INNOVATION

בעידן בו חדשנות היא מהמושגים המתגלגלים על כל לשון בזירת החיים, ביקשה הוועידה לתכנון ועיצוב, שיזמה והפיקה חברת "בית ונוי", לבחון מהי מהותה בתחומי העיצוב והאדריכלות וכיצד היא באה בהם לידי ביטוי- האם מדובר בפיתוחים מקוריים? בפריצת גבולות המערערת על המוכר והקיים בחתירה למחוזות אחרים? בזיהוי צרכים שלא ידענו על קיומם ובהצעת פתרונות עבורם? בצורך אנושי-טבעי בשינויים? ומה בינה לבין מקוריות, תעוזה, המצאות ויצירתיות? בשאיפה לאפיין את הפנים שלובשת החדשנות בעולם התכנון אירחה הוועידה, אותה הנחה האדריכל גל גאון, אנשי מקצוע מובילים מהארץ והעולם, אשר איש בדרכו חשפו את תפיסת עולמם בנושא.

 

הנושאים היו מגוונים ו"על פניו" גם עסקו במישורי עשייה שונים, אך זיקוק התפיסות שהועלו מלמד כי בבסיס הדברים עומד הקשר האמיץ המתקיים בין הלכי רוח תקופתיים לבין אדריכלות, ובתוך כך קדמה טכנולוגית כמאפיין עכשווי וכמכנה משותף- אם כמהות בפני עצמה המרחיבה את יריעת האפשרויות של תכנונים מורכבים, מקוריים ומושכלים, ואם כאמצעי להתפתחות רובדי חדשנות אדריכלית נוספים, שעניינם טבע, חברה, קיימות, שיתוף ורב תחומיות, תפקידו של האדריכל בעידן משתנה ועוד.

הרצאת המבוא של גב' כרמלה יעקבי-וולק, המכהנת כדיקן בי'ס לעיצוב במכללה למנהל, התייחסה למציאות גלובאלית המאופיינת בבעיות מורכבות, ובתוך כך מציבה אתגרים משמעותיים.

 

חדשנות, לדברי יעקבי וולק, היא תהליך המחולל מוטיבציה לערער על הקיים, כאשר בין המגמות והלכי הרוח העכשוויים המוליכים למציאות חדשה נמנים, לשיטתה, מעבר ממוצר לחוויה, חתירה לשיתוף ולפלטפורמות פתוחות, שימוש בחכמת ההמון, עולם דיגיטלי של ייצור, Internet of Things, מנגנונים חדשניים לגיוס כספים, יחסי המכונה והאדם ועוד.

האדריכל גרי פרידמן, מייסד ובעלים משותף של סטודיו SHA-GA שבסיסו בלונדון, נשאה את הכותרת URBAN MATTERS- DATA CRAFTSMANSHIP AS A NEW DESIGN PRACTICE וחשפה תפיסה המעלה את ערכי הידע והמידע לכדי אוּמנות. לשיטתו, מדובר בריבוד חשיבה וידע המייצר מערכת אינטגרטיבית שמעניקה לאדריכל יריעת נתונים רחבה ועדכנית ומאפשרת לו התאמה מיטבית של פתרונות תכנון פרקטיים וייעודיים לגופו של כל פרויקט נתון.

"WHAT IF WE COULD 3D PRINT BUILDINGS?" שאלה זו הציב האדריכל ההולנדי הנס ורמולן כנושא להרצאתו שהדגימה את האפשרות באמצעות סקירת בית התעלה באמסטרדם שהדפיס הסטודיו שהוא נמנה על בעליו- סטודיו DUS. בתוך כך, סימן ורמולן את טכנולוגיית ההדפסה בתלת ממד כעתיד אדריכלי אותו הוא רותם גם לחשיבה חברתית: באורח זה, לתפיסתו, ניתן יהיה הגיע להישגים אדריכליים מושכלים בעלויות נוחות לכל.

בתחומי עשייה שחומרים הינם מרכיבי יסוד בהם, הקדיש הד"ר סאשה פטרס, בעלים של חברת HAUTE INNOVATION, את הרצאתו לחשיבותם של פיתוחי חומרים חכמים, ולא פחות מכך להטמעה מהירה של השימוש בהם כמענה לקצבה האינטנסיבי של העת הנוכחית. בין פיתוחי החומרים אליהם התייחס פטרס בהרצאתו היו חומר בנייה מבוסס בטון שניחן גם בשקיפות ובכך מאפשר העברה משופרת של אור ואוויר, וכן אריזות אכילות לדברי מזון הנושאות אגב כך ערך מקיים.

 

טכנולוגיות מתקדמות כאמצעי למימוש ערכי קיימות עמדו גם בבסיס הרצאתו של האדריכל יפתח הררי- BIM TO BEM. הררי התייחס לסימולציות אקלימיות ותרמיות המאפשרות קבלת נתונים מדויקים בשלב התכנון המוקדם של מבנים, כמו גם בזמן ביצוע שינויים תוך כדי התהליך, ובכך מהוות פריצת דרך להשגת אופטימיזציה של יעילות אנרגטית כחלק ממהפכת הבנייה הירוקה.

