איריס מושלי מנכ"לית בית ונוי
פרודוקטיביות
לצד נוודות דיגיטלית
האדריכלית ורד
גינדי סקרה את אופי
החשיבה ודרכי העבודה של עובדי דור ה-Z וה-Y (המילניאלס). לדבריה, אחד המאפיינים של הדור
החדש הוא הרצון בעבודה היברידית ולעתים גם בנוודות דיגיטלית. עוד ציינה גינדי שהפרודוקטיביות
של אותם עובדים היא גבוהה, הם מקפידים לאכול בריא ולעשות ספורט ודואגים לכדור הארץ.
בהתאם לצרכים
אלו, העיצוב של חללי המשרד החדשים הוא מרהיב לצד תחושה של ביתיות. חללי העבודה הסופר
גמישים כוללים חדרי ישיבות פורמאליים וא-פורמליים, מרפסות שמשקיפות לנוף, מגוון
אפשרויות להתחבר לטבע, יותר מדרגות בתוך המשרדים לעידוד תנועה...
וכמענה לצורך
האנושי והבסיסי ביותר באינטראקציה - חללים ייעודיים ליצירת סוגי מפגשים שונים בין
העובדים.
קמפוס העבודה
החדש
האדריכל דגן
מושלי, הציג מקרה בוחן
של תכנון 'קמפוס עבודה' עבור תאגיד בנקאי שהחליט לרכז מספר גדול של משרדים במבנה
אחד, וגם להתאים את המשרדים לסגנון העבודה החדש. מבנה הקמפוס, מאפשר סביבה מרווחת
וטבעית משום שהוא מוקף בצמחייה ירוקה, שטחים פתוחים ושבילי הליכה. בקמפוס המשרדים יש
בתי קפה, אזורי פנאי, חדרי כושר, חללים משותפים ועוד, שמעודדים תחושה של קהילה
ושיתופי פעולה בין עובדים. הסביבה הרגועה שהקמפוס מייצר תורמת לאיזון טוב יותר בין
עבודה לבין החיים.
יתרונות
נוספים לקמפוס המשרדי: יותר שטח בהשוואה למגדלי משרדים, זמינות חנייה גבוהה יותר,
גמישות בפריסות ובעיצובים של המשרדים בהתאם לצרכי הלקוח, יותר פרטיות בהשוואה
למשרדים במגדלים, ויצירת זהות מותגית אחידה.
תכנים מרתקים לצד תערוכה מקצועית
ירידה
משמעותית בבניית משרדים חדשים
ד"ר
רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיהחלקה איתנו כמה נתונים מעניינים מאוד. למשל, ב-5 שנים אחרונות הייתה בנייה ממוצעת
שנתית של כ-2.8 מיליון מ"ר תעסוקה: משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה. גם
ההיי-טק שהוא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בבניית משרדים, נמצא בירידה חדה ברבעון
הראשון של 2024. דגני הוסיפה שכיום יש עודף היצע של משרדים בלב המטרופולין: ת"א,
ר"ג והרצליה, כמו גם בפתח תקווה וסביבתה, בנתניה, רעננה וכפר סבא. למרות
העודף, בזכות הביקושים, המשרדים יאוכלסו, גם אם במחיר נמוך יותר.
ההשלכות הישירות
לתכנון האדריכלי ולעיצוב סביבת העבודה: פחות משרדים חדשים, שטחים קטנים יותר, מגבלות
של "קיימות", יותר התאמה לאופי העסק ולגודלו, ויותר יצירתיות.
מגוון חומרים ופתרונות לרווחת ובריאות העובדים
גמישות במקום
העבודה
שיטות עבודה
היברידיות נתפסות כסטנדרט חדש בתעשיות רבות, טען בהרצאתו האדריכל מיכי סתרוהוסיף שלפי דו"ח 'מצב העבודה המרוחקת', שבדק 3,000 עובדים מרחבי העולם, 71%
מהחברות מאשרות מתכונת מסוימת של עבודה היברידית, לעומת 8% בלבד מהחברות שלא
מאפשרות גמישות זו.
שיטות עבודה
היברידיות עשויות להפוך למקובלות ונפוצות בעתיד הקרוב. לדבריו, בתכנון נכון ההיברידיות
יכולה לשפר את הביצועים הארגוניים ואת שביעות רצון העובדים, תוך הפחתת הצורך
בעבודה פיזית במשרד. יתרונות נוספים לעבודה ההיברידית הם: איזון בין עבודה לחיים,
סביבת עבודה גמישה שמפחיתה לחץ נפשי ומשפרת את הבריאות הכללית, חיזוק הקשר בין
עמיתים לעבודה, ופרודוקטיביות מוגברת.
אך כדי להגיע
לתנאים אלו יש צורך להתגבר על האתגרים הבאים: חוסר תחושת שייכות שמוביל לתחושה של
בדידות, קושי בשיתוף פעולה ובבניית מערכות יחסים בין העובדים, וטשטוש גבולות בין
עבודה לחיים אישיים. מעצבי פנים יכולים לתכנן חללי משרדים היברידיים יעילים
ואפקטיביים באמצעות: אזורים שיתופיים, טכנולוגיה מתקדמת, חללים גמישים, עמדות
עבודה דינמיות ודאגה לבריאות ולתחושת הרווחה של העובדים.
ביופילי גם
במשרדים
בהרצאתה
דיברה האדריכלית לורל דופמן על המודעות הגוברת להשפעה החיובית של הטבע על
נפש האדם, על ביצועיו ועל היכולות הקוגניטיביות שלו. שילוב זה של טבע במבנים מוגדר
כ"עיצוב ביופילי".
לורל ציינה חלק
מהעקרונות העיצוב הביופילי במשרדים: קשר לא וויזואלי עם הטבע: גירוי החושים –
קולות, ריחות, מרקמים. גירוי חושי שאינו קבוע באמצעות יצירת קשר אקראי עם הטבע,
שינויי טמפרטורה וזרימת אוויר. יצירת 'מקלט' שבו האדם מרגיש מוגן ועוד.
הפחתת רעש
כרוני שפוגע בבריאות
בתחילת הרצאתה
בנושא: חומרים בריאים בדגש על נוחות, אליס אטיולה, יועצת האקוסטיקה בחברת Autex, דיברה על אומדנים שמראים שכ-40% מפליטת גזי חממה נגרמים באופן
ישיר ועקיף על ידי מבנים. לכן חברת Autex הקימה קו ייצור של אפס פסולת,
הכולל שימוש בפסולת משוחזרת והפחתת השימוש בחומרי גלם ופליטות נלוות. תהליך הדה-חומריות
של החברה הפחית את השימוש בחומרי גלם ב-30% למוצר הליבה. כמו כן החברה הצליחה לאזן
לאפס את כל הפליטות מהמוצרים האקוסטיים, וכיום כל המוצרים והפעילות הגלובלית הם
ניטרליים מבחינת פליטת הפחמן.
אטיולה הדגישה
את חשיבות המוצרים האקוסטיים בהפחתת הרעש הכרוני במשרדים ובסביבות עבודה שמשפיע
לרעה על מערכת העצבים, יכול לגרום לחרדה ולמתח ואף לפגוע בריכוז של העובדים. אטיולה
ממליצה לעשות את התכנון האקוסטי מראש ולהתאים אותו לצרכים של כל חלל. לדבריה, על
ידי תכנון אקוסטי נכון אפשר להפחית רעשים ולהגיע ל-53% הטבה בפרודוקטיביות של
העובדים.
פונקציונאליות בלי להתפשר על העיצוב
חומרים
מורכבים בשירות היצירתיות של האדריכלים
חוזק וגמישות
לצד קלילות ועמידות, איזה אדריכל או מעצב פנים לא היה רוצה לעבוד עם חומר כזה?
ד"ר אריאלה בלונדר מחברת XENOM הסבירה שהחומרים המורכבים עשויים
על פי רוב משילוב בין סיבים טכניים כגון: פחמן, זכוכית, ארמיד, בזלת ועוד, שרפים
פולימריים בהתאם ליישומים הנדרשים, כגון: אפוקסי, פוליאסטר, חומרים מבוססי מינרלים...
התרכובת הזו מעניקה יחס פנומנאלי בין חוזק למשקל שמאפשר ורסטיליות צורנית וחומרית
לצד עמידות יוצאת דופן.
בלונדר הדגישה
שהחומרים המורכבים מסייעים ליצירת זהות עיצובית, מיתוג, וכן גם מאפשרים שפה צורנית
יוצאת דופן. בעזרת החומרים המורכבים, אפשר ליצור מוצרים בעלי קומפלקסיות גיאומטרית
ללא מגבלת גודל, צורה או טקסטורה.
חומרים מורכבים לעושר צורני
אור יום בכל
שעה של היום
את הרצאתו
התחיל למברטו סקלברין, יועץ תאורה בכיר באיטליה, בטענה שמקום העבודה חייב
להתאים את עצמו לפורמט העבודה החדש... המטרה היא אומנם אחת - שהעובדים ירגישו טוב,
אך אין פתרון אחד שמתאים לכולם. למברטו הוסיף שתאורה טבעית (שהיא חלק ניכר מהעיצוב
הביופילי), היא צורך בסיסי לחיי היום יום ולעבודה. האור הטבעי יכול לשפר את האושר
והרווחה הכללית, את שביעות הרצון ממקום העבודה, את הביצועים של העובדים וגם את
המחויבות כלפי הארגון.
במחקר שנעשה
יותר משליש מעובדי המשרד הרגישו שהם לא נחשפו למספיק אור טבעי. כתוצאה מכך 47% אמרו
שהם הרגישו עייפים, 43% הרגישו במצב רוח קודר בגלל המחסור באור טבעי ובחלונות.
כדי לאפשר פתרונות תאורה טבעיים התכנון צריך להיות גמיש ואדפטיבי לסביבת העבודה
בעלת צרכים אינדיבידואלים משתנים. הודות לטכנולוגיות חדשות כגון: סנסורים, עדשות
שמנצלות את התאורה במלואה, תאורה ללא סנוור, מערכות אופטיות שמחקות אור טבעי,
שליטה בצבע האור ובטמפרטורה שלו, התאמה לגבהים שונים, תאורה מלאכותית שמחקה חלונות
סקיילייט (אפילו במרתף) ועוד – אפשר למצוא
פתרונות כאלו. למברטו הדגיש שתכנון התאורה צריך להיות אופקי ורוחבי כאחד, והוא
מחייב התייחסות לאיכות גופי התאורה, בין השאר למניעת הבהובים שהעין לא קולטת, אבל
יכולים לגרום לכאבי ראש ובעיות בריאותיות אחרות.
פותרים יחד אתגרים מקצועיים
ואיך אפשר
בלי קיימות!
בהרצאה של האדריכל
חן שליטא 'אפס פחמן בבניינים - אתגרים
והזדמנויות', הוצג הנתון המטריד הבא - שנת 2023 היא השנה החמה ביותר שתועדה משחר
ההיסטוריה. האתגר של האדריכלים הוא להגביל את עליית הטמפרטורה ל-c⁰1.5 לעומת התקופה הטרום תעשייתית. כאשר הסביבה הבנויה אחראית על 38%
מפליטות הפחמן, נדרש איפוס של כל פליטות הפחמן מבניינים עד 2040.
הצעד שעליו
שליטא ממליץ הוא ניתוח ההשפעה על הסביבה של חומרי הבנייה המיושמים בפרויקט,
באמצעות השוואה בין הבניין המתוכנן לבין בניין טיפוסי הנבנה באזור בהיבט הכמויות והמרכיבים
של חומרי הבנייה.
לשם כך
נבדקות 6 השפעות סביבתיות: השפעת התחממות גלובלית (GWP,)
היא העיקרית. חומרי הגלם
(A1-A3) הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טביעת הרגל הפחמנית.
תהליך העבודה
המוצע הוא: 1. תכנון ראשוני – גיאומטריה מופשטת שימוש בקיים. 2. תכנון סכמטי –
אופטימיזציה מבנית – עובי יציקת רצפות מופחת ומחיצות פנים. 3. תכנון מפורט: חוזק
בטון לאופטימיזציית צמצום פחמן. בחירת חומרי גמר - שימוש בחומר מהצומח או אחוז
ממוחזר. 4. שלב הביצוע - טכנולוגיות לצמצום פחמן ביציקה ובבנייה. שימוש
בחומרים מתוצרת מקומית. שימוש ואיסוף תעודות EPD.
מי ייתן
ובמשרדי העתיד ייושמו חלק מהעקרונות, הטיפים וההצעות – למען שיפור איכות החיים של
כולנו ולמען שמירה על כדור הארץ שלנו.
לגלריית התמונות המלאה לחצו כאן