא אדמה. הכמיהה לטבעי, לפשוט, לבסיסי אינה זרה וניכרת בכל הקשור לעולם עיצוב הבית והאדריכלות, ובתוך כך, האבן הטבעית, תוצר ראשוני, פראי וטבעי של תהליכים שאינם בשליטת האדם, חוזרת לקדמת הבמה.
יתרון השימוש באבן כחומר גלם הוא בראש ובראשונה עמידותה הגבוהה. על כך יעידו המבנים הארכיאולוגיים וההיסטוריים, רצפות השיש בנות מאות השנים, ואפשר גם להרחיק עד הפירמידות. אולם נצחיות אינה חזות הכל. יתרון נוסף של שימוש באבן טבעית הוא בורסטיליות שלה ובמגוון העצום של צורות, טקסטורות, צבעוניות, תצורות ואופני ליטוש אשר יוצרים תוצר סופי ייחודי שיכול לקבל פנים רבות. בין אם ריצוף או חיפוי, ובין אם אלמנטים דקורטיביים לפנים הבית, כשערים, דלתות, חומות, עיטורים, מזרקות, קערות, כיורים וברזים- כל אחד מאלה יכול לקבל סגנון ואופי  שונים לגמרי בהתאם לסוג האבן וסוג הגימור: אבן שיש לבנה ומהודרת בגימור מבריק, המרצפת חלל מגורים אלגנטי לא תהיה דומה לאבן חול, או לצפחה.
 

 

משטח לחדר הרחצה עשוי מאבן "גרניט חלוקי נחל" – מחצב טבעי הנוצר מסחף של חלוקי נחל."פרביטל"

 

מהבחינה הגיאולוגית את האבנים הטבעיות מקובל לחלק לשלושה סוגים עיקריים על פי מקור הסלע ממנו נוצרו: סלעי יסוד (הקרויים גם סלעים מגמתיים, מאחר והם סלעים ראשוניים שנוצרו בשעה שכדור הארץ התקרר). דוגמא לאבן מסוג זה היא הגרניט (שחם) והבזלת.
סלעי משקע – סלעים הנוצרים ממשקעים של תוצרי בליה של סלעים אחרים. אבני גיר (Limestone), שהן גם הנפוצות בארץ, הן דוגמא לסוג סלע זה, ואף אבן חול (דוגמת כורכר) נמנית על קבוצת סלעי המשקע מהבחינה הגיאולוגית.
סלעים מותמרים – נוצרים מסלעי יסוד או סלעי משקע, בהשפעת חום, לחץ וכד'. השיש הוא דוגמא לסלע מותמר שמקורו באבן גיר. בתהליכי דחיסה וחום של מאות אלפי  שנים נדחסת אבן הגיר ועוברת תהליכי התגבשות שונים, עד להתגבשותה לצורת שיש, ואף אבן הצפחה היא סלע מותמר בעל גבישים.
מלבד אבנים טבעיות שמקורן בסלעים אלה, קיימות גם אבנים שמבחינה גיאולוגית מורכבות מקוורץ, כמו לדוגמא, האוניקס, אליה ניתן להתייחס כאבן חן.
בעולם המסחרי חשיבות ההגדרה הגיאולוגית פחותה ומקובל לחלק את האבנים על פי מקורן הגיאוגרפי (אבן "מצפה", אבן "חברון", שיש קאררה וכד'), או על פי שמות מסחריים שונים (דוגמת "גולדן ווב"). עם זאת, החלוקה הגיאולוגית הבסיסית חשובה להבנת סוגי האבן הטבעית והתכונות המאפיינות את האבנים השונות- תכונות אשר ישפיעו על היכולת להשתמש בה לצרכים שונים, כריצוף פנים, ריצוף / חיפוי חוץ ופנים, סביבה רטובה/יבשה, כיורים, משטחי עבודה וכד'.
 

