האבולוציה שעברו האדריכלות והעיצוב בעשור האחרון מעוררת התפעלות שלא לומר השתאות. שני התחומים חוו פריחה בפרט בישראל הקטנה בה עד לא מזמן המודעות להם היתה נמוכה עד בלתי קיימת. רגע לפני העשור החדש, הבתים שלנו מאגדים חללים מנומקים היטב שתוכננו בקפידה לפרטי פרטים ובאיכות שאינה נופלת מפרויקטים בינלאומיים המוצגים בפלטפורמות המובילות בעולם.
הסיבות לכך הן רבות והמרכזית שבהן לכך שהעולם הפך לכפר גלובלי אחד קטנטן. קהלים שעד עתה נצמדו לסגנונות עיצוב קונסקבטיבים פתוחים כעת למנעד סגנונות עשיר ומגוון בהרבה, גם כאן אצלנו בישראל. תוסיפו לכך את היותנו עם טמפרמנטי, מלא יוזמה ותעוזה המורכב מערב רב של תרבויות ומושפע מתפישות עיצוב המושפעות ממדינות המקור. שילובים של מזרח ומערב, מודרני ועתיק, חם- קר ונוספים מעטרים את הבתים של כולנו והחוק היחיד הוא שאין באמת חוק. כך בדיוק נוצרים חללים הנאמנים לשפה היחודית שמדברת לקהל הישראלי.
קרן ניב טולדנו
"אני חושבת שהתמורה הכי גדולה ומרכזית שקורית בתחום קשורה דווקא ללקוחות עצמם", מסבירה מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו. "הלקוחות פתוחים מאי פעם והעולם הפך למיקרוקוסמוס בכף ידם: תושבי בלגיה משלבים בבתיהם מוטיבים שבטיים האפריקאים ואילו האמריקאים, שדגלו עד לא מזמן ברהיטים קלאסיים ומאסיביים מאמצים בברכה את העיצוב הסקנדינבי המנימליסטי לדוגמה. הלקוחות של 2019 בואך 2020 הפכו למשוכללים מאותגרים ומאתגרים. הם מבינים וחוקרים. הכל נגיש עבורם והם מצידם מגיעים לתהליך מבושלים, עם השראות והתלבטויות קונקרטיות. הם צרכני עיצוב בעצמם עם או בלי קשר לעובדה שהם בונים או משפצים".
יצירת שכבות ורבדים על בסיס ניטרלי. עיצוב קרן ניב טולדנו. צילום: איתי בנית
יצירת שכבות ורבדים על בסיס ניטרלי. עיצוב קרן ניב טולדנו. צילום: איתי בנית
יצירת שכבות ורבדים על בסיס ניטרלי. עיצוב קרן ניב טולדנו. צילום: איתי בנית
יצירת שכבות ורבדים על בסיס ניטרלי. עיצוב קרן ניב טולדנו. צילום: איתי בנית
"זאת גם אחד הסיבות העיקריות שאנשים אינם פוחדים להעז", מוסיפה ניב טולדנו. "אנחנו רואים יותר ויותר עיצובים שבנויים על ריבוד חומרים, טקסטורות ופאטרנים שנבנים בשכבות ומהערב רב הזה צומח משהו חדש ומעניין. בעיצובים שלי למשל אני תמיד חוזרת לרקעים שהם יותר old school, יותר קלאסיים ועליהם אני מלבישה שכבות ורבדים. החוכמה היא לעבוד במינונים הנכונים. להקפיד שהפריטים הגדולים, שיש להם מסה ונוכחות בחלל יהוו רקעים לא דומיננטים שאינם משתלטים ומתנהלים- אני פורשת אותם טון על טון כך שהגוונים משתנים בהדרגה מבהיר לכהה (דגרדה) כך הפריטים הקטנים יותר פיזית יכולים לקבל את הדרמה שלהם. הצעקה, הבעיטה והעניין בכלל באים לידי ביטוי בכריות, פרטי האמנות והאקססוריז. בשיטה הזאת אני יוצרת החלשה במקום אחד על מנת לתת הדגשה לאיזור אחר. זוהי תפישת עיצוב שהולכת ונהיית רווחת יותר ויותר. היא דורשת תחכום וכל עוד לאיש המקצוע יש את הכלים והיכולת, ניתן ליצור חללים יוצאים מהכלל, קלאסיים ובאותה נשימה עוצמתיים".
