שילובי טקסטיל משלימים לעיצוב הפנים

אחד ממרכיביה העיקריים של אותה הלבשה, ולמעשה זה ש"פתח" את התחום, הוא הטקסטיל, שם כולל לבדים, סריגים ואריגים, אשר שילובם בעיצוב הבית ניתן להיעשות בדרכים מגוונות והוא אכן מעניק את האווירה המשלימה ולא בכדי. שכן בראש ובראשונה, מדובר בחומרים רכים, אשר נוכחותם נוסכת מאפייני רכות, זרימה ותנועה, ומייצרת עניין שונה וניגוד משלים לכל החומרים ה"קשים" המרכיבים את עיצוב החלל - אריחי ריצוף וחיפוי, משטחים מסוגים שונים, אלמנטים מבניים וכיו"ב. מעבר לרכות, שילובי טקסטיל לגוניהם השונים- וילונות, בדי ריפוד, מרבצים והדומים המעוצבים על טהרת המראה המרופד ועוד, הינם בבחינת כלים ליציקת תכנים וערכים אסתטיים מגוונים, דוגמת צבעוניות, ערכי עבודת יד מסורתית כסריגה,אריגה או רקמה, או קריצות של הומור ושעשוע, כמו גם ליצירת/הדגשת סגנון עיצובי רצוי- דרמטי או קליל, זרוק או מוקפד. שימוש בטקסטיל אף מהווה דרך לשילוב נגיעות מקוריות, כמו, למשל, "וילונות" המשתלבים מאחורי זכוכית שקופה כחזית לארון, וכן לפתרונות יצירתיים, דוגמת הלבשת כיסאות ישנים במעין "שמלות" העוטפות אותם, ואגב כך מצניעות רגלי עץ שדהו או כורסמו על ידי הכלב...

 

מרבץ קטיפתי מעוצב כמעשה מקלעת. עיצוב של האחים קמפנה לחברת "EDRA" . "טולמנ'ס".

הדום בריפוד פרוותי ורך. "ID Design"

 

בדומה לתחומים אחרים, דוגמת הטפטים שעשו קאמבק, גם, הוילונות, כאמור, חוזרים ובצדק. ראשית מפני שהאקלים הישראלי עדיין דורש פתרון הצללה יעיל, ושנית, ובעיקר, מפני שווילונות לעולם יוצרים מסגרת, מוסיפים עושר ויזואלי ומשלימים את אווירת הבית- אם כמרכיב המשלים טוטל לוק, ואם כאלמנט מרכזי דומיננטי. אך בין אם שקופים וקלילים, ובין אם במראה שכבות עשיר, הווילונות צריכים להיות השלב האחרון בהלבשת הבית והאלמנט ה"סוגר" את עיצובו, היות ויש להם חשיבות רבה הן ויזואלית-אסתטית והן פונקציונאלית. כאשר מדובר על דירה/בית וותיקים שעורכים להם 'מתיחת פנים', בעלי הבית יודעים בדיוק היכן נדרשת הצללה משמעותית יותר והיכן לווילונות משמעות אסתטית בלבד. אך אם מדובר על דירה/בית  חדשים, נדרש תהליך של למידה אשר יקבע את סוג הווילון (מבחינת סוג הבד), רמת ההאפלה הנדרשת (למשל, בחדר השינה) ורמת הצורך בהצללה. לכן, רק כאשר הבית מגיע לרגיעה מבחינה עיצובית, דהיינו, כל שאר מרכיביו עומדים במקומם, זה הזמן לתכנן גם את הווילונות. כמו בתחומים רבים אחרים גם בתחום הווילונות אין כיום 'נכון' או 'לא נכון', והנכון היחיד הוא זה שמתאים לחלל ותורם לו מבחינה עיצובית.  

שימוש בטקסטיל ליצירת טוטאל לוק: ריפוד, וילונות וכריות במשחק גוונים תואמים. "אורגון"

 

צמר, פשתן, כותנה, יוטה, סיבי במבוק, עור ועוד, הם חומרים הנכללים במשפחת הטקסטיל, והשימוש בהם מביא איתו את ערך הטבע שרבים מבקשים היום להכניסו הביתה. חשוב רק לזכור שפעמים רבות החומרים הטבעיים דורשים תחזוקה גבוהה יותר מחומרים סינתטיים או סינתטיים למחצה וכי הם אינם מתאימים בהכרח ובאופן מידי לכל סוגי המטרות.

