אהבה במבט ראשון
בביקור הראשון שלי ברומא הגעתי לאתר עתיק בפאתי העיר העתיקה 'אוסטיה'. מצאתי עצמי מרחפת לאורך מסלול ארוך ומרוצף של עיר שנחרבה, כשלאורך כל הדרך, נפרשו בפניי עשרות מטרים של רצפות פסיפס, כולן בשחור לבן. מדויקות. מרהיבות. תמונות ברורות של סצנות. סיפורים. סוסים. אלים. צורות גיאומטריות. גאונות בשחור לבן. כל צבע נוסף היה מיותר בחגיגה הזאת. אני זוכרת את תחושת הריגוש שלא עזבה אותי גם כשכבר הייתי חזרה בבית. נראה לי שלזה בדיוק קוראים 'אהבה ממבט ראשון'.
יש משהו בפסיפס, במורכבות שלו ממאות חתיכות ובחיבור המושלם שלהם, שגורם לחוויה האסטטית לחגוג.
כשאני ניצבת מול יצירת אמנות שכזאת (שהרי כל פסיפס הוא יצירה ייחודית, חד פעמית, הנעשית בעבודת יד ע"י אמן) אני מוצאת את עצמי נפעמת ומרותקת אל העושר הוויזואלי. אם ניקח בחשבון שכל פיסת אבן או זכוכית נחצבה או נחתכה בידי האומן ושובצה אחת-אחת, הרי שמדובר בתהליך ארוך ואישי. אינטימי.
אפשרויות המשחק כאן הן רבות. מהרגע שנחשפתי בפעם הראשונה לאפקט שנוצר משיבוץ פסיפס - לא יכולתי להניח את המכשירים מהיד. בכל פינה בבית ישנה עבודה מותחלת. אני אוספת כל חומר שנקרה בדרכי כדי לשבץ אותו באחת מעבודותיי, ובראש אני תמיד מתכננת את היצירה הבאה. לגמרי אהבה.
רעב למשהו יסודי יותר
את צעדי הראשונים בתחום הפסיפס עשיתי אצל מורה מדהימה מנאות הכיכר בשם אתי דדון. כשהסתיים הקורס ונשארתי "רעבה" חיפשתי משהו יסודי יותר. כדי להבין בדיוק מה והיכן כדאי ללמוד, אספתי מידע מכמה בתי ספר בחו"ל, ובסוף החלטתי ללמוד באקדמיה ללימודי פסיפס בצפון איטליה, בעיירה שנקראת 'ספלימברגו'. האקדמיה נקראת: SCHOOL MOSAICISTI DEL FRIULI- SPILIMBERGO, ITALY
כעקרון, האקדמיה מעניקה תואר אקדמאי ללומדים 4 שנים. תנאי הקבלה נוקשים - כשאחד מתנאי הסף שלהם הוא מחסום הגיל. הם אינם מקבלים סטודנטים מעל גיל 30. למשנתם, דרושות שנים רבות על מנת להתמקצע ולשבץ פסיפס נכון ומדויק, ולכן האקדמיה משקיעה רק בצעירים... מלבד זאת, האקדמיה מחייבת את הסטודנטים לתרום חזרה לקהילה. באיטליה קיימות אלפי יצירות פסיפס שזקוקות לשחזור, שימור ותחזוקה, והסטודנטים מחויבים לתרום ולהתנדב בשימור ושחזור יצירות מהעבר.
אותנו, הסטודנטים מחו"ל, האקדמיה מסכימה לקבל לקורס קצר, בן 8 ימים, בפגרת הקיץ, כשהסטודנטים-מן-המניין יוצאים לחופשה השנתית. בקורס הקצר מתרכזים בטכניקות מקצועיות.
האקדמיה עצמה ממוקמת בעיירה תיירותית מדהימה ביופייה, מרוצפת ביצירות פסיפס מרהיבות...סביב האקדמיה התפתחה תרבות של פסיפס, רחובות העיירה מקושטות ביצירות פסיפס, שלטי פסיפס וחנויות המוכרות כלים לחיתוך אבני פסיפס. בקיצור- חגיגה אמיתית...
לחיי הפסיפס המודרני
תחום הפסיפס נחשב לתחום מאוד מגוון. ישנו הפסיפס הקלאסי- הרומי והביזנטי, בו משתמשים בד"כ בטכניקות מסורתיות הנשענות על שיטות שיבוץ בעלות חוקיות קבועה, חיתוך אבן וסמלטיז (זכוכית) בגדלים וצורות סטנדרטיות, ומי שמבין בנושא - יודע לשייך את היצירה לתקופה הספציפית, לפי אופי השיבוץ.
קיימת אסכולה נוספת של פסיפס מודרני המאפשרת שילוב בין הטכניקות לבין החומרים. שם אני נמצאת - חופשיה מכל חוק ואוספת לעצמי רק את הצוף...
