הבית בתוך נוף סביבתו המרהיב. מבנה ב"ירידה" הזורם עם הטופוגרפיה ומנצל עד תום את קסמם של מראות הטבע.
אין ספק שהנוף הדרמטי של רצועת החוף המרכזית של קליפורניה מהווה תפאורה הולמת לבית הנופש המרשים שנבנה על צוק. Big Sur "כאשר מציבים צורה כלשהי בנוף פראי מדובר באקט רדיקלי ביותר" אומרת האדריכלית אן פוגרון, מייסדת ובעלת משרד האדריכלים Fougeron Architecture מסן פרנסיסקו, שביצעה את התכנון "האתגר היה לעצב בית באחד מהאזורים המרהיבים ביותר בחוף הפסיפיק באופן שיכבד וישנה את הסביבה בו זמנית".
הבית במבט על: משתלב עם אופיו של האזור ומכבד אותו.
ואכן, אזור ה Big Sur נחשב לאחד מאותם אזורים מרהיבים ועטופי קסם: כרי דשא ויערות עצי סקויה ענקיים מכסים את ההרים ואת מורדותיהם הגולשים אל חוף הים, ודרך מס. 1 המפורסמת עוטפת את קצה הצוק המתנשא לגובה של 600 מטרים מעל החוף ומשתפלת אל המפרצים החוליים. לא בכדי, מסתבר, מגנים אנשי המקום בקנאות על הנוף הפראי ואינם מתירים בנייה במקומות שנצפים מהכביש הראשי.
אזור הכניסה לבית: חיפוי נחושת משולב עם גגונים משתפלים להגנה על דלת הכניסה והפתחים מהשמש ומהרוח המגיעה מאזור האוקיאנוס, ומרקם בתצורת תפרים המהדהד את מרקם האדמה.
האדריכלית פוגרון מכירה היטב את האזור, ולכן נבחרה לתכנן ולעצב עבור בני הזוג משיקגו את בית הנופש שלהם, כאשר חלק משמעותי מהאתגר שניצב בפניה היה להתאים אותו למדרון צר ותלול מאוד משני צידיו. כך, לאחר שסיירה באזור, החליטה פוגרון למקמו כמה שיותר קרוב לקצה הצוק על מנת למקסם את הנופים הנשקפים מכיוון צפון לאורך קו החוף ואל עבר האוקיינוס הנפרש מעבר לצמרות עצי האורן של העיירה מונטריי.
שקיפות שמלווה את מהלך הירידה של המבנה חושפת את הנוף.
כוונתה, היא אומרת, הייתה להשיג איזון בין האדמה לבין המים, כמו גם בין הנופים המרוחקים לבין האינטימיות של הפטיו החבוי שביקשה לייצר. ואמנם, בסופו של התהליך, הבית, ששטחו משתרע על כ- 354 מ"ר , משתלב היטב ביופיו הטבעי והמיוחד של האזור: נטוע על צוק בגובה של כ- 75 מטרים מעל האוקיינוס ומציג נוף עוצר נשימה הנשקף מכל פתחיו העשויים עץ שנמתחים מרצפה לתקרה.
אזור הסלון שבחלל המגורים: תחום בפתחים גדולים עשויים עץ משני עבריו. ריצוף באריחי אבן ליימסטון צרפתית בשני מרקמי גימור שונים המייצרים תצורת פסים.
היות ומומחי גיאולוגיה הזהירו שהצוק עלול להישחק נקבעה העמדת הבית כארבעה מטרים רחוק מקצהו, והוא נבנה לכיוון צפון ומערב על גבי יסודות בטון בעומק של שלושה עד תשעה מטרים בקרקע.
הסלון: פריטי ריהוט אנינים ועבודות אמנות.
לבית שתי חזיתות: חזית צפונית, תחתונה, שקופה לחלוטין, עשויה כולה מזכוכית הפותחת את הבית כולו אל הנוף, וחזית דרומית, עליונה, מחופה בנחושת העוטפת את הקיר ואת הגג, כאשר גגוני נחושת מגנים גם על החלונות ועל דלת הכניסה מהשמש ומהרוח המגיעה מכיוון האוקיינוס. אגף צדדי עשוי מבטון ובעל גג ירוק (המשמש למגורי סוכנת הבית) מעגן את הבית לאדמה, וחיפויי הנחושת המשתפלים, כמו גם חיפויי קיר שבוצעו בתצורת תפרים, מהדהדים את גווניה.
רחבת ישיבה אינטימית ביציאה מהסלון.
בקתת עץ שניצבה באתר נהרסה במסגרת הבנייה, אולם התכנון הצליח לשמר ולשדרג את מערכת הניקוז שלה ובכך מנע דיונים מורכבים ועיכובים בנושא צנרת המים ,שנחשב למוגבל מאוד באזור.
מבט מהסלון אל אזורי פינת האוכל והמטבח הממוקמים במפלס מעט נמוך ממנו. משמאל, מאחורי יחידת נגרות של המטבח, נראה פתחו של חלל המדרגות המוביל לספרייה.
מזג האוויר השורר במקום בקיץ אינו עולה על טמפרטורה של 24 מעלות צלסיוס, מה שייתר את הצורך בהתקנת מזגנים. קירור הבית מושג באמצעות אוורור דו כיווני, כאשר מיקומו אף חוסם רוחות צפוניות עזות מלהגיע לפטיו המוגן שתוכנן בו. ככלל, יושמו בתכנונו מספר אסטרטגיות של עיצוב בר קיימא, דוגמת מיקום כיווני הבית כך שיאפשרו ליהנות מאור יום טבעי בכל חלליו ובכך יפחיתו את צורך השימוש בתאורה מלאכותית.
