בית בהרחבה בגליל. עיצוב: הילית קרש | צילום: גלעד רדט
"למדנו לעצור, לנשום. הרבה התחילו לעבוד מהבית... ימי הורים בזום זו המצאה נפלאה, רופאים בזום זה גם נפלא, החיים נהיו גמישים יותר...
אני התחסנתי מטעמים אגואיסטים לגמרי, אני רוצה לחזור לגעת, לחבק, להיפגש במפגשים משפחתיים מורחבים שהיו חסרים לי. אני רוצה ללכת להופעה טובה, לסרט, להיפגש עם חברים לקפה... שנעריך כל יום 'רגיל', נחגוג את החיים. ורק שנהייה בריאים."
מכיוון שאני מכירה אישית את הילית קרש, אני יודעת שאהבת החיים והאדם שקורנת מהפוסט, היא לא מראית עין של "הכול טוב ויפה" שמאפיינת את הפייסבוק, אלא הדבר האמיתי. ואולי אהבת החיים היא תוצאה של הים שנחשף מביתה במושב הבונים שבצפון... ובנושא הזה בחרתי להתחיל את הריאיון שלנו.
דירה בחיפה. עיצוב: הילית קרש | צילום: עודד סמדר
ספרי לי קצת על מגורים מול הים, במיוחד בתקופה הזו?
"גדלתי בקריית חיים, במרחק רכיבת אופניים אל הים, ואחרי שעברנו ליוקנעם הרגשתי שהים חסר לי מאוד. עברנו במיוחד לכאן משום שהבנו שבסופו של דבר אנחנו 'אנשי ים'. לים יש כוחות מרגיעים מאוד שבוודאי משפיעים גם עליי. בסגר הראשון הרגשתי שאני בסוג של חופשה, התנתקתי קצת מהעבודה ויצאתי להרבה צעידות על חוף הים.
בסגר השני, כבר הייתי עסוקה, הייתה תחושה שאנשים יוצאים מההלם, הרבה לקוחות מהעבר חזרו אליי וביקשו שדרוגים כאלו ואחרים לביתם. הרגשתי כמו בסוג של פגישת מחזור וזה היה ממש נחמד."
וילה בגליל. עיצוב: הילית קרש | צילום: עודד סמדר
האם הרגשת שינוי בתפיסת העולם שלך או של הלקוחות בגלל משבר הקורונה?
"אני חושבת שהרבה אנשים התחילו לחפש את המקום הפרטי-אישי שלהם בתוך הבית... סוג של פינה שהיא רק שלהם. מכיוון שאנחנו מבלים יותר זמן בבית, עלה הצורך בהתאמות מדויקות למצב החדש והלא מוכר.
תפיסת העולם העיצובית האישית שלי לא השתנתה. כאשר אני מתכננת בתים אני רוצה שהם יהיו נכונים לאורך שנים. אני מקדישה מחשבה רבה מה יהיה נכון בעוד חמש שנים, עשר שנים ואפילו יותר. בריצופים, בחיפויים, בארונות הקיר או במטבח אני בוחרת בחומרים איכותיים וניטרליים שלא נמאסים כעבור כמה שנים. את הצורך בשינוי אני מביאה לידי ביטוי, בהחלפת גופי תאורה, בחידוש הרהיטים, בהחלפת טקסטילים וכדומה... כך שאם אנשים מרגישים צורך עז לרענן ולשנות, כמו בתקופה הנוכחית, יותר קל לעשות זאת."
וילה בכרמיאל. עיצוב: הילית קרש | צילום: עודד סמדר
יש לך פרויקטים גם בצפון הארץ וגם במרכז, את מרגישה שיש הבדלים מהותיים בין הדרישות של הלקוחות הצפוניים לבין הלקוחות במרכז?
"הבנייה הפרטית חזקה יותר בצפון ומאופיינת בחיבור חזק בין הפנים לחוץ... אני חושבת שיש גם התנהלות שונה ברכישות של החומרים. המחירים של הספקים בצפון נוחים יותר ואף פעם אין בעיה של חניה. בצפון יש גם יותר דרישה לחימום רצפתי ולקמינים.
בנוגע לקמינים, הטיפ שלי הוא להשתמש בקמיני גז. חשוב לא לשכוח לייצר פתח אוורור כלפי חוץ בהתאם להוראות היצרן. קמין הגז נראה כמו קמין עצים, אך הוא אקולוגי ואינו מזהם את הסביבה. חשוב שאנשים ידעו, שהיום יותר ויותר רשויות מוציאות את קמיני העצים מחוץ לחוק העזר העירוני, לכן חבל להשקיע היום בקמין עצים כאשר לא ידוע האם מחר יותר להשתמש בו."