בוגרת ביה׳׳ס של ברברה ברזין קטיה רביץ. צילום: איתי-בנית
עיצוב פנים: קרן ניב טולדנו. אדריכלות: פרי דוידוביץ אדריכלים. צילום: איתי בנית
ברברה ברזין
ברברה ברזין, מעצבת פנים ובעלת בי"ס להכשרת מעצבי פנים מחזקת את דבריה של ניב טולדנו: "אני חושבת שבהחלט אפשר לסכם את שנת 2019 כמצויינת , מסעירה, מטלטלת וחשובה מכיוון שניתן לזהות בבירור תהליך שעברו הישראלים במהלכה. אנחנו שמים את חווית המגורים במרכז, הפסקנו להתפשר על מוצרים שהם פחות ממושלמים ואנחנו מאמצים לחקינו, מבלי לחשוש ממה יגידו השכנים, גם סגנונות עיצוב שחורגים מהסטנדרט, חומרים מקוריים וצבעים, המון צבעים. מגמה שאני מקווה שרק תלך ותתעצם. אנשים צריכים להבין ששימוש בצבע הוא מאסט! לא מילה גסה וגם לא פצצת אטום שצריך להיזהר ממנה. נהפוך הוא! צבע הוא גל אנרגטי שמשפיע על הכל! מצב רוח, מיניות, מקצועיות, גידול ילדים, אהבה ועוד. כפי שזה נראה כרגע אנחנו בכיוון הנכון והולך להיות שמח".
רון שפיגל. צילום: רגב כלף
בוגרת ביה׳׳ס של ברברה ברזין קטיה רביץ. צילום: איתי-בנית
"עוד דבר חשוב שקרה בשנים האחרונות אך בפרט בשנה החולפת, אני מרגישה שהישראלים גם הפנימו שטעם טוב אינו מספיק", מוסיפה ברזין. "המודעות לסביבת מגורים מכבדת עלתה פלאים כך שאפילו אלה שרוכשים דירות להשקעה נעזרים באנשי מקצוע מיומנים כדי לעמוד בסטנדרטים של שוכרים מתוך הבנה שזהו הבסיס להשיג תשואה נאותה".
רון שפיגל
גם לשיטתו של האדריכל רון שפיגל בעלי הדירות והבתים פרצו בעשור האחרון את תקרת הזכוכית: הם אינם מסתפקים בעיצובים גנרים ואינם מתפשרים על רהיטים ומוצרי :mass production "הגישה הרווחת כיום בתכנון היא לייצר מימד כמה שיותר מדוקדק ופרסונלי כך שאופיים, מאפייניהם וטביעת ידם של בני הבית יבואו לידי ביטוי כמעט בכל פינה", מסביר שפיגל. "זאת אחת הסיבות המובהקות בגינן אנחנו רואים האצה ברכישת פירטי CUSTOM MADE שנתפרים במדויק על פי מידותיהם ובהתייחס למאפייני החלל, סקלת הצבעים ופרמטרים נוספים שגם הם נלקחים בחשבון. מדובר בתופעה שהיא הרבה מעבר לפרטי נגרות שמתוכננים קאסטום מייד, התופעה זלגה גם למוצרי טקסטיל, מדבקות קיר ואלמנטים נוספים שמתוכננים במיוחד עבור פרויקט הספציפי. זה מגיע לרמה שאנחנו רואים הטבעות של initials (ראשי תיבות) של בעלי החדר על פריטים כמו מיטות ומצעים. השמיים הם הגבול".
אדריכל: רון שפיגל. צילום: רגב כלף
רון שפיגל. צילום: רגב כלף
שפיגל מציין גם את הסגנון התעשייתי כדבר הגדול הבא בעיצוב הבית. "הוא נותן פייט אמיתי לסגנונות הקלאסיים והוא בהחלט כובש את לבבות הישראלים. הוכחה נוספת לכך שהפכנו משמרנים לבעלי תעוזה. זהו סגנון שהחל לקרום עור וגידים כבר במהפכה התעשייתית נחשב לנועז ומחוספס ומושפע מהאסתטיקה של בתי החרושת והמלאכה. אם עד לפני כעשור הסגנון הזה בא לידי ביטוי בעיקר בלופטים אורבניים בניו יורק או אפילו כאן אצלנו בדרום תל-אביב, כיום הוא פופולרי מאוד גם בקרב קהלים יותר בורגנים ובפרט בבתים פרטיים ששוכנים בסביבה ירוקה ופסטורלית והקונטרסט הוויזואלי עושה להם רק טוב. הסגנון בא לידי ביטוי גם בגירסאות הארד קור וגם בגירסאות יותר מרוככות. אלה שמבקשים לרכך את הנוקשות ולתת למרחב מראה יותר מזמין וביתי יוכלו לשלב פרטי ריהוט מעץ טבעי לא מעובד שמאזן את הנוקשות והקרירות של המעטפת.צמחיה ועציצים גדולים מסייעים גם הם ביצירת איזון והגדרה של מסות, נפחים וממדים בחלל הפתוח ובשבירה של הצבעוניות המונוטונית. כל אלה מוסיפים שכבות ורבדים והופכים את העיצוב למתוחכם ועכשווי יותר".
