פרויקט: הסבת אסם לבית מגורים
חצר פנימית הממוקמת בתווך בין קומת הקרקע לבין קיר תומך של המרחב החיצוני. אסמים העוברים הסבה לשמש כבתי מגורים, הינם בבחינת תופעה שמתרחשת בשנים האחרונות ברחבי באירופה, ובהמשך לכך מזמנת לאדריכלים אינספור אפשרויות ליצירת ארכיטקטורה עכשווית מרתקת. כזה הוא גם האסם השוכן בכפר סוליו Soglio, בחלקה הדרומי של שוויץ הנושק לגבול עם איטליה, וממוקם לצד הדרך המובילה למרכז ההיסטורי שלו. כרבע משטחו של הכפר, המוקף הרים ופסגות מושלגים, נהרות ופלגי מים, מיועד לחקלאות, כעשירית ממנו מיוער ורק חמישית ממנו מיושב.
שיפוץ האסם נועד להסב את המבנה למגורים, אחרי שייעודו המקורי כחלק ממשק נותר ללא שימוש. לביצוע הפרויקט פנו בעליו אל האדריכל ארמנדו רונלי Ruinelli Armando, יליד האזור, אשר מזה עשרים שנה מקדיש את עבודתו לאדריכלות המאפיינת את הכפר, ובתוך כך כוללת שימור וחידוש בתים ייחודיים לאזור.
רונלי אמנם עובד כאדריכל אך מעולם לא למד אדריכלות באופן רשמי, ובאופיו הוא אוטודידקט. לדבריו היה שמח לגור בעיר גדולה אך החיים הובילו אותו לכיוון אחר לגמרי.
קיר בטון חוצץ בין הסלון והמטבח: צדו האחד משמש דופן של חלל המדרגות, ובעברו השני הוא מכיל בתוכו אח מרכזי הממוקם באופן זהה בכל קומות הבית. 
מבט אל המטבח: יחידת אי משלבת מבנה בטון כרגליים ומשטח עליון מעץ אלון. "האדריכלות המקומית בכפר היא מהשמורות במדינה, ושני טיפוסי בנייה מתקיימים בו זה לצד זה. האחד, בתים פרטיים קטנים המוקפים חוות חקלאיות, והשני הוא בתי מגורים אריסטוקרטים מראשית המאה ה-19 שממוקמים בלב הכפר ונראים כלקוחים ממרכזי הערים הגדולות הסמוכות." מספר רונלי. שתי הטיפולוגיות שונות בתכלית בקנה המידה שלהן, אבל לפי דברי רונלי, כאדריכל המחויב לשמירת צביונו של הכפר, הוא מחויב גם ליצור אחדות ביניהן, ולפי ניסיונו זה אפשרי. נכון לעכשיו שוקד רונלי על 20 פרויקטים מגוונים ברחבי הכפר בלבד. "אני מודע שיש לי אחריות לשימור המורשת של המקום, ורואה בכך לא רק אתגר ועניין, אלא גם עבודה שיש בה מסר מאוד חשוב לציבור."
בפרויקט זה האתגר שעמד בפני רונלי היה כיצד לשלב גישה מודרנית ועכשווית באסם המסורתי, ויחד עם זאת לכבד ולהעצים את הסביבה הטבעית של הבית ולהבטיח את התאמתו לצביון המיוחד של הכפר.
הבית בנוי על שלושה מפלסים, והכניסה אליו היא מקומת הקרקע. קומת הכניסה מאופיינת בתכנון ליניארי: מסדרון שלאורכו ממוקמים שלושה חדרי השינה הפונים אל החצר, וביניהם שני חדרי שינה ליחיד וחדר שינה זוגי הכולל חלל רחצה. מצידו השני של המסדרון ממוקמים חדרי רחצה וחדרי והשירות. הקומה הראשונה היא מרחב המאחד בשטחו את המטבח, הסלון ומשרד, אשר מאורגנים סביב אלמנט מבני מרכזי עשוי מבטון הכולל את האח והמדרגות. הקומה השנייה היא קומת גג הכוללת חדר שינה נוסף וחדר רחצה צמוד לצד חלל מרפסת הפונה אל החוץ. הגג חשוף כלפי פנים החלל, ועשוי מקורות עץ חשופות מקוריות המגדירות מרחב מרהיב ורב פוטנציאל לשימושים מגוונים.
הארכיטקטורה החדשה שיצר רונלי אכן מקיימת קשר הדוק ודיאלוג בין מסורת לארכיטקטורה עכשווית, תוך התייחסות אל הקשרי קונטקסט, זמן ומקום. "האדריכלות היא מפוכחת. מציעה את עצמה בתור פרויקט חדש, ובו זמנית גם בסגנון התואם את המאפיינים של הכפר הקיים".
