כיכר ציון תל אביב

האדריכל הצליח לעשות שימוש במרווח הזנוח לרוב שבין המבנים ואחוריהם ולתעל אותו לחלל ציבורי כחלק מן המארג העירוני.

הפרויקט מציע שימוש חלופי לחלל המקיף את המבנים ומשוסע בהפרדות מלאכותיות בתוכו. מסירתם של השטחים הפרטיים לזיקה ציבורית יוצרת רצף והמשכיות בין המבנים הסמוכים, ומנצלת באופן ראוי ומתבקש חללים שהיו עד כה ריקים ונטולי אירוע לכדי חלל רציף המנוסח באמצעות המבנים סביבו. מבנים אלו יוצאים נשכרים באמצעותו של החלל המארח המעניק להם יתר תוקף. הסירקולציה החדשה מאפשרת שהות ומעשירה את המרחב הציבורי ואת אופני הפעולה שבו. זהו מעשה המגדיל את המרחב העירוני מתוך עצמו.