שימור מבנה היסטורי לצד בית חדש

תכנון:  Oppenheim Architecture + Design | Huesler Architekten

פרויקט: שימור מבנה היסטורי לצד בניית בית חדש | (Kirchplatz Office + Residence)

הרעיון לשמר בית חווה היסטורי בעיר Muttenz במדינת בזל בשוויץ ולהפכו למשרד אדריכלים לצד בית מגורים נולד, למעשה, כהצעה בתחרות תכנון- מגישיה, האדריכלים Chad Oppenheim  ו- Beat Huesler  ראו בדמיונם כיצד הבית שנבנה בשנת 1743 וממוקם בליבת המרכז ההיסטורי, יוכל להפוך לפנינה אדריכלית מקומית. 

צ'ד אופנהיים,Chad Oppenheim הוא אדריכל אמריקני, בוגר אוניברסיטת קורנל בארכיטקטורה, שפועל במיאמי ועבודתו מקיפה את כל תחומי העיצוב- החל מארכיטקטורה אורבאנית בקנה מידה גדול, דרך בתי מלון ואתרי נופש, ועד בתי יוקרה ופריטי ריהוט. את עיקר פרסומו קנה אופנהיים בזכות יכולתו לעורר לחיים מבנים נטושים תוך רגישות אקולוגית. הסביבה הקרובה של כל פרויקט אותו תכנן מהווה מקור ההשראה עיקרי העומד בבסיס עבודת משרדו המתפרשת בכל רחבי ארה"ב והעולם, וכך גם המחויבות הבלתי המתפשרות שלו לאדריכלות מקיימת, שהפכו אותו למרצה בעל שם עולמי וזיכו אותו בעשרות פרסים. בית החווה המחודש, המבוסס על מעטפתו המקורית של המבנה, משמש כסניף האירופאי של משרדו, כשהאדריכל הסלר הינו נציגו ומנהלו ובחצר שב"גב" המגרש תוכנן גם בית מגורים עבור משפחתו. העיצוב המחודש נועד לבטא פרשנות עכשווית למאפיינים האדריכליים המסורתיים של המבנה ההיסטורי, הן בחוץ והן בתוכו פנימה, ולהוות דוגמת שימור לבתים נוספים באזור, וכאלה אינם חסרים. שכן העיר מוטנז, שאוכלוסייתה מונה כיום כ-17.000 איש, הייתה בעבר כפר איכרים, והיא בעלת היסטוריה עשירה המגיעה עד המאה השלישית. גלגולים רבים עברו מאז הפך הכפר לעיר מתועשת וחלק ממדינת באזל, וכך ניתן למצוא בה עדויות ארכיטקטוניות מתקופות שונות, אשר כעת מזמנות הזדמנויות רבות לשינוי פניו של מרכזה ההיסטורי.

 

הכניסה אל משרדי החברה החדש נעשית מקומת הקרקע בחזית הבית ההיסטורי , כשהיא עוברת דרך פתח קשתי שהיה פעם דלתו הראשית. דלת העץ המסיבית ששימשה במבנה במקור עדיין עומדת בגאווה במקומה, וניתן רק לדמיין את הימים בהן עברו דרכה כרכרה וסוס. עברו הפנימי של הפתח, מאידך, מוסגר מחדש בדלת זכוכית גדולה, המאפשרת לעוברים ולשבים לצפות במתרחש בחלל הפנים.  בית החווה המקורי מתנשא לארבע קומות, ולמען האמת ככזה הוא היה גדול מדי לשמש כמשרד בו עובדים לא יותר מעשרה אדריכלים. אך עדיין הוחלט "ללכת על זה": המבנה שומר ושופץ לכדי סביבת עבודה עדכנית ומודרנית המתוכננת כחלל פתוח (אופן ספייס), כאשר כל עובד זוכה במרחב נוח ומרווח. כך ניתן  להלך בחללי העבודה, ולעבור בין המפלסים המקושרים באמצעות גרם מדרגות כך שהם חופפים זה לזה, וכל קומה היא, למעשה, גם גלריה הצופה לקומה תחתיה. קירות האבן המקוריים טויחו וגונו הלבן של החלל מעצים את גודלו, כמו גם את התאורה הטבעית המורגשת בכל פינה הודות לפתחים שטופלו: חלונות קטנים שהיו סדורים באופן אסימטרי זה לצד זה בצדו המערבי של הבית הוגדלו במסגרת החידוש לגובה, על מנת ליצור חלונות צרים וארוכים המחדירים פנימה אור טבעי, וכלפי חוץ מבשרים על העיצוב המחודש. 