 

שולחן קפה פינתי עשוי משלד עץ ועליו פלטת אבן טבעית. "סיאם"

 

תכונות עיקריות של אבנים טבעיות:
נקבוביות -  אבנים טבעיות, בנגוד לחומרים מלאכותיים כמו פורצלן, הן נקבוביות ולפיכך בעלות יכולת ספיגה. עבור כל סוג אבן נקבע "מקדם ספיגה", אשר ככל שהוא גבוה יותר כך גם האבן הינה בעלת כושר ספיגה נמוך יותר ודורשת פחות טיפולי "סילר". אבנים בעלות כושר ספיגה גבוה במיוחד, כמו סוגים מסוימים של אבן חול, למשל, לא יתאימו בדרך כלל לשימוש למטרת ריצוף אלא לצורך חיפוי.
חוזק – חוזקה של האבן נמדד על פי פרמטרים של עמידות בשחיקה, עמידות בשריטות, עמידות בנגיפה (נפילת עצם), עמידות בעומס מרוכז ועמידות בכפיפה (עומסים המופעלים על גבי האריח). ככל שהאבן חזקה יותר על פני הפרמטרים השונים היא תתאים יותר למטרת ריצוף פנים וריצוף חוץ.

היעדר אחידות, שינוי לאורך זמן ויכולת חידוש – מעצם הווייתה כחומר המגיע מן הטבע ולא מפס הייצור, האבן הטבעית אינה אחידה. גם אבנים מאותו סוג, ואפילו מאותו משלוח, יכולות להיות שונות אחת מהשניה באופן מהותי מבחינת טקסטורה, גוון, מבנה הגידים וכד'. מי שמבקש אחידות בריצוף צריך לבקש במעמד הקניה "פריסה" ובחירה עד לרמה פרטנית של כל אריח ואריח, על מנת להגיע לאחידות מרבית. בנוסף, יש לזכור שאבן טבעית מגיבה לסביבה ומשתנה לאורך זמן. יש מי שמעדיף את אפקט ההתיישנות המאפיינת את האבן הטבעית, עד כדי רכישה מכוונת של אבנים ישנות, מאידך, בניגוד לשימוש באריחים מלאכותיים, את האבן הטבעית  ניתן לחדש במידת הצורך על ידי ליטוש.

 

  

כיור בעיצוב פראי מסותת מאבן בזלת טבעית. צילום: דן שני. "טורקיז – בית יצחק"

 

סוגי אבנים נפוצים לשימוש
- אבני גיר ואבני חול הן האבנים הנפוצות ביותר בישראל ומהוות גם חלק לא קטן מיבוא האבנים ממדינות שונות לארץ. חלק מאבני החול (Sand Stone) הן אבנים רכות שאינן מתאימות לריצוף אלא דווקא לחיפוי, ולחלופין לריצוף על ריצוף קיים. חשוב לדעת שעם אבן חול בדרך כלל לא ניתן להגיע לגימור מבריק ויש ללטש אותה ולהעניק לה טיפול למניעת ספיגה (שכבת הגנה של פולימרים מיוחדים), אותו מבצעים בעלי מקצוע ייעודיים. כמו כן, אבן החול (דוגמת כורכר, פיאטרה וקסטליון) אחידה בגווניה ואין בה טקסטורות. אבני גיר מגיעות במגוון גדול מאוד של איכויות ורמות של ספיגה וקושי. יש ביניהן רכות יותר, כמו אבני לימרה, או קשות יותר כמו חלילה, חברון, מצפה ועצמון. לא בכדי פעמים רבות נקראות אבנים אלה "שיש", למרות שמבחינה גיאולוגית הן אינן אבני שיש. אבנים אלה אינן הומוגניות, יש בהן גידים ומאובנים וניתן לרצף איתן גם שלא בהדבקה.
על משפחת אבני הגיר נמנות גם אבנים קשות מאוד מסוג "דולימיטים" שמאופיינות בגידים קריסטליים וניתן להגיע איתן לברק אבסולוטי. אבן "ביר-זית" למשל, נמניתעל סוג זה, וכן "אבן סלאייב" שמכונה גם "אבן ירושלמית" ומשמשת לבניה.
אבן נפוצה נוספת שמקורה בסלעי משקע, היא אבן מיובאת- אבן ה"טרוורטין", שמאופיינת בכך שהיא מחוררת ויש לה מספר רב של גוונים. הריצוף בה דורש  סתימה של החורים בדבק, או בפולימר שקוף.
- גרניט ובזלת הן שני סוגים של אבנים שמקורם בסלעי יסוד והן אבנים חזקות וקשות במיוחד. עיקר השימוש בגרניט היה באופן מסורתי כמשטח עבודה במטבחים, אך לאחרונה נעשה בה שימוש גם למטרות ריצוף וגם לחיפוי בנייני משרדי היי-טק.

