חזותו החיצונית של הבית לאחר השיפוץ, שלא כלל תוספת בנייה או נגיעה במתאר המקורי: חיפוי בטיח לבן עם ניואנס אפרפר כלשהו, הרחבת פתחים ליצירת קשרי פנים וחוץ, ושימוש בחומריות המייצרת רצף והמשכיות בין שני המרחבים- ריצוף שבילים ומעברים באריחי אבן אפורה זהים לאלה שבחלל הפנים, ושימוש בעץ לריצוף רחבות ישיבה. גינון: "אמיר גינון ופיתוח".
חזותו החיצונית של הבית לאחר השיפוץ, שלא כלל תוספת בנייה או נגיעה במתאר המקורי: חיפוי בטיח לבן עם ניואנס אפרפר כלשהו, הרחבת פתחים ליצירת קשרי פנים וחוץ, ושימוש בחומריות המייצרת רצף והמשכיות בין שני המרחבים- ריצוף שבילים ומעברים באריחי אבן אפורה זהים לאלה שבחלל הפנים, ושימוש בעץ לריצוף רחבות ישיבה. גינון: "אמיר גינון ופיתוח".
מטבע הדברים, כשנרכש הבית ביקשו דייריו החדשים לשפצו בהתאם לצרכיהם ולטעמם, אך החליטו שלא לכלול במסגרת זו תוספות בנייה או "נגיעה” בקונסטרוקציה שלו, כך שהתכנון שטווינו עבורו נדרש להיצמד למערך המבני הקיים ולהוציא ממנו את המיטב” מספרים האדריכלים ליחן ויובל אמיצי, בעלי "אמיצי אדריכלים”, על פרויקט השיפוץ שביצעו בבית השוכן באזור המרכז. הבית שהופקד בידיהם הוא חציו של דו משפחתי, אשר חומריו וחללו מרובה המפלסים גילמו סגנון ומאפייני בנייה שרווחו בשנים בהן נבנה ושיוו לו חזות דחוסה ותחושת כובד. המטרה שהוגדרה בפרוגראמה הייתה להעניק לבית, ובכלל זה לגינה, חזות עכשווית, נקייה ומאווררת, ולספק מענה הולם לצרכי הדיירים הנהנים לארח ומרבים לעשות זאת. על בסיס זה, הקונספט הרעיוני שהנחה את התכנון היה "למתוח את הבית” - לייצר תחושת מרחב גדולה ככל האפשר, למתן כמה שניתן את אילוץ המפלסים, ולהעצים את קשרי הבית והגן, הן ויזואלית והן פונקציונאלית, לנסיבות של אירוח רב משתתפים.
דלת הכניסה מייצרת קריצת הפתעה: בעלת גון כחול-שחור ומשובצת בפתחים עגולים עם זכוכית חלבית המחדירה אור יום.
דלת הכניסה מייצרת קריצת הפתעה: בעלת גון כחול-שחור ומשובצת בפתחים עגולים עם זכוכית חלבית המחדירה אור יום.
חלקו הארי של תהליך השיפוץ התרכז בקומת הכניסה ובביסוס קשריה עם החוץ - למעט אלמנטים קונסטרוקטיביים ומערך המפלסים, כל מחיצות הפנים הוסרו, והפתחים טופלו באורח משמעותי "את פתחי הבית הקיימים הרחבנו למקסימום האפשרי, שינינו מיקומים של אחרים, ולמעשה, כל קיר שלא היה בעל תפקיד קונסטרוקטיבי ו/או כזה שנועד לשרת פונקציה כלשהי בחלל הפנים המחודש, נפתח בצורה כזו או אחרת כדי לחשוף את מראה הגן ולייצר מרחב רציף עם שטחי החוץ, להחדיר אור, ולשוות את האווריריות המבוקשת” הם מוסיפים "כך, לדוגמה, פתח מקורי קטן בקיר המטבח היווה בסיס לפריצת שלושה פתחים אופקיים, זה מעל זה, אשר לצורך שילובם במעטפת נדרשנו "להטמיע” בינותם את אחד העמודים הקונסטרוקטיביים”. "מתיחה” נוספת של חלל הפנים, אשר בוצעה אף היא במטבח, נעשתה ע”י כיסוי פני שטחה העליונים של חצר אנגלית שגבלה בו בדק עץ אוורירי והפיכתה לרחבת ישיבה נעימה. בהמשך לכך נפרצו פתחים גדולים וישירים אליה, כאשר אופן ההנחה האוורירי של הדק מבטיח כי חדירת האור לחלל התחתון לא תיפגע. במסגרת השיפוץ חופה הבית בטיח לבן עם ניואנס אפרפר כלשהו, ודלת כניסה שגונה כחול-שחור ופני שטחה משובצים בעיגולים שקופים עם זכוכית חלבית, מייצרת קריצה מפתיעה בפתחו ואף תורמת את חלקה בהחדרת אור לתוך חללו.
יחידה לבנה בעבודת נגרות מגדירה את אזור המבואה ומפרידה בינה לבין המטבח המצוי במפלס מעליה.
