"לקוחות מגובשים בעלי מודעות גבוהה לעיצוב שמגדירים בבירור את טעמם והעדפותיהם, מקלים על תהליך התכנון, ומאפשרים להוציא ממנו את המיטב" אומרות מעצבות הפנים מיכל גינזבורג ואורלי ברנח, כשהן מספרות על הבית ברמת פולג, אותו תכננו בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם האדריכל גבי טטרו "במקרה זה מדובר באנשים שהינם שוחרי תרבות אירופאית- קלאסית, ואת הערכים האסתטיים שמאפיינים אותה ביקשו להחיל על ביתם החדש" הן מוסיפות. ואמנם, ערכים אלה באים לידי ביטוי כאשר מיד אחרי התעקלות הכביש בשכונה השקטה מתגלה הבית הפינתי שממוקם מעט גבוה ממפלס הרחוב, וחזיתו הקדמית משדרת קלאסיקה מעודנת מהולה בקורטוב טוסקאני כלשהו: דו קומתי במתאר נקי, אפילו "קובייתי" למראה, מחופה טיח בהיר, מקורה בגג רעפים, ומשלב פרטים כקרניזים וכרכובים, ומערך סימטרי של פתחים מאורכים (עץ אלומיניום) ממוסגרים בדקורים דקורטיביים.
מספר מדרגות מובילות מהרחוב אל מבואת כניסה בעלת נוכחות דרמטית, כעין מסגרת בנויה שבתוכה קבועה דלת כניסה מרשימה במיוחד בממדי גובהה (6 מ') עשויה עץ אלון ותחומה בזכוכית חלבית דקורטיבית. הפתח בו קבועה הדלת מתנשא כמעט עד הגג, וחיפוי חלקו העליון בעץ זהה לזה שלה כמו ממשיך אותה ומייצר תחושה שזהו אכן גובהה. פתיחתה חושפת המשך ישיר של ממד הגובה בחלל גבוה ורחב ידיים, שמרכזו זורם כעין שדרה רחבה ובעומקו קבועים פתחי יציאה גדולים לגינה שבחזית האחורית, כשהם מייצרים מקצב ויזואלי "מסודר" וקשר הדוק עם נופה.
חלוקת חלל הפנים, שבוצעה על פי פרוגראמה מדויקת, מתפרשת על פני שלושה וחצי מפלסים, וכוללת קומת כניסה/מגורים המאכלסת את הפונקציות הציבוריות ואת חדר העבודה של בעל הבית, קומת חדרי שינה + חצי מפלס הנכלל בחדרו של הבן המתבגר, ומפלס מרתף, כאשר בקומות הכניסה והחדרים משמשת השדרה הגבוהה כציר המגדיר/מסמן בהן אגפים: בקומת הכניסה היא מפרידה בין אזור הסלון לבין אזור הכולל פינת אוכל ומטבח, ובקומת החדרים היא מפרידה בין חדרו של הבן ליחידת ההורים. את החיבור המתבקש בין שני האזורים מייצר גשר זכוכית מואר בתאורת לד פנימית, שנוכחותו, הנחשפת אף מבחוץ מבעד לזיגוג דלת הכניסה, נוסכת עניין ויזואלי במרחב ועיצובו האוורירי-שקוף אינו מפר את ממד הגובה. גרם המדרגות הבנוי שמוביל לקומה העליונה ממוקם "בצנעה" סמוך לדלת הכניסה, ולצדו ממוקם פיר מעלית ששולב בחלל במסגרת תכנון מוקפד עם מבט לעתיד.
החומריות שנבחרה נקייה ומינימליסטית, מגלמת את שפת העיצוב השלווה שארגו גינזבורג וברנח ומעצימה את תחושת המרחב: הקירות נצבעו בלבן, לריצוף נבחרו אריחים גדולים (80X80) של אבן שיש לבנה המשמשים גם במדרגות, ציר השדרה הודגש באמצעות אריחים גדולים יותר 120X80, ומערכות חכמות, דוגמת תאורה, חשמל, אודיו ומיזוג אוויר, הוצנעו בקפידה ביחידות נגרות אינטגראליות, שצביעתן בצבע הקירות אינה מסגירה את נוכחותן. את המסגרת הנקייה משלים תכנון תאורה המשלב גופים סמויים שהוצנעו בסינרי גבס בהיקף התקרה תוך הפצת אור כללי, רך ונעים, לצד גופים שקועים, גופים דקורטיביים שונים כצמודי קיר, וגולת כותרת בדמות שני שנדליירים מזכוכית לבנה המשתלשלים מרום התקרה באזור השדרה.
