הבית במבט הרחוב - מוצנע מאחורי שורת עצים גבוהים כשרק מסת האבן והברזל מבצבצת בעדה
הבית במבט הרחוב - מוצנע מאחורי שורת עצים גבוהים כשרק מסת האבן והברזל מבצבצת בעדה
אין ספק שמעבר לפרטיות, הבונוס הגדול של מגורים בבית צמוד קרקע הוא מרחב חוץ המעניק לדיירים קשר מידי עם הסביבה, אך תנאי השטח עליו נועד להיבנות הבית במבשרת ציון, הערימו לא מעט קשיים על האדריכלים טובה דגן ואיתי אהרונסון שהיו אמונים על תכנונו "השטח המשתרע נמוך ממפלס הרחוב היה קטן למדי - 597 מ’, מאופיין בהפרשי גובה, ונתון בין חציו השני של המבנה הדו משפחתי ומגרש נוסף שחסם אותו מעברו האחר” הם מספרים.
הגשר המקורה שתוכנן על מנת לחסוך שטח יקיר שנדרש למדרגות. בנוי כשילוב של עץ וקונסטרוקציית פלדה, וההליכה בו מזמנת תהליך הדרגתי של כניסה והיחשפות אל “מתחם” הבית.
הגשר המקורה שתוכנן על מנת לחסוך שטח יקיר שנדרש למדרגות. בנוי כשילוב של עץ וקונסטרוקציית פלדה, וההליכה בו מזמנת תהליך הדרגתי של כניסה והיחשפות אל “מתחם” הבית.
"אילוץ נוסף היה מבנה קטן שניצב בשטחו של המגרש ושימש כמגוריה של אישה מבוגרת. מטעמים אנושיים - הומניטאריים החליטו בעלי הבית להותירו על מקומו, כך שהתכנון נדרש להתחשב גם בעובדת קיומו מחד, ו”לעקוף” אותה מאידך, כדי שלא תפריע למימושו" מוסיפים דגן ואהרונסון. על בסיס נתונים אלה הקונספט שהגו נועד, לדבריהם "לייצר לבית מרחב חוץ. דהיינו, להעמיד את מסת הבניין באורח שישחרר קרקע ליצירת חצר, ויאפשר לדיירים ליהנות מקשר ישיר עמה, אם תוך שהייה בשטחה, ואם באמצעות שמירת קשרי עין מתוך חלל הפנים”.
חלל המבואה שבקומת הכניסה: משמש אף כפינת טלוויזיה, ו”רוכב” מעל הסלון המצוי תחתיו כעין גלריה פתוחה, תוך קיום קשרי עין ישירים. המעקות השקופים, המשלבים זכוכית ופלדה, נוסכים שקיפות ואווריריות, ולריצוף משמשים אריחי אבן ביר זית שנבחרו ללא מיון, אך עברו תהליך ליטוש המקנה להם אחידות כלשהי.
החצר הפנימית במבט הגשר - תחומה בין צלעות ה-L של הבית ובקירות תומכים, כשהיא מוצנעת מעין העוברים ושבים ברחוב ומבטיחה פרטיות ונוף עצים ירוק. קיר שקוף קושר אותה פיזית וויזואלית לחלל הפנים, ושטחה המרוצף עץ איפאה מאובזר כראוי להנעמת השהייה בה
הרעיון תורגם למבנה שמתארו מאופיין במעין תצורת האות ,Lוהעמדתו בשטח נעשתה כך שהוא נצמד אל הקיר המשותף עם יחידת ה”דו”. כדי לנצל מיטבית את השטח הקטן ולהותיר כמה שיותר מרחב חיצוני תוכנן הבית "לגובה”, כמבנה בן שלוש קומות, ואף הגישה אליו מהרחוב תוכננה כגשר החוסך שטח יקר שנדרש בד”כ לצורך בניית מדרגות. במבט מהרחוב לא ניתן לשער מה מצוי מאחורי שער הברזל הסוגר על הבית, ורק עם פתיחתו נחשף תהליך כניסה המעביר את הבאים מהמרחב הציבורי לפרטי באורח הדרגתי.
