השמות המרגשים כל אוהב יין, ברולו וברברסקו, הם למעשה שמות של ערים ציוריות בחבל פיימונטה שבצפון איטליה. Piemonte, כלומר "רגל ההר", אכן שוכנת לרגלי ההרים, והגבעות סביב זרועות כרמים וממוסגרות בקצותיהן בהרי האפנינים והאלפים שפסגותיהם המושלגות נוגעות בשמים. בחבל הארץ הזה, שבירתו טורינו וגובל בצרפת, נכתב חלק חשוב בהיסטוריה של אירופה המוטבעת בארמונות של בית סבויה, במנזרים, בארמונות ובמבצרים שהוכרזו אתרי מורשת של UNESCO, וכך גם במאות עיירות וכפרים שלכולם יש מסורת ייחודית וסיפור לספר.
מוקד תעשיית יינות הפרימיום של החבל הוא העיירה Alba השוכנת על גדות הנהר Tanaro. בגבעות ה-Langhe הסמוכות אליה מייצרים כ-6 מיליון בקבוקי ברולו בשנה ועוד כ-2.5 מיליון בקבוקי ברברסקו, שני יינות המשנים בהדרגה את אופיים מיינות מסורתיים, המתיישנים שנים ארוכות, ליינות נגישים ומאוזנים יותר. במקביל לתהליך הזה, הנמשך עם חילופי הדורות ביקבים, גם עיצוב היקבים עצמם עובר מהפיכה.
היקב כהיכל היין
הבסיס של כל יקב, השואף ליין איכותי, הוא הניקיון שלו, יאמרו יודעי דבר, ולשם כך פותחו הרבה טכנולוגיות חדישות. אלא שהקסם עצמו הוא ישן נושן, והדרת הכבוד של היין נובעת מתרבות עתיקת יומין המשתקפת בגווני פרי הגפן האפופים בנשמת האזור שבו התהווה.
באירופה ממוקמים היקבים באזורי הכרמים עצמם, על מנת ששלב הבציר ושלב הדריכה יהיו סמוכים מאוד זה לזה. בהרבה מקרים נמצא היקב בשטח בית חווה ישן ובנוי באותן לבנים ממש כמו הבית עצמו. בכל יקב חשוב שתהיה טמפרטורה קרירה ונכונה, דבר המושג באופן מסורתי על ידי בניה למעמקי האדמה. באפלולית המרתפים החבויים האלה מבשיל היין כדרך חיים מסורתית.
בכל יקב טמון סוד. מסתורי שוכן לו היין בחביות החבויות במעבה היקב, ממתין כמו גולם יקר המציאות להפוך במפתיע לפרפר. ויש הדרת קודש בכניסה לחדר החביות, כמעט כמו בכניסה לקודש הקודשים, כאשר ארומה חושנית של יין מתגנבת אל דממת החלל ובאפלולית מרחפת הבטחה.
באזור אלבה בלבד, זרועים אין ספור יקבים משפחתיים גדולים וקטנים. היקב הגדול, העתיק והמפורסם ביותר בסביבה הוא FONTANAFREDDA אשר שימש את בית המלוכה כבר במאה ה-19. כאן גם נוסדה תנועת הסלואו-פוד ובווילת האירוח בפונטנפרדה התארחו כוכבי הוליווד זוהרים רבים ובהם ברד פיט ו וז'רר דפרדיה.
התקרה נתמכת על ידי עמודי מתכת אדומים דמויי שורשים כיאה למיקומם תחת האדמה ומעליהם שני חלונות עגולים המכניסים פנימה את אור היום.היקב בנוי כמיטב המסורת בלבני בריק, בקשתות גדולות, ובאלמנט של פסים ברצפה ובקירות החיצוניים. מסורת זו מתקיימת מאות שנים ועד היום בונים המקומיים את יקביהם, גם את החדשים, באותה רוח. ומשום שהאיטלקים שומרים באדיקות על המסורת, מפתיע לגלות את הטרנד הפורח בזמן האחרון באזור- עיצוב עכשווי המוענק ליקבים, אך חשוב לציין כי על ההרגל הקפדן לתת כבוד לסביבה ולטבע אף עיצוב שהוא לעולם לא יתפשר.
יקב "לה ברונלה" - הפלגה שיכורה
כשבאה משפחת BOROLI להרחיב את היקב המשפחתי הישן ב-Castiglione Falletto אך טבעי היה שיעשה זאת אחיו של בעל הבית האדריכל והמעצב Guido Boroli. הוא נולד במילנו ב-1974 ולמד אדריכלות בטורינו, ב-2003-4 השלים לימודי תואר שני בעיצוב יאכטות בפוליטכניקום של מילנו ופתח שם את "סטודיו בורולי" המתמחה באדריכלות, בעיצוב יאכטות וספינות ובעיצוב בכלל. בורולי עוסק בשיקום של מבנים היסטוריים בערים ובכלל זה שיפץ יקב גדול באלבה, תכנן וביצע את החלל הפנימי של ספינות מפרשים עד 80 רגל, ועל אריזת העץ של היקב המשפחתי הוציא פטנט.
גואידו בורולי לא רצה לעשות, לדבריו, משהו "קלאסי מזויף",ולכן עיצב דבר חדש אך פשוט, שנוכחותו אינה צורמת בנוף. כמעצב יאכטות עיצב את היקב בהשראה מעולם הספנות, ופרויקט עיצובו הוא שהכניס אותו לספר השנה לאדריכלים איטלקים מצטיינים לשנת 2006 – Almanacco di Casabella Architetti italiani.
המבנה הפשוט, ישר קווים ונקי תצורות, תוכנן כהאנגר עם תקרה משופעת מעץ אלון בהיר. מצד החזית המבנה צבוע בטיח בגוון טרה קוטה חזק ובצדו, הפונה לעיירה ברולו, הקיר עשוי מעץ ממוחזר של חביות, אשר בשל המבנה העגול שלהן יוצר צורה גלית דינאמית. בימים בהם אינה נושבת הרוח, ניתן לחוש בבירור את ניחוח היין העולה מרצועות עץ האלון הממוחזר של החביות.
חדר הטעימות נמצא בקומת המסד ומשקיף דרך הפתח הגדול אל הסביבה.
דרך מסדרון תלול בעל רצפת בטון מגיעים תחילה אל חדר הטעימות. בקיר אחד של הפרוזדור ישנם חלונות הפונים לנוף והוא צבוע בכתום טרה קוטה חזק, ואילו הקיר השני צבוע תכלת ועליו תלויים תצלומים עדכניים של בני המשפחה. חדר הטעימות עצמו פתוח אל הנוף וטובל מבעד לשני קירות שקופים (60 מר' של שמשות) בכרמי היקב של העמק מסביב.
הרצפה עשויה מעץ של חביות וקירותיו האחרים של החדר, שעל אחד מהם מוצגות כוסות הטעימה, צבועים טרה קוטה חזק. השלמת ההשראה מגיעה מהפרטים הקטנים שמזכירים פריטים של יאכטה, כמו מתקן להחזקת בקבוק ברגל של השולחן.
מחדר זה יורדים במדרגות עץ בהיר אל קומת יישון היין שבמרתף, ואת הירידה מלווה ניחוח עץ מעורב בעננה של יין ברולו. גרם המדרגות היורדות אל המרתף נראה כתיבה גדולה המשחזרת בקנה מידה של 1:12 את תיבת האריזה לבקבוקים שעליה הוציא היקב פטנט ב-2004. במדרגות עצמן משולבת התאורה בתחתית כל מדרגה כנהוג בספינות.
הקומה התת-קרקעית היא בעלת יכולת קליטה של 260 חביות באריק, 48 חביות גדולות יותר (טונו) ו-12 חביות גדולות מאוד, וכמו כן מאחסנים במרתף 80 אלף בקבוקים. כאן הושארה רצפת הבטון חשופה עירום ועריה בצבעה הטבעי וכמוה התקרה מעל.
הניקיון החלק של הבטון ומכלי הנירוסטה מהווים את הבסיס המקצועי לעשיית היין. קיר הבטון צבוע כתום טרה קוטה הנראה באפלולית מעט כהה יותר, ושאר החלקים, כמו קירות הירכתיים והעמודים,צבועים שחור.
שקיפות נושמת מתוך הדשא - "קשינה אדלאידה"
הגפנים בגבעות ה"לנגה" מכסות את השטחים הפתוחים בין העיירות בגוונים מדהימים של ירוק ולכן כשנבנה היקב החדש "קשינה אדלאידה" ליד הבית ההיסטורי שבעיירה ברולו, שמר האדריכל Ugo Dellapiana על "פרופיל נמוך" והסווה את המבנה תחת הדשא. האדריכל דלפיאנה מוכר בעיקר בתחום השיקום של תיאטראות, בהם התיאטרון של אלבה, ואת היקב בנה בשקיפות המהווה את הרעיון המוביל של התכנון-עיצוב.
כמו במסע אל בטן האדמה נכנסים אל המקום דרך חדר הטעימות.
בתוך המבנה, הזכוכית משמשת בעת ובעונה אחת הן כאלמנט מפריד ומגן הן כמגלה וחושף.כמו במסע אל בטן האדמה נכנסים אל המקום דרך חדר הטעימות. הכניסה הזו מקושתת ומהווה פתח למעין מערה מוסווית ומכוסה מעל בכרי דשא, המציצה אל הנוף דרך פתחי הזכוכית שלה מבלי להחריד את שלוותו. חדר הטעימות נמצא בקומת המסד ומשקיף דרך הפתח הגדול אל הסביבה. הקיר שמול הכניסה עשוי אף הוא מזכוכית ומשקיף אל מרתף היקב עצמו. בחדר הטעימות, הנשקף מצד אחד אל הכרמים ומצד שני אל היקב, בחר האדריכל להכניס אל המבנה החדשני מעט מסביבתו ההיסטורית. לצורך זה הוא פרץ חלון מלבני מוארך בקיר הצדדי, כשהוא ממסגר בכך את מראה הקתדרלה המתנשאת מעל גגות הרעפים ועציצי הגרניום של העיירה ברולו הסמוכה מאוד – מראה הנראה דרך מסגור החלון כיצירת אמנות מושלמת.
בקומת המרתף שוכנות החביות והתקרה נתמכת על ידי עמודי מתכת אדומים דמויי שורשים כיאה למיקומם תחת האדמה, ומעליהם שני חלונות עגולים המכניסים פנימה את אור היום. אל קומת המרתף יורדים במדרגות לולייניות העשויות מאלומיניום ועץ בהיר התואמים את מכלי הנירוסטה ואת חביות האלון הצרפתי הבהיר של היקב.
גם במרתף עצמו הקירות שקופים ומגלים את המפלס התחתון עם הנוף האנושי בעבודתו, דבר המסמל את הרעיון של שקיפות בעבודה נטולת סודות - "שקיפות פירושה לראות מעבר לאלמנטים ולצורות שקיבלו את השראתם מהטבע", אומר האדריכל דלפיאנה . טכנולוגיה חדשנית וניסיון עתיק יומין הם בעלי ברית יקרי המציאות במהלך תהליך ייצור היין. כאן ביקב אין מחסומים לעין, אין גבולות בין שטח הייצור לשטח ההתיישנות ואין גבולות בין הישן והחדש. בתוך המבנה, הזכוכית משמשת בעת ובעונה אחת הן כאלמנט מפריד ומגן הן כמגלה וחושף, כי ביקב "קשינה אדלאידה" המסר הוא השקיפות, והשקיפות היא המסר.
מתוך מגזין 98: "דרך היין - יקבים מעוצבים בפיימונטה"