מבטים מחלל הסלון אל מבואת הכניסה ומהמבואה אל חללו - שפת העיצוב מאווררת ונקייה, נשענת על גוונים בהירים, שילוב מצומצם של פריטי ריהוט ונוי, ו“שיבוץ” מדוד מאד של צבע היוצק הפתעה במארג הנקי. תאורת החלל, שנגזרה מתקרתו הנמוכה, מתבססת על גופים צמודי קיר.
נוכח ההחלטה להימנע מנגיעה בקונסטרוקציה, פרישת החלל המקורית שהייתה מאופיינת במבנה קומות ומפלסים היוותה נתון בלתי ניתן לשינוי, וכך, דלת הכניסה מפגישה את הבאים עם אזור מבואה פנימית אשר מהלך שתי מדרגות גבוה ממנה, במפלס העליון, ממוקמים המטבח ופינת האוכל, ומהלך שתי מדרגות נמוך ממנה, במפלס התחתון ממוקם הסלון, שאף ממנו ישנה יציאה ישירה לרחבת ישיבה מרוצפת דק עץ.
חלל המטבח ופינת האוכל: יחידת אי מגדירה הפרדה בין שני האזורים החולקים מרחב אחד. המטבח ממוקם בעומק החלל, ומפינת האוכל ישנה יציאה ישירה לרחבת ישיבה שנוספה בעת השיפוץ ע”י כיסוי חצר אנגלית בדק אוורירי, המבטיח מפני חסימת אור יום. חיפוי הקיר מעל משטח העבודה נעשה בזכוכית כהה שגונה כגון דלת הכניסה: הגון הזהה מהווה מעין הד ויזואלי, והשימוש בזכוכית תורם לתחושת מרחב. נגרות: "נגריית יבאור", תאורה: "אקסלוסיב", זכוכית: "א.א מראות".
יחידה לבנה בעבודת נגרות מגדירה את אזור המבואה ומפרידה בינה לבין המטבח המצוי במפלס מעליה.
בקומה העליונה מרוכזים חדרי השינה, וגרם המדרגות המוביל אליה נחבא מאחורי הקיר התוחם את המבואה ומהווה את הציר סביבו מתנהלת התנועה בבית. שפת החומר והצבע שרוקמת את מסגרת החלל נשענת על חומרים טבעיים או כאלה התורמים לתחושת מרחב )דוגמת זכוכית(, הקירות נצבעו בגון אפור בהיר ולריצוף נבחרו אריחי אבן אפורה. תכנון התאורה נגזר מאילוץ נוסף שזימן החלל- תקרה נמוכה יחסית, ובתוך כך, למעט גוף תאורה דקורטיבי המשתלשל מעל פינת האוכל במפלס המטבח, מרבית התאורה שהותקנה בו הורכבה מגופים צמודי קיר ותקרה: קבועי תקרה במטבח לקבלת אור עליון מתבקש, וקבועי קיר המפיצים אור רך ונעים בסלון. "היות ובמרחב הנחלק למפלסים קשה לייצר זרימה פתוחה לחלוטין, הפתרון ליצירת פתיחות מקסימאלית וציר אורך כלשהו נעשה באמצעות ריהוט ה”מפסל” את המרחב. כל האלמנטים ופריטי הריהוט והנגרות ששולבו בחלל תוכננו על ידינו ייעודית, כאשר מיקומם והצבתם נעשו כך שאלמנטים גבוהים מוקמו בהיקפו, בצמוד לקירות - כמו, למשל, קמין וספרייה שתוכננו בסלון, וכל אלה שהוצבו במרכז מאופיינים בגובה נמוך המשמר זרימה, אינו מכביד, ואינו חוסם קיום קשרי עין ישירים” אומרים ליחן ויובל, שאף השכילו לשלב בהם מגוון פתרונות ייעודיים, דוגמת יחידת מגירות אשר במיקומה המפריד בין אזור המבואה ואגף המטבח משרתת את שני האזורים לצרכי אחסון.
אזור פינת האוכל שבמפלס העליון, מופרד ממבואת הכניסה באמצעות יחידת הנגרות הלבנה, ובה בעת פתוח אליה ואל הסלון המצוי בהמשכה. פתח חלון קטן הורחב לכדי שלושה פתחים אופקיים המייצרים עניין ויזואלי, מחדירים אור ומעניקים מבט ישיר אל החוץ. בשל “אי הנגיעה” במתאר ובקונסטרוקציה הוטמע עמוד קונסטרוקטיבי בין החלונות. הקפדה על פריטי ריהוט נמוכים מייצרת ציר אורך פתוח המשמר זרימה ישרה בין המפלסים. יחידת אי תוחמת את פינת האוכל כאזור מוגדר, ומאחורי קיר המבואה נראה גרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה.