חלל הסלון הממוקם בקומה התחתונה: חלל גבוה המאופיין בתחושת פתיחות, כשהוא נצפה מהקומה שמעליו ופתחים גדולים קושרים אותו ישירות אל החצר. שפת עיצוב אנינה ומינימליסטית הנשענת על צמצום “כמותי”, משמרת את ממדי הפתיחות והאווריריות. ארובת אח הברזל היצוק “מטפסת” לכל גובה הבית ומשרתת גם את הקומות האחרות. עבודת אמנות מרשימה בממדיה, המגלמת תוכן אישי השזור בשפת הבית, מלווה את האזורים הציבוריים ובתוך כך מהווה סוג של אלמנט המדגיש את החיבור ביניהם.
חלל המבואה שבקומת הכניסה: משמש אף כפינת טלוויזיה, ו”רוכב” מעל הסלון המצוי תחתיו כעין גלריה פתוחה, תוך קיום קשרי עין ישירים. המעקות השקופים, המשלבים זכוכית ופלדה, נוסכים שקיפות ואווריריות, ולריצוף משמשים אריחי אבן ביר זית שנבחרו ללא מיון, אך עברו תהליך ליטוש המקנה להם אחידות כלשהי.
התהליך מתחיל בגשר מקורה שנבנה כשילוב של עץ וקונסטרוקציית פלדה וממנו ניתן להשקיף מטה אל מרחב חיצוני ואל מלוא גובהו של קיר שקוף; ממשיך בחלל פנים המזמן מבטים "ארוכים” ופתוחים; "יורד” אל הקומה התחתונה ומסתיים ביציאה אל החוץ הפרטי, אל מרחב חיצוני מרוצף עץ איפאה. המרחב המרוצף הינו, למעשה, חצר פנימית תחומה בין צלעות ה-L של הבית ובקירות תומכים, מוצנעת מעין העוברים ושבים ברחוב באמצעות שורת עצים גבוהה, כך שרק מסת הפלדה והזכוכית של המבנה מבצבצת בעדה ולמצויים בחוץ מובטחים פרטיות ונוף עצים ירוק.
מבנה מפלסים בקומה התחתונה קושר את חללי המטבח והסלון בקשר ישיר, ויחידה בנויה משרתת את שני האזורים - במטבח היא משמשת לצרכי אחסון, ובסלון מהווה את בסיסה של מערכת ישיבה המשלבת גם משטחי הנחה נוחים.
בדומה לתהליך החשיפה ההדרגתי שמתרחש בגשר, כך גם בתוך הבית פנימה מתרחש תהליך דומה, כשמבנה הקומות משרת את חלוקת האזורים. קומת הכניסה נחלקת לאזור פרטי בו ממוקמים חדרי הילדים, ולחלל מבואה המשמש אף כחדר משפחה ורוכב כעין גלריה פתוחה מעל הקומה המצויה תחתיו תוך שמירת קשרי עין ישירים עמה. הקומה העליונה היא "קומת ההורים”; ובקומה התחתונה, ששטחה תוכנן כשני מפלסים עם הפרש גובה קל ביניהם, מוקמו הפונקציות הציבוריות: מטבח ופינת האוכל במפלס העליון, וסלון במפלס התחתון, שהינו חלל כפול גבה תקרה וממנו ישנה יציאה לחצר.
