פריז מדברת עיצוב

רבגוניות הוא שם הסיפור של תערוכת Maison&Objet המציגה שלל סגנונות עיצוב ודקורציה לבית וסביבתו. פשטות לצד תחכום, מינימליזם לצד קיטש, קלאסיקה אלגנטית לצד הומור וקריצה, מסורת לצד עכשוויות, ומסר המאותת על פשטות כעל הדבר הבא - הכול מכול

מאת: מיה אור | צילום: יח"צ | חברות שונות - 03/04/2013
תערוכת Maison&Objet, הנערכת פעמיים בשנה בפריז, היא תערוכה המקיפה את תחום עיצוב הבית לגווניו השונים, ובתוך כך חושפת תמונה רחבה וגדושה של המתרחש בעולם זה. עם תצוגות גדולות של חברות יצרניות לצד כאלה של יוצרים עצמאיים וקניינים שמגיעים מרחבי העולם, והיותה נוגעת בקשת של נושאים- מטקסטיל ומוצרי אמבט ועד ריהוט גן, מכלי בית, אביזרי דקורציה ועד תאורה ורהיטים, מדובר בתערוכה מגוונת ביותר, ולמעשה, הרבגוניות היא במידה רבה "הסיפור" העומד בבסיסה. מעבר לכך, התערוכה אף נודעת בזכות פעילויות שהיא מארגנת במטרה להעשירה בערכי תוכן נוספים, אשר עם הזמן הפכו למאפיינים שלה. כך, למשל, היא מעניקה במה ליוצרים צעירים מרחבי העולם, יוזמת פרויקטים ייחודיים בנושאי עיצוב וקהילה, ויותר מכל ידועה בזכות הכללת מיצבים של סוכנויות חיזוי שנועדו לעמוד על שצופן לנו העתיד בתחום זה.


 

 

 

הכול מכול
מהדורת ספטמבר 2008 של Maison&Objet התקיימה במתכונת המוכרת של חלוקה לקטגוריות נושאיות, וכתערוכה הנערכת בשנות האלפיים, רבות מהתצוגות בה התכתבו עם הלכי רוח העומדים על סדר היום העכשווי, דוגמת התייחסות לנושא האקולוגיה, ואף העידו על המקום שתופסת הטכנולוגיה המתקדמת בזירה היצרנית. המגוון שהוצג חשף פשטות לצד תחכום, מינימליזם לצד קיטש, קלאסיקה אלגנטית לצד הומור וקריצה ומסורת לצד עכשוויות, והיווה הוכחה לכך שעיצוב הוא מהות רחבה עם הרבה מקום לאינטרפרטציות. לדוגמה, באולם הססגוני שיועד לאביזרים ובלט בצבעוניותו העליזה, ניכרו שתי תפיסות מנוגדות בתכלית- מחד, היצמדות לסגנון רומנטי, רך ומוכר, ומאידך שימוש בטרנדים אופנתיים ובשפה גראפית עכשווית. במסגרת זו, אפילו בעיצובים שנועדו לילדים אפשר היה לראות פריטים מהסוג המצופה לגיל הרך, בצבעוניות עדינה ודיגומים ילדותיים, ומנגד מה שלבטח היה גורם לדור שלם של סבתות להתהפך בקברו- צעצועים, אביזרים ובגדי תינוקות שקראו תיגר על הצבעוניות הסטריאוטיפית של ורוד ותכלת והופיעו בדיגום מדי הסוואה צבאיים או בגון שחור עם הדפסי גולגולות.
תצוגות עיצוב הפנים גילמו את התמהיל המגוון של המציגים, אשר כלל חברות "ממוסדות" מוכרות, חברות קטנות ו/או מתחילות, וכן יוצרים ומעצבים שהציגו באורח עצמאי. התצוגות, בעיקר של החברות הגדולות, היו מושקעות ואסתטיות אך לאו דווקא נושאות בשורות חדשניות, כאשר "בין לבין", דווקא יותר מכיוון חברות קטנות ומציגים עצמאיים, כן צדו את העין חידושים ומוצרים מעניינים. כך, למשל, מגזרות נייר אמנותיות הנתונות בתוך שכבות זכוכית כשהן מייצרות אגב כך אלמנט בעל עניין דקורטיבי שיכול לשמש למגוון אפליקציות עיצוביות, כפרגוד לדוגמה; שימוש ברשתות מתכת לריפוד או וילונות; או תאורה שמבוססת על גז פלסמה המשולב בין שכבות זכוכית מיוחדת שהינה בעלת יכולת הולכה, ובתוך כך מגדירה מחדש את מהותו של האור כחומר לכל דבר העומד לשימוש בתחומי העיצוב והארכיטקטורה - ניתן לשלב אותו בתוך אלמנטים ו/או פריטי ריהוט כחלק בלתי נפרד מהם, כשבניגוד לכל טכנולוגיות תאורה קיימות מקור האור המופץ אינו נורה או מקור מוכר אחר, הוא אינו עמום / מסנוור, וניתן למגע ישיר ללא חשש מחום.


