בית וגן חוברו להם יחדיו

עיצוב פנים: שרון ארני, מעצבת פנים

עיצוב גינה: "לבנדר תכנון ועיצוב גנים בע"מ"

דיאלוג פורה בין מתכנן ולקוחותיו הוא במידה רבה הסוד העומד בבסיס תכנון אדריכלי מוצלח של בית המסב הנאה לדיירים, וזהו גם סיפורו של הבית השוכן באזור השרון. במקרה דנן התרחב הדיאלוג לכדי "תלת-לוג", לו היו שותפים האדריכלית רחל שיינפלד מבעלות משרד "שקמה אדריכליות", אשר רקמה את התכנון הארכיטקטוני, בעלי הבית, ומעצבת הפנים שרון ארני.

מעבר לשתי בקשות שהגדירו הדיירים - מיקום יחידת השינה של ההורים בקומת הכניסה והעדפה למראה מודרני, הפרוגראמה הייתה, למעשה, "חופשית", והרעיון שהנחה את שיינפלד התייחס בעיקר לעובדה שמדובר בבית שנועד למשפחה צעירה עם ילדים קטנים.

"בראש ובראשונה בית כזה צריך היה להיות נוח ופונקציונאלי. מעבר לכך, כמאמינה גדולה בבונוס הגן שמעניק בית צמוד קרקע, פתיחות, שיתוף החוץ בחלל הפנים ויצירת קשר ישיר עם הגינה, היו סעיפים בעלי משמעות רבה בקונספט התכנוני" מסבירה אדריכלית רחל שיינפלד. 

חזיתו הקדמית של הבית הדו קומתי אטומה - לוחות בטון, סרגלי עץ, טיח וחיפוי אלומיניום בחלוקה לפנלים רוחביים משתלבים בה בהרמוניה, והפתח היחיד בה הוא פתח עליון הממוקם מעל חיפוי האלומיניום שמהווה המשך של מערכת הכניסה. ואולם, המראה האטום מתחלף באחת עם פתיחת הדלת, כשויטרינות גדולות התוחמות את החלל הנפרש,  מפגישות את העין עם נוף הגינה האחורית. החיבור המיידי שנוצר בין שני המרחבים מגובה ברצף חומרי שמדגיש אותו, כאשר החומרים המשמשים בחזית החיצונית חודרים אל חלל הפנים תוך יצירת המשכיות ויזואלית: קיר הבטון של המעטפת חוצה אותו לאורכו, והעץ המשמש במבואת הכניסה החיצונית ממשיך כעין "שביל" פרקט המסמן את ציר האורך של החלל. צדו האחד של שביל זה הולך ומתרחב בקו אלכסוני ככל שמתקדמים לתוך החלל פנימה, לקבלת פרספקטיבה של שדה ראייה רחב יותר, והוא "מסתיים" בוויטרינה גדולה החושפת פטיו חיצוני.

אזורי קומת הכניסה, אשר למעט יחידת השינה מרכזת בשטחה את הפונקציות הציבוריות, פרושים ברווחה משני עבריו של השביל/ציר האורך: יחידת השינה ומטבח בעברו האחד התחום בקיר הבטון, וסלון ופינת אוכל בעברו השני. יחידת השינה ממוקמת בחלקו הקדמי של החלל (קרוב יותר לדלת הכניסה) כך שהיא נהנית מפרטיות וקיומה כלל אינו מורגש במרחב הקומה הציבורית, ובהמשך, בעומק צדו זה של החלל, ממוקם המטבח שממנו ישנה יציאה לרחבת ישיבה המשמשת כפינת אוכל חיצונית ומחופה בפרגולה מרשימה המשלבת מתכת ועץ.

בקצה עברו השני של שביל הפרקט ממוקם הסלון שאף ממנו ישנה יציאה לפינת ישיבה מחופה בפרגולה זהה לזו שביציאה מהמטבח, ופינת האוכל הרשמית ממוקמת מעט לפניו, כשהיא גובלת בגרם המדרגות המוביל לקומה העליונה ולקומת מרתף.

בתכנון ששם דגש על חיבור הפנים והחוץ, אין ספק שמוטיב השקיפות הוא לב לבו של החלל. למעט חלל גרם המדרגות שתוכנן כחלל עובר (גבוה), תקרת החלל אמנם גבוהה מהרגיל אך משמרת קנה מידה אינטימי, ואילו בעומקו - בסלון ובמטבח, היא תוכננה עם תוספת גובה על מנת להפיק את מלוא הנפח ועוצמת השקיפות דרכה נגלה הגן. בין מישורי גובהה השונים נשמר ניתוק, מוטיב אשר ככלל שזור בכל הבית- בהלבשות שונות ובמפגשי חומרים ואלמנטים, כשהוא מייצר עניין אסתטי וממד אוורירי המודגשים גם באמצעות החומרים והצבעים ששולבו בחללו.

