"redy made" שיק - סטודיו ארטישוק

פירוטכניקה או טכנולוגיה מתקדמת הן לא דווקא המאפיינים המועדפים על יובל אליהו בחללים שהוא מעצב. "אני מעדיף לשחק עם חומרים ולתת להם איזה טוויסט, כמו, למשל, לשלב חומרים ואלמנטים שהשימוש המקובל בהם הוא חיצוני בחללים פנימיים" אומר אליהו, בעליו של סטודיו לעיצוב "ארטישוק", והעדפה זו מובנת לחלוטין אצל מי שאל עולם העיצוב הגיע אחרי כ-15 שנה בהן עסוק בתחומי נגרות ותפאורה ומכיר היטב את רזי עולם החומר. "אחרי 15 שנה הרגשתי שמיציתי את העיסוק בתחומים אלה והחלטתי לקחת איזו "פאוזה" שתאפשר לי לנסות ולבחון אופציות עיסוק אחרות" הוא מספר. אלא שאז, הגיעה אליו פנייה מחבר שביקש להתייעץ איתו לגבי חנות שעמד לפתוח, ו"מפה לשם" צמח הייעוץ לעיצוב החלל. בנקודה זו נפל הפור. אליהו הבין שזה, בעצם, מה שהוא אוהב, והחליט ללמוד את התחום בדרכו האוטודידקטית. לצורך העניין הוא למד שרטוט, חשמל, אינסטלציה ונושאים נוספים הנדרשים לתכנון ועיצוב, וכשפרויקטים החלו להגיע אליו הוא הבין, לדבריו, שזוהי, למעשה, פרנסתו ומעבודה בסטודיו שאלתר לעצמו בביתו החליט שצריך להתקדם ולפתוח מקום ממוסד יותר. 

 

לפני חמש שנים הוא הקים את "ארטישוק", ולפני שנה חברה לעבודה עמו המעצבת סיון ניסני, בוגרת המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון. "כשמגיע אלינו פרויקט חדש אנחנו לומדים את נתוניו השונים, ואז עושים סוג של סיעור מוחות- מגלגלים רעיונות עד שמגבשים קונספט מתאים לתנאיו ולתוכנו". בין החללים שהם מעצבים יש כאלה שהינם ברוח העכשוויות, מינימליסטיים ונקיים, אך "בגדול" הם מעדיפים תפיסה של עירוב "לאו דווקא להיצמד לרעיון אחד או לסגנון אחד, אלא לטוות איזשהו "מיקס" שיהיה נכון לחלל ולמהותו ואף ישווה לו ייחוד".

המיקס הזה כולל, למשל, פרטים ואלמנטים שהם הוגים ייעודית לפרויקט, ללא שימוש במוצרי מדף "רגילים" ומוכנים. "אם אנחנו משלבים כאלה, הם תמיד עוברים איזו מניפולציה שמשנה אותם". בתוך כך אפשר למצוא אצלם מאפיין בולט של "רדי מייד", ובמסגרת זו גם קריצות מפתיעות בשימושי חומרים ואלמנטים, בפריטים שעברו מטמורפוזה, בממד הגראפי ועוד. "שילובים כאלה מאתגרים אותנו. אנחנו יכולים לשוטט בלי סוף עד שאנחנו נתקלים בפריט הנכון.

בנוסף, לפעמים תוך כדי שיטוט נתקלים בפריט מדליק שגם אם ברגע הנתון אין לנו איזה שימוש מיועד בו על הפרק, אנחנו רוכשים אותו בידיעה שהשימוש בו עוד יגיע. לשיטתנו, פריטים מסוג זה מביאים איתם "עוד משהו" לחלל, איזה חותם ייחודי שמעשיר אותו בעוד רובד תוכני וויזואלי או משווה לו קריצה נחמדה של הומור והפתעה".

כל תכנון פרויקט מלווה אצלם בליווי צמוד של הלקוח מהפגישה הראשונה עמו ועד הרגע בו מגיע אליו הלקוח הראשון שלו, כאשר  לכל אחד מהם יש העדפה משלו לגבי התהליך עצמו: ניסני מצהירה ששלב ההתחלה וגיבוש הקונספט העיצובי הוא השלב המועדף עליה, ואילו אליהו מעדיף את השלב האחרון, את הלחץ של הסוף "לראות איך התכנון שטווינו הופך לחלל מעוצב ועובד". 

חנות הדגל של רשת FM בתל אביב: הקיר שבתוכו קבועות דלתות הכניסה לתאי ההלבשה חופה במדבקת ויניל עם תמונת מכונית שעובדה כקומפוזיציה מותאמת לחלל ובמקום סמל היצרן הוטבע עליה לוגו החנות. ספה שנרכשה בשוק הפשפשים שוקמה ורופדה מחדש כשהיא יוצקת לחלל ניחוח וינטג'. 

פרט ששולב בחנות FM השוכנת בשכונה טמפלרית בירושלים: שתי קערות סלט ישנות עשויות קריסטל חוברו להן יחדיו ליצירת גוף תאורה כדורי.

"צ'וצ'ה", חנות אופנה השוכנת בבניין שעבר שימור, ולאורו נטווה קונספט שנועד לייצר דו שיח עם עברו של המבנה. קיר תומך של הבניין שולב בתוך החלל בחזותו המקורית, קיר אחר חופה בלבנים מקוריות שהוסרו והודבקו מחדש, וקיר נוסף נבנה מבטון תוך יצירת משחקי מישורים על פני שטחו. ברוח השימור שעבר הבניין שולב בעיצוב מוטיב של התכתבות עם הרחוב: באחת מדפנות החלל תוכננה מעין מדרכה ובשטחה נפערו מעין "גומות"/גומחות תחתיות שמולאו בחלוקי נחל עם תאורה תחתית וכוסו בשבכות מהסוג שמשמש לכיסוי פתחי ניקוז. פרט חיצוני נוסף שעבר הסבה לפנים הם צינורות אינסטלציה התוחמים את המראות. 

 

"אינפיניטי", חנות אופנה בכיכר המדינה. חלל מאתגר שחלק ממנו היה חדר מדרגות שנוצל כאזור אינטימי יותר. הריצוף הדקורטיבי מקנה טעם של פעם, אחד הקירות עוטר בציור בצביעה אמנותית, וכל פריט ששולב בעיצוב נושא עמו סיפור, דוגמת "חלון" שהתקבל מתריסי כנף ישנים עשויים עץ שהותקנו כתריסים לתיבה שבתוך חללה נקבע סורג ישן המשמש לתליית תכשיטים. תא ההלבשה שתוכנן ייעודית עוצב ככיפת מתכת לה הוענק מרקם חלוד מותאם לרוח הוינטג' של המקום, ובהיקפה הותקן וילון על מסילה. כשלקוחה מבקשת למדוד סוגרים את הוילון, וכשהתא אינו בשימוש מסיטים אותו והתא פשוט נעלם.