 

מתוך 'Slow Tec' המיצב של סוכנות פרנסואה ברנרד: חזרה לאלמנטים המייצרים כובד ומשקל תוכני בניגוד לדפוס האינסטנט-קומפקט.
 

 

פינוק מושלם לסביבת הגן
אחד ממוקדי העניין היה האולם שיוחד לסביבת החוץ, קטגוריה חדשה יחסית שנכללה בתערוכה זו הפעם השנייה בלבד, ובהחלט הצליחה להרשים. האולם המרווח בו הוצגה גילם היטב את משמעות המושג "סגנון חיים" שקנה לו אחיזה  בשמי החיים של האלף השלישי, והתצוגות שנראו בו ביטאו מגמה ברורה לשוות את ערכי העיצוב המוקפד, הנוחות והפונקציונאליות של חללי פנים, גם לסביבתם החיצונית. בנוסף, נראה שעיצוב פריטים לסביבת החוץ שם דגש רב על ערכי חברותא והימצאות  ביחד, כמו שהיטיבה לנסח זאת בקטלוג שלה חברת Extrimis הבלגית שכינתה את פריטי תצוגתה "Tools for Togetherness". ואמנם, שולחנות האוכל מתהדרים בממדים גדולים המאפשרים לקיים סביבם אירוח רב משתתפים, ומערכות הישיבה מאופיינות בעיצוב ורסטילי ונדיב המזמין השתרעות חברתית נינוחה, כאשר ביניהן יש גם כאלה שמעוצבות לטובת מי שאף בעת שהייה בגן או ליד הבריכה חייב שהמחשב הנייד יהווה לו בן לוויה. לצד מערכות ריהוט קיים היצע עשיר של פריטים המבטיחים פינוק מושלם בסביבת חוץ מעוצבת למשעי ומצוידת כהלכה להשגתו: מגוון ערסלים, שמשיות מעוצבות, מיני פתרונות כיסוי המאפשרים להפוך ספות ומושבים ל"פביליונים" אינטימיים, שולחנות קטנים להניח עליהם את "הדרינק", צידניות המבטיחות שהבירה תישאר קרה ומעוצבות כך שבשעת הצורך ניתן להשתמש בהן כהדומים או שולחנות קטנים, מקלחונים מסוגננים לעולים מהבריכה, יחידות בישול מצוידות לעילא, אביזרים משלימים כקמין לשימוש חיצוני או גופי תאורה דמויי נרות ענק לאווירה רומנטית, פרגודים ייחודיים המאפשרים לתחום באמצעותם פינה נעימה ברחבי הגן ואף לשלב בתוכם עציצים פורחים, ועוד ועוד. בתחום החומרים נראה כי לצד רטאן טבעי או חומרים דמויי רטאן, שמזה מספר שנים זוכים לפופולאריות, פורח שימוש במתכות, בעצי טיק, אלון ואגוז, בסיבים טבעיים במגוון צורות אריגה וכן בחומרים מתועשים שהינם תוצרי טכנולוגיות מתוחכמות, כמו, למשל, ABS עם תוספת של סיבים המעניקים לחומר יתרונות של גמישות ועמידות כאחד. גימיק של ממש מבחינה זו סיפקה חברה הולנדית צעירה שהציגה מערכת ישיבה עשויה מגומי עבה, מהסוג שמשמש בסירות הצלה. המערכת מעוצבת בסגנון קלאסי למהדרין עם דיגום קפיטונאז', כאשר הדיסוננס בין חזותה המכובדת לבין החומר ממנו היא עשויה יוצר הפתעה מוחלטת. שיאו של הגימיק בא לידי ביטוי באריזה הקומפקטית בה מוצעת המערכת - בתוך תיק מצויד בגלגלים שגודלו אינו עולה על גודל תיק יד ממוצע, והיא מלווה במתקן ניפוח המאפשר להפוך את יריעות הגומי השטוחות לרהיטים מעוצבים בעלי ממדים נדיבים. השימוש בגומי אף מאפשר למערכת לצוף על המים, והחוששים מפני "פנצ'רים" של "גומי כמו גומי" יכולים להירגע, שכן בתיק היד ניתן למצוא גם ערכה לתיקונם!  