הריצוף נעשה באריחי שיש בגון גרז' המשתלבים עם העץ (אלון מגוון) והבטון, כמו גם עם הגון האפרפר-בז' שהוענק לקירות, תוך יצירת מסגרת חומרית-צבעונית מתונה, טבעית ו"שיקית" כאחת, המקפלת בתוכה פרטים מעניינים, דוגמת "פקקי" נירוסטה ששולבו בנקודת החיזוק של לוחות הבטון. התאורה האדריכלית, שבתכנונה ניתן דגש לגון אור לבן, משלבת גופים שקועים, כולל גופי פלורסנט, גופי גבס, וכן מגוון גופים דקורטיביים, דוגמת גוף שחור ענק בעיצוב כיפתי המשתלשל מעל פינת האוכל, או מנורת עמידה בסלון ועוד. 

שפת העיצוב של החלל מגלמת המשך ישיר של שפת החומר והצבע שמאפיינת אותו, וכמוה משלבת  ניקיון וחמימות המשרים אווירה נינוחה ומסוגננת. לצד פריטי ריהוט שנרכשו, דוגמת רהיטי הסלון ופינת האוכל, רבים מהפריטים והאלמנטים האחרים עוצבו ע"י ארני ובוצעו בעבודת נגרות, תוך שילוב פתרונות ייעודיים שהתקבלו בעצה אחת עם שיינפלד כך שישתלבו באורח קוהרנטי עם שפת התכנון. כך, למשל, יחידת אחסון הנצמדת למחיצת זכוכית שמפרידה בין גרם המדרגות ופינת האוכל, כשהיא מאכלסת בתוכה מקרר יינות וכלי האוכל המיועדים לאירוח, ובה בעת  "חוסמת" במידה מדודה את המראה הפתוח ומסייעת ליצירת תהליך כניסה המתרחש בשלבים. לחדר השינה תוכננה יחידת ארונות גדולה ה"מתלבשת" לתוך מעין גומחה תוך יצירת אזור הלבשה מוגדר ופתוח שמשמר את אווריריות חללו, ובשם ההקפדה על עיצוב העוקב אחר המוטיבים הארכיטקטוניים שילבה ארני בעיצובה סרגלי עץ המאזכרים את סרגלי העץ שמופיעים במעטפת. פתרון ייעודי אחר, נועד להצנעת מערכת המיזוג ששילובה בתקרה היה גורע מממד גובהה. במקום זאת היא שולבה בסלון והוצנעה בתוך מעין יחידת קיר המשלבת גבס ועבודת נגרות, תוחמת את מסך הפלסמה, ובממדיה שתופסים את מרבית שטחו של הקיר "האמיתי" אליו היא צמודה מתקבל סוג של שכבת חיפוי המעניקה ממד עיצובי-אסתטי. מתחת ל"חיפוי" ניצבת יחידה נמוכה עשויה עץ אמבויה המצניעה בתוכה את מערך הבידור, ושימוש בעץ המשרה חמימות חוזר גם במטבח המרווח שמשלב מערך יחידות תחתונות ויחידת אי גדולה עם משטח סטרון (חומר מקביל לקוריאן) בגימור צבע לבן לצד יחידת קיר גדולה מעץ אגוז. 

ההקפדה על כל פרט קטן כגדול, ועל כל שימוש בחומר, מוכיחה את עצמה בכל חללי הבית האחרים, בחדרי הילדים והרחצה, בקומת המרתף המשמשת כחדר קולנוע, ואף בעיצוב הגינה הסובבת אותו ואשר נוכחותה, כאמור, היא משמעותית ביותר. בחלקה הקדמי היא מתפצלת לשני כיוונים: דק עץ עם מדרגות שמובילות למבואת הכניסה החיצונית בכיוון אחד, ושביל מדורג קלות, מרוצף בפלטות של אבני בזלת ותחום בסלעים ובצמחייה נמוכה מגוונת בכיוון השני, שסובב את הבית ומוליך אל הגינה שבחזית האחורית.

מתוך "בית ונוי" 113: "בית וגן חוברו להם יחדיו"