עיצוב הפנים אלגנטי-מודרני, נשען על צבעוניות בהירה ועל מינימליזם המשמר את תחושת המרחב והאווריריות. כך, לדוגמה, עיצוב הסלון "מסתפק" בפינת ישיבה אנינה המורכבת משתי ספות, שתי כורסאות ושולחן קפה המורכב מיחידות בודדות, ובעומק חללו שולב קמין גז. לצורך זה עובה הקיר בבניית גבס שהפכה אותו לאלמנט דקורטיבי מחופה בשיש בחלקו העליון, ובאבן אפורה בחלקו התחתון, סביב הקמין.
מבט מהכניסה אל עבר החלל: מקצב מסודר של פתחי יציאה לגינה מייצר קשר הדוק בין שני המרחבים. בעברה השני של השדרה ממוקמים המטבח ופינת האוכל. פינת האוכל ניצבת ב"שולי" השדרה, צופה אל הסלון ונצפית ממנו, ואילו המטבח הינו חלל סגור הממוקם מאחוריה. גינזבורג וברנח "זו הייתה בקשה של בעלת הבית, שהמטבח יהיה אזור בפני עצמו, אינטימי ומוגדר בבירור, לא חלק מכלל החלל". כמו בסלון כך גם פינת האוכל מגלמת את הסגנון האלגנטי-מודרני, עם שולחן גדול שמשטחו עשוי עור קרוקו שחור, כיסאות המשלבים בסיס מתכת בקווים נקיים עם ריפוד קטיפתי מבריק, ועבודת אמנות מרשימה של לואי בן כליפה על הקיר- חתיכות זכוכית המודבקות אקראית תוך יצירת קומפוזיציה אבסטרקטית.
פינת האוכל, שמאחוריה מוצנע המטבח: שולחן גדול עם משטח עור קרוקו שחור וכיסאות המשלבים בסיס מתכת מודרני וריפוד קטיפה מבריק. 
מטבח מעוצב בהתאם לבקשת בעלת הבית המטבח המרווח מוצנע מאחורי קיר החוצץ בינו לבין המטבח, כשמשני עבריו ישנם פתחי מעבר מרווחים אליו. אמנם מוצנע, אך אינו סוטה מהרוח האלגנטית שמאפיינת את אזורי האירוח- כמותם הוא נהנה מפתחים גדולים המקיימים דיאלוג עם הגן, וחזותו אפילו "סלונית" משהו. הוא עוצב כחלל בהיר ונוח מאד, עתיר שטחי אחסון ומשטחי עבודה, ובמרכז חללו ניצבת יחידת אי שקצה אחד שלה נמוך יותר ומשמש כשולחן אוכל "רגיל". בהיקף החלל המרווח תוכננו יחידות שונות לצרכים מגוונים: יחידת קיר המאכלסת, בין היתר, מכשירי חשמל בצד אחד, יחידת אחסון נמוכה וארוכה כעין שידה בצד אחר, ורצף של יחידות תחתונות הזורם "מקיר לקיר" עם משטח עליון בו משתלבים כיור ומשטח עבודה. הקיר מעליו חופה בזכוכית, כאשר חלק ממנו עובה מעט לצורך שילוב אינטגראלי של אביזרי חשמל מתקדמים שחזותם המעוצבת תורמת ערך אסתטי נוסף לחלל כולו.
הקומה השנייה רוצפה בפרקט המשווה חמימות נעימה, והחדרים בה מוקמו בהתאם ל"אגפים" שסימנה השדרה- חדרו של הבן באגף אחד, ויחידת שינה באגף השני. המעבר אליה הוא דרך גשר הזכוכית וחללה רחב הידיים, הכולל גם מרפסת וחדר רחצה מפנק, מדיף הידור אירופאי המשלב פריטי ריהוט בסגנון קלאסי-עתיק, גווני שמנת וזהב ופריטי טקסטיל המאצילים רכות נעימה.
