הבית השרוף

 

     

בשריפה איבדה משפחת אטלני את כל רכושה. הסב, ניצול שואה, התגורר בחצי השני של המבנה ולמרבה המזל כולם נותרו בריאים ושלמים. הבית דו משפחתי, ירושלמי טיפוסי בעל שתי קומות, ממוקם בשכונה וותיקה, מטופחת ופסטורלית ביישוב הדתי- ציוני כוכב יעקב, עשר דקות צפונית לירושלים, על שטח של דונם ומשקיף אל הנוף המרשים של מדבר יהודה וירושלים. בעלי הבית, משפחה צרפתייה ותיקה וברוכת ילדים, היוו מקור השראה של אופטימיות ואמונה בחיים עבור האדריכל, אך על כך עוד בהמשך. המשפחה גילתה תושייה ותעצומות נפש על מנת לטפל בכל מסכת הבנייה וסיפורה ריתק אנשים שלא הכירו אשר תרמו כסף בעזרת גיוס מימון המונים להשלמת הפרויקט.

 

מטרגדיה לשיקום לאחר השריפה

אדריכל הפרויקט, רפאל סזן (סזבון נתנסון ), מס.ז.ן אדריכלים, תיאר את תפקידו כמאתגר. היה עליו להיות קשוב לצרכי כל בני המשפחה – 12 במספר, לתכנן בית פונקציונלי, נעים וייחודי - בשיקום של מבנה לאחר שריפה ולטפל בנוסף על תפקידו האדריכלי בהיבטים רבים ומגוונים כגון שמאי, מהנדסים, ביטוח, בירוקרטיה ועוד.

על רקע אילוצים ובראשם הזמן המתקתק, התקציב וההיבטים ההנדסיים, לפני שמתחילים בפועל לבנות את המבנה למגורים, יש לאסוף, לטהר ולשקם את המקום שנותר, תהליך הגורר בחובו השקעה כלכלית משמעותית וזמן עבודה. 

סזן, המתמחה בתכנון בר קיימא, סביבה וטיפול בנתונים מורכבים, מתאר משוואה פשוטה: זמן, תקציב ויעילות עבור כל מטלה במינימום נעלמים, מכאן נבע אופן הבחירה באמצעים ובגורמים המעורבים.  דוגמה לכך היא הבחירה בפתרון טכנולוגי של סיבי פחמן CFRP לחיזוק תקרת הבטון הקיימת, פתרון המאפשר לגשת בזמן שיא לעבודות הפנים ולנצל את מינימום הפגיעה במבנה הקיים לטובת צמצום עבודות הנדסיות מיותרות. 

"התכנון והביצוע התנהלו במקביל. הוצאנו לביצוע את כל העבודות שהיו אפשריות ,ערכנו מכרזים  וניהלנו מו"מ טרם סיום התכנון עם תקציבים חלקיים", סיפר סזן, "התחלנו בביצוע לפני שהיה תקציב מלא  והשלמנו עבודות חיזוק ושיקום תוך כדי בניית גג המבנה". 

שיקום הנזקים- כיצד מתחילים?

במטרה לשקם את הבית לאחר השרפה נכנס לתמונה מהנדס בדק שהתלווה לשמאי אשר נשכר מטעם המשפחה. בהנחייתו בוצעו בדיקת חוזק הבטון והתוצאות שהתקבלו לא היו גבוהות מ – ב -20 לעומת ב - 30 שהיא התוצאה הרצויה.  כל המבנה נבנה מבטון ב- 20 המקובל והתקני לשנת הביצוע, אך לאחר שריפה יוצאים מנקודת הנחה שאחוז מסוים מברזלי הזיון בבטון יכול היה להגיע למצב הנזילה ולהיפגע. עקב הרצון לשפר את עמידות הרצפה לפי התקנה העדכנית ולהגיע לחוזק בטון ב- 30  הוחלט לחזק את הרצפה.