פרויקט הנצחה אישי
הפרויקט שהכי אהוב עליי תלוי בגאון בבית כנסת "אהבת אחים" בשכונת בבלי בתל אביב. זהו פרויקט הנצחה לאיש מדהים ומיוחד שהלך לעולמו לפני כשלוש שנים .ילדיו ביקשו להנציח את זכרו באופן שירגש את כל מי שניצב מול היצירה ואף ישרה תחושה של הדר בבית הכנסת. מדובר בקיר מחופה פסיפס המשמש כפינת נטילת ידיים. גודלו 2 מטר על מטר שישים. הוא ממוקם מול עזרת הגברים במבואת הכניסה, ומשמש את כל באי בית הכנסת.
מעבר לכך שהקיר מקשט את בית הכנסת ומייפה אותו - זהו בעצם הקישוט הלגיטימי האולטימטיבי השייך ליהדות. מדובר באלמנט אמנותי עתיק יומין – שהיה קיים כבר לפני אלפי שנים ונתן ביטוי אמנותי לבתי הכנסת העתיקים. יש לקחת בחשבון כי קיים איסור להציב פסלים ותמונות בבתי כנסת, כך שאם רוצים להשקיע ולתרום למבנה עצמו - מעטות הן האפשרויות. פסיפס זו האומנות היחידה כמעט המאפשרת את קישוט המבנה.
חומרים כמקור השראה
ההשראה שלי מגיעה בעיקר מהחומרים עצמם. אני לוקחת לידי חומר גלם - והצבע, המרקם או הצורה – הופכים אותו למה שהוא. היצירה יוצאת מהחומר החוצה. אבל זה לא חכמה - אמר את זה לפני מיכלאנג'לו כשהוציא מגוש השיש את דוד שלו...
בשנים האחרונות תחום הפסיפס המודרני מקבל תאוצה ותופס מקום חשוב מאוד בתודעת אספני האומנות בעולם. משקיעים החלו רוכשים יצירות פסיפס כהשקעה. תוך מספר שנים מועטות ניתן יהיה למצוא אוספים פרטיים של עבודות פסיפס שיהיו שוות הון. כבר היום ישנם כמה אומנים בעלי שם בין לאומי שהיצירות שלהן נמכרות בעשרות אלפי יורו... שווה השקעה.
פסיפס ליצירת ייחודיות גם בבית
פסיפס ניתן לשלב כמעט בכל מרכיב עיצובי בבית. יצירת פסיפס מעניקה לדעתי ייחודיות לסגנון העיצוב . איכות חמרי הגלם והנגישות אליהם הפכו את השימוש באומנות זו זמינה לא רק לבעלי ממון. כל בעל דירה או בעל בית יכולים בסכום לא גדול, לשלב יצירות אומנות בחלונות, בדלתות, במחיצות הפנימיות או בריצוף . הפסיפס יכול לשדרג בעשרות מונים את הקיים וכאמור לתת את הטאץ' הייחודי לבית.
יוקרה לצד עמידות
היתרון של הפסיפס הוא מצד אחד היוקרה שהוא משדר, מול העמידות שלו לאורך שנים והתחזוקה הפשוטה שלו. האיזון בין האפקט העשיר שהפסיפס מקרין מול התחזוקה המינימאלית שלו (העברת סמרטוט לניקוי האבק אחת ל..) – הופכים את ההשקעה ביצירת הפסיפס לכדאית וידידותית למשתמש...
פסיפס, מעצם תהליך היצירה שלו החל בחומרים וכלה בדרך השיבוץ עמיד כמעט לכל פגעי הזמן. ולראייה - ראו את היצירות שנשתמרו במהלך אלפי השנים ברחבי העולם. ניתן למצוא רצפות פסיפס וקירות פסיפס שנשתמרו בצורה מדהימה כשכל הסובב אותם נשחק ונהרס...
מגוון אפשרויות הפסיפס
עיצוב הפסיפס יכול להיות מופשט או מוגדר, בעל צורות גיאומטריות, סמלים, נופים, טבע ודמויות. הוא יושפע מגודל החלל, ממיקומו, מהתאורה המיועדת - מלאכותית או טבעית, מהאופי הארכיטקטוני של הבית, ובהתאם לכך ניתן לקבוע את הנושא והצבעוניות.
פסיפס זכוכית נראה מדהים כשמשבצים אותו בתוך הבית. בין אם מדובר בריהוט (שולחנות, תמונות, פסלים) ובין אם כחיפוי קירות, משטחים, מחיצות. כשאור השמש נכנס פנימה, או כשתאורה מופנית אל היצירה - נוצר אפקט מרהיב של משחק של אור וצל בתוך היצירה עצמה.
ריצודי אור על הקירות
ניתן לשבץ פסיפס זכוכית גם על חלונות, משהו על משקל הוויטרז'', ושם השמיים הם הגבול- כך הבית זוכה לאווירה שמשתנה במהלך היום ולאורך עונות השנה, בהתאם לכמות האור ולזווית השמש. קרני השמש הנכנסות לחדר צובעות אותו בגוונים משתנים, וריצודי האור על הקירות והרצפה הופכים למחול דינמי שנע ורוקד לאורך כל שעות היום. לעת ערב, כשמחשיך, חלונות הבית הופכים לתמונה מרהיבה המקשטת את מעטפת הבית לבאים מבחוץ ולעוברי האורח.
אתם מוזמנים גם לבקר באתר שלי