חדר השינה המעוצב על טהרת העץ והבטון. 
חדר הרחצה: ארון השירות נטמע בתוספת הבטון. משטח הכיור עשוי מעץ אלון. 
האמבט עשוי מלוחות עץ. רונלי נאמן בעבודתו לעקרונות המינימליזם, ונטייתו לתכנון נקי וגיאומטרי ניכרת בכלל הפרויקט. לצד האוטונומיה והבהירות המאפיינת את הגיאומטריה הבסיסית של המבנה במרחב החיצוני, כך גם במרחב הפנימי יצר את חלוקת החלל הפנימי בתכנון זהיר ומחושב: גרם המדרגות הממוקם בלב הבית מהווה אלמנט מחולל המתפקד כדופן לחלל, מכיל גם את האח, ויוצר את הסירקולציה בכל אחת מקומות הבית. אופן השתלבות האח בצמוד למדרגות זהה בכל הקומות, והוא מחובר לארובה הנמשכת מקומת הקרקע ועד קומת הגג.
עיצוב הפנים של שלוש הקומות מינימליסטי, נאמן לעוצמת המעטפת, והחלל נתפס כמקשה אחת. בתוך הבית אין דלתות אלא מפתחים נקיים בלבד, ושלושת החומרים המשמשים בחלל הפנים הם בטון, עץ אלון ומתכת. רצפת החדרים ותקרתם מחופות בעץ אלון וקירות החללים עשויים מבטון חשוף, כאשר כך נוצרת הפרדה ברורה בין משטחים אופקיים עשויים עץ לבין אנכיים מבטון, והמראה הנקי מדגיש את חומריותם השונה ואת הניגוד ביניהם. הפתחים, הדלתות והחלונות הוגדרו מחדש בהתאמה לקו המתאר של המבנה הקיים. לקירות המעטפת המקורית של הבית העשויה מאבן מקומית נוסף עיבוי בדופן הפנימית המדגיש את עוביים של הקירות, ובה בעת את הניגוד בין ישן וחדש – בין קיר האבן לבין קיר הבטון. הקירות החדשים משתלבים עם הקירות הקיימים המקבלים בזכותם הדגשה והגדרה מחודשת היוצרת חזות עכשווית מוגדרת וארכיטקטונית.
האווירה הייחודית בבית נוצרת, בין היתר, גם מהעובדה שכל הבית הוא תוצר של עבודת יד.
אין בו כמעט רהיטים, והתכנון הארכיטקטוני בוצע תוך שילוב פונקציות שונות בתוך הקירות, כגון הטמעת מגירות וארונות הבגדים בתוספות הבטון. משטח הכיור בחללי הרחצה עשוי עץ ותלוי בין דופנות הבטון ובשטחו נטמע הכיור. ארון השירות שלצד הכיור מוטמע בתוך מסת הבטון, ואף במטבח ניתן לראות גופי תאורה השקועים בתקרת העץ.
אחד מסימני ההיכר באדריכלות של רונלי הוא השימוש בעץ לא מעובד. בבתים רבים שתכנן ניתן לראות את ההתיישנות הטבעית של העץ המשחיר עם הזמן. " כך ניתן לראות את ההתיישנות של הבית כמו שניתן להבחין בגילו של אדם, יש בכך המון קסם בעיני" הוא גורס. גם באסם המחודש נעשה שימוש נרחב בעץ אלון, תוך הקפדה שיהיה מאותו מקור כדי שהגוון שלו ברחבי הבית יהיה אחיד לגמרי.
החזיתות עשויות אבן ועץ, עכשוויות אך דומות למרקם המקורי- עשויות מבטון מוחלק, עץ אלון לא מעובד ובטון מזוין, וניכרת בהן מלאכת היד של הבנייה.
חלון המסך בחזית הבית הפך להיות עבור רונלי פרויקט בפני עצמו, כעין סימן היכר של האדריכלות הייחודית לו. הוא יצר דופן בעלת סף עמוק במיוחד במטרה ליצור תריס מלוחות עץ ניצבים כתריסי רפפה הניתנים להזזה ידנית ומווסתים את כמות האור החודר פנימה. התריסים ניצבים מאונכים זה לצד זה ומופרדים באמצעות גזעי עץ מקומיים, כאשר כלל המבנה והשילוב בין שני סוגי העץ יוצר קשר ישיר לשפה האדריכלית המאפיינת את הכפר.
גרם המדרגות בקומת הקרקע, ולצידו נישה מיציקת בטון.
מתוך 'מלאו אסמינו (לאו דווקא) בר'. גליון 125, יולי - אוגוסט 2012