דמיון ושכרו - שיפוץ ותכנון בית פרטי

מעצבת אחראית: אורית אמבר

חזותו המוזנחת של הבית השוכן באחת משכונות המגורים בצפון תל אביב, דרשה הרבה מאד דמיון כדי לזהות את הפוטנציאל שהיה טמון בו, ולא בכדי הוא הוצע למכירה זמן ארוך למדי באין דורש. בעליו הנוכחיים היו, מסתבר, מצוידים באותו דמיון, ויצאו נשכרים: כמו באגדה על הנשיקה שהפכה את הצפרדע לנסיך, כך הטיפול המסור שהעניקה לו אדריכלית הפנים גילי רשף גול, חידש את חזותו ללא הכר. "קשה לתאר את הדחיסות שאפיינה אותו, את המראה הכבד, את החומריות הדלה ואת חוסר הניצול של החלל" אומרת גילי רשף גול על הבית שקיבלה לידיה בראשית התהליך "אם לא די בכך, המגרש עליו הוא ניצב מאופיין במתאר אלכסוני שבא לידי ביטוי גם במבנה ויצר מראה "מבולבל" משהו". בתוך כך, למרות שלא דובר על הרחבה מסיבית של המבנה באמצעות בנייה חדשה, תהליך השיפוץ והתכנון כלל "יישור" של קונטור הבית באמצעות תוספות כאלה ואחרות, ובכלל זה פיתוח של השטח סביבו, וחלקו הארי בוצע בחלל הפנים. גילי רשף-גול: "הדיירים הם משפחה עם ארבעה ילדים- שניים בוגרים ושניים צעירים מאד, וחשוב היה ליצור חלל נוח שיעניק לכל "קבוצת גיל" מרחב פרטי המותאם לצרכיה, ולמשפחה כולה מרחב מגורים נעים".

בשלב הראשון טיפלה גילי רשף-גול בחזות החיצונית של הבית המקורה בגג רעפים דו שיפועי: מעטפתו חופתה בטיח פיגמנטי בגון חול; קו גג הרעפים התחתון שיצר תחושת סגירות "דולל" מעט והרעפים עצמם הוחלפו ברעפים חדשים בגון טבעי בהיר; הפתחים שהיו נתונים במסגרות עץ כהה הורחבו והוחלפו במסגרות פרופיל בלגי לבן ותריסי הכנף העשויים עץ בחזית הקדמית נצבעו בהתאמה אליהן; והרחבה החיצונית המשתרעת  בקדמת הבית כמו גם המדרגות המוליכות אל שביל המעבר אליו רוצפו בבטון תוך הדגשת תהליך כניסה מזמין המשלב גם צמחייה, עץ זית ומזרקה קטנה שנוכחותה נוסכת שלווה. 

בחלל הפנים נותר התכנון של גילי רשף-גול נאמן למבנה המפלסים המקורי-6 חצאי מפלסים, אך למעט גרם המדרגות שמיקומו לא השתנה, כל המחיצות האחרות הוסרו וחלוקת החלל בוצעה מחדש, תוך שילוב עבודת קונסטרוקציה מורכבת ליצירת תמיכות חלופיות לעמודים/קירות שבוטלו. במסגרת זו בולטת נוכחותו של עמוד בטון חשוף בקומת הכניסה הציבורית, אשר אותו הותירה רשף-גול במתכוון: "העמוד מהווה אזכור כלשהו לעברו של החלל, כשהוא יוצק עניין צורני לא מצופה המחדד את הקונטרסט בין ה"לפני" ל"אחרי", ואגב כך גם ממשיך למלא את תפקידו המקורי ותורם ממד נוסף של אופי לחלל החדש / מחודש" היא אומרת.

השינוי המשמעותי ביותר היה סגירת חלל גבוה במרכז קומת הכניסה המקורית, אשר ביטולו אפשר להרחיב את שטחה של יחידת ההורים הממוקמת במפלס העליון, ובתוך כך אף זיכה את קומת הכניסה בפינת אוכל נעימה בקנה מידה ידידותי ואינטימי יותר. כתחליף לממד הגובה שכביכול "הלך לאיבוד" עם ביטול החלל הכפול, שילבה רשף-גול קיר לבני פירוק המטפס לכל גובהו של הבית, כאשר במיקומו הוא תוחם את פינת האוכל ואופן תכנונו במנותק מהקיר הסמוך אליו משמר אווריריות ומותיר מרווח הצצה המזמין לבדוק מה מצוי מאחוריו.