פופים עשויים לבד בעיצוב המדומה חלוקי נחל. "פיטרו"

 

זו איננה רק נוסטלגיה או כפי שנהוג כיום לומר 'רטרו'. מדובר על כמיהה לאלמנטים מסורתיים, כאלה שיד האמן או היוצר נגעה בהם ושלא יצאו מפס ייצור סדרתי. פעמים רבות פריטים מסוג זה הם יקרים יותר ולכן ניתן לשלב אותם במינון המתאים לכל כיס, על מנת לתת לחלל 'נגיעה' של משהו אמיתי. במסגרת זו ניתן למצוא כיום פופים סרוגים, מצעים עם רקמה ידנית-אישית או עם שילוב מונוגרם, מצעים עם הדפסים רצויים שיכולים לנוע בין הדפס של אמנות ועד הדפס של תמונות אישיות נבחרות, כיסויי מיטה סרוגים ידנית, כורסאות שרופדו ביד יוצר, כריות רקומות בעבודת יד, שטיחונים משולבי רקמה ידנית ועוד. במקביל ניתן להבחין בפריטים עם דיגומים שמתכתבים עם זמנים אחרים, כגון  מצעים רקומים בנוסח המאה ה- 19, הדפסי בדים בסגנון  רומי וביזנטי ועוד, התכתבות עם דיגומים סקוטיים מסורתיים ועוד. במסגרת מגמות אלה, מן הראוי להצביע באופן ממוקד על תחומי הרקמה והסריגה, שלמעשה, כמעט ונעלמו מתחום עיצוב הבית בעשורים האחרונים, ועתה הם חוזרים בגדול. אף מוזיאונים חשובים לעיצוב בעולם מקדישים בזמן האחרון תערוכות לתחום זה המאתגר מעצבים מובילים (ואחריהם, כמובן, גם את החברות המסחריות). 

אהילים מבד בנפילה חופשית, רכה וזורמת כניגוד משלים לקורות העץ המאסיביות. "אורית טראוב"

 

אין מדובר על עיצוב כלל הבית, אלא על נגיעות של פריטי טקסטיל עם ניחוח של מקומות אקזוטיים ואחרים (המשתלבים בדרך כלל עם מגמת עבודת היד), דוגמת שטיחונים מאוזבקיסטן, כריות רקומות מקשמיר, כריות עם דיגום אפריקאי וכד'.

שילוב טקסטיל בבית הוא דרך מצוינת להדגיש ולהעצים את שפת הצבע השלטת בו, ולחלופין לייצר לה ניגוד ועניין. המגמה העכשווית מצביעה על רצון לצאת מפלטה שקטה ומונוכרומטית לכיוון צבעוני יותר, אפילו מעט פרוע, המאפשר ליצור ייחוד וקורא תיגר על "התאמה מושלמת". בהמשך לכך, שימוש בריפודים בגוונים שונים באותו חלל, ואפילו באותו פריט ריהוט, הם אמצעי לשבור את האחידות וליצור אווירה שיקית, ביתית וחמה יותר, פחות 'רצינית' ויותר "אמיצה". במסגרת זו נכלל גם ריפוד פריטי ריהוט ישנים: לפריטים מסוג זה ישנה בד"כ אמירה אחרת, אישית, וריפודם בבדים מעניינים ושונים מדגיש אותה ואת נוכחותה בחלל. 

ספסל בסגנון הרוקוקו מרופד בבדים פרחוניים וצבעוניים בדיגומים מגוונים. 'Kare Design'

 

מאחר והטפטים כבר מזמן כאן בתחום הלבשת הבית, ניתן כיום לראות מגמה שכוללת שילוב של מאפיינים טקסטילים בהם, למשל, טקסטורת קטיפה,  וכן מגמה יצרנית של עיצוב תואם לבדי ריפוד וטפטים, ליצירת שפה אחידה. לא מדובר על 'זהות' של הטפט והטקסטיל, אלא על התאמת השפה/הגוונים וכד'. 

מיטה שעיצבה פאולה נבונה לחברת איבנו רדלי: שילוב של משחקי בדים ותצורות תפירה החל ממשענת גב גבוהה ומרופדת וכלה בחצאית חיננית העוטפת את הבסיס. "טולמנ'ס".

  

מתוך "הארוג, הסרוג, והמרופד". גליון 123, מרץ  - אפריל 2012