עיצוב מוצר - סיפריות

"תמיד דמיינתי לעצמי שגן עדן יהיה סוג של ספרייה" אמר הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס. מטבע הדברים אין בידינו כלים לאשש או לסתור את דבריו, אך כן ניתן להבין מהם מהו ערכה של ספרייה בעיניו, עד כדי תפיסתה כחלק מדימוי של גן עדן מענג. גן עדן או לא גן עדן, העובדה היא שבעבר הלא כל כך רחוק, בשנות החמישים והשישים, התהדר כמעט כל סלון ישראלי מהוגן בספריה, אשר הייתה אובייקט בלתי נפרד מחללו ומרכיב משמעותי בחיי דייריו. האופציות העיצוביות היו מצומצמות - בד"כ ארון-ספריה עשוי עץ בעיצוב כבד ועתיק משהו, ולחלופין עמודי מתכת עם מדפים חסרי כל ייחוד, ששרתו את פונקצית אחסון הספרים בצורה הפשוטה והמידית ביותר. אך איפשהו במרוצת הזמן, דווקא כאשר הדירות הקטנות של פעם החלו לגדול והפכו למרווחות יותר עם חללי מגורים רחבי ידיים, נעלמה הספרייה מהסלון, שלא לדבר על כך שנוכחותה בבית בעידן אלקטרוני-דיגיטלי הצטמצמה באופן נכר. נראה כי עם צווי אופנה של עיצוב מינימליסטי וחדירת חלופות בידוריות כטלוויזיה, וידאו/די.וי.די ומערכות קול מתוחכמות, נזנחה משמעותה היקרה, ובסוג של התייחסות מעוותת הפך שילובה בחלל למכביד ו/או לא ראוי דיו להשתלב ב"מראה מסוגנן". ובכן, על התוכן התרבותי שמתלווה לנוכחותה של ספריה אין צורך להכביר מילים, אך כן יש מקום לקיים "דיון חוזר" על ערכה הדקורטיבי ולתבוע את עלבונו. כיום, בניגוד לעבר, עומד בפני "עם הספר" מגוון רחב של אפשרויות להצדיק את התואר עם ספרייה נאה, ולא פחות מכך עם עניין וויזואלי בעל ייחוד משלו, שיוצרים הספרים עצמם. ולא, אין הכוונה ל"ספרי שולחן הקפה"!

בראש ובראשונה, כמו כל פריט ריהוט אחר, כך גם ספרייה צריכה לשרת את הפונקציה לה נועדה, ובמקביל להתאים לחלל בו היא ממוקמת, הן מבחינת הפרופורציות והן מבחינת הסגנון העיצובי.  קשת האפשרויות נעה ממערכות קיר גדולות, מהן המשלבות בעיצובן גם פונקציה של מזנון (ה"בופט" המיתולוגי), דרך פתרונות מבניים הרותמים את החלל לעצמו לטובת יצירת ספרייה, ועד יחידות עם ערך מוסף של עיצוב יצירתי ההופך אותן לאלמנט פיסולי לכל דבר. ספרים זה עניין של אהבה, ומתוך כך גם קיומם בחלל הבית משתנה כמותית ודורש פתרונות מתאימים. כך, למשל, יחידות משולבות הכוללות מדפי ספרים לצד תאי אחסון סגורים ופתוחים הינן פתרון אסתטי-פונקציונאלי מצוין גם למערכת הבידור הביתית, אך מן הסתם לא כזה שיענה על צורכי הביבליופילים שאוגרים ספרים, והרבה. יחידות מסוג זה מוצעות במבחר עיצובים מחומרים מגוונים, סידורן הפנימי גמיש וכולל תאורה פנימית ואופציות לשילוב חיווט נדרש, והחלוקה למדפים ותאים פתוחים/סגורים יוצרת עניין צורני ה"שוברת" תחושת מסה ומונע מראה כבד. מצדן השני של יחידות הקיר ה"ממוסדות" ניצבות ספריות שעיצובן מגלם את העובדה שעיצוב פריטים ואובייקטים קיימים לעולם מהווה אתגר למעצבים המבקשים להעניק להם אינטרפרטציות חדשות, וכשבספריות עסקינן הן נוגעות אפילו באופן הצבת הספרים על המדפים, דוגמת עיצוב קונספטואלי של מדפי ספרים שאופן הצמדתם לקיר נעשה באמצעות הספרים עצמם: הם משתלבים בתוך חריצים מלבניים שנגרעו במדפים, כאשר הסימניות שלהם משמשות כווי תלייה. ככלל, במסגרת "ניסוחים" חדשניים של ספריות, המדפים אינם בהכרח ישרים ויכולים להופיע גם בקו אורגני ומתפתל, כמו זה שמציעה "תולעת ספרים" בעיצובו של רון ארד - פריט פיסולי לכל דבר שנועד לתלייה על הקיר. 

