חזית בלתי אפשרית

 

 

שם המשרד: מן שנער אדריכלים 

אמיר דיבר על סקרנות ומקוריות, ועל הצורך להישאר עם האצבע על הדופק. אסף דיבר על אתגרים תכנוניים שמולידים חשיבה פורצת דרך.

מדברי שניהם עלו גם כבוד גדול למקצוע ומשיכה עזה להפיכת הבלתי אפשרי לאפשרי. אפשר להגיד שלמרות הזוגיות ארוכת השנים של מן-שנער עם מקצוע האדריכלות, המשרד מצליח לשמור על הגחלת בוערת, והבערה הזו מולידה פתרונות יצירתיים שלא נראו כמותם בארץ ולפעמים גם בעולם.

לפני שניכנס לעובי הקורה בנוגע לפעילות המשרד, מהם לדעתכם השינויים הגדולים ביותר כיום בתחום מעטפת המבנה?

אמיר מן: "לצערי, מבחינת מעטפת המבנה, ישראל נמצאת בפיגור. דברים שנעשים אוטומטית במדינות עם תנאי אקלים נוחים יותר, קשה מאוד ליישם כאן. אבל המצב משתנה ויש יותר ויותר יזמים שמבקשים פיתוחי מעטפת מתקדמים מבחינת האקלים והאנרגיה."

אסף מן: "בעיניי, הנושא של מעטפות חכמות מתחלק לשניים: הראשון הוא מעטפות כלכליות שהן גם אסתטיות וגם עמידות. השני הוא הקיימות – היזם הישראלי לא שונה מהיזם האירופאי, אבל התקן הישראלי לא מחמיר כמו באירופה ואין קנסות. אנחנו כן ערים לכך שמנכ"לים וסמנכ"לים בחברות יזמות מובילות, רוצים שהבניין יהיה אקולוגי יותר וחכם יותר. בספרייה הלאומית הדרישה הייתה שהבניין יהיה בניין לדוגמה עבור ציבור המתכננים בארץ. הגענו שם לרף של zero-net energy, ולמיטב ידיעתי אין עדיין בניין דומה לו בארץ."

 

אמיר מן: "כשמדברים על מעטפות חכמות, מיד חושבים על התייעלות אנרגטית, אבל יש עוד פתרונות חכמים. עבור חברת HP ביהוד המצאנו מעטפת בעובי כולל של 70 ס"מ, בעלת קירות מסך חיצוניים וקירות פנימיים. בתווך שנוצר בין הקירות אחסנו את הכמות האדירה של כבלי החשמל וכבלי התקשורת שנדרשים למבנה הייטק מסוג זה. מערכות החשמל והתקשורת, רצות בשתי וערב לאורך כל המעטפת, כולל החזיתות השקופות העשויות מקירות זכוכית. כך אפשרנו גישה וחיבור לאנרגיה ולתקשורת בכל נקודה ונקודה במעטפת. באופן דומה, עבור חברת מעבדות בנס ציונה, תכננו מעין "כיס מעטפת" שיכול להכיל את כמות הצנרת הגדולה שיש למבנה מסוג זה."

מהו לדעתכם החומר המוביל היום בתחום מעטפת הבנייה?

אמיר מן: "חומר הגלם הפופולרי ביותר בבניינים ובגורדי שחקים הוא זכוכית. כיום מתכנן שרוצה להגיע למצוינות תכנונית חייב להיות בעל בקיאות אבסולוטית בנושא. המשרד שלנו עוסק גם בפיתוח זכוכיות על ידי הוספת הרכבים כימיים לזכוכית וטיפולים מיוחדים בשכבות הזיגוג. למשל, בתמנע, בחום של 42 מעלות בחוץ, אפשר לגעת בזכוכית מבפנים והיא תהיה קרירה גם ללא הצללות."

