תקופת טרום השיבה ללימודים מאופיינת בתכונה ערה של ארגון חדר הילדים, חדר העבודה או פינת הלמידה הביתית המשותפת, שנהוגה כיום בבתים רבים. בין אם מדובר בחניך חדש של מערכת החינוך העומד להתחיל את חוק לימודיו בכיתה א', בתלמיד מן המניין שעומד לפני מבחני בגרות, בסטודנט טרי או ותיק המשלב לימודים ועבודה - ראוי שתהיה לו/לה/להם פינת כתיבה ולמידה מתוכננת בהתאם לצרכים הצפויים והאישיים. אבל אין ספק שאת תשומת הלב המרבית, ואת ההתייחסות העיצובית הפרטנית, צריך להעניק למי שזו לו תקופת חניכה מול שולחן הכתיבה – בוגר גן החובה, שמתחיל בחוק לימודיו.
שולחנות כתיבה לחדרי ילדים ונוער הם פעמים רבות חלק ממערכות ריהוט כוללות, הקשורים למיטה, ארון, שידות אחסון ובחברות המתקדמות גם לפתרונות אירוח צעירים. מערכות אלו מאופיינות בחומריות וצבעוניות אחידה, במודולריות שמאפשרת התאמה לטווח ארוך ומתחשבת בילד שגדל ושטעמו מגוון. אך בהחלט אפשר לשלב שולחן כתיבה שאין לו כל קשר מטרים ליתר הפריטים בחדר, כאשר את ההקשר ניתן ליצור באמצעות חיבור בין החומרים, הצורות והדיגומים לכדי מראה שלם.
אז איך בוחרים שולחן כתיבה מתאים? האם מה שמתאים לילד שמסיים את גן החובה ועולה לכיתה א' יתאים לו מבחינת נוחות גם כשיהיה בכיתה ד'? או ט'? ואיך בוחרים שולחן כך שבאמת לא ימאס, ויתאים לצרכים שונים, לצבע האהוב על הילד שמתחלף מדי עונה ולאופנות שליטות? התשובות לפניכם.
מחשב-מלך: המחשב הוא המלך של שולחנות הכתיבה העכשוויים. לא ניתן להתייחס לשולחן כתיבה מבלי להתחשב בו, מכיוון ששעות ארוכות ממשך הישיבה לצד השולחן מוקדשות לו. בהתאם, צריך לתכנן מקום ייעודי לכל מרכיביו השונים, כך שיתמקמו בצורה אלגנטית, נקייה וצדית, ויותירו מרחב "נשימה" פנוי על השולחן. קחו בחשבון את המסך, כונן, מקלדת, מדפסת, מודם, ראוטר, סורק, ג'ויסטיק, עכבר, ובנוסף, מקום לאחסון תקליטורים ודרייברים, שצריכים להיות ממוקמים במיקום זמין ולאפשר שליפה נוחה. חריץ אורכי המותאם להעברת כבלים או חירור בפינת השולחן, מסמנים פתיחות לחדשנות טכנולוגית מצד מתכנן השולחן, והנם בבחינת הכרח לשולחן המשמש גם למחשב. קחו בחשבון את התוצאה מבחינת התחושה – המחשב הפלסטי הוא מוצר "קר" באופיו, ולכן רצוי לשלב לצדו אלמנטים מעץ מלא או צבעוניות חמימה של צהוב וכתום.
שולחן כתיבה כחלק ממערכת ריהוט כוללת, המנצלת את פינת החדר. המשטח הפינתי מעניק מרחב נוח לעבודה, ומאפשר למקם עליו את המחשב ויתר הציוד הנדרש.
הנדסת אנוש: גורם חשוב ביותר, להשגת ישיבה נוחה ובריאה יותר. עבור ילדים ומבוגרים גובה שולחן הכתיבה הוא סטנדרטי, 75 ס"מ, כאשר כיסא מתכוונן מאפשר התאמה של גובה המושב לפצפונים. כך השולחן ישמש לאורך שנים, מכיוון שגובהו מתאים לאדם הממוצע.
עומק של 60 ס"מ הוא מעט צר, אבל יתאים למי שעובד בעיקר על מחשב נייד, כאשר רצוי לשאוף לעומק שולחן של 80 ס"מ. האורך צריך להיות לפחות 100 ס"מ, ולא יותר מ-200 ס"מ, שכן אז יהיה ארוך מדי ומגושם. כאשר יושבים, על הידיים להיות מונחות על השולחן (בניגוד לכל כללי הנימוס בארוחות), ועל הכתפיים להישאר בגובהן המקורי. הרגליים עם זווית של 90 מעלות מאחורי הברך, מונחות על הרצפה או על תומך שמחובר לחלקו התחתון של הכיסא, מה שהכרחי במקרה של ילדים, שעדיין אינם מגיעים לרצפה בישיבה לצד שולחן בגובה סטנדרטי.
הכיסא המועדף הוא בעל גלגלים שמאפשר תנועה נוחה, כמו גם בעל ידיות מתכווננות ומשענת גב המאפשרות התאמה אישית. זהו גם המקום להכניס קצת צבע – אפשר לבחור כיסאות עם צבעי מסגרות שונים, צבעי גוף וסוגי מושב מרופדים בבדים בצבעים מגוונים.