חיזוק המבנה באמצעים חדשניים

סזן, שמילא את תפקיד מנהל הפרויקט, החזיק בשני הכובעים והיה עליו להציג כיווני מחשבה שונים ולהתחשב בשיקולים החשובים ללקוח במגוון רחב של נושאים: עיצובית, פיזית, תפקודית, פיתוח עתידי, כלכלי והנדסי. הוא מעיד כי התייחס ברצינות לכל בקשה תוך העשרה של השיח בידע ובניסיון שצבר. הוא הביע הסתייגות מהצעה שכללה עיבוי כל הרצפה וביקש לבחון פתרון חלופי אשר לא ישפיע על גובה המבנה ולא יצריך עבודות בנייה משמעותיות ובכך יקצר את לוח הזמנים וכמובן יספק את אותה תוצאה הנדסית. הוא פנה למהנדסת פולה רוביצקי ולאחר חשיבה וחיפוש פתרון ישים לחיזוק התקרה, חסכון בזמן וללא פגיעה בגובה הקומה, הגישה רוביצקי את הרעיון  לחיזוק התקרה באמצעות  סיבי פחמן CFRP.

"בזמן השריפה החום עולה למעלה", הסבירה רוביצקי, "ניתן היה לראות בבירור שקירות הקומה השנייה כמעט לא נפגעו; ראו עליהם פיח שחור בחלק העליון וככל שמתקרבים לרצפה הגוון בהיר יותר. המבנה היה בנוי מעמודי בטון, קירות בטון – ללא זיון, ובלוקים. הבטון היה חזק ולא התפורר. כיסוי זיון לא נפגע וכך גם לא פלדת זיון. היה ניתן לראות זאת  במקומות שברזל זיון נחשף". 

בטון ב – 20 היה בטון תקין ליום בניית המבנה.

היום התקן מגדיר שימוש בבטון ב- 30

לצקת תקרה מעל הקיימת גם רוביצקי פסלה מיד כדי לא לגרום להעמסת יתר על התקרה הקיימת. לתלות אותה עם הקוצים לקירות – המפתח יחסית גדול, בנוסף לא כל קירות בטון עם ברזל זיון. בנוסף, מכיוון  שכל המבנה היה בנוי מב- 20 , לא היה היגיון לפרק תקרה. כן היה צורך לחזק את המבנה.

רוביצקי מפרטת את היתרונות בחיזוק התקרה ע"י היריעות :

• שיפור עמידות לכפף התקרה מב- 20  ל ב- 30 

• במקרה וכן יתגלה ברזל זיון בתוך התקרה שהגיע לנזילה, תהיה לו חלופה וחיזוק נוסף 

• שמרנו על גובה ראש בקומה התחתונה

• לא פגענו בסכמה סטטית של התקרה הקיימת

• עמודים לא היה צורך לחזק – הוספנו עמודי פלדה באזורים הנדרשים בהיקף המבנה לתמיכת הגג

• השימוש ביריעות סיבי פחמן CFRP מתאים לחיזוק אלמנטים במבנה ללא הגדלתם בצורה משמעותית, מתאים לחיזוק מבנים לשימור, חיזוק מבנים לרעידות אדמה, חיזוק לאחר שריפה ושיפור תסבולת האלמנטים במבנה.

היא הבינה שמשפחה ברוכת ילדים צריכה קורת גג בהקדם ולכן חיפשה את הפתרון המהיר והיעיל ביותר וכך הגיעה לחיזוק ע"י סיבי פחמן (CFRP). זה השימוש הראשון של רוביצקי בסיבי פחמן.  היא למדה במהירות את הנושא וביקשה מהאדריכל לבדוק עם קבלנים באיזה סוגי יריעות משתמשים כדי לכוון את החישובים. 

התכנון בוצע  לפי תקן אמריקאי - ACI 440.2R-08 כי אין עדיין תקן בארץ. היה חשוב לה לתת פתרון שלא ישנה הסכמה הסטטית של התקרה ולא ישפיע על התנהגות המבנה שאליו הוא כבר רגיל.  

סיבי פחמן (CFRP) - לא רק לאחר שריפה

"אנחנו רואים ששיטת החיזוק מאוד מעניינת מהנדסים ובעלי תפקידים בענף הבנייה וכקבלן מבצע אנחנו חווים עלייה בהיקף השימוש" מספרת ורד הלפרין, סמנכ"לית השיווק של חברת "בנין הארץ", והיא מוסיפה, "השימוש בסיבי פחמן (CFRP) לצורך חיזוק מבנים מתבצע במגוון רחב של מקרים". ורד מציגה את המקרים: חיזוק מבנים שעברו כשל מבני כתוצאה מבליית הזמן או כתוצאה מפגיעה של בעל מלאכה, הגדלת תסבולת עקב שינוי ייעוד כדוגמת חלל משרדים שהופך להיות חדר אוכל או חדר כושר, ורד מוסיפה כי לאחרונה נפוץ שינוי יעוד של מבנים לטובת הקמת מרלו"גים. במקרים אלו העומס נעשה גדול יותר וקיים צורך לחזק את הרצפה לעומס החדש. שימושים נוספים בסיבי הפחמן, היא מסבירה, הם חיזוק הגדלת עומסים  בגשרים ושיפור עמידות של מבנה על מנת שיהיה כשיר לעמוד בעומסים סיסמיים, עומסי רעידות אדמה.

התהליך ושלבי העבודה

הכנת התשתית הוא אחד השלבים החשובים ביותר לפני הדבקת CFRP. 

בשלב הראשון היה צורך להעלים את כל סימני השריפה. בוצע ניקוי של כל התקרה מהפיח השחור טרם תחילת עבודות הטפול בבטון בתקרה.

נדרש היה לבצע תיקונים בבטון בלא מעט מוקדים:

1.      במספר מקומות נמצא ברזל חשוף וחלוד. במוקדים האלו בוצע שיוף באמצעות מברשת פלדה, מריחה חומר אנטי קורוזיבי וסגירה באמצעות בטון צמנטי חד רכיבי ועמיד סולפטים.

2.      בחלק אחר, היה צורך ביישור ו /או סגירת חורים בבטון וזה בוצע באמצעות חומר אפוקסי.

השלב השני, לאחר התיקונים, כלל הדבקות של פסי למינטים ע"פ שלבים:

הכנת השטח, סימונים, הדבקה ע"פ תכנית הקונסטרוקטור וכל אלו בדיוק מרבי שלו חשיבות גבוהה.

"השימוש בסיבי פחמן לחיזוק אחרי שריפות נפוץ ביותר, הן במבני מגורים והן במבנים תעשייתיים", מסביר שרון אלבז, ראש תחום חיזוק מבנים ב"בנין הארץ". "מדובר על מקרי ביטוח וקיימת חשיבות גדולה הן לפתרון מהיר והן ליכולת לשמור על המבנה ללא הורדת ערך, לדוגמה כתוצאה מפגיעה בנפח החלל. המקרה של משפחת אטלני נגע ללב של כולנו וגם כאן היתרונות של ביצוע מהיר ללא הפרעה לבעלי מלאכה אחרים, לסיום מהיר ונקי של העבודה, היוו שיקול מרכזי עבור הבחירה בשיטה המדוברת ע"י האדריכל רפאל סזן מ ס.ז.ן אדריכלים והמהנדסת פולה רוביצקי". 

התוצאה

השימוש בשיטה היה נקי ומהיר. גובה הקומה נשמר, נראות החלל לא נפגעה ומהירות הביצוע הייתה גבוהה מאוד.

"הביצוע היה ממש קל ונקי – באמת הופתעתי מהזריזות ומקצועיות של הקבלן המבצע. בזמן קצר מאוד קיבלנו תקרה מחוזקת ובכך חסכנו זמן על פירוק, קשירת ברזל זיון, זמן ייבוש בטון – כל אלו יכלו לקחת לפחות שלושה שבועות", העידה המהנדסת פולה רוביצקי. 

סזן כינה את אנשי הביצוע של יריעות הפחמן כ"מנתחים". "הם מנתחים כירורגיים והייתי רוצה להתייחס תמיד לאתר בנייה כחדר ניתוח: הכול מדוד, מדויק ומתוזמן. צוות 'בנין הארץ' יישמו סיבי פחמן כחיזוק למבנה שניזוק לאחר שריפה. זוהי טכנולוגיה שנמצאת היום בחוד החנית בתחום המאפשרת חיזוק אלמנטים קיימים במבנה ללא פגיעה בחלל המבנה וזאת במינימום זמן ועבודה. המהנדסת -פולה רובינצקי ליוותה את הצוות והתוצאה במספרים: 341 מטר של סיבי פחמן, 40 שעות עבודה, 6 אנשים ושני עקרונות חשובים: להיות תמיד עדכני ולבחון נכון עבור הלקוח ביצועים מול תקציב"! סיכם סזן. 

"הייחודיות שלנו באה לידי ביטוי בהעסקת כוח אדם מקצועי ומיומן. הצוותים שלנו הנם צוותים קבועים המועסקים לאורך זמן וטכנולוגיה", ציין אליאל בלום, מנכ"ל "בנין הארץ". "ההיכרות שלנו עם צרכי המהנדס, מזמין העבודה והשטח מאפשרת לנו לייצר מכשירים מקדמת הטכנולוגיה, פרי פיתוחנו. השילוב של כוח אדם מיומן וטכנולוגיה גם יחד, מאפשר לנו לבצע בקרה תהליכית בביצוע ולהבטיח את איכות העבודה".

הסגנון ישראלי- ים תיכוני. מרחבים משותפים ואזורים פרטיים

הסגנון הנבחר היה ישראלי -ים תיכוני, שילוב של אבן ירושלמית וטיח. הקווים המודרניים באו לידי ביטוי באלמנטים של נגרות ותאורה. התכנון האדריכלי התמקד בהתאמת המבנה לצרכי המשפחה תוך ניצול התנאים הסביבתיים. התכנון התחשב רבות בצרכי המשפחה הגדולה והאתגר שנוצר מתוך מגוון הסיטואציות במרחב המוגבל : התלכדות למול עצמאות, מרחבים משותפים ואזורים של פרטיות ומרחב אישי לבני הבית. כך נוצרו סלון, מטבח פונקציונאלי ומודרני – מרכז עולמה של בעלת הבית וחדר אוכל רחב ידיים ליותר מ- 20 סועדים. חדרי הילדים תוכננו בהתאם לבקשות פרטניות, הורחבו ונפתחו ויטרינות היוצאות למרפסות השמש המשקיפות לנוף בראשית של הרי מדבר יהודה.

בנימה אישית- מפי האדריכל

 "למדנו המון ומהר", העיד סזן, "נושאים הנדסיים שפוגשים רק בפרויקט מסוג זה – השימוש בטכנולוגיות מודרניות ומתקדמות הוא אחד העקרונות עבורי כאדריכל. חשוב לבחון תמיד את כלל ההיבטים לטובת הלקוח כאילו מדובר על מיזם או בית עבורנו", הוא מסכם. 

רפאל סזן מ ס.ז.ן. אדריכלים, אדריכל צעיר צרפתי- ישראלי, בוגר אוניברסיטת אריאל ובעל תואר שני בתכנון ערים בהתמחות בסביבה מאונ' ת"א , עלה לארץ מניס ( צרפת )לפני כ 15 שנים. סזן הקים את משרדו לאחר עיסוק של יותר מ- 10 שנים בבנייה למגזר הפרטי , הציבורי והעסקי במגוון נושאים : מגורים, תעשייה, משרדים, רפואה, בנייה פרטית וכן עבודה רחבה וייחודית בתכנון ערים הכוללת פתרונות מתקדמים בגיאואינפורמטיקה. הייחודיות בעבודתו כמתכנן היא הרגישות הגבוהה, האמונה שמעשה התכנון נשען על מחשבה פתוחה ללא גבולות וכן לווי וביצוע עם צוותים ובעלי מקצוע מיומנים המחויבים לפרויקט. כל אלו מעניקים אפשרויות תכנון וביצוע אידאליים עבור הפרויקט והלקוח כאחד. 

פולה רוביצקי, פ.ר.הנדסת מבנים, מהנדסת אזרחית, בוגרת אוניברסיטת אריאל עם ניסיון תכנון מעל 10 שנים בארץ ובחו"ל. בעלת ניסיון רב בתכנון מבני בטון, בנייה פרטית וציבורית' התמחות בפלדה -תכנון תעשייה כבדה כגון מבנים לציוד כבד ודינמי.  חיזוק לרעידות אדמה, תמ"א 38.

'בנין הארץ' הינה חברה קבלנית המתמחה בביצוע עבודות הנדסיות מיוחדות ובעלת יכולות ניתוח הנדסי, תכנון, גמישות ויצירתיות המקנות לה יכולת התמודדות עם בעיות סבוכות והצעת פתרונות מיוחדים המותאמים לבעיות הייחודיות של כל פרויקט. בנין הארץ מתמחה בחיזוק באמצעות סיבי פחמן (CFRP), מוצר המציע פתרון בעל יתרונות רבים לאדריכלים, מהנדסים, קבלנים ומפקחים.

ליצירת קשר: בנין הארץ / 08-9298992 / binyanar.co.il