בית פרטי בשרון - חיים בצבע

העובר על פני ביתם של רות וניצן-חן רזאל, השוכן ביישוב קטן באזור השרון, אינו יכול להיוותר אדיש  נוכח חזותו הצבעונית, שנוכחותה הדומיננטית ממילא, מודגשת עוד יותר על רקע סביבתו המתונה. "הבחירה בצבע כמוטיב משמעותי בסיפורו של הבית, נבעה משתי סיבות" מסבירים האדריכלים המתכננים רונית ברקול ולוסיאנו סנטנדראו, בעלים משותפים של משרד האדריכלים SaaB Architests, בחיפה. "הסיבה הראשונה הייתה "פרוזאית" ומוכרת למדי: התקציב שהועמד לצורך התכנון והבנייה היה מוגבל ומהודק מאד, ומכיוון שבעלי הבית הגדירו את רצונם באיזה "טאצ'" ייחודי שיאפיין אותו, שימוש בעיצוב בצבע היה פתרון חסכוני וסביר ביותר ליצירת עניין וויזואלי. הסיבה השנייה קשורה לאופיים של הדיירים, שציר חייהם נע סביב מוסיקה, ומסגרת צבעונית בהחלט הולמת את החמימות האנושית ואת רוח החיות המאפיינת את המשפחה". 

בעלי הבית וארבע בנותיהם הקטנות חיים ונושמים מוסיקה, ובתוך כך הקצאת מקום של כבוד לפסנתר ושילוב סטודיו מקצועי לניצן-חן, מוסיקאי שמנגן עם אמנים ידועים ובימים אלה אף עסוק בהקלטת דיסק של פיוטים ברוח אשכנז, היוו סעיפים מרכזיים בתכנון. בהמשך לכך, כל פונקציות המגורים, הן המשותפות והן הפרטיות, רוכזו בקומת הכניסה בחלוקה לשני אגפים, והקומה העליונה יוחדה לעיסוקו המוסיקאלי של ניצן-חן, כשהיא מעניקה לו הפרטיות הנדרשת וכוללת סטודיו, פינת עבודה ומרפסת גג. "האתגר הגדול היה לסיים את הבית ללא חריגה מהתקציב הנתון, כאשר בנוסף נאלצנו להתמודד עם מיקומו של המגרש בתוך סביבה צפופה למדי שחייבה אותנו למצוא פתרונות הולמים לקשריו עם החוץ" מספרים האדריכלים ברקול וסנטנדראו, על תהליך התכנון והבנייה, שהתנהל לדבריהם כדיאלוג פורה ונעים. "כולנו ידענו מהם האילוצים, והתגייסנו לטובת המטרה. כך, למשל, פרטים מסוימים שולבו בתכנון בידיעה שיתווספו לבית רק מאוחר יותר, אך כל התכניות והתנאים לשילובם כבר קיימים".  (ראה תכנית והדמיה) 

מתארו של הבית מורכב מארבעה גושים - שניים אנכיים ושניים אופקיים, שאופן העמדתם זה ביחס לזה הוא זה שמגדיר, למעשה, כסוג של נגטיב, גם את חללי החוץ המשרתים צרכים מגוונים. כך, לדוגמה, החצר, החבוקה בין שני גושיו האחוריים של הבית משמשת לאירוח קבוצתי ולמשחקים, אך היא נעדרת פרטיות אמיתית, ואילו הפאטיו הממוקם בכניסה לבית כשהוא תחום משלושה עברים, מקושר למטבח ומהווה מעין "חדר חיצוני" המתווסף למרחב הפנים. חלל חוץ נוסף היא מרפסת גג שנוצרה הודות להפרשי הגבהים בין הגושים, כשהיא מעניקה מבט פתוח אל האופק וממד נוסף של פרטיות.

הדיאלוג המחבר בין הגושים ותופר אותם לכדי יחידה הרמונית אחת, נוצר באמצעות שימוש שיטתי בצבע: כל גוש מורכב מ"קליפה" לבנה שתוחמת אותו ומקנה לו הפניה מסוימת, ומתוכה מתפרצת תיבה צבעונית, בגוון עז כלשהו- צהוב אוקר, כתום או בורדו. החיבור/ניתוק בין הגושים מתקבל באמצעות קטעים הנסוגים ממישור המעטפת,  ואשר צביעתם בגוון אפור מעמיקה את האפקט. גוש הכניסה לבית הוא היחיד שנתחם במסגרת מלבנית עם קורה היקפית שלמה, המדגישה את חשיבותו והווייתו כפתחו של הבית מחד, ואת נוכחותו על חזית הרחוב מאידך. גוש זה אף הוגבה על גבי מסד שנסוג מעט פנימה מקו החזית, ובתוך כך משווה לבית כולו ממד של ריחוף וניתוק מן הקרקע. 

בחירת הצבעים, אליבא דה האדריכלים ברקול וסנטנדראו, הייתה כרוכה בלא מעט התלבטויות: "רצינו מערכת צבעים חמה, "שיקית" ודומיננטית, ולא כזו שמייצרת תחושה "ילדותית". גם התאמת הגון הספציפי לגוש הספציפי הייתה כרוכה בשיקולים, הן אסתטיים והן פונקציונאליים. במישור האסתטי חשוב היה לנו שעם כל הנועזות יישמר ממד הרמוני נעים לעין, ובמישור הפונקציונאלי נדרשנו להתייחס לתכונות הצבעים. כך, למשל, גווני אדום לסוגיהם נוטים לדהות יחסית לגוונים אחרים, ולכן הגון הבורדו שולב בחזית הצפונית שאינה חשופה לשמש ישירה". 