חדרו של הבן, מאידך, הוא חלל מודרני, וחגיגה לכל נער מתבגר. תכנונו ניצל את גג הרעפים ליצירת חצי מפלס נוסף, כך ששטחו נחלק לאזור לימודים-אירוח במפלס אחד הכולל גם מרפסת הצופה לגינה האחורית, ואזור שינה-רחצה בגלריה עליונה שגם בה קבוע פתח גדול מחדיר אור. תקרת החלל היא תקרת עץ משופעת שנצבעה בלבן, צבעוניותו המאופקת נרקמת מגווני שחור, לבן עם נגיעות של חום ואפור, ועיצובו כולל פתרונות לאילוצים מבניים, דוגמת קורה קונסטרוקטיבית שהוצנעה מאחורי מדף המשמש כגב למיטה העגולה שמייצגת "טוויסט" צעיר ועכשווי.
חדרו של הבן: שני מפלסים שהתקבלו מניצול חללו של גג הרעפים- מפלס לימודים ואירוח, ומפלס שינה ורחצה.
תקרת עץ משופעת צבועה בלבן, ריצוף פרקט, ועיצוב צעיר ומודרני המשלב, למשל, מיטה עגולה. קומת המרתף, שנחפרה כחצר אנגלית, נהנית מאור יום החודר אליה דרך פטיו חיצוני שתוכנן ביציאה ממנה וגרם מדרגות מקשר אותו לגינה העליונה. קומה זו מתבררת כדובדבן של הבית- טריטוריה שתוכננה כקומת ספא וכוללת "כל טוב": חדר קולנוע, חדר כושר מצויד במיטב הציוד הקיים, פינת הסבה ובר קפה, ג'קוזי, סאונה, חדרי שירותים וסוויטת אירוח. דלתות זכוכית רחבות מפרידות כאן בין מבואה מרוצפת פרקט לבין האזורים הרטובים שרוצפו באריחי גרניט פורצלן מונעי החלקה בגון אפור, והעיצוב המוקפד שמאפיין את הבית כולו ניכר בכל פרט ופרט ללא יוצא מן הכלל. בתוך כך נכלל גם עיצובה של הגינה המשתרעת בחזית האחורית כמרחב מזמין ומפנק לא פחות. ככלל, לעומת ה"קובייתיות" של החזית הקדמית שאינה חושפת דבר מהמתרחש בחלל הפנים, החזית האחורית עשירה יותר, מגלמת במתארה את חלוקת האגפים ואת המפלס הנוסף של חדר הבן, משלבת מרפסות, ונפתחת אל הגינה עם פרגולה בנויה המקרה רחבה מרוצפת שבשטחה ניצבות פינות ישיבה ואוכל. בהמשך הרחבה משתרע דק עץ תחום ומשובץ בצמחייה מטופחת, ובריכת שחייה ארוכה זורמת במקביל לצדו של הבית ככתם כחול המלווה אותו. כך, אם לדבר במונחים של חוויית מגורים מפנקת, אין ספק שהבית עונה על ההגדרה ו"בגדול"- אם בתרגום המלא שהוא מעניק לשפה האסתטית המועדפת על דייריו, אם בנוחות המיטבית שהוא מספק להם- לשהייה בצוותא או בפרטיות, אם בתוכו פנימה ואם מחוצה לו, אם במענה פונקציונאלי לעתיד, ואם, ובעיקר, לחיים "כאן ועכשיו", כסוג של חופשה מתמשכת.
קומת המרתף שהפכה לקומת ספא מפנקת, ונהנית מאור יום טבעי החודר אליה דרך פטיו שתוכנן ביציאה ממנה. 
הגינה כמתחם מזמין ומפנק: פינות ישיבה ואוכל ברחבה מרוצפת מקורה בפרגולה בנויה, ריצוף דק משובץ בצמחייה מטופחת ובריכת שחייה ארוכה .
מתוך מגזין בית ונוי 117: "קלאסיקה מודרנית"