מעבר להיותו פרויקט לשימור, מדובר בתכנון אדריכלי שמשמש דוגמת מופת לבנינים חוסכי אנרגיה הנושאים את תווית Minergie- תווית שהיא הרבה מעבר ל"רק תווית", ומהווה חלק מקוד הבנייה המחייב אדריכלים ברחבי שוויץ לבנות בניינים חוסכי אנרגיה תחת סטנדרטים ברורים וגבוהים מתמיד. ככלל, בניית בתים ומבנים יעילים אנרגטית טבועה במסורת הבנייה של שוויץ שנים רבות, אך בשנים האחרונות היא לקחה עוד צעד קדימה בנושא, והבנייה החדשה בה משלבת מספר טכנולוגיות שנועדו להפחית את צריכת אנרגיה פי חמש מזו שצורכת הבנייה המסורתית. בתוך כך, אף המבנה ההיסטורי תוכנן ברוח זו,  עם שילוב מערכות בקרת אוורור, חלונות זכוכית כפולים, הצללה חיצונית ובידוד תרמי תואם, פנלים סולריים בגג, בחירה של חומרים בני קיימא, ושיחזור אלמנטים אדריכליים קיימים ככל שהתאפשר.

בית המגורים החדש שהתווסף לשטח בגב המגרש כולל שלושה מפלסים, וכעת מתנאה המתחם בשני מבנים בסגנונות שונים אך משלימים- האחד היסטורי, בעל חזות מסורתית, והשני חדש, בעל חזות מודרנית ומינימליסטית, כאשר סמיכותם זה לזה מעשירה את הסביבה ובעיקר מדגישה את רבדיו ההיסטוריים והארכיטקטוניים של הבית הישן. 

בקומת הקרקע של הבית החדש ממוקמים אזורי המטבח והסלון ובקומה העליונה חדר השינה של ההורים, חלל שירותים ומשרד ביתי. במפלס המרתף  ממוקמים חדרי הילדים וחדר פנאי הפונים לחצר, ועם השיטוט בגן המקף את חלקו האחורי של הבית, נחשפת בהדרגה חזיתם של חללים אלה. כדי להאיר את קומת המרתף באור טבעי הונמכה הגינה מתחת לפני השטח באמצעות חפירה ויצירת מדשאה מדורגת הנמתחת ממפלס הגן מטה, כאשר הודות לגריעה מנפח הקרקע נחשפה חזיתו של המרתף אל קומת הגן - פעולה פשוטה יחסית שלא דורשת בניה נוספת, אך באמצעותה הושגו איכויות ארכיטקטוניות משמעותיות לכלל הבית. כך יכולים הדיירים ליהנות מקומה בעלת איכויות של חוץ הפונה לפיסת גן פרטית ואינטימית, מכניסה של תאורה טבעית לכלל הקומה ומאוורור טבעי, כשמעבר לכך היא הפכה לקומת מגורים פעילה המהווה חלק ממערך התנועה בבית ומחוצה לו. 

חלק משמעותי בעיצוב ובאווירה של הבית החדש נוטל הגג שצורתו כמנסרה נקייה בעלת גמלון משופע. השיפוע מצטט את הגמלון של הבית ההיסטורי, ובכך נוצר בית חדש המאופיין בתצורה בסיסית הנגזרת מהבית הישן, אך בה בעת גיאומטרית ונקייה לחלוטין. השיפוע הופך להיות חלק בלתי נפרד מעיצוב הפנים והחוץ: בצידו האחד כלפי חות הגמלון חשוף ומשמש כמסגרת ופרגולה המצלה על המרפסת החיצונית, מצידו השני הוא חלל בקומת הגג, ונוכחותו מודגשת במיוחד בעיצוב הפנים של חלל השירותים בו דופן החדר היא משולשת. אף המשרדי הביתי ממוקם תחת שיפוע הגג המקנה לחללו איכויות ארכיטקטוניות מרשימות עד כי נדמה שהמבנה איננו חדש כלל וכלל  והתחושה הנוצרת היא של בית עץ ישן ששופץ ברוח מודרנית. הבית כולו חופה בלוחות עץ שנמצאו באסם בקרבת מקום, כשהם מעניקים לו מראה מחוספס וחם אך ברוח עכשווית- שילוב שלא בכדי זיכה את הפרויקט בפרסום רב וציון לשבח מצד גורמים רבים בשוויץ ובעולם כולו.