אסף מן: "אנחנו סוג של משרד שאינו נח, דוחף קדימה בשאיפה אל הקצה של התכנון. בגובה 9 קומות, בבניין של חברת HP יש גוף במרכז החלל שנראה כמו "ביצה". החלטנו לחפות אותו בעץ ולהמשיך עם חיפוי העץ גם מחוץ למבנה. מכיוון שעץ טבעי רגיש מאוד לפגעי מזג האוויר, לקחנו סוג מסוים של שרף ועשינו סנדוויץ' עם גמר פורניר עץ אמיתי. יצרנו מעין מערכת עמידה מאוד שמספקת גם הגנה אקלימית, והצלחנו לשמור על היופי של העץ הטבעי למשך שנים רבות. זה קרה בשנת 2005, כיום כבר אפשר לראות את מוצר העץ הזה בהרבה חזיתות ברחבי הארץ.

"בבניין 'פרניק' של בית ספר שנקר, קיבלנו תקציב ביצוע נמוך ביותר, אף על פי שמדובר בפרויקט שבו החיפוי כולו הוא "CUSTOME MADE” העשוי מרפרפות אלומיניום, מזכוכית צבעונית ומקורות פלדה. אמיר הוביל בנחישות את צוות הקבלנים ליצירת חזית מרשימה."

 

 

נמל התעופה בתמנע

פרויקט שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון שנחנך השנה תוכנן על ידי משרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים בשותפות עם משה צור אדריכלים, בהובלת אמיר מן בתפקיד ראש צוות התכנון.

אסף מן: "הטרמינל תוכנן לתוך התוכנית הריבועית הקטנה והיעילה ביותר המרכזת את כלל הפרוגרמה. הפעולה העיצובית על הגוף המלבני השלם נלקחה מהתבוננות על הסלע המדברי. הסלע מצל על עצמו הודות לדפנות המשופעות, ובדומה לו, החלטנו לשפע את הדפנות של הטרמינל כלפי חוץ. הפעולה הפשוטה הזו הפחיתה את השימוש במערכות המיזוג ב-15 עד 20 אחוז. בדומה לסלע ש"מעוצב" על ידי התנועות הטבעיות של המים והרוח לאורך שנים, החלטנו לתת לתנועת הנוסעים "לחצוב" את הפריזמה השלמה של הקופסה. חצצנו דרך החציבות האלו באמצעות חצרות פנימיות מדבריות בין תנועות הנוסעים הנכנסים והיוצאים, ובין הצד הקרקעי לפני הבידוק הביטחוני לצד האווירי הסטרילי."

אמיר מן: "לחצרות האלו יש תפקיד נוסף – הן מוקפות בחזיתות קיר מסך מזכוכית וכך הן מחדירות אור טבעי ללב הבניין. הפתרון המקובל לכניסת אור טבעי למבני טרמינל בעלי עומק רב הוא סקיילייטים. דבר זה לא מתאפשר בלב המדבר. פתרון החצרות מונע את חימום המבנה באור ישיר, חוסך אנרגיה, וחושף את הנוסעים לנוף המדברי."

אסף מן: "הצורה שהגענו אליה בסוף היא מין אוריגמי ענק. המבנה כולו עשוי מדפנות משולשות גדולות המחופות בפנלים משולשים מאלומיניום, כך שכל קווי החלוקות המשכיים זה לזה. כך שמרנו על הגוף השלם והנקי."

אמיר מן: "אפילו קירות המסך עשויים מקיפולי זכוכית. המפגשים של הקיפול היו קשים מאוד לפתרון, אבל אלו האתגרים שהופכים את האדריכלות למקצוע כל כך מעניין."

 

קניון עזריאלי ראשונים

אסף מן: "קניון עזריאלי ראשונים נמצא על אי-תנועה בסמוך לתחנת רכבת ראשונים בראשון לציון. גם כאן, כמו בתמנע, הסיפור פשוט מאוד. אנחנו אוהבים סיפורים פשוטים שיוצרים אדריכלות מעניינת. המבנה מחולק לבסיס אופקי שמבטא את אזור המסחר ולמגדל אנכי. היו לנו שתי פרוגרמות שרצינו לאחד ביניהן, כדי ליצור משהו נקי יותר. חיברנו בין המסה האנכית לאופקית על ידי יצירת "שמיכת שלג" צחורה מאלומיניום. שתי הדפנות, לצפון ולדרום, עשויות מזכוכית חכמה."

