נהרות דיו רבים זרמו מאז המציא יוהן גוטנברג הגרמני את מכונת הדפוס המודרנית במאה ה-15. הגדולה של המצאתו התבטאה בפירוק הלוח השלם (של העמוד) ליחידות יצוקות קטנות של אותיות – המצאה אשר אפשרה מחזור של האותיות היצוקות וסידורן מחדש עבור כל הדפסה של עמוד חדש, ולמעשה, ביטלה את הצורך באמנים בעלי מיומנות מיוחדת לחריטת הלוחות השלמים. בתוך כך הוזלה עבודת הדפוס, פועלים מיומנים הרבה פחות יכלו לבצע את פעולת ההדפסה, והמילה המודפסת הפכה למוצר זול ונגיש להמונים.
מאז המוצר הראשון שהודפס במכונת הדפוס המודרנית (התנ"ך בלטינית) בשיטה זו המכונה דפוס בלט, פותחו שיטות רבות נוספות בעולם הדפוס, כמו שיטת האופסט ושיטת דפוס המשי, עד שהגענו עד הלום, לעולם הדפוס הדיגיטאלי. המציאות הטכנולוגית הדיגיטאלית הפכה כל ילד בבית ספר יסודי לאמן דפוס שיכול לעצב ולהדפיס כראות עיניו וככל העולה על רוחו באמצעות שימוש במדפסת ביתית פשוטה. זוהי המשמעות הראשונית של מהפכת הדפוס הדיגיטאלי - בלחיצת כפתור הדמות המופיעה על מסך המחשב מתרגמת עצמה לתוצר בדמות חומר של תקשורת חזותית מודפסת. סוג של מהפכה שהפכה את כולנו למעצבים גראפיים פוטנציאליים ( מן הראוי לציין שמעמדן של שיטות הדפוס המסורתיות עדיין איתן ומשמש להדפסות באיכות גבוהה במיוחד, ולחלופין להדפסות בכמויות גדולות במיוחד, כמו ספרים, מגזינים וכד'), ומעמדו של הדפוס הדיגיטאלי ממשיך וצובר תאוצה, ככל ששכלולים ופיתוחים שונים מאפשרים ליישם אותו בדרכים רבות ומגוונות.
הדפוס הדיגיטאלי הוא שיטה של דפוס עקיף. בשיטה זו מעובדת הדמות המופיעה על גבי מסך למידע דיגיטלי המועבר מן המחשב למדפסת, אשר "יודעת" לתרגם אותו לתוצר מודפס. עקרון זה, אשר אינו מצריך שלב ביניים של יצירת לוחות הדפסה (כמו בדפוס אופסט מסורתי, למשל), או שימוש ברשת (כמו בדפוס משי, למשל), פתח חלון אפשרויות להדפסת מוצרים רבים שקודם לכן הייתה בעיה להדפיסם בכמויות קטנות ובעלות סבירה. בין אלה ניתן למנות שילוט חוצות, פוסטרים וכד', שניתנו לביצוע הודות לפיתוח מכונות דפוס דיגיטאליות בפורמט רחב, המאפשרות להדפיס משטחים בגדלים גדולים במיוחד. בנוסף, באמצעות מכונות אלה ניתן להדפיס על מגוון חומרים רכים מלבד נייר, כמו קרטון, PVC, מדבקות, בדים ובדי קנבס. למרות שעל כל אלה אפשר להדפיס גם בשיטות הדפסה שאינן דיגיטאליות, היתרון המובהק של השיטה הדיגיטאלית הוא ביכולת להדפיס במהירות ובכמויות קטנות יחסית. בתוך כך התאפשר יישום מסיבי של השיטה בכל הקשור לגאדג'טים הקשורים לעולם הפרסום והשיווק, וכן לצרכי תערוכות ותצוגות בהן מתבקש ייצור פרטני ומהיר.
אך בכך לא נעצרה הטכנולוגיה הדיגיטאלית. הפיתוחים של השנים האחרונות באים לידי ביטוי במספר יכולות נוספות של שיטת דפוס זו – ראשית, הדפסה על מוצרים קטנים שאינם משטחים ישרים (שיטת ה"טמפון") כמו עטים, למשל, וכן הדפסה על משטחים ישרים אך קשיחים.
היכולת להדפיס על משטחים קשיחים שאינם מגיעים בגלילים ובגדלים של מכונות דפוס ייחודיות אלה, מאפשרת כיום להדפיס על כל משטח קשיח וישר כמו: זכוכית,
אבן,
קרמיקה, עץ, פרספקס, פורמייקה, מתכת, שיש ועוד. אם נוסיף לאלה את החומרים ה"סטנדרטיים" עליהם ניתן להדפיס: נייר, מדבקות, שמשוניות, קנבס, טפטים, PVC, קאפות וכד', מתקבל עולם חומרי רב גוני, כמעט חסר גבולות, שעליו ניתן ליישם כל פנטזיה וכל חלום מתחום התקשורת החזותית. אם נרצה, רק מים ואוויר נותרו "חומרים" שעליהם טרם ניתן להדפיס.