פתיחות בין הקומות - חלל הסלון, המטבח הממוקם במפלס גבוה ממנו, המעקה השקוף של קומת הכניסה הצופה מעל, ונופה של החצר הפנימית כחלק בלתי נפרד מהמארג הביתי
חלל הסלון הממוקם בקומה התחתונה: חלל גבוה המאופיין בתחושת פתיחות, כשהוא נצפה מהקומה שמעליו ופתחים גדולים קושרים אותו ישירות אל החצר. שפת עיצוב אנינה ומינימליסטית הנשענת על צמצום “כמותי”, משמרת את ממדי הפתיחות והאווריריות. ארובת אח הברזל היצוק “מטפסת” לכל גובה הבית ומשרתת גם את הקומות האחרות. עבודת אמנות מרשימה בממדיה, המגלמת תוכן אישי השזור בשפת הבית, מלווה את האזורים הציבוריים ובתוך כך מהווה סוג של אלמנט המדגיש את החיבור ביניהם.
החומריות בה נעשה שימוש התמקדה במספר מצומצם של חומרים, החוזרים הן במעטפתו החיצונית של הבית, והן בחלל הפנים, ומדגישים את יחסי הגומלין בין שני המרחבים: המעטפת משלבת חיפוי אבן ביר זית - צהובה, זכוכית, פלדה מגולוונת בגון גרפיט, וכן אלומיניום בגון כהה תואם שמשמש בחלונות ובדלתות. לריצוף חלל הפנים משמשים אריחי אבן ביר זית בגון אפור שנבחרו ללא מיון אך עברו תהליך ליטוש המעניק להם אחידות כלשהי, הפלדה והזכוכית משתלבים במעקות האווריריים של הגלריה המשקיפה אל הסלון ושל גרמי המדרגות, וריבוי הפתחים ככלל, מייצר חלל נסוך שקיפות ואווריריות. את אלה משלימים קירות פנים שנצבעו בלבן, תאורה המושתתת על ספוטים וגופים שקועים המלווים ומדגישים אלמנטים מבניים, כאשר לצד ממד הפתיחות שנשמר בין קומות הכניסה והסלון נחשפת מסגרת חלל המשמרת ניקיון ויזואלי שמרווח את המבניות האנכית ומעניק תחושת מרחב. תחושה זו מודגשת אף באמצעות שפת עיצוב מינימליסטית למדי, אשר לצד הצמצום החומרי מאופיינת בצמצום "כמותי” ונמנעת מהכבדה ו/או עומס.
החצר הפנימית במבט הגשר - תחומה בין צלעות ה-L של הבית ובקירות תומכים, כשהיא מוצנעת מעין העוברים ושבים ברחוב ומבטיחה פרטיות ונוף עצים ירוק. קיר שקוף קושר אותה פיזית וויזואלית לחלל הפנים, ושטחה המרוצף עץ איפאה מאובזר כראוי להנעמת השהייה בה
מבנה מפלסים בקומה התחתונה קושר את חללי המטבח והסלון בקשר ישיר, ויחידה בנויה משרתת את שני האזורים - במטבח היא משמשת לצרכי אחסון, ובסלון מהווה את בסיסה של מערכת ישיבה המשלבת גם משטחי הנחה נוחים.
כך, למשל, חלק נכבד מהריהוט בבית הוא ריהוט אינטגראלי שתוכנן ייעודית לחללים בהם נועד להשתלב, דוגמת יחידה דו צדדית עשויה עץ אלון צהוב, (החוזר ומופיע בכל שילובי העץ בבית) שתוכננה בין מפלסי הסלון והמטבח כשהיא משרתת את שני האזורים: בחלל המטבח היא משמשת לצרכי אחסון, ובחלל הסלון היא מהווה את בסיסה של מערכת ישיבה המשלבת מושבים ומשטחי הנחה נוחים. פריטי הריהוט האחרים באזור זה מאופיינים בעיצוב "קל” ומודרני, והארובה של אח ברזל יצוק שהוצב בו מטפסת מעלה ומפיצה חום גם בקומות הגבוהות. עניין מיוחד בחלל הבית מייצרות יצירות האמנות ששולבו בו, ומעבר לעובדה שהן מגלמות תוכן אישי חשוב ואת אנינות טעמה של בעלת הבית, הן משלימות את התכנון הארכיטקטוני כממד המדגיש את קשרי החללים: בסלון, לדוגמה, מעטר את הקיר ציור ענק שממדיו המרשימים "מגיעים” גם לאזור המבואה, כך ששני החללים נהנים מנוכחותו. עבודות אמנות נוספות משובצות גם בחללי הבית האחרים, וניכר שכל אחת מהן נבחרה בקפידה ובהתאמה מדויקת למיקום שיועד לה.