פינת האוכל והמטבח תחומים בשקיפות עם יציאה ישירה לרחבה הצופה אל הנוף. מעקות זכוכית שקופים מבטיחים שהתמונה תישמר במלואה.
אור היום מצפון אינו ישיר, והאור המגיע מכיוון דרום נתמך במערכות הצללה אוטומטיות. אלמנטים נוספים הם חומרי ציפוי מבודדים ונוגדי שמש, וכן שימוש במערכת מים אפורים. אחת הסכנות החמורות באזור הזה הוא שריפות יער, ולפיכך חשוב היה גם לחפות את המבנה בחומר דוחה אש ובמקביל לתכנן מערכת משוכללת של מתזים פנימיים.
מלוא חופניים נוף טבע כמתכון לשלווה: פינת הישיבה ביציאה מפינת האוכל
בדמיונה ראתה פוגרון שני גופים מרובעים, אחד המיועד למגורים והאחר לשינה המצויים על המדרון ומחוברים באמצעות פרק שקוף, ודמיון זה קרם עור וגידים בבית שלצד האזורים הציבוריים כולל שלושה חדרי שינה, ואשר חלקו המרכזי מורכב משתי קופסאות מרובעות המחוברות ביניהן באמצעות ספריה/חדר עבודה על טהרת הזכוכית.
במיקומה בין האזורים הציבוריים לפרטיים, כמו גם בשל הגובה שנשמר בה וחושף טפח, ולו קטן, מחלל המטבח, מהווה הספרייה השקופה את המוקד המאחד את כלל חללי הבית
הכניסה הראשית לבית ממוקמת בחלקו העליון של המבנה, שדלתו נפתחת לחלל מבואה ממנה מובילות מספר מדרגות למרחב מגורים פתוח אותו חולקים הסלון, פינת האוכל והמטבח. בין הפונקציות השונות מבדילים מפלסים עדינים, כשהסלון ממוקם בעליון שבהם, ופתחי יציאה גדולים משני עבריו מעניקים יציאה ישירה החוצה- "לשביל" המוביל מטה וצופה אל הנוף בצד אחד, ולרחבת ישיבה אינטימית בצד שני.
חלל הספרייה: פרק שקוף המחבר את שני חלקי הבית ברצף, והמוקד המאחד את כלל אזוריו וקושר בין הפנים והחוץ. הספרייה המרשימה בממדיה הועתקה לבית ממשרדה של פגורון ששמחה על הבית החדש שנמצא לה.
יציאה נוספת לרחבת ישיבה הצופה אל הנוף תוכננה גם ממפלס פינת האוכל, ומשטחו ממשיך החלל "לרדת", כשגרם מדרגות קטן מוליך מטה לספרייה/חדר העבודה וממנה לסוויטת השינה המרכזית. הסוויטה ממוקמת במפלס הנמוך ביותר המהווה מעין בליטה מעל האוקיאנוס, וחושף נוף מרהיב הנשקף מבעד החלונות הגדולים
שתוכננו בה. אגף נוסף בן קומה אחת עשוי מבטון ובעל גג ירוק נמשך כמו במאונך לבית, וכולל בשטחו חדר רחצה וחדרי שירות. מה שמחבר את שני חלקי הבית הוא, כאמור, פרק שקוף- הספרייה שנבנתה מזכוכית וקונסטרוקציית פלדה.
סוויטת השינה, וחדר הרחצה שלה ה"יורד" מחלל הספריה השקופה. הסוויטה הממוקמת על מעין "בליטה" מעל האוקיאנוס היא האזור הנמוך ביותר בבית וזה שחותם את מהלכו. פתחים גדולים מרצפה לתקרה פותחים את החלל לנוף המים.
במיקומה בין האזורים הציבוריים לפרטיים, כמו גם בשל הגובה שנשמר בה וחושף טפח, ולו קטן, מחלל המטבח, היא מהווה את המוקד המאחד את כלל חללי הבית, והודות לשקיפותה ולגיאומטריה שלה גם את הפנים והחוץ.
למעט סוויטת השינה שחופתה בשטיחים מקיר לקיר, כלל אזורי הבית רוצפו באבן ליימסטון צרפתית בשני גימורים המייצרים תצורת פסים- חלקים לצד כאלה במרקם גס משהו, ופריטי הריהוט ששולבו בו מגלמים סגנון מובחן (תוצרת B&B, איטליה) כפי שמגדירה זאת פוגרסון "פאנקי, אך לא בולט מידי", את עבודות האמנות המעטרות את הקירות רכשו בעלי הבית במכירה פומבית, וקוריוז מיוחד הוא כוננית הספרים בחלל הספרייה- כוננית ענקית שגובהה 4 מ'.
הכוננית שימשה בעבר במשרדה של פוגרון, אשר שמחה על 'קליטתה' בבית החדש "אין הרבה בתים שיכולים להכיל ספרייה בגודל כזה, ולכן שמחתי כשהדיירים הביעו את רצונם לשלב אותה בביתם". הבית זכה בפרס AIA (המכון האמריקאי לאדרילכות) לשנת 2014.