- אבן השיש, שמקורה הוא סלע מותמר, נתפסת כמלכת הבלתי מעורערת של עולם האבנים הטבעיות. בארץ אין אבן שיש וכל הנמכר בארץ הוא או שיש שמקורו ביבוא מארצות שונות (איטליה, תורכיה, יוון, פורטוגל ועוד), או שאינו אבן שיש. הטקסטורות, המראה העשיר, טווח הגוונים הנובע מסוגי המינרלים באזור המחצבה והיכולת להגיע עם שיש לברק אבסולוטי, הם הסיבות להכתרה זו. יש לזכור שכמו בכל סוגי האבנים הטבעיות, בחירה בשיש לריצוף מחייבת טיפול מתאים, הן בשלב הריצוף והן בתחזוקה השוטפת. השימוש באבן שיש מתאים גם לחיפוי, לשימושים אמנותיים, לחפצי נוי, משטחים במטבח ובחדר הרחצה, כיורים ועוד.
 

 

כיור שיש מפוסל בצורת קשת הפוכה על משטח שיש בקווים מינימליסטיים. ניתן להתאמה אישית. "אלוני"

 

 

כיור שיש מפוסל בצורת קשת הפוכה על משטח שיש בקווים מינימליסטיים. ניתן להתאמה אישית. "אלוני"
 

 

- הצפחה היא אבן שעשתה עליה בשנים האחרונות (מארצות כמו סין, הודו, ברזיל, דרום אפריקה ועוד). הצפחה היא סלע מותמר (בדומה לשיש) עם גבישים, ובטבע היא קיימת מנעד רחב של סוגים, הנבדלים זה מזה בגוון, מרקם וחוזק. המבנה השכבתי שלה והגוון הטבעי הופכים את המראה שלה לייחודי. הצפחה מתאימה לחיפוי דקורטיבי של קירות פנים, ריצוף פנים, שימוש בחדרים רטובים, חיפוי מדרגות וחיפוי חוץ.

- אחד החידושים של התקופה האחרונה הוא שימוש ב"אוניקס". האוניקס היא אבן חן מינרלית בעלת שתי תכונות עיקריות ההופכות את השימוש בה לדרמטי ויוקרתי – הצבעוניות הבלתי שגרתיות ותכונת השקיפות. שתי תכונות אלה מקנות לה מעמד של מוצר מבוקש בתחום עיצוב הפנים, בעיקר זה היוקרתי (עקב מחירה) והיא משמשת למשטחים, כיורים, משטחי דריכה, שולחנות, ברזים ועוד, בדרך כלל בשילוב תאורה המבליטה את יופייה.

- חלוקי נחל טבעיים הם סוג נוסף שנפוץ לאחרונה בתחום עיצוב הבית, כאשר השימוש באבנים המוחלקות באופן טבעי על ידי זרימת המים, יוצר אווירה טבעית וראשונית. את חלוקי הנחל ניתן לשבץ בריצוף הקיים, ליצור באמצעותן מדרכים ואגניות, ליצור שבילים בגינה, או שניתן לקבלם כאריחים העשויים מחומרים אקריליים שקופים בתוכם הם משולבים. בנוסף, חלוקי הנחל  משובצים באלמנטים קישוטיים שונים, גופי תאורה ועוד.