מעצב הפנים יוסי-שאול, צילום: שי אפשטיין
אדריכל: רון שפיגל. צילום: רגב כלף
יוסי שאול
לדברי המעצב יוסי שאול, "בשנים האחרונות השימוש בחומרים תעשייתיים הלך והתרחב ובתוך כך חווינו נדידה מובהקת וחזקה של עיצובים העולם המסחרי שזלגו למרחב הביתי. זאת ועוד, במהלך השנתיים-שלוש האחרונות השימוש בבטון תעשייתי היה מאוד חזק ובשנה האחרונה חזרו חומרים חמים כמו עץ שבא לידי ביטוי כאלמנט חם שמרכך את הסגנון התעשייתי. אני צופה שבשנה הבאה ואולי גם בעשור הקרוב השימוש בעץ רק ילך ויתחזק".
עיצוב פנים: קרן ניב טולדנו. אדריכלות: פרי דוידוביץ אדריכלים. צילום: איתי בנית
מעצב הפנים יוסי-שאול, צילום: שי אפשטיין
שאול מציין בנוסף את הצבע השחור שחדר בשנים האחרונות לתודעה אך נראה שהמצב עתיד להשתנות: "נכון שעושים שימוש רב בגוון השחור, הקודר והדרמטי והוא אכן היה דומיננטי מאוד בשנתיים האחרונות, אולם אט אט צבעוניות נוספת תפסה את מקומו, עם דגש על הלבן, כמובן תוך שילובים של מגוון חומרים".
מיקלה סימאונה
לדברי האדריכל מיקלה סימאונה, "בעשור החולף ראינו כיצד המטבח מבסס את מעמדו כחלל החשוב והמרכזי בבית הישראלי וניכר שהמגמה הזאת רק תלך ותתחזק. נראה שב-2020 הגבולות בינו לבין יתרת הפונקציות בחלל הציבורים יוותרו מטושטשים: יותר ויותר ספריות שיגלשו לתוך חלל המטבח והן תשמשנה כמחיצות וכאלמנט לאחסנה פתוחה. זאת ועוד, פתרונות של חציצה מרומזת יוסיפו להתקיים והם יכולים לבוא לידי ביטוי כרהיט, אלמנט של תאורה או כל דבר יצירתי אחר. המטבח יהווה רהיט לכל דבר ולצד האיים הקונבנציונליים אליהם אנחנו רגילים יככבו שולחנות ישיבה וכיסאות מושקעים שמשלבים בין פרקטיקה לאסתטיקה מוקפדת ומעוררת השראה. רציונל תכנון המטבחים החדשים דוגל בבניית מארג סביבתי שהופך אותם לציר מרכזי ודינמי".
תעשייתי מרוכך. עיצוב: יוסי שאול צילום: שי אפשטיין
אדריכל מיקלה סימאונה, צילום: עודד סמדר
לדבריו, נוסיף לראות מטבחים פתוחים לחלל הציבורי, נקיים וחפים מאביזרים שנטמעים מבעד לחזיתות אלגנטיות ונגלות על פי צורך: "הפתיחות לחלל הציבורי מובילה יותר ויותר לבחור במערכות מובנות שממש כמו מפעל מחלקות את המטבח על פי פונקציות ואת האזורים בהם מרוכזים מוצרים חשמל גדולים כמו מכונת הקפה הקיצ'נייד וכיוב' סוגרים מאחורי חזית מעוצבת, כך גם בבתים שירצו להותיר את המטבח רפרזנטטיבי כשמגיעים האורחים ולהצניע את האזור בו הוכנו המטעמים- גם במקרה הזה נראה דלתות שמחפות את האזור הדינמי.