אמיר מן: "הסקיילייט של המבנה הוא סוג של קשקשי נחש שעשויים מאלומיניום ומזכוכית. החלטנו להמציא מערכת כרומית שעשויה ממשולשי פלדה, בעובי קונסטרוקטיבי של 20 ס"מ בלבד. כדי שתהיה הצללה פנימית וגם בליעה אקוסטית, חלק מהמעטפת מזוגגת וחלקה, אטומה ומחוברת.

"מה שעניין אותי באופן אישי בפרויקט, הוא התווך שנמצא בין המעטפת לבין המבנה. כשאתה עושה סקין וקירות מסך, יש ביניהם חלל שפעמים רבות נזנח ומשמש רק חרקים ויונים. התווך הזה מרתק, משום שטמון בו פוטנציאל עצום."

אסף מן: החיבור בין האנכי לאופקי בקניון עזריאלי ראשונים גילה לנו אוצר של הפתעות גיאומטריות שהיינו צריכים לפתור. אחת מההפתעות האלו הייתה תכנון דק חיצוני גדול שחלקו מקורה. בדק אפשר לקיים אירועים או פעילויות של מועדון הכושר הסמוך, להקים בית קפה או לתכנן פינת מרגוע לציבור."

 

 

פרויקט הספרייה הלאומית

אמיר מן: בניין הספרייה הלאומית הוא ברובו "קאסטם מייד". הפיתוחים של המעטפות והטכנולוגיות הם מקוריים לחלוטין בקנה מידה ישראלי, ויכול להיות שגם בקנה מידה בין-לאומי. בחלק מהחזיתות רצינו לעשות חיפוי עץ גושני, אך העץ הגושני הוא חומר גלם בעייתי. בגלל קרינת השמש הוא עלול להתעוות לחלוטין ובסופו של דבר גם להתפרק. לא ויתרנו על העץ, ופיתחנו עם חברה גרמנית תהליך מיוחד ששומר עליו גם כשהוא משמש חומר גלם לחיפוי חיצוני."

אסף מן: "בהתחלה הלקוח ביקש שנתכנן מונוליט מבטון. אנחנו השפענו על ההחלטה לחפות את המבנה באבן ירושלמית."

אמיר מן: "כשחקרנו את הנושא עם המשרד 'הרצוג ודה מרון', הגענו כמובן לאבני הכותל. ראינו שבמשך הזמן משום שקצוות האבן נשחקו, האבן מקבלת צורה מעוגלת יותר. השתמשנו בצורה המעוגלת להרכבת החזית של הספרייה. מדובר באבנים שכל אחת מהן בגודל של כמטר על מטר שלושים. במרווחים שנוצרו בין האבנים, המרווח נשאר פתוח, מזוגג או שיש בו יציקת בטון בסדר אקראי. זה פרויקט קשה לתכנון, אבל אנחנו נהנים מכל דקה בתהליך.

"התוצאה הסופית היא מין שטיח ארוג של אבן ובטון, של אור וצל. האריגה הזו הופכת את האבן למשהו רך יותר, משום שהטקסטורה יוצרת "אור מסורתי" – האור של המשרבייה המזרח תיכונית."

 

 

 

אסף מן: "מסיבות ביטחוניות, בקריית הלאום שבה ממוקמת הספרייה, יש משרדי ממשלה שמוקפים בחומות ובגדרות. מכיוון שהספרייה הלאומית היא בניין ציבורי דמוקרטי ולא ממשלתי, רצינו שהמבנה יהיה פתוח בחזית ויזמין את האנשים להיכנס פנימה."

אמיר מן: "לכן רצינו שהחזית לרחוב תהיה שקופה. כל קיר מסך בספרייה עשוי מזכוכיות מבודדות מיוחדות שפיתחנו. גובה הזכוכית הוא כ-8 מטרים והיא נתמכת במערכת של פלדה שמחופה בעץ גושני – גם מבפנים וגם מבחוץ. בין קירות המסך הותקנה מערכת הצללה בהפעלה של תאים פוטואלקטריים שעולה ויורדת בהתאם לכמות קרינת השמש.

"מדובר בפרויקטים שההתעסקות בתכנון שלהם ואחר כך בליווי הביצוע, דורשים רמת ריכוז גבוהה מאוד, אי אפשר להתעייף אפילו לדקה, אבל ככה בדיוק אנחנו אוהבים את העבודה שלנו ואת הפרויקטים שלנו."