רם המדרגות המוביל אל יחידת ההורים בקומה העליונה - מעקה שקוף מקנה ממד של פתיחות וחיבור אל הקומות התחתונות, ואף מאזור זה ניתן להתבשם מנוכחותה של עבודת האמנות המעטרת את קיר הסלון.
פתיחות בין הקומות - חלל הסלון, המטבח הממוקם במפלס גבוה ממנו, המעקה השקוף של קומת הכניסה הצופה מעל, ונופה של החצר הפנימית כחלק בלתי נפרד מהמארג הביתי
חדרי הילדים הממוקמים בקומת הכניסה הינם חללים מוקפדים המעוצבים בהתאמה לגילם ובהתאם לרוח המינימליסטית המאפיינת את שפת הבית, וכך גם יחידת ההורים הממוקמת בקומה העליונה. חללה משופע התקרה, כמתחייב מהתב”ע של היישוב, מתנאה ב”בונוס” של מרפסת קטנה המאפשרת לה ליהנות מפיסת מבט לנוף הכביש העולה לירושלים, ושטחה תוכנן כ”אופן ספייס” הכולל אמבט פתוח וריהוט בנוי, ששולב מתחת לפתחים עליונים תוך הותרת מרחב נקי ואוורירי.
אחד מחדרי הילדים הממוקמים בקומת הכניסה. חלל מוקפד המשמר את רוח העיצוב של הבית.
רם המדרגות המוביל אל יחידת ההורים בקומה העליונה - מעקה שקוף מקנה ממד של פתיחות וחיבור אל הקומות התחתונות, ואף מאזור זה ניתן להתבשם מנוכחותה של עבודת האמנות המעטרת את קיר הסלון.
החצר, שיצירתה עמדה בבסיס התכנון, היא אזור הנצפה ממרבית אזורי הבית, מצוי בשימוש תדיר, ומאובזר כראוי בכל התנאים שנועדו להנעים לדיירים את השהייה בו- מרחב חיצוני אשר ללא ספק משלים כראוי חוויית מגורים מרשימה של פנים וחוץ, אותה השכילו דגן ואהרונסון ליצור כנגד כל האילוצים שעמדו בדרכם.
יחידת ההורים שבקומה העליונה - חלל משופע תקרה )כמתחייב בתב”ע של היישוב( הנפרש כ”אופן ספייס” מרוצף עץ, ומשלב בשטחו אמבט פתוח וריהוט בנוי המשתלב לאורך פתחים עליונים ומשמר חזות נקייה ואוורירית. ה”בונוס” של החדר: מרפסת קטנה ממנה ניתן להשקיף אל נוף הכביש העולה לירושלים.
אחד מחדרי הילדים הממוקמים בקומת הכניסה. חלל מוקפד המשמר את רוח העיצוב של הבית.
הבית, הגשר והחצר בשעות החשיכה, כשתאורה מוקפדת מאצילה ממד קסום.
יחידת ההורים שבקומה העליונה - חלל משופע תקרה )כמתחייב בתב”ע של היישוב( הנפרש כ”אופן ספייס” מרוצף עץ, ומשלב בשטחו אמבט פתוח וריהוט בנוי המשתלב לאורך פתחים עליונים ומשמר חזות נקייה ואוורירית. ה”בונוס” של החדר: מרפסת קטנה ממנה ניתן להשקיף אל נוף הכביש העולה לירושלים.
הבית, הגשר והחצר בשעות החשיכה, כשתאורה מוקפדת מאצילה ממד קסום.