אדריכל מיקלה סימאונה, צילום: עודד סמדר
אדריכל מיקלה סימאונה, צילום: עודד סמדר
סימאונה מוסיף כי בתכנון העכשווי נעשה ניסיון אמיתי לנצל באופן מקסימלי את שיטחי האחסון ובפרט במטבח שעמוס בכל טוב. "אני צופה שבשנה הבאה נראה גידול במספר מנגנוני הפרזול שמאפשרים לנו לעשות כך", הוא אומר. "כבר עכשיו ניתן למצוא פתרונות אפקטיביים שעונים על הצורך, כך למשל מנגנונים שנושאים משטחים כמו שולחנות, משטחי עבודה ואפילו ספסלים מקופלים שנסתרים בגוף הארון ונגלים על פי צורך. כך גם אלה שלא אוכלים בפינת האוכל באופן קבוע, יוכלו לחשוף אותה כשמגיעים אורחים וכיוב'. כחלק מאותה מגמה גם פינות המטבח, שבד"כ אינן מנוצלות כי קשה פיזית להגיע אליהן, יחזרו להיות אפקטיביות. אומנם לא מדובר בפטנט חדש, אבל המנגנונים החדשים יעילים וחזקים בהרבה מפעם. כבר עכשיו קיימות מערכות מדפים ארגונומיות נשלפות שיכולות לשאת משקל רב", הוא מסביר.
ענבל ברקוביץ
מעצבת הפנים ענבל ברקוביץ מציינת את הגידול בשימוש במערכות קיר מאסיביות (ספריות) ברחבי הבית ובפרט באיזור הציבורי ומציינת את הספריות שהפכו לדומיננטיות ומככבות כמעט בכל בית באינטרפטציות שונות ובשלל גימורים בהם גם ברזל, פליז ומגוון חומרים טבעיים. "יופיו של הברזל טמון בדקיקות שלו, לכן מעצבים רבים בוחרים ליצור איתו ספריות שמשמשות גם כמחיצות ודיווידרים וכן מעקות. הברזל מספק רובד נוסף וחשוב ומייצר עומק בבית", מסבירה המעצבת.
אדריכל מיקלה סימאונה, צילום: עודד סמדר
מעצבת הפנים ענבל-ברקוביץ. צילום: אלעד-גונן . מערכות קיר
ברקוביץ מציינת בנוסף מגמה נוסף שהולכת ומתחזקת: "המזנון ששימש כרהיט בו מרוכזת המולטימדיה מתחת למסכי הטלווזיה מפנה את מקומו לקירות טלווזיה גדולים שמתוכננים בקפידה. אלה הםפרטי נגרות שמסתירה במקביל את כלל מערכות השמע בבית וכן את מערכות המיזוג בחלקן העליון. יתרה מכך, הן משמשות כ-FOCAL POINT לכל דבר ובהרבה בתים סגנון העיצוב נבנה על פיהן".
מעצבת הפנים ענבל-ברקוביץ. צילום: אלעד-גונן . מערכות קיר
מעצבת הפנים ענבל-ברקוביץ. צילום: אלעד-גונן . במה לספריות
שי דוד
אחרי שבעשור החולף חיזקה סביבת ה-outdoor את מעמדה, בתפישת התכנון לשנת 2020 הופכות שתי הזירות- סביבת החוץ ופנים הבית- למרחב אחד מתמשך והרמוני, זאת לאור העובדה שיותר ויותר בונים או משפצים משכילים לתכננם יחד, בו זמנית וכמקשה אחת כך שהחיבור הרמוני וזורם. .
מעצבת הפנים ענבל-ברקוביץ. צילום: אלעד-גונן . במה לספריות
יחסים בין חוץ לפנים. שי דוד כרכום עיצוב נוף צילום: אורית-ארנון
לדברי שי דוד, מנכ"ל ובעלי חברת כרכום המתמחה בתכנון, עיצוב וביצוע גינות, "בעשור החולף הפכה סביבת ה-OUTDOOR הביתית לציר חשוב ומרכזי בחווית הלייף סטייל המשפחתית. הגינה נתפסת כסביבת מגורים אטרקטיבית בפני עצמה,כוללת פונקציות המקבילות לאלה שבתוך הבתים, ומאפשרת ביצוע של כלל פעילויות בסביבה אוורירית, מוארת וירוקה. לא בכדי רבים מבינים את הצורך לתכנן את סביבת החוץ כחלק אינטגרלי מתכנון פנים הבית וחזיתותיו. יש קשר ישיר בין הפתחים לאלמנטים ששזורים בסביבת החוץ, כך נוצרים צירי מעבר וראיה פתוחים שמאפשרים בילוי חוויתי, מתמשך ורציף, גורמים לבית להכפיל את שיטחו, ונוצרים נקודות עוגן ויזואליות שתורמים לנראות הבית כולו".