אפשרות פופולארית היא ליצור ספריית גומחות באמצעות בנייה מגבס. המקנה מראה עכשווי ומסוגנן. המראה המתקבל אינו כבד מדי, ולצד ערכו הפונקציונאלי הוא "מצטרף" לעיצוב החלל כאלמנט עכשווי ומסוגנן, בעיקר כשהוא משולב עם תאורה פנימית ליופי ולהתמצאות נוחה. שילוב קיר גומחות יכול להיעשות בצמוד לקיר, או בחלל הפתוח כמחיצה דו צדדית המעניקה ניצול מקסימאלי. גומחות שקיימות בחלל מלכתחילה, אפשר לחפות בעץ, בלבנים, או בכל חיפוי דקורטיבי אחר, ולהתקין בתוכן מדפים תואמים. פתרונות נוספים ליצירת ספריות הם ניצול חללים "מתים" כגון מתחת לגרם מדרגות, לאורכו של מסדרון (אם הוא רחב מספיק), וספרייה מרשימה במיוחד ניתן ליצור ע"י ניצול חלל גבוה, כאשר במקרה זה עם הייחוד של נוכחות הספרים והמארג הצורני שהם יוצרים לכל גובהו של החלל אי אפשר להתווכח.

- החלטתם לרכוש ספרייה? ראשית חוכמה מומלץ לעשות "בדק בית / ספרים" כדי לאמוד את הגודל הנכון שיענה על הכמות, כמו גם למשקלם של הספרים ולמידתם, שהרי אין דינן של אנציקלופדיות כדינם של ספרי שירה.

הספרים על המדף צריכים להיות ממוקמים בנוחות: למשל, לאחסון ספר גדול יש לקחת בחשבון עומק מדף של כ-30 ס"מ ומרווח של כ-35 ס"מ בין המדפים. כשהספרים הם קטנים אפשר להסתפק במידת מדף של כ-20 ס"מ ומרווחים של 25 ס"מ בין מדף למדף. מידת הגובה הרצויה היא עד 1.90מ' היות ומעבר לכך יידרש שימוש בסולם. 

- את החוצצים האנכיים, אלה המחלקים את הספרייה לטורים, מומלץ לקבוע במרווחים שבין 60 -80 ס"מ, בהתאם לעוביו של המדף ולחזות המבוקשת. לדוגמה, למדפי עץ עבים היוצרים מראה סולידי ומכובד אפשר לקבוע מרווחים של 80 ס"מ. מדפי זכוכית יוצרים ספרייה בעלת חזות אוורירית, ועוביים צריך להיות מינימום 5 מ"מ. הזכוכית, כמובן, צריכה להיות רב שכבתית והתקנת המדפים בטיחותית! 

- ספרים המצויים בשימוש תדיר, דוגמת ספרי עזר או ספרים אהובים במיוחד בהם נהנים לעיין שוב ושוב, רצוי כמובן להציב בגובה העין לנגישות נוחה ושליפה קלה. ספרים שאינם כאלה, כמו למשל, ספרי בר-מצווה שנשמרים מטעמי סנטימנט, רצוי לאחסן באחסון סגור, עם דלתות, כדי למנוע הצטברות אבק.

- עוד בעניין שמירת הספרים: אין להציב את הספרייה במיקום החושף אותה לשמש ישירה העלולה לגרום לדהייה. כמו כן יש לוודא מקור אוורור ואחת למספר חודשים מומלץ מאד להוציא את הספרים ולנגב מעליהם את האבק. אם באותה הזדמנות נתקלים ביצורים הזערוריים שדפי ספרים חביבים עליהם במיוחד, ( חפשו בעיקר בספרים ישנים-הם מועדים לפורענות). יש לרסס בחומר מתאים דוחה חרקים. 

מתוך מגזין 100: "ספרים, רבותי ספרים"