בעוד שהעולם המסחרי של הפרסום והשיווק כבר מזמן אימץ את טכנולוגיות הדפוס הדיגיטלי ואת יכולותיהן ליישומים רבים, הרי שתחום עיצוב המוצר ואפנת הבית מתחיל רק כעת לספוג לתוכו את היכולות האינסופיות הגלומות בעולם חדש זה.
ספה מרופדת בבד מקולקציית בדים בהשראת זרם הפופ הארט של הצייר אנדי וורהול, הכוללת דמויות אייקוניות כמו מרלין מונרו וצה גאווארה. ילון
ארון קיר בשילוב הדפסה דיגיטלית המשווה מראה של קיר מצוייר. זדקה
ניתן לומר שמבחינה זו מתרחש תהליך רעיוני מורכב. תחילת התהליך הוא בשובע שהורגש בעולם המודרני מתוצרי המהפכה התעשייתית המנוכרים. בהמשך לכך, הן מעצבים והן לקוחות חיפשו דרכים להפוך את חלל המגורים ל"אישי" יותר, בעיקר על ידי שימוש בתוצרי מלאכות ואמנויות מסורתיות שונות – ציור, פיסול, ויטראז', סריגה וכד'. אלה אכן העניקו לכל חלל את הטאץ' האישי והבלתי אמצעי עם האמן, אך מטבע הדברים היו בדרך כלל יקרים יותר מתוצרי פס ייצור המוני. המהפכה הדיגיטאלית נותנת כיום מענה בדיוק לצורך זה, כשהיא מאפשרת ליהנות מכל העולמות – הן ממגע וטעם אישיים וייחודיים כמו בייצור בוטיק פרטני ואקסקלוסיבי, והן ממחיר סביר כמו בייצור המוני.
יישום טכנולוגיה זו בתחומי עיצוב הבית הוא חסר גבולות. כל תמונה, צילום או טיפוגרפיה ניתנים כיום ליישום על כל משטח קשיח וישר, גם בגדלים שלא נראו בעבר ובאיכות הדפסה גבוהה ואיכותית. כך ניתן להפוך כל אלמנט וכל חלל בבית לביטוי אישי, כאשר חומרי עיצוב ה"טריוויאליים" כזכוכית, פורמייקה או
אריחים ל
ריצוף וחיפוי הופכים לאמצעי אשר מעבר לפונקציה החומרית יכול לשרת כל חלום או גחמה אסתטית.
הדפסה על זכוכית ועל אריחי
קרמיקה מעניינת במיוחד בכל הקשור ליכולות המתקדמות שמציעה כיום הטכנולוגיה והדרך שניתן ליישם אותה בחלל הפנים. ישנן שתי שיטות עיקריות של הדפסה דיגיטאלית על זכוכית וקרמיקה. הראשונה היא הדפסת הדמות או הדיגום על גבי המשטח, כאשר במקרה זה רצוי לצפות את המשטח המודפס בציפוי הגנה ברמות שונות של עמידות בהתאם לייעודו (חוץ-פנים, רטוב-יבש, שימוש רגיל-שימוש מרובה וכד'). שיטה מתקדמת אחרת היא זו המאפשרת להדפיס על זכוכית ו
קרמיקה תוך שימוש בדיו ייחודית – דיו קראמית להדפסת פרוצס (צבעונית). התהליך כולל שני שלבים - הדפסה דיגיטאלית על גבי המשטח ולאחר מכן שריפתו בטמפרטורה גבוהה, כך שהדימוי המודפס מוטמע בתוכו והופך להיות חלק אינטגראלי ממנו (בניגוד לשיטה הקודמת בה הדימוי הוא חיצוני למשטח).
חיפוי קיר במטבח באמצעות זכוכית המודפסת בדפוס דיגיטאלי. חברת א.א. מראות.
יתרונה המובהק של שיטה זו הוא בעמידות הגבוהה של המשטח הסופי והיכולת לשלב אותו גם באזורי Heavy Duty, חללים רטובים, חללי חוץ וכד', אך מטבע הדברים היא גם יקרה יותר.
ביצוע ההדפסה על זכוכית ניתן להיעשות במספר אופנים, אשר יוצרים אפקטים שונים של תלת ממד, תחושת ריחוף, שכבות ועוד, ואף על קרמיקה מתאפשרת קבלת אפקטים מגוונים ומרשימים המייצרים תגובת "Wow".
יכולות הדפוס הדיגיטאלי כבר כאן, בשירות העיצוב. מנקודה זו לא נותר אלא להמתין לכך שמעצבים, מעצבי פנים ואדריכלים ימנפו יכולות אלה כיד הדמיון והיצירתיות לקבלת תוצרים איכותיים וחוויתיים מבחינה חזותית.
הארון הופך לפריט עיצובי באמצעות קולקציית דלתות זכוכית מודפסות בהשראת עולם הטקסטיל. ריווירה
מתוך מגזין בית ונוי 108: "דיגיטל שיק"