הצוללת הירוקה - עיצוב משרד ירוק

קונסטרוקטור: יורי בורודה

קבלן: עמאר סולימאן

את משרדו החדש מכנה האדריכל ד"ר יוסי קורי "הצוללת הירוקה". הכינוי, הוא מסביר, נובע ממתארו המאורך של החלל שמזכיר מבנה של צוללת, מהעובדה שכמוה הוא ממוקם "מתחת לפני השטח"- נטמע למרגלות בניין רגיל משנות הארבעים של המאה הקודמת, מהיותו בנוי על טהרת מערכות וחומרים ירוקים, ומתוך חשיבה על קיום עצמאי. הרומן של קורי, בעליו של סטודיו "גאוטקטורה" ומרצה ב"שנקר", עם הרעיון האקולוגי החל בעת עבודתו על הדוקטורט שלו "הנושא שעניין אותי היה סוריאליזם וארכיטקטורה- השפעות של תחום האמנות על ארכיטקטורה ויצירתיות, וחיפשתי חומרים רלוונטיים.

 

האדריכל פרידריק קיסלר היה אדריכל סוריאליסטי שחי בסוג של קונפליקט עם אדריכלות, ומתוך מחקר מקיף שביצעתי עליו מצאתי היגיון רב בתפיסתו הרעיונית שהכול קשור להכול, ושאחריותו של האדריכל אינה מתמצה רק בתכנון קירות, אלא צריכה להתחשב באדם ובסביבה כולה. הוא התייחס אל היקום כולו כאל ארכיטקטורה, ותקף את הטיפשות האנושית שבונה לאורך ההיסטוריה מונומנטים לאלים של השמיים ושל הארץ ומזניחה את הצורך לבנות בתים בריאים לאדם עצמו" מספר קורי.

משכנו החדש של המשרד הוא, למעשה, פרק שלישי בגלגולו של הסטודיו הממוקם על הר הכרמל בחיפה- דירה תחתונה בבית מדורג הפונה לוואדי ירוק. קורי, שכחלק מתפיסת עולמו האקולוגית-קהילתית מאמין בסמיכות מקום העבודה למקום המגורים ("רק מהכסף שחסכתי על דלק למכונית בדרך לעבודה אפשר לממן חצי מההרחבה" הוא מציין בחיוך), בנה תחילה משרד הצהרתי ברוחב של 89 ס"מ שהיה רחב דיו לאדם אחד עם מחשב ("צריך לבנות בהתאם לצורך ולפי מידת היכולת"), ובפרק השני של גלגולו התרחב החלל, וגדל בשישים מ"ר בבנייה רגילה.

הפרק השלישי, הנוכחי, הוא התרחבות נוספת, הפעם אקולוגית עד אחרון פרטיה. עבור קורי שידרוג המשרד החדש הוא מימוש חלום וחזון. הרעיון ליווה אותו שנים, אך רק עכשיו, לדבריו, הבשילו התנאים להגשימו, והוא יכול היה לבצע באותו תקציב בסיסי כמו בהרחבה הקודמת, אך על טהרת אלמנטים אקולוגיים וכחלל המקפל בהווייתו ערכים נוספים- דידקטיים, תיעודיים ואקספרימנטאליים. "לפני שנים ספורות זה לא היה בר השגה עבורי, אך כיום יש יותר פתיחות וזמינות חומרים בנושא הבנייה הירוקה בארץ.

חזית המשרד

 

רציתי לחוות את הדברים ברובד של משתמש, לא רק כמתכנן שמתכנן פרויקטים אקולוגיים בחזית הראשונה עבור  גופים גדולים כגון אוניברסיטת ת"א והמשרד להגנת הסביבה, שהינם בעלי תקציבים ויכולות יותר נרחבים מאלה שעומדים לרשות האזרח הפשוט. אפשר לומר שהמשרד הוא מעין "קייס סטאדי" עבורי, כאשר ללקוחות הוא מאפשר להתרשם ישירות מחומרים, יישומים, עלויות ומערכות שונות והם מפסיקים להיות סקפטיים". חלק בלתי נפרד ממימוש החזון האישי הם האתגר והמסר שקורי מבקש להעביר  במסגרת עשייתו המחויבת לבנייה האקולוגית.

"הדעה שעדיין רווחת היא שבנייה ירוקה היא אולי רעיון חשוב ופואטי, אך קשה למימוש בציבור הרחב בגלל עלויות יקרות. יכול להיות שזו הייתה המציאות לפני מספר שנים, אך כיום קיים מנעד רחב של פתרונות איכותיים, זמינים ונגישים לכל נפש, שמאפשרים ליישם את החשיבה הירוקה גם בתקציב מוגבל". ואמנם, הפתרונות הללו הם שבונים את המשרד, שכל אלמנט, חומר או מערכת ששולבו בו מגלם את הרעיון הירוק "אפילו הרובה שבין אריחי הריצוף היא חומר ירוק" אומר קורי "הירוק נמצא גם בפרטים הקטנים".

