אם בחגים או בסופי שבוע שולחן פינת האוכל הוא אובייקט "עסוק" מאד, שמארח סביבו בני משפחה וחברים המתכנסים להיטיב את חכם במטעמים, הרי שבשאר ימות השבוע הוא בד"כ "מובטל". אך גם אז מתבקש להציב עליו "משהו", שכן משטחו הוא בד"כ גדול למדי, וכשהוא אינו בתפקיד הוא עלול להיראות כמסה משמימה, גם אם הוא מתנאה בעיצוב ייחודי או בשילוב חומרי מעניין. הסנטר פיס, שנועד לשבור את אותה תחושת מסה ולשוות לשולחן המיותם עניין דקורטיבי, יכול להיות אגרטל מעניין, אובייקט מסורתי כלשהו- מכסף בד"כ, קערת פירות, פמוטים או קנדלברה מרובת קנים, כלי/מגש שטוח בעיצוב מקורי, עבודת אמנות, ולמעשה, כל חפץ שעשוי להקפיץ את המראה, מכל חומר, בכל צבע ובכל סגנון.
העיר ה(לא) אסורה
"העיר ה(לא) אסורה", הוא פרויקט שיזמה חברת Alessi ואשר עליו ניצח האדריכל הנודע גארי צ'אנג, כמפגש מרתק עם שמונה אדריכלים סינים, אותם אתגרה להעניק פרשנות חדשה לאחד ממוצרי הדגל שלה - מגשי התה. במפגש זה, שעיקרו עיצוב סיני וייצור איטלקי, נתבקשו האדריכלים לחרוג משגרת יומם העוסקת בפרויקטים ארכיטקטוניים רחבי היקף, ולהתמקד בעיצוב תעשייתי בקנה מידה שונה בתכלית. הרבה מאד שאלות רעיוניות ורבדים תרבותיים-מסורתיים מקופלים בפרויקט יוצא הדופן, המפגיש בין תרבויות מזרח ומערב ובוחן את הקשר בין אדריכלות לעיצוב, כמו גם בין עיצוב וייצור, ואכן, התוצרים שהניב מגלמים אותם בקשת של עיצובים רווי קונטקסט ואסתטיים להפליא. Alessi בטולמנ'ס.
ברוח טוסקנה: כלי קרמיקה בצבעוניות עזה.'Metro'