סגנון העיצוב בבית מינימליסטי בעיקרו, מאופיין במיעוט יחסי של פריטי ריהוט ונוי על מנת להימנע מעומס, ונשלט כמעט לחלוטין ע”י גון לבן המדגיש את המארג הנקי - אוורירי, ומופר רק "פה ושם” בהפתעות של צורה או צבעוניות עזה כסוג של הד ויזואלי, דוגמת חיפוי הזכוכית מעל משטח העבודה במטבח שגונו הכהה זהה לגון דלת הכניסה, או כורסה אדומה בסלון, שקווי עיצובה מאזכרים משהו את עיצובו של גוף התאורה בפינת האוכל.
מבטים מחלל הסלון אל מבואת הכניסה ומהמבואה אל חללו - שפת העיצוב מאווררת ונקייה, נשענת על גוונים בהירים, שילוב מצומצם של פריטי ריהוט ונוי, ו“שיבוץ” מדוד מאד של צבע היוצק הפתעה במארג הנקי. תאורת החלל, שנגזרה מתקרתו הנמוכה, מתבססת על גופים צמודי קיר.
חלל המטבח ופינת האוכל: יחידת אי מגדירה הפרדה בין שני האזורים החולקים מרחב אחד. המטבח ממוקם בעומק החלל, ומפינת האוכל ישנה יציאה ישירה לרחבת ישיבה שנוספה בעת השיפוץ ע”י כיסוי חצר אנגלית בדק אוורירי, המבטיח מפני חסימת אור יום. חיפוי הקיר מעל משטח העבודה נעשה בזכוכית כהה שגונה כגון דלת הכניסה: הגון הזהה מהווה מעין הד ויזואלי, והשימוש בזכוכית תורם לתחושת מרחב. נגרות: "נגריית יבאור", תאורה: "אקסלוסיב", זכוכית: "א.א מראות".
ההקפדה על "קו נמוך” שלא יפר תחושת זרימה מאפיינת גם את עיצובו של מפלס המטבח-פינת אוכל, כשהוא מגובה בפתחים האופקיים שמשווים לחללו עניין ויזואלי-צורני לצד החדרת אור ומבט אל החוץ. שטחו תוכנן כאזור נוח להכלת שתי הפונקציות באורח המפריד ביניהן מחד, וקושר אותן מאידך: המטבח תוכנן בעומקו, ופינת האוכל נתחמה בין יחידת אי לבין היחידה המפרידה את המפלס מאזור המבואה.
חלל עבודה משותף במרכז הקומה העליונה שכל חלליה רוצפו בפרקט: ניצול שטחו של פטיו שהיה במקור. הקיר חופה בלבנים והפתח קורה בסקיילייט המחדיר אור יום.
אזור פינת האוכל שבמפלס העליון, מופרד ממבואת הכניסה באמצעות יחידת הנגרות הלבנה, ובה בעת פתוח אליה ואל הסלון המצוי בהמשכה. פתח חלון קטן הורחב לכדי שלושה פתחים אופקיים המייצרים עניין ויזואלי, מחדירים אור ומעניקים מבט ישיר אל החוץ. בשל “אי הנגיעה” במתאר ובקונסטרוקציה הוטמע עמוד קונסטרוקטיבי בין החלונות. הקפדה על פריטי ריהוט נמוכים מייצרת ציר אורך פתוח המשמר זרימה ישרה בין המפלסים. יחידת אי תוחמת את פינת האוכל כאזור מוגדר, ומאחורי קיר המבואה נראה גרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה.
הקומה העליונה, הקומה הפרטית, רוצפה בעץ, ותכנון שטחה נותר נאמן פחות או יותר לחלוקה המקורית שכללה 4 חדרי שינה, אך ניצל שטח פטיו פנימי שהיה במרכזה ליצירת פינת עבודה שנועדה לשרת את כל בני הבית. הקיר בפינה זו חופה בציפוי לבנים ופתחו העליון קורה בסקיילייט, אשר כמו מנתק אותו מהמעטפת, ואגב כך מקנה תחושת מרחב לצד החדרת אור יום. מיקומו של הבית במרכז המגרש הותיר שטחי גן בחזיתות הקדמית והאחורית, ואת רעיון "המתיחה” שמוביל את חלל הפנים החילו ליחן ויובל גם עליהם: העץ והאבן האפורה שמשמשים לריצוף הפנים שבים ומשתלבים גם בשבילי המעבר וברחבות הישיבה )ריצוף אבן במעברים ועץ ברחבות( תוך יצירת המשכיות עם חלל הפנים, וכך גם הצמחייה הנמוכה שמשמרת שטח "פתוח” ומשלימה את התחושה שנעדרה מהבית ומסביבתו טרום השיפוץ, ורק למראה התמונות מגלגולו הקודם ניתן להבין את המהפך שעבר, גם ללא שינויים מבניים.
תוכנית קומת הקרקע והפיתוח
חלל עבודה משותף במרכז הקומה העליונה שכל חלליה רוצפו בפרקט: ניצול שטחו של פטיו שהיה במקור. הקיר חופה בלבנים והפתח קורה בסקיילייט המחדיר אור יום.
תוכנית קומת הקרקע והפיתוח