גג המשרד החדש הוא גג ירוק שנחלק לשלושה סוגים, וכל אחד מהם תוכנן באורח שונה כעין "אקספרימנט" גינוני-ירוק. סוג אחד, משלב אדמת טוף וצמחייה טבעית כשקורי נותן לטבע לאכלס את המינים המקומיים, סוג שני הוא שילוב של מצע פרלייט עם מיני קקטוסים, ובסוג השלישי גדלים סוקולנטים על גבי אדמה עם תוסף של חומר סופח מים המשחרר אותם בצורה מבוקרת בחודשים נטולי הגשם. קורי: " הגגות הירוקים מורידים את הטמפרטורה בקיץ ביחס לחוץ ומעלים את הטמפרטורה הפנימית בחורף, ובחירת סוגי המצע והצמחייה נעשתה כך שאין צורך במערכת השקיה, מה שכמובן מוזיל את הביצוע ומשתלם גם בטווח הארוך בכל הקשור לחיסכון במים. יתרה מכך: גג הסוקולנטים אף נהנה ממי הטל הניגרים על קירוי הסקיילייט מהגלגול הראשון וזורמים מטה לעברו ואין צורך בתחזוקה שנתית של הגג, כך שזו עוד הוזלה משמעותית".

"טביעות רגל" אקולוגיות

עם מעבר המשרד למיקומו החדש, הוארך  גם מעבר המדרגות היורד אליו, ובפודסט הממוקם בסוף מהלכו הישר, לפני שהוא "מסתובב" למהלך נוסף, כסוג של מחווה למשרד הראשון, ממוקמת עמדת ישיבה קטנה לאדם אחד, שיכולה לשמש כעמדת המתנה בעת הצורך, ואת קורי משמשת כמקום אידיאלי להתחיל בו את היום- שולחן אדום קטן, כיסא ומחשב, קפה של בוקר ומבט אל נוף העצים לעמדה זו מסופק חשמל ירוק שמופק ישירות מהתאים הפוטוולטאים שעל הגג, וחלון עליון שקיים בפינה זו מסייע לאוורור הפאסיבי של הבית במשך רוב ימות השנה החמים, כך שאין צורך להשתמש במזגן כלל. מספר מדרגות נמוך משם משתרע החלל העיקרי של הצוללת, שלתכנונו קדמו סימולציות והדמיות תלת ממד שביצע קורי לקבלת נתונים אקלימיים ותכנון אופטימאלי.

מה שעל מסך המחשב נראה כצורות אמורפיות בעלות צבעים מרהיבים, מתברר כחישובי נתונים מטאורולוגיים של האזור, של משטר הרוחות, של התאורה הטבעית והנוחות התרמית המצופה, אשר הכתיבו את גודל הפתחים, סוג הזיגוג ופרמטרים רבים נוספים. קורי: "כדי לתכנן ירוק אי אפשר לדבר רק בסיסמאות ובדיאגראמות עקרוניות. קיימים היום כלים מתקדמים לצורך זה, כגון תוכנת רווית ואקוטקט, שהן לא רק משרטטות, אלא מהוות בסיס נתונים עצום גם בהקשר האקלימי. הסימולציות מעניקות אינדיקציות מדויקות באשר לצריכת החשמל, המים ומשרעת הטמפרטורות והלחות היחסית, ואף אני הופתעתי מרמת הדיוק של הסימולציה ביחס לנתונים שנאספים במציאות מאז שהמשרד החדש החל לתפקד".

מסלול השמש ביום הקצר ביותר בשנה

מודל לבדיקת מיקום התאים הפוטולטאים

 

הדיוק שקורי מתייחס אליו מופיע על צגים של מכשירי בקרה ומדידה, שבכל רגע נתון מעבירים את נתוני צריכת האנרגיה כך שאפילו אם כל המשרד מואר כמעט ואין צריכת חשמל ביחס לאלטרנטיבות רגילות." נושא המעקב אחר התנאים האקלימיים במשרד הינו חיוני בבנייה המתקדמת על מנת לראות האם עמדנו ביעדים שהתקנים הירוקים מציבים בפנינו לאורך זמן" הוא אומר.