קומת הכניסה היא הקומה הציבורית הכוללת מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים וסלון המשתרע שתי מדרגות נמוך ממישור הקומה, כשמערכת ויטרינות גדולה המייצרת חזית שקופה מוליכה ישירות אל הגינה האחורית. יתר מפלסי הבית ממוקמים מעליה ותחתיה, כאשר חדרי הילדים הבוגרים וחדר משחקים ממוקמים במפלסים הנמוכים, ויחידת ההורים וחדרי הילדים הקטנים במפלסים הגבוהים. 

החומריות המשמשת בחלל הפנים מגלמת את הקונספט הרעיוני שעליו נשען העיצוב החדש- יצירת חלל אסתטי ומוקפד, אך בשום פנים לא סטרילי או מנוכר. "הבית נועד לשרת את המשפחה בנוחות ובנועם, ולא להוות איזה מונומנט קריר ומרוחק" אומרת רשף גול, אשר המחישה אותו בשפת עיצוב המשלבת מראה מודרני-נקי עם ממד כפרי כלשהו, וחומרים קרים כבטון או נירוסטה עם שימוש בחומרים חמים כעץ או לבנים. קומת הכניסה רוצפה בבטון מוחלק המייצר המשכיות עם ריצוף החוץ המוליך אליה, ובחזות שנעה בין עכשוויות ל"כפריות" משמש החומר גם במדפים בנויים ששולבו באחד מקירות הסלון המרוצף בפלנקים של פרקט אלון. אף תכנון התאורה אינו "מחויב" לסגנון מוצהר, ומתקבל מגופים שקועים וסמויים, כמו גם מגופים דקורטיביים שנועדו להדגיש אזורים ממוקדים, דוגמת השולחן שבפינת האוכל "הפואנטה היא לשמור על מינונים מאוזנים בין החומרים והאלמנטים השונים והתכונות המיוחסות להם" מוסיפה גילי רשף-גול והחלל מסביר הפנים בו משתלבים בהרמוניה ריצוף בטון לצד פרקט עץ; שולחן קפה שהינו, למעשה, ארגז מסעות גדול לצד מדפי בטון מסיביים; ספה אפורה בעיצוב עכשווי עם שולחן אוכל וויטרינה בסגנון שאבי שיק ועוד, מאשש את דבריה.

המטבח הממוקם כמו בניצב לפינת האוכל הינו חלל מאורך ובהיר, שחזותו העכשווית שזורה בהבלחות "רומנטיות" ושילובים חמימים למראה, כמו, למשל, תנור בעיצוב "ישן" המשתלב בינות יחידות לבנות בעיצוב נקי עם גימור צבע בתנור; משטח עבודה מנירוסטה בוהקת בו משתלב גם משטח עץ; אדן חלון פנימי ורחב המאכלס מיני כלים וצנצנות; או דלפק אכילה גבוה הממוקם בעומק שטחו בצמוד לקיר, מקורה בקירוי זכוכית חלבית משופע ותחום בזכוכית שקופה המעניקה למסבים אליו מבט ישיר לנופו של עץ זית. ככלל, הפתחים שהורחבו מדגישים בכל חללי הבית דיאלוג עם החוץ, אם באמצעות גישה ישירה מקומת הכניסה ומאחד המפלסים התחתונים, ואם באמצעות צמרות עצים ירוקות הנצפות מפתחי המפלסים הגבוהים. 

גרם המדרגות, המלווה בקיר הלבנים, חופה בעץ אלון, המעקה המקורי הוחלף במעקה ברזל לבן ואוורירי, וכל אחד מהמפלסים אליהם הוא מוליך מאכלס, כאמור, את החדרים הפרטיים. "המנצח הגדול" של התכנון החדש בזירת המפלסים העליונים הוא מפלס יחידת ההורים שביטול החלל הכפול הפך אותו למרחב מכובד למדי, ובחזותו החדשה, שכללה גם את יישור התקרה המשופעת שנגזרה מגג הרעפים, הוא מכיל חדר שינה מרווח, אזור ארונות, חדר רחצה ומרפסת מרוצפת דק עץ המשקיפה אל הגינה האחורית. אזורי הארונות והרחצה תוכננו כחללים נוחים ועצמאיים, ה"מסתעפים" ממרחב החדר אך פתוחים אליו, וסגנון עיצובו של החלל אינו שונה במהותו מזה של הקומה הציבורית. גם כאן שילוב של מדפי גבס בנויים בקיר אליו צמודה המיטה, וליקוט אקלקטי של פריטי ריהוט כשולחנות לילה לא זהים, שידה דקורטיבית בעיצוב משבצות ייחודי, או מראה גדולה עומדת.