הרחבה ושימור בית בלונדון

"תפיסת העולם של המשרד", מסביר הדדי, היא ליצור סביבות אשר מעניקות למשתמשים בהן חוויה ישירה של הימצאות ואינטראקציה עם הטבע. אנו בודקים כל הזמן כיצד ניתן לשלב את  הטבע בהתאמה לסביבה האורבאנית הבנויה. בנוסף, אנו מנסים לייצר סביבות מולטי-פונקציונאליות ומשתנות, שגלום בהן פוטנציאל למפגשים והתרחשויות מסוגים שונים לאורך זמן."

פרויקט ההרחבה, ההתאמה והעיצוב של בית פרטי בשכונת Islington בלונדון, מגלם יישום של תפיסות העולם המרכזיות של המשרד – הן בחיבור של הסביבה הביתית האורבאנית לטבע והן ביצירה של חללים מולטי-פונקציונאליים. מדובר על טיפול בעיקר (אך לא רק) בקומת קרקע של בית פרטי שהוא מבנה בסגנון בריטי ויקטוריאני מסורתי. "בבסיס הפרוגראמה", מסביר הדדי, "עמד רצון המשפחה ליצור תחושה של חיבור בין הגינה האחורית לבין הבית, ובכך לאפשר לטבע לשחק תפקיד משמעותי בחיי היומיום". עד לטיפול בבית, ממשיך הדדי, הנראות והנוכחות שלה בחיי המשפחה היו מוגבלות, מאחר והגישה היחידה אליה הייתה דרך חדר שירות הממוקם בין המרתף לבין קומת הקרקע".

מיקום הבית בשכונה המוגדרת 'איזור לשימור", הכתיב את התנהלות הטיפול בו, מבחינת התאמת העבודות והשיפוץ לדרישות השימור הקפדניות.  

על מנת לפתור את בעיית הנגישות נחפרה הגינה האחורית והונמכה, כך שקומת המרתף הצטרפה והורחבה אליה. בעקבות זאת נוצר חלל פנים חדש, המהווה לאונג' ונמצא בגובה פני הגינה. כך נוצר חיבור פיסי בין חלל פנים חדש/מחודש זה עם הגינה, כשהוא מייצר תחושת חיבור של חוץ-פנים.

על מנת להדגיש את החיבור החדש, טופלו ממדים שונים בחלל הפנים באופנים שייצרו זרימה טבעית ונעימה בין החוץ לפנים:

נקרעו חלונות גדולים עם מסגרות עץ הפונים לגינה ויוצרים כעין 'תמונת נוף' תמידית בתוך החלל. 

הגינה 'זולגת' לעבר חלל הפנים ויוצרת קיר נמוך, ובכך נוצר אפקט של קופסת אבן גדולה שחודרת לבית, זהה בצורתה ובגודלה לזו של מפלס הגינה הגבוה יותר. 

נקודות הממשק המתוחכמות הללו הופכות את המתחם כולו לגן עדן טבעי ואינטימי בלב האורבאניות. 

כשם שהגינה מעוצבת כשלוחה של הסלון, גם הריהוט בסלון עוצב כאילו הוא שלוחה של הגינה: דלפק העץ ממשיך את גובה מפלס הגינה התחתון ויחידת האחסון יוצרת קומה נוספת בין הגינה לבין קומת המרתף. 

קורות העץ הטבעי בתקרת הסלון מאפשרות לאור טבעי לחדור פנימה ויוצרות תחושה של מעבר הדרגתי של אור מהחוץ לחלל הפנים. בנוסף, הצמחים המטפסים שנשתלו בגינה מיועדים להקיף את ההרחבה ויוסיפו לתחושת הפרטיות והטבע.

התוצאה: תכנון שהפך את הגינה הנידחת והלא נגישה לחלק אינטגראלי של הבית ולנקודת הממשק בין החוץ לפנים, תוך כדי שמירה על אינטימיות ביתית.

כמקובל בביתים ויקטוריאניים, שחלל הפנים שלהם מחולק לקומות, קומת המרתף המקורית כללה רק את המטבח ואת חדר האוכל, ואחת המטרות הייתה להפוך קומה זו למרחב רב שימושי. הלאונז' החדש שנוסף מעוצב ומתוכנן כך שישמש כמרחב משפחתי לאירוח, עבודה, צפייה בסרטים, אכילה וכמקום משחק לילדים. כמו כן נוספו לקומה חדר רחצה חדש, חדר שירות וכניסה נפרדת מהרחוב. המטבח שנבנה מחדש הוא מטבח מודרני לחלוטין, בפלטת צבעים בהירה ומונוכרומאטית. 

הפרויקט כלל גם טיפול בקומות הנוספות של הבית- שינוי מבנה החדרים בקומות העליונות, תוספת מרפסת שפונה לגינה האחורית, חדר עבודה, חדר שינה נוסף וחדר רחצה נוסף בצמידות לאחד מחדרי השינה- וכן עיצוב יחידות ריהוט פרטניות, עיצוב של הגינה וניהול כללי של התהליך. 

התוצר- בית מסורתי שחזיתו הויקטוריאנית לא נפגמה ונוסף לו מרחב חדש רב  שימושי, ובונוס גדול של חיבור לגינה ירוקה ופורחת שעתה היא חלק אינטגראלי ממנו.