פתחי הבית, ששילובם נגזר אף הוא מהתקציב ובתוך כך נאלץ לחשב את מידותיהם בקפידה, תוכננו עם מסגרות אלומיניום בגון טבעי, ורק בנקודות המגע עם החוץ- סלון, פתח היציאה מהמטבח לפאטיו ופתח היציאה למרפסת הגג  הם הורחבו לכדי ויטרינות גדולות המייצרות ומדגישות פתיחות וקשר ישיר ונגיש בין מרחבי החוץ והפנים. "ככלל, ההיצמדות למסגרת התקציב הנחתה את שיקולי התכנון וכל אלמנט שיכולנו לשלב בתוך השלד עצמו ולמנוע בכך עלויות שכרוכות בתוספת פרטים אכן שולב בו, דוגמת הקצאת מרווח למסילות של הוילונות, אשר בד"כ מוצנעים בתוך הנמכות גבס ייעודיות שמתבצעות מאוחר יותר" אומרים האדריכלים ברקול וסנטנדראו.

שפת הצבע של החוץ ממשיכה אל תוך הבית פנימה. דלת כניסה צהובה בה קבוע פתח עגול, שהינה, למעשה, דלת אש מוסדית שנצבעה בגוון ממניפת ראל ונקבעה בין שתי כנפי זכוכית קבועות, מהווה פתיח ראוי לחלל פנים, שעיצובו המושתת על חומריות בסיסית מתגלה כמרחב ססגוני לא פחות: למעט הריצוף, שנעשה באריחי גרניט פורצלן בגון אפור סולידי, יתר מרכיבי החלל מגלמים את מוטיב הצבע, כקירות שנצבעו בצבעוניות משתנה, או מטבח שעוצב על טהרת גון בורדו. קיר צהוב שניצב מול דלת הבית מגדיר אזור של מבואה פנימית, מסמן את חלוקת המרחב לשני אגפים (פרטי וציבורי) הממוקמים משני צדדיו, ואף מצניע מאחוריו את חלל גרם המדרגות המוביל לקומה השנייה. עם זאת, על מנת לאפשר קשר עין כלשהו עם מרחב המגורים, נפער בחלקו העליון פתח אנכי המעניק הצצה אליו, ופתח נוסף, עגול, שנפרץ בקיר המעטפת מחדיר אליו אור יום ואף מתכתב ויזואלית עם הפתח העגול של דלת הכניסה.

עיצוב הפנים מבטא היטב אמירה אישית של המשפחה החמה והמוסיקלית - נעדר יומרות, רחוק מכל נהייה אחר צווי אופנה וספוג בתכנים אישיים. כך, לדוגמה, מקום של כבוד בשטחו של חלל הסלון נשמר לפסנתר, שמהווה אלמנט מרכזי בדינאמיקה של חיי היומיום, הכוללת גם את הבנות שירשו את האהבה למוסיקה ונוטלות חלק פעיל בהתרחשות סביבה. בהיבט הפונקציונאלי הקדיש התכנון חשיבות רבה לניצול מטבי של החלל, ובתוך כך רבים מפתרונות האחסון תוכננו כ"בילט אין", דוגמת ארון סמוי המנצל את החלל ה"מת" מתחת למדרגות, ובקרבתו לפינת האוכל משמש לאחסון נוח של כלי האוכל החגיגיים.

הקומה העליונה משמשת, כאמור, בעיקר את ניצן-חן בעשייתו המוסיקלית, ולצד פינת עבודה וחלל הסטודיו, אשר בהתאם לייעודו קיבל טיפול אקוסטי הולם בכל הקשור לחומרים ששולבו בו, היא כוללת מרפסת גג גדולה, שתוכננה, כאמור, כאזור חוץ נוסף המפצה על שטחה המצומצם יחסית של החצר. "הבנייה באזור צפופה למדי, ואף שטחו של המגרש לא הותיר שטח רב מידי ליצירת חצר גדולה שהיא, למעשה, סוג של פואנטה בבית צמוד קרקע, כך שמרפסתה של הקומה העליונה מספקת לדיירים עוד אופציה של תחושת חוץ אומרים אדריכלים ברקול וסנטנדראו. אך כאשר תגיע העת הנכונה יוכלו בעלי הבית ליהנות מאזור חוץ נוסף שבתכנון האדריכלי כבר קיים: רחבת המבואה הקדמית תוכננה כך שסגירתה באמצעות מערכת רפפות חיצונית עתידה להפוך אותה למרחב נעים לשהייה בו יוכלו בני הבית ליהנות מאינטימיות מחד, ומקשר עם הרחוב מאידך. "בינתיים מנצלת המשפחה המקיימת אורח חיים דתי את שטחו לבניית סוכה", מסכמים אדריכלים ברקול וסנטנדראו.  את הבית, לו הם שומרים פינה חמה בשל היותו הפרויקט הראשון שביצעו במשותף עם הקמת משרדם, לאחר שכל אחד מהם צבר ניסיון עבודה במשרדים אחרים. "ראשיתה של עבודה משותפת היא לעולם סוג של אתגר, ובמקרה דנן הוא קיבל משנה תוקף נוכח האתגר הנוסף שהעמיד התכנון עצמו" הם אומרים, וכך או אחרת, לשמע שביעות רצונם של הדיירים שקיבלו מענה כה צבעוני למבוקשם, כמו גם נוכח העובדה שבימים אלה הגיע פרויקט אחר שלהם לקו הגמר במסגרת אות העיצוב, נראה שהם צלחו את שני האתגרים.  

מתוך "בית ונוי" 113: "חיים בצבע"