רכישה של אבנים ישנות, אם כאריחים לשימושי ריצוף, ואם כפריטים כמו מזרקות, שערים, ספים ועוד, היא עוד התפתחות בתחום עיצוב הפנים בכלל, והשימוש באבן טבעית בפרט. הפירוקים נעשים בכל רחבי העולם, החל בבתי מידות אירופאיים וכלה במקדשים בהודו, וערך השימוש באבנים מסוג זה אינו רק אסתטי ורגשי, אלא גם אקולוגי בשל מחזור השימוש באבנים וצמצום הכרייה.

חשוב להדגיש שמחיר האבן הטבעית אינו אינדיקטור לטיב האבן. המחיר הוא פונקציה של מספר גורמים: ארץ המוצא, נדירות בטבע, רמת מיון וגודל האריחים.

סוגי ליטוש ועיבוד בריצוף עם אבן טבעית
על סוג העיבוד של האבן יש להחליט במעמד הרכישה, והאבן מגיעה כבר עם העיבוד המבוקש. בהקשר לכך חשוב לזכור שלא כל סוג עיבוד מתאים לכל סוג אבן. העיבודים הנפוצים הם:
- מברשות – האבן מלוטשת על ידי מברשות פלדה שיוצרות מראה גלי עדין.
- התזת חול – האבן מותזת בחול לקבלת טקסטורה מחוספסת (מתאים למראה גס וכפרי).
- חומצה – האבן נצרבת בחומצה על מנת להגיע לרמת חספוס גבוהה עוד יותר.
- כיבוס (Stone Wash) – האבן מכובסת עם חלוקי נחל ה"פוצעים" אותה ומקנים לה מראה לא אחיד, כפרי וגס.
- בשטחים חיצוניים, או רטובים קיימים עיבודים מיוחדים נגד החלקה.


 

כיור מסותת במבנה עלי כותרת עשוי משיש טבעי. "שיש אבסולוטו" בדיזיין סנטר.
 

 

סוגי הליטוש הנפוצים ביותר באבן טבעית הם: מט (הונד), מט משי (סמי מט) ומבריק (פולישד). חשוב לזכור שלא בכל סוג אבן ניתן להגיע לליטוש מבריק. 
שלב הליטוש נעשה בבית הלקוח לאחר הריצוף, ועל רמת הליטוש ניתן להחליט בשלב זה ולאו דווקא בעת רכישת האבן. לאחר תהליך הריצוף יש להמתין לפחות חודש ימים עד להתייבשות התשתית. לפני הביצוע פותחים את הפוגות עם דיסק יהלום ויוצקים לתוך הפוגות דבק שיש, תוך התאמה לגוון האבן. רק אז מתחיל תהליך הליטוש. במידה ומדובר על שיש, או על אבן בעלת יכולת להגיע לברק מקסימלי, נעשית פעולה נוספת של הברקה קריסטלית על ידי פוליש עם חומר השומר על הברק, מונע החלקה ואוטם לחלוטין את האריח. לאחר הליטוש נמרחת הריצפה בסילר החודר לקפילרות (הסדקים והחורים) של האבן, מתקשה בפנים ומקטין את יכולת הספיגה של האבן. את הסילר יש לחדש אחת לשנה או שנתיים, דבר שניתן לעשות באופן עצמאי. על הברק שומרים באופן שוטף על ידי שטיפת הרצפה במים בלבד, ללא דטרגנטים, או עם חומרים מתאימים. במידה ויש צורך מחדשים את ההברקה הקריסטלית (לא הליטוש).

לריצוף, חיפוי, משטח עבודה, שולחן, פריט אמנות, או חפץ שימושי – נצחיותה ויופייה של האבן הטבעית משאירים לה מקום של כבוד בחלל הביתי.

 

מתוך מגזין 103: "אם בהר חצבת אבן"