בכל ההיבט האקלימי שולטת מערכת של חשמל חכם: סנסורים ש"קוראים" את כמות האור הטבעי ומגיבים בהתאם בהדלקת/כיבוי התאורה המלאכותית, מערכת חיישנים ש"קוראת" את הטמפרטורה ומדליקה/מכבה את מערכת המיזוג, גלאי נוכחות, ותריסים עם שלבי אור המאפשרים סגירה חלקית תוך הענקת אוורור פאסיבי ותחלופת אוויר ביום ובלילה. לצד המערכות החכמות שמבטיחות תפקוד אנרגטי יעיל, אף החומריות, כאמור, היא על טהרת הירוק: ריצוף באריחים שעשויים על בסיס חומרים ממוחזרים, טיח תרמי מבודד וצבע על בסיס מים בקירות, מדפים ומשטח מטבח "סיילסטון" שעשוי מחומרים ממוחזרים ואנטי בקטריאליים, תאורה על בסיס גופי לד בלבד, ואפילו אסלה ירוקה עם הדחה חסכונית במיוחד. קורי: "גם בנושא האסתטיקה קיים איזה מיתוס מוטעה שירוק פירושו התפשרות בנושא היופי או בנייה אלטרנטיבית. למשל, גופי התאורה כאן הם גופים רגילים לחלוטין שבחרתי משיקולים אסתטיים בלבד, וביקשתי מחברת התאורה שיתקינו בהם נורות לד חסכוניות בצריכת אנרגיה, כך שישנה הוזלה משמעותית בעלויות החשמל".

מתארו של החלל משתרע כציר ארוך המתרחב מעט לקראת סופו, שם גם ישנה יציאה אל הגינה, שבפתחה משתרע דק עשוי חומרים ממוחזרים וללא צורך בתחזוקה שנתית. התשתית של שמונה עמדות העבודה ממוקמות לאורכו של הציר, פונות אל נוף הואדי ולכיוון צפון המוגן מתאורת שמש ישירה ובה בעת מחדיר שפע של תאורה טבעית, ועל הקיר בקדמת החלל מותקנים מדפים ארוכים המשמשים כמדפי תצוגה של כל החומרים, המערכות והאלמנטים ששולבו בשטחו ובמרחב שמחוצה לו, עם ליווי של דפי מידע ומסכים דיגיטאליים.

התצוגה נועדה להדגים ולהמחיש ללקוחות את האלמנטים הירוקים הגלומים במשרד- כולל מה שנסתר מן העין ומותקן / משתלב בתוך הקיר או בשכבות הבידוד של הגגות הירוקים-, אך היא גם חלק מהעברת המסר ומחזונו הדידקטי " תלמידים מבתי ספר בסביבה מגיעים לביקור ומקבלים הסבר שנותן להם מושג לגבי מהותה של בנייה ירוקה ומחנכים אחר כך את הוריהם, אני מראה למבקרים במשרד שזה נראה ממש כמו הבית של השכן ממול, ואף נבנה באותו תקציב, ללא התפשרות על מה שחשוב ומועיל, למרות שיש פה ושם גם פשרות שנאלצתי לעשות, למשל בנושא הריהוט, מכיוון שהריהוט האקולוגי המיובא לארץ עדיין יקר יחסית והיה גורם לחריגה מהמסגרת התקציבית הבסיסית שהייתה לי".

מרחב הגינה החובר אל הוואדי, הוא מעין שטח ניסויי ללא השקיה מלאכותית. בשטחו נשתלו סוקולנטים וצמחים שונים שקורי עוקב אחרי צמיחתם, בסמוך למרזבים נשתלו קני במבוק, ואלמנט מיוחד כאן היא יחידה שמורכבת מאקווריום בו משייטים להם בנחת דגי נוי, ומאדנית עליונה בה שתולים צמחי תבלין. קורי: "זוהי מערכת בפיתוח ישראלי שיוצרת מארג ביולוגי סגור ללא צורך בהשקיה. הצמחים נהנים מדישון טבעי (שהדגים מייצרים ולכן אין צורך בשימוש בדשנים סינטטיים) והדגים, בתמורה, נהנים ממים מטוהרים בעזרת הטוף והצמחייה, כך שבעצם זהו מיקרוקוסמוס קטן בדומה למה שקורה בטבע בנחלים.

יחידה מעין זו "פתוחה" לכל קומבינציה רצויה, כמו למשל, שילוב דגי מאכל באקווריום וצמחיית נוי באדנית". תשתיות למחזור מים אפורים כבר נמצאות במצב הכן וממתינות לרגע שתקנות השימוש בהן יאושרו, וגם מושג מופשט כטביעת הרגל האקולוגית לובש כאן צורה פיזית בדמותן של אבני המדרך החינניות שעוצבו ככפות רגליים מחמר. אין ספק שקורי לא זנח אף פרט בדרך למימוש חזונו, ועכשיו, אחרי שהוא אכן חווה את הבנייה הירוקה כמשתמש, הוא גם נחרץ תמיד "אפשר גם אפשר ליישם אותה "בגובה העיניים" ובהתאם לכל תקציב, אם בבנייה חדשה, ואם בתוספת בנייה, ושלא לדבר על חשיבות העניין מבחינה כלכלית, בריאותית ואנרגטית. נגמרו התירוצים".

מתוך מגזין בית ונוי 117: "הצוללת הירוקה"