פנטהאוז בחיפה. עיצוב: הילית קרש | צילום: עודד סמדר
האם זה עקרוני שהפרויקטים שאת מתכננת יהיו ידידותיים לסביבה?
"יש לי מודעות אקולוגית גבוהה. אני אוהבת להרבות בתאורת טבעית, מאמינה בפתחים גדולים שמכניסים אור ואוויר והרבה פעמים גם נוף טבעי או אורבני.
אני אוהבת להשתמש בתאורה לבנה הנותנת תחושה של אור יום (6000K). הרבה אנשים לא מודעים לכך שהאור הצהבהב מדמה שקיעה והוא משנה את צבעי הרהיטים והקרמיקות, ובעצם גם לא משרה אווירה חמימה יותר בבית. כדי להגיע לאפקט החמימות הביתית, אני משתמשת בשילובים של חומרים טבעיים כמו עץ, ברזל או קש.
התפיסה העיצובית שלי מושפעת גם מהסביבה. אני אוהבת לשפץ בתים עם ערך היסטורי, מבנים לשימור ומבנים שהוקמו לפני קום המדינה. לפני כמה שנים תכננתי דירה קטנטנות בגודל של 18 מ"ר. כדי לרווח אותה, הוספתי 9 מ"ר בגובה ובניתי מעין חצי גלריה. הדירה שנמצאת בעיר התחתית בחיפה, הפכה לצימר מדליק. מכיוון שמדובר בדירה שנמצאת במבנה מלפני קום המדינה, חפרתי בארכיונים ומצאתי תמונות ישנות של 'רחוב הבנקים', עשינו לתמונות עיבודים חדשים והשתמשנו בהם כחלק מהקונספט העיצובי.
מיני פנטהאוז בקריות. עיצוב: הילית קרש | צילום: גלעד רדט
הילית קרש לא אוהבת לדבר על הניתוח שעברה בגיל 27 אשר שיפר את איכות חייה, אבל אני מתעקשת משום שלדעתי הניתוח היה 'אירוע מכונן' שתרם רבות לתפיסת החיים האופטימית שלה. בסופו של דבר היא משתכנעת...
"מגיל 7 ועד גיל 27 סבלתי מאפילפסיה פעילה, היא אמנם לא עצרה אותי, אבל היא בלמה אותי בהרבה דברים. בכל זאת לא ויתרתי והתנדבתי לשירות צבאי משמעותי בשייטת 13, לא ויתרתי גם על לימודים אקדמאיים. שבועיים אחרי הניתוח, התחלתי להגשים לעצמי את החלומות, והחלום הראשון היה להירשם ללימודי עיצוב פנים."
פנטהאוז בקריות. עיצוב: הילית קרש | צילום: גלעד רדט
איזה חלום חדש יש לך?
לאחרונה אני מגשימה חלום שנרקם במוחי למעלה מעשור, והוא להנגיש את כל המידע הרב שיש, בצורה נוחה וגם וויזואלית יותר. הקמתי פלטפורמה דיגיטלית המשמשת כלי עבודה לנו המעצבים והאדריכלים. הפלטפורמה הזו גם מביאה מעצבי מוצר ואומנים ישראלים אל קדמת הבמה, אבל לא רק...
HIDIZ – hi designer שכבר באוויר... מאגדת מוצרי עיצוב ואומנות ייחודיים שלוקטו בקפידה. הפלטפורמה מאפשרת למצוא בקלות מוצרים, בהתאם לתקציב, לסגנון ולצבע. אפשרויות החיפוש הן חכמות במיוחד. למשל, אם הגולש מעוניין לרכוש גופי תאורה הוא יכול לחפש גוף תאורה עומד או תלוי, לדעת את מחירו, וליצור קשר מידי עם הספקים, ואף ליצור דפי השראה. פלטפורמת החיפוש היא ידידותית ונגישה מאוד, היא חוסכת זמן יקר וגם כסף.
צימר בעיר התחתית. עיצוב: הילית קרש | צילום: יוסי סטייבל
ויש לי עוד חלום קטן, גדול... והוא לעצב מלון בוטיק שמביא חוויה חדשה לעולם המלונאות. היום כשאנשים הפכו את הבית שלהם למפנק במיוחד, אני מאמינה שצריך לקחת את עיצוב בתי המלון לחוויה שהיא הרבה יותר מוויזואלית – חוויה שמדברת אל כל החושים: חוש השמיעה, חוש המימוש, חוש הריח וחוש הטעם... אני מקווה ומאמינה שבעתיד אתכנן פרויקט כזה. מפני שחלומות עתידם להתגשם."