מגדלי עזריאלי שרונה הסמכת leed gold
האיחוד האירופי הוביל מהלך משמעותי בתחום זה עם דירקטיבת ביצועי אנרגיה בבניינים (EPBD), שמחייבת את כל מדינות האיחוד להנפיק תעודות ביצועי אנרגיה (EPC) לכל בניין חדש או קיים המוצע למכירה או להשכרה.
המאפיינים העיקריים של המערכת האירופית:
סקאלת דירוג מ-A (היעיל ביותר) עד G (הפחות יעיל).
התייחסות למכלול מערכות הבניין, כולל: מעטפת המבנה, מערכות חימום, קירור ותאורה.
חובת הצגת הדירוג בכל פרסום של נכס למכירה או השכרה.
עדכון הדירוג כל 10 שנים או לאחר שיפוץ משמעותי.
בגרמניה למשל, החל משנת 2020, כל בניין חדש חייב לעמוד בתקן של "בניין כמעט מאופס אנרגיה" (nZEB), המחייב בידוד תרמי מתקדם במעטפת המבנה.
גם ישראל אימצה מערכת דירוג אנרגטי, אם כי באופן הדרגתי יותר:
תקן 5282 לדירוג אנרגטי של בניינים המתבסס על המודל האירופי.
החל מ-2022, חובת דירוג אנרגטי לבניינים חדשים מעל 5 קומות.
הדירוג בישראל נע מ-A (הטוב ביותר) עד F.
התמקדות במעטפת המבנה, כולל: בידוד תרמי, זיגוג, והצללה.
בנוסף בישראל יש דרישה להתאמה לאקלים המקומי החם עם דגש על מניעת התחממות יתר. כמו גם שילוב דרישות לבנייה ירוקה (תקן 5281) עם דירוג אנרגטי.
כאמור, באירופה הדירוג חל על כלל המבנים, בעוד בישראל התהליך הדרגתי ומתמקד כרגע במבנים חדשים. מבחינת מעטפת המבנה - באירופה יש דגש רב על בידוד תרמי מסיבי עקב האקלים הקר, בעוד בישראל יש התייחסות רבה יותר להצללה ומניעת התחממות.
לצד אכיפה נוקשה, מדינות רבות באירופה מציעות תמריצים כלכליים משמעותיים לשיפור הדירוג האנרגטי, בעוד בישראל התמריצים מוגבלים יותר והאכיפה עדיין בשלבי התפתחות. ועדיין אדריכלים ואדריכליות רבים ורבות לא חוסכים במאמצים לשפר את הדירוג האנרגטי של המבנים הנה כמה פרויקטים בולטים:
מגדל ToHa, תל אביב
אדריכל: רון ארד ואביתר שדה
דירוג: תקן LEED Platinum (הגבוה ביותר).
מאפיינים: מעטפת חדשנית עם הצללה אינטגרלית, מערכת אוורור טבעי, וזיגוג בעל ביצועים גבוהים. המבנה משתמש ב-40% פחות אנרגיה בהשוואה לבניין משרדים רגיל.
בניין הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב
אדריכל: קימל אשכולות אדריכלים
דירוג: דרגת יהלום - הדירוג הגבוה ביותר של התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה 5281.
מאפיינים: מעטפת מתקדמת עם בידוד תרמי גבוה, מערכות הצללה חכמות, וניצול אור טבעי מקסימלי.
מעטפת קיר מסך כפולה מגדלי עזריאלי שרונה
מגדל עזריאלי שרונה, תל אביב
אדריכל: משה צור אדריכלים
דירוג: הסמכת LEED Gold
מאפיינים: מעטפת קיר מסך כפולה עם ציפוי Low-E, מערכות מיזוג אוויר יעילות ומערכת ניהול אנרגיה חכמה.
בניין פורטר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב
אדריכלים: אקסלרוד גרובמן אדריכלים, דר' יוסי קורי וחן אדריכלים בע"מ.
דירוג: יהלום - הדירוג הגבוה ביותר בתקן ו-פלטיניום עפ"י ה-LEED.
מאפיינים: מעטפת "נושמת" עם בידוד תרמי גבוה, גג ירוק ומערכות אוורור טבעי מתקדמות.
חשוב לציין שבישראל, רוב הפרויקטים עם דירוג אנרגטי גבוה משתמשים בתקנים בינלאומיים כמו LEED או בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281), שכוללים היבטים של יעילות אנרגטית במעטפת המבנה. מערכת הדירוג האנרגטי הספציפית למבנים (תקן 5282) עדיין בשלבי הטמעה.
כללים לקבלת דירוג אנרגטי גבוה במעטפת המבנה:
לקבלת דירוג אנרגטי גבוה, יש להתמקד במספר עקרונות מפתח בתכנון מעטפת המבנה. ראשית, יצירת נתק תרמי איכותי היא קריטית. יש להשתמש בחומרי בידוד מתקדמים כגון פוליאוריתן מותז או לוחות ואקום מבודדים ולשלבם עם מערכות "נתקים תרמיים" בפרופילי האלומיניום ובחיבורים המתכתיים.
מעטפת המבנה כאלמנט מרכזי לשיפור הדירוג האנרגטי
בקירות מסך, חשוב ליישם מערכת זיגוג כפולה או משולשת עם מילוי גז אציל ושכבות Low-E, המשולבת עם פרופילים בעלי ערכי בידוד גבוהים. לשיפור נוסף, יש לשלב מערכות אוורור חכמות בקירות המסך, כגון חלונות עם פתיחה אוטומטית או פתחי אוורור מבוקרים, המאפשרים אוורור טבעי ומפחיתים את העומס על מערכות מיזוג האוויר.
יישום של הצללה דינמית, כגון תריסים חיצוניים אוטומטיים או זכוכית חכמה משנה גוון, יכול להפחית עוד יותר את העומס התרמי.
בנוסף, שילוב של מערכות אנרגיה מתחדשת, כגון פאנלים סולאריים משולבים במעטפת או טורבינות רוח זעירות, יכול לתרום לשיפור הדירוג האנרגטי הכולל. חשוב לזכור כי תכנון הוליסטי, המתחשב באקלים המקומי ובאוריינטציה של המבנה, הוא מפתח להשגת ביצועים אנרגטיים מיטביים ודירוג גבוה.
אין ספק שישראל צועדת בכיוון הנכון לבנייה בת-קיימא, אך עדיין מפגרת אחרי אירופה בתחום הדירוג האנרגטי. עם זאת, ההתקדמות בשנים האחרונות מבטיחה, ובשנים הקרובות בוודאי כבר נראה: הרחבת חובת הדירוג למבנים קיימים, שיפור במנגנוני האכיפה והתמריצים והתאמה נוספת של התקנים לאקלים הישראלי הייחודי.