סגנון הפנים המכונה 'שאבי שיק' החל ככל הנראה להתפתח תחת שם זה בארה"ב של שנות השמונים, כהמשך לעיצוב פנים כפרי אירופאי, אך עם טוויסט המותאם לאורח החיים העירוני. סגנון זה מבקש לאמץ עיצוב פנים אגבי, בוהמייני, עשיר בפרטים ובפריטים, אך גם כזה המאפשר ליצור סביבת חיים נוחה, נעימה וביתית. זהו אחד הסגנונות הרחוקים ביותר ממה שנהוג לכנות 'עיצוב הייטקי' מודרני. הכוונה ליצור סביבת פנים נוחה מאוד לחיים: כריות גדולות ורכות, רהיטים שנועדו להשתעשעות של ילדים, וילונות והרבה מאוד חפצי נוי שנועדו ליצור אווירה חמה.
'טורקיז – בית יצחק'. צילום: תומר בורמדכאן לא מדובר על קווים ישרים, חומרים קרים ומינימליזציה חזותית. רהיטים ופריטים התואמים לתפיסת ה'שאבי שיק' הם בדרך כלל בגוונים בהירים וחיוורים מאוד, מלבן, דרך שמנת ובז', אשר יכולים להיות משולבים בתכלת, ורוד או ירקרק בהירים. הרהיטים והפריטים אמורים להיראות לא חדשים, גם אם כאלה. כלומר, גם רהיטים ופריטים חדשים עוברים מניפולציות שונות על מנת להעניק להם מראה 'מיושן'. חפצי הנוי והאביזרים המשלימים הם חלק חשוב מסגנון זה: למשל, ארוניות, ארגזים ומדפים לאחסון, המותאמים לחללים שונים בבית (לרבות חדרי הרחצה והמטבח), שילוב של פרחים ונרות, מפיות, מפות וכד'.
פנטהאוז רהיטים
רגבההחומרים הם כותנה, פשתן, סריגות קרושה, תחרה, עץ צבוע לבן וברזל או נחושת מיושנים. למרות ה'זריקות' המאפיינת סגנון זה שהוא א-פורמלי במהותו, הרי התוצאה הסופית אמורה להיות הרמונית, אלגנטית ורכה. מושגים כמו 'נוסטלגיה', 'רטרו', ו-'וינטאז'' הם בהחלט במקומם בהקשר של סגנון זה: ארגז לחם ישן, או בסגנון ישן, מצעים רקומים ביד, מטפחות בד, כריות בדיגום פרחוני עדין, פמוטים. כל אלה הם חלק מעולם ה'שאבי שיק'. שווקי פשפשים וחנויות המתמחות בסגנון זה הם המקומות לחיפוש פריטים אלה, כאשר העיקרון מדבר על תהליך של 'איסוף' על מנת ליצור בהדרגה את עיצוב הפנים.
סגנון זה מתכתב עם העבר, אך מעבד אותו לאורח החיים המודרני והעכשווי.
אמבטיות אקוומס לנגב במראה רטרו 
בין הרוח לחומר- LUCE תאורה
גלריית 'Vastu'