צורה וחומר: מרבית שולחנות הכתיבה הם מלבניים, אך ישנם גם שולחנות פינתיים, שיעילים לצורך חסכון במקום וניצול שטח של חדר ילדים קטן למדי. החומרים לשולחנות כתיבה מגוונים מאוד, החל בעץ מלא וכלה בלבידים מצופים פורניר, מלמין או גימור צבע. הפורמייקה היא ציפוי עמיד ונוח, בעיקר למשטח העליון, שכן אפשר לקשקש עליה כמה שרוצים ולנקות את הכל בחומר ניקוי פשוט. לעומתה, העץ סופג הכל, שריטות וכתמי צבע, אבל יש לו מראה ומגע נעימים מאין כמוהם. פתרון יעיל הוא כיסויו במשטח זכוכית, וביניהם למקם את לוח מערכת השעות, למניעת איחורים...!
בצוותא: בכל שולחן כתיבה, אך בעיקר עבור כזה המתוכנן לילדים, רצוי שיהיה מקום ישיבה ליותר מאדם אחד. כך אפשר לסייע בהכנת שיעורי הבית, ללמוד בצוותא, לשבת ולצייר או לגלוש יחד באינטרנט. השולחן יהפוך למרכז עבודה נעים ומזמין, ולא יסתמן כמקום צר, מגביל ויתר הקונוטציות הבלתי רצויות שפעמים רבות נלוות לעבודות שיש להכין מעבר לשעות הלימודים.
פטנטים: חברות ישראליות ו
יבואנים רבים מציעים מגוון פטנטים, שנועדו לאפשר מודולריות לאותו שולחן כתיבה לאורך שנים. לדוגמא, שולחן שתחילה מותאם לפעוטות ומשמש להם כשולחן עבודה לציור, ולאחר מכן הופך לשולחן כתיבה בעזרת שינויים מינוריים כהוספת מגירות והחלפת כיסויי החזיתות.
ישנן מגירות נשלפות וגדולות במיוחד, ייעודיות לאחסון ילקוט או תרמיל, וישנם שולחנות כתיבה נשלפים על גלגלים, שמתקפלים ומאוחסנים בצד בזמן משחק- פתרון מצוין לחדר קטן המשמש לשינה, לימודים ומשחקים במקביל.
ישנן מערכות המשמשות כ"יחידת מגורים לילדים", וכוללות מיטה מוגבהת שמתחתיה מגירות ושולחן כתיבה רב פתרונות אחסון, ולחדרים קטנים במיוחד יתאים ארון בגדים המשלב בתוכו שולחן כתיבה נשלף, שידת מגירות וכיסא מרופד, החוסכים מקום רב. כצ'ופר, הארון כולל גם מערכת שמע אינטגראלית, שלא ישעמם בזמן הכנת השיעורים.
יחידת מגורים לילדים, הכוללת מיטה מוגבהת עם מגירות אחסון ושולחן כתיבה קומפקטי ורב פתרונות. "5 נגרים"
מערכת שולחן פינתית מעץ מלא עם שילוב ליבנה. משטח העבודה מותקן על "צירים" כך שניתן להזיזו ולהציבו בזוויות שונות. "האוס אין"
לאחים החולקים חדר אחד, ישנו רהיט משולב ורב תכליתי הכולל מיטת קומותיים לשני ילדים, שני שולחנות כתיבה, מגירות אחסון ולוח מודעות במוצר אחד שמכיל הכל בכל, ומתאים במיוחד לחדרי הילדים הקטנים למדי שמתוכננים היום בצורה סטנדרטית במרבית הבתים.
עבור מי שרוצה להסתיר באלגנטיות את שולחן הכתיבה, הרי שישנן עמדות עבודה המהוות פינה נסתרת בתוך נישה המאפשרת סגירה בדלתות הזזה, שמפרידה אותה משאר הבית ויוצרת אשליה של ארון.
סגנון משתנה: ליצירת האופי המבוקש של שולחן הכתיבה וסביבתו לאורך זמן, אפשר לחדש אותו בעלויות נמוכות על ידי החלפת חזיתות המגירות, ואם בכיתה א' ביקשה הילדה הדפסי מיץ פטל, הרי שלאחר שלוש שנים אפשר להחליפם בחזיתות עם פסים או חלקות. אפשרות נוספת היא כיסויים שמולבשים על החזית כמו כיסויי פרווה או בד מנומר, לשולחן ספארי. הדרך הפשוטה מכל היא החלפת הידיות במגירות, בהתאם לאווירה המבוקשת בסביבת הלימודים – פרחים, לבבות או מכוניות. יתאימו בהחלט ידיות גומי רכות וידידותיות לילדים, נעימות למגע ועשירות בצבעים.
תוספת צבע ואמירה אישית אפשר ליצור בשולחן כתיבה שרגליו בנויות כקונוס שקוף וחלול המזמין למילוי אישי – של חול צבעוני, צדפים או אוסף מחקים היסטורי.
אור: חשוב לתת את הדעת לכיווני האור בעת שממקמים את שולחן הכתיבה בחדר – חלון דרומי משמעו אור שמש ישיר וחזק בדיוק בשעות בהן מכינים שיעורים, ולכן רצוי לשבת הרחק ממנו, בעוד חלון צפוני משמעו אור עקיף ואפשר בהחלט למקם את השולחן ממש מתחת לחלון וליהנות מאור נעים.
תאורה מלאכותית מומלצת מורכבת משני מקורות – אור רקע שמגיע מלמעלה, ואור ממוקד שמגיע מהצד ומאפשר כוונון בהתאם לזווית הכתיבה. ילד שכותב ביד ימין צריך תאורה ממוקדת משמאל, על מנת שלא יצל בידו על הנייר, בעוד לילד איטר התאימו מנורה מימין. תשומת לב אישית, גם בעיצוב, היא הדרך להצלחה.