 

הגב' יעל הלפמן כהן, מנכ"ל ארגון הביומימקרי הישראלי, ריתקה את קהל השומעים בהרצאה שנשאה על מהותה של הדיסציפלינה הרב תחומית שעוסקת בחיקוי ולמידה מהטבע לגיבוש פתרונות מקיימים- טכנולוגיים וחומריים, והחלתם על תחומי החיים השונים, ובכלל זה עיצוב ואדריכלות.

אחרון הדוברים בוועידה, האדריכל מסהירו הרדה מבעליו של סטודיו MOUNT FUJI, בטוקיו, יפן, התייחס אף הוא לטבע, אך מנקודת מבט של מחויבות: אדריכלות, לדבריו, צריכה להשתלב עם סביבתה ולזרום עמה. הרדה, הפואטי מבין הדוברים, הדגים כיצד ניתן ליצור אדריכלות חכמה השואבת מהאתר בו היא נרקמת תוך מתן מענה נדרש לצרכים אנושיים ושמירה על הרמוניה סביבתית כאחד.

 

הכשרת דור המתכננים הבא היא חלק בלתי נפרד מחדשנות, ובמסגרת הוועידה נדון הנושא בפאנל אותו הנחה האדריכל פרופ.יוסי פרידמן ובו נטלו חלק ראשי מחלקות לעיצוב ואדריכלות במוסדות אקדמיה בארץ.

קול קורא שהפיצה בית ונוי לאדריכלים ומעצבים להציג עבודות המשלבות ממד חדשני כלשהו, הביא לבמה את שלושת הזוכים לסקור את הפרויקטים בהתאם לשלוש קטגוריות שהוכרזו:

הפרויקט של משרד ניר קוץ אדריכלים, שנבחר בקטגוריית אדריכלות, הציג אלמנט קיר ירוק כפיתוח מושכל של מערכת המשלבת פתרון הצללה חכם העונה על היבטים מקיימים חשובים ומאופיין במופע אורגני אסתטי מאד.

 

המעצב אסף עציון, שזכה בקטגוריית עיצוב תעשייתי, הציג פיתוח חכם של מחבר שערכו טמון ב"פשטותו" לכאורה: ניצול מיטבי של החומר, המבטל כל צורך בעזרי חיבור נוספים, ומעניק את היציבות הנדרשת תוך הקלה משמעותית על מבצעי העבודה/המשתמשים.

 

בקטגוריה שהוקדשה לסטודנטים זכתה עבודתו של ארז סיימון, אשר הדגימה שימוש חדשני בצומח תוך שילובו עם עבודות יד מסורתיות המרחיבות את אופציות היישומים ומשוות לו ערך מוסף.

מחוץ לאולם ההרצאות התקיימה תערוכה בה הציגו מיטב החברות מוצרים ושירותיים רלוונטיים לתחומי האדריכלות והעיצוב, וכן הוצגו חללים מעוצבים באמצעותם המחישו יוצריהם חדשנות, אם בתפיסת חלל ואם בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחללים ביתיים מסורתיים.

משרד א.ר. גרינברג אדריכלים בע"מ עיצב חלל של סביבת עבודה משרדית כעין מיקרו קוסמוס טבעי, נעים וביתי, אשר בתוך שגרת עבודה אינטנסיבית ושוחקת מעורר תחושת רעננות ומוטיבציה לעשייה ויצירה. שני אלמנטים מעניינים שעמדו במרכז העיצוב שנשא את הכותרת "אי ירוק" היו: מערכת עבודה מודולארית וגמישה עשויה עץ, בעלת יכולת להכיל מספר רב של אלמנטים/פונקציות הנדרשים לסביבת המשרד בהתאם לרצון וצרכי המשתמשים, ומעין חצר משחקים קטנה המשתלבת בתוך סביבת העבודה כשמתוכה "מתרומם" קיר לתליית אופניים- אמצעי "תחבורה" שרווח היום על רקע ערכים ירוקים.

המעצבת יעל גל הציגה חדר שינה כסוג של "תשובה" חמימה לאורח החיים התובעני והאינטנסיבי של המאה ה-21. החלל, שעוצב בהשראת המותג מיסוני, היה מאופיין בצבעוניות פסטלית, בשימוש רב בטקסטיל ובאווירה חושנית רכה, כאשר בד בבד השתלב בו תוכן טכנולוגי מתקדם וחדשני בדמות מערכת קולנוע חכמה.

המטבח שעיצבה האדריכלית מיכל שיין הוגדר על ידה כחוויה רב חושית, מקום בו היצירה והדמיון מגיעים למחוזות חדשים הודות ליכולות טכנולוגיות. המטבח עוצב תוך שימוש בעץ וקוריאן, שמוקמו בקונטקסטים שונים, כאשר באמצעות טכנולוגיית הקרנה נוצר בחלל ממד של תנועה, משתנה ודינאמי, שהתקבל מהרקעים המוקרנים.

הכנס הבא שמפיקה "בית ונוי" הוא כנס תכנון ועיצוב בתי מלון שיתקיים ב-20.5.2015.