 
לשימוש לפי הרצון: כספת מרבץ מקורה או כפבליון אינטימי שוילונות סוגרים עליו. 'Tucci'

 

לתחושת רגיעה ופינוק: ערסל שעיצובו משלב מסגרת פלסטיק ומצע קלוע. 'Gaia'
 

 

פשטות כדבר הבא

בהתייחסם למרוץ הדוהר של החיים האורבאניים ולאופנות המתחלפות בקצב האור, הציגו סוכנויות החיזוי את מסר "הדבר הבא" שנשא את הכותרת Simple. הפשטות של פרנסואה ברנרד נקראה Slow-tech וכסוג של לוגו סימל את התצוגה איור של צב הנושא על גבו טיל. ואמנם, Slow-tech הציג רעיון השואב השראה מהעיצוב וההנדסה שלפני עידן הטירוף הטכנולוגי, והציע לנוח ממנו ע"י אימוץ פילוסופיית חיים של פשטות וטבעיות. התצוגה, שהתמקדה בצורות ובדרכי ייצור בסיסיות ואשר לוותה בקולות שלווים מן הטבע כמו צליל פכפוך מים או ציוץ ציפורים, הגיבה לעייפות מצטברת שנובעת מהשינויים התכופים המאפיינים את החיים המודרניים ואינם מתמקדים,למעשה, בדברים חיוניים באמת. התשובה לעייפות זו היא חזרה להתנהלות סולידית ולערכי תוכן בעלי משמעות אמיתית המייצרים "כובד ומשקל" בסיסיים בניגוד לדפוס האינסטנט/קומפקט שמתחדש חדשות לבקרים.   מסר הפשטות של סוכנות אליזבט לאריש, Farm Life, הוצג כמשק כפרי ואף הדיף ניחוח חזק של חציר, ששולב בביתן לצד חומרים כקליפות תפ"א, שקים, לוחות עץ פשוטים וכיו"ב. רעיון השיבה מהמרוץ הדינאמי של העיר לחיים חקלאיים כסמל לשיבה לשורשים, לפשטות ולאותנטיות, תורגם באמצעות מלאכות יד ושימוש בחומרים ראשוניים- גולמיים המאפשרים לאדם לגלות מחדש את יופייה של הקרבה לטבע ואת ערכה החשוב של קרקע יציבה ו"שפויה" בה ניתן להיאחז בבטחה.הביתן של סוכנות נלי רודי התייחס לערך הפשטות הטבעית דרך האקטיביזם הירוק, ששואף להחיל את תפיסתו על החיים ועושה זאת לעתים בדרך קיצונית שכמוה כהתנהלות צבאית. על משקל המושגים החדשים שטבעו החיים המודרניים בעיר, נקראה התצוגה Metropuritains , כאשר הדיסוננס בין מושג ה"מטרו" שגזור ממטרופולין על שלל משמעויותיה האורבאניות, לבין אזכור מאפייני הסגפנות והנוקשות של התנועה הפוריטנית שפעלה במאות ה-16, 17 לטיהור הכנסייה האנגליקנית, הוצג באמצעות הכלאה של סמלי שפע של חברה צרכנית עם מוטיבים צבאיים, כמו, למשל, תיק של לואי ויטון בדיגום מדי הסוואה צבאיים, או שמלות שהלובשת אותן לא תוכל להימלט מ"לוק" של גנרל פרוסי!

 

 

 

אופנת עילית לסביבת החוץ: מערכת רהיטי גן בגווני שחור ולבן מבית 'Missoni'
 

 

מתוך מגזין בית ונוי 103: "פריז מדברת עיצוב"

 

 

יצירת קשר - פריז מדברת עיצוב