טיח אדמה
מרבית הבנייה מחומרים טבעיים בישראל באה
לידי ביטוי ביישום של שכבת טיח פנים. הסיבות לכך מגוונות, וביניהן- שמרנות שקיימת בענף
הבנייה, דעה קדומה לגבי עמידותם של חומרים טבעיים לאורך זמן, עלויות גבוהות מעט מהטייחים
המתועשים, מחסור בידע וניסיון ביישום ועוד.
עם זאת, המודעות והביקוש לחומרים אלו עולה באופן ניכר בשנים האחרונות.
טיח האדמה הוא החלק הבולט לעין בתוך המבנה,
מראהו מעניק תחושת חמימות ייחודית ומגע ישיר עימו אינו מהווה סכנה בריאותית (נטול תרכובות
אורגניות נדיפות ורעלים נוספים הנפוצים בחומרי בנייה מתועשים). טיח האדמה אינו אוטם
את הקיר ומאפשר ספיגה ושחרור של לחות לחלל,
כאשר בכך נמנע אחד הגורמים המאתגרים
המובילים לכשלי בנייה. הקיר ה"נושם" מונע עובש בשכבות הקיר ומאפשר את וויסות
הלחות למידה הרצויה (לחות של %40-%55 תורמת לבריאות האדם ולנוחות התרמית בחלל).
בנוסף,
למולקולות החרסית שטח פנים גדול המשפר גם את רמת האקוסטיקה בתוך המבנה. הטיח מבוסס
החרסית מורכב מ-3 גדלים של גרגרי- חול (גודל גרגר של 0.063-2 מ"מ), טין (גודל
גרגר של 0.004-0.063 מ"מ) ומינרל חרסית הנפוץ בסלעים ומאופיין בגרגר הקטן מ-0.004
מ"מ. החרסית משמשת כחומר מאגד, בעוד האגרגטים האחרים משמשים כחומרים מחזקים ומייצבים.
עובי שכבת הטיח הכוללת מוערך ב- 2-3 ס"מ בהתאם למצע התשתית ולגימור הנדרש, ועל
גביה מיושמת שכבת גמר אדמה בעובי של כ 3-4 מ"מ.
מערכת טיח אדמה מורכבת כמקובל משלוש עד
ארבע שכבות עיקריות הכוללות: פריימר- שכבה דלילה המהווה מצע המקשר בין מצע התשתית ושכבת
ההרבצה. מערכת הטיח יכולה להישען על כל סוגי התשתיות כולל בלוק שחור, פומיס, בלוק בטון
תאי משופר (איטונג), פיבר צמנט, גבס ועוד. הרבצה- שכבה עבה באופן יחסי, המועשרת לעיתים
בסיבים טבעיים מחזקים. יישור- שכבת טיח רך המיועדת ליישור ולהכנת הקיר לשכבת השליכט.
שליכט- שכבת טיח גמר סופית מעודנת ודקיקה. בחללים רטובים, דוגמת מטבחים ואמבטיות, מומלץ
להשלים את המראה העיצובי בטיח מינרלי על בסיס סיד.
טיח האדמה, המיועד ליישום פנים, קל לחידוש
וניקוי, ומאפשר יצירת פינות מעוגלות, כמו גם נישות ותבליטים מגוונים המעשירים את מראה
הקיר. הטייחים מגיעים כחומר יבש או רטוב לפי הצורך, במגוון גוונים וטקסטורות. כמו כן,
ניתן לקבל שירותי ייעוץ וליווי ליישום המוצרים ולבנייה עצמית.
טיח סיד (Lime
Mortar)
העדויות הראשונות על טיח סיד נמצאו עוד
לפני 10,000 שנים. למעשה, מהספרות עולה כי עד לפני כ-100 שנה כמעט כל הטייחים ברחבי
העולם היו טייחי סיד שונים. ישנם מקורות שמציינים שימוש נרחב בחומר ברחבי המזרח התיכון,
ביוון נמצא טיח סיד שנותר כבר 3000 שנה ללא פגע(!), והרומים נהגו להשתמש באבן וולקנית
בטיח סיד כבר לפני כ-2000 שנה.
טיח הסיד מבוסס על סיד הידראולי או סיד בור טבעי, המיוצר
ע"י שריפה של אבן גיר בטמפרטורות נמוכות מ-1250 מ"צ והפיכתו לאבקה. התכונות העיקריות של טיח סיד הן יכולת ויסות לחות
ועמידות בתנאי רטיבות, כגון בריכות או חדרי רחצה.
ישנם סוגים רבים של טיח סיד, והם
מותאמים למצע התשתית ולתנאי האקלים בו ממוקם המבנה. ככלל, טיח הסיד מורכב מסיד הידראולי
או סיד בור טבעי, חול דק ומעט סיבי חיזוק טבעיים, והוא מיועד ליישום חיצוני וליישומים
בחללים רטובים בתוך הבית. מערכת הטיח מבוססת הסיד כוללת שכבת הרבצה, יישור ושליכט.
הסיד, אשר נוצר מסלע הגיר, חוזר לאחר תהליך ההתייבשות על הקיר למקורו הכימי, בדומה
לסלע הגיר המצוי בטבע.
שיטת בנייה קשקל
לקש יתרונות רבים כחומר בנייה. הוא חומר
טבעי ומתחדש, מכיל תאית רבה וכולא אוויר במבנהו. בתוך כך השימוש בו מאפשר יצירת חוזק,
עמידות בפני סדיקה ובידוד תרמי משופר.
שיטת הקשקל צמחה משיטת הקוב (COB)
העתיקה הכוללת שימוש באדמה (subsoil),
חימר, חול וחצץ המשולבים עם קש באורכים שונים ומים. שיטת הקשקל (Light Straw), מבוססת על שימוש בתערובת בוץ דליל (אדמה חרסיתית
ומים) כחומר מאגד, וקש חיטה יבש כחומר מחזק ומבודד.
התערובת נדחסת לתוך תבניות יציקה
ישירות על הקיר, על גבי שלד עשוי עץ, פלדה או בטון. עובי הקיר המומלץ הוא כ- 30 ס"מ,
אך ניתן גם לתכנן את מידת העובי בהתאם לצורך. קיר הקשקל עומד בתקן אש בהתאם לדרישות
ת"י 931 חלק 1.1 למשך זמן של שלוש שעות, ולכן הוא מתאים ליישום הן במבני מגורים
והן במבני ציבור.
לקיר הקשקל יתרונות סביבתיים בולטים: הוא
בנוי מחומרים טבעיים שכמעט ואינם דורשים אנרגיית עיבוד (מיכון כבד, תהליכי ייצור, שינוע
ועוד), מרבית חומריו הינם מקומיים (מקורם בישראל), הוא בעל ערך בידוד תרמי ואקוסטי
גבוה במיוחד, ונחשב כקיר נושם בעל יכולת טבעית לוויסות לחות. כמו כן, בשל היותו יצוק
בתערובת סיבית עשירה, הקיר המתקבל הוא בעל ערכי חוזק וגמישות יוצאים מן הכלל.
החומרים והשיטות המוצגים במדור זה מיושמים